סוף דבריי אבקש סליחה מאת המשתתפים על אריכות דבריי. גם אחוש שהדברים לא יהיו קרואים, כי זה לי פעם ראשונה שאני מגיב בפורום זה (ובשאר פורומים מעולם לא כתבתי), כך שאינני מורגל בהילוך הפורום והיאך מוצגים הדברים. (על רוע הכתיבה והסגנון אין צורך להתנצל, כי ניכר מאליו)
תוך כדי דיבור כתב:בור ועם הארץ כתב:[שלא מענין האשכול: בעמוד השער של הספר הנ"ל יש טעות. רבי נחמן ראפאפורט אב"ד דובנא - המכונה ר' נחמן ליפש'ס - לא היה אביו של ר"ח ר"פ, אלא זקינו: אבי ר' שמחה אב"ד לובלין, אבי ר"ח ושאר האחים הרבנים].
[אף שכל זה אינו עניין להכא], לאמיתו של דבר, רשימת התולדות שבשער הספר, הריהי כולה מבולבלת ומלאת שגיאות. לדוגמא: ר' אברהם אביו של ר' נחמן אב"ד באר, לא היה מבריסק (זה היה סבו-זקנו הידוע, נפטר ת"ג) אלא מרעכניץ, ולא אביו ר' מאיר (שלא היה אב"ד בריסק) הוא שהיה חתנו של ר' נחמן רפפורט, אלא ר' אברהם הנ"ל בעצמו. וגם, המחבר צריך היה להיות בחור צעיר מאד אם אכן הוא הספיק להיות דור שמיני של ר' נחמן אב"ד באר, שנפטר בשנת תצ"ה, ואיך הספיק לחבר כל החיבורים שהזכיר בהקדמתו - אלא שנתערבבו כמה דורות באמצע, והכל צ"ע, ע"ע גבורות הארי תרמ"ט (אינו במאגרים השונים).
איש_ספר כתב:מדברי הר"ש עדני בתחילת הפירוש לעדיות נראה שסבר שאכן גמרא חדשה לפניו, ואם עליו יש ללמד זכות כי מתימן יבוא וחשב שמא כאן נמצאו כאן היו חלקים מהתלמוד שנעדרו מהם
אזהרה
מהרבנים הגאונים היושבים על כ"ה בעואב"י ווילנא
בעז"ה. - הן קנא קנאנו הלום לה' צבאות ולתורתו הקדושה, הנתונה לנו מורשה מימות משה רבינו עה"ש אדון הנביאים עד ימי רבינא ורב אשי סוף ההוראה, והכל ניתנו מרועה אחד, מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, וברית הן הדברים הנאמרים למשה רבע"ה מסיני ברשפי אש שלהבתיה, וכל עם בני ישראל הקדושים והמאמינים בני מאמינים, כי אחרי חתימת כל התלמוד קדש הקדשים לא איתא עוד אינש, על כולא יבשתא אשר יבוא אחרי המלך מלכו של עולם ברוך הוא, לעמוד בסוד קדשו ולהוסיף במאומה חלילה או לעשות כמתכונת התלמוד הקדוש הנחתם בגושפנקא קדישא בימי רבינו ור' אשי, ועל אשר כבר עשוהו, ברוח קדשם הנורא אשר הופיע עליהם מאת הגבורה ב"ה והכל בכתב מיד ה' עליהם השכיל, (אחרי אשר הותר להם לכתוב הלכות וכל התורה שבעל פה הקדושה משום עת לעשות לה' כו'), וכמו שנאסר להוסיף על מזבח ה' ועל מקדשו במאומה משום, הכל בכתב מיד ה' כו' כך אסור להוסיף או לעשות חלילה כמתכונת בנין מקדש ה', הוא סוף ההוראה של התלמוד הקדוש אשר נחתם בסידור הקדוש מאת רבינא ורב אשי סופי ההוראה, (וכמ"ש וסימנך, עד אבוא אל מקדשי כו' ואשר בחלקת לשונו ישית למו לבוא אחריהם ולעשות כמעשיהם חלילה, עהכ"א ברישא דקרא שם, שתו בשמים פיהם ולשונם כו' מי גרם להם לשום בשמים פיהם, לשונם שהלכה כו', וע"ז נאמר אך בחלקות כו') ואף לשנותו ממקום למקום, כל שעושה במתכונתו, ועל זה וכי"ב נאמר, ובמתכונתו לא תעשו כמוהו, ואיש כו'. ואחרי אשר כל דבריהם הקדושים החוצבים בלהבת אש רוח קדשם המה גם כמסמרות נטועים מאת בעלי האסופות קדושי עליון, תנאים והאמוראים הראשונים והאחרונים ז"ל, ולמה נקראו הראשונים סופרים, שהיו סופרים כל האותיות ועשו ספורות לתורה וסמוכים לעד לעולם כו'. ונודע לכל באי בשערי התורה וההוראה, אשר כמה הילכתא גברוותא, אשר הוציאו גדולי הפוסקים הראשונים ז"ל, רק מסמיכות סידור ההלכות שנאמרו בכל הש"ס בזה אחרי זה ומסמיכות ההלכות יחד נלמדו אלפי רבבות דינים והלכות בכל התורה שבע"פ הקדושה וכן מסוגיות הש"ס דאיתאמרי בדוכתייהו ודלא איתאמרי בדוכתייהו, וכל כי"ב, וכאשר באו הרבה דברים בזה הנפלאים מאוד בד' רבותינו מגדולי הראשונים והאחרונים ז"ל אשר העמיקו בעיונם הגדול להבין את דעת קדשם של מסדרי הש"ס ז"ל בסידורי כל דבריהם הקדושים בזה אח"ז בכל מקום בש"ס וכנודע, ועל כן הנה כל ראשי גדולי הדורות אשר מעולם והגאונים הקדמונים ז"ל ג"כ לא הרימו את ראשם חלילה לסדר את חבוריהם להלכה כדרך מתכונת הש"ס עצמו ח"ו וכמו ס' השאלתות דר"א גאון ז"ל, והבה"ג והרי"ף ז"ל ג"כ, וכשהביאו לפעמים בחיבוריהם איזה סוגיא ממס' אחרת או מהתוספתא והירושלמי לא הביאום רק בלשון גרסינן התם או בתוספתא או בירושלמי כנודע ולא כמתכונת לשון הש"ס עצמו חלילה, ומי לנו גדול מן הרב הר' שמשון ז"ל שבפירושו הגדול לזרעים וטהרות אשר הוא הראשון אשר הביא מכל המקומות בש"ס בבלי או מהש"ס ירושלמי ומהתוספתא והתורת כהנים וספרי השייך לכל משנה בתרי סידרי הנ"ל לא הרים ראשו חלילה לכנות את המקובץ שלו הנ"ל בשם גמרא ח"ו כי מי יגע חלילה בקדושת התורה שבע"פ הניתנה באש מן ה' מן השמים וניקה והיהלך איש כו', ולא תשרפנה כו'. ועל כן הן קנאונו הלום למען קדושת מקדשי ה' הוא קדושת התלמוד בבלי וירושלמי שהם עיקרי התורה שבע"פ הקדושה ובאנו הלום לגדור גדר ולאסור איסור גדול בזה לדורות עולם אשר לא יבוא עוד שום רב או גאון בעולם לעשות עוד כמתכונת הש"ס חלילה ולכנות את קיבוצי ההלכות אשר יקבת מאיזה מקומות מהש"ס או מהתוספתא והמדרש בשם "גמרא" ח"ו כאשר בעו"ה בדור יתום הזה הרים אחד מהמחברים את ראשו לקבץ על כל משנה ממס' כלים מהש"ס ומהתוספתא ומהמדרש ג"כ השייכים לפי דעתו למשנה ההיא ויכנה אותם בשם "גמרא" ואוי לעינים שכך רואות בעו"ה ואוי לנו שכך עלתה בימינו ובכי"ב אמרו אל תתנו מקום כו לרדות ח"ו. (ובאמת הרואה יראה בד' רבינו שמשון ז"ל כי כל הסוגיות הנחוצות ביותר להבנות פירוש המשנה בתרי סדרי הנ"ל לא הניח מקום כמעט אשר לא הביאם בפירושו הגדול מהש"ס בבלי וירושלמי ותוספתא והתו"כ ואשר הניח מלהביאם בפירושו שמה באמת אינם נחוצים כ"כ לפירוש המשנה וכל שכן הרבה דברים אשר לא הובאו בש"ס עצמו במקומם כי אם דרך גררא לבד כנודע, (מלבד אשר נודע כי נכללו בהם רזין דאורייתא באמת) והמחבר הנ"ל חיברם הבל להבנת פירוש המשנה דכלים שם בחיבור אשר כינה אותן בשם "גמרא". ובאמת נראה לכל כי אין להדברים ההם שום יחס ושום קשר אל דברי המשנה ההיא אשר הובאו עליה הדברים הללו מהש"ס שבמק"א והמה למאות ממש כדברים האלו בספר הנ"ל ונראה כי מן השמים היה להכשילו בכך למען ידעו הכל כי חלילה וחלילה ליגע בקדושת הש"ס עצמו ולעשות כמתכונתו בשם דבר חלילה בזה) ואם יבוא איזה איש לפרוץ גדר חלילה הלא גם בכל ארבע סידרי יוכל לסדר מאיזו מקומות אחרות שבש"ס השייכים ג"כ לאותה המשנה קצת ולהביא ג"כ מתוספתא והירושלמי, והתו"כ והמדרשים ג"כ וכדומה, ולכנותם ג"כ בשם גמרא כאשר עשה המחבר הזה במס' כלים שלו ועד שתהא התורה שבעל פה הקדושה כשתי תורות ח"ו ולא תהא כזאת בישראל חלילה ועל זה נאמר אל תוסף על דבריו כו'. ולכן הן עלינו לגדור גדר גדול בזה אשר לא יבוא עוד שום אדם מישראל לעשות כמתכונת הש"ס הקדוש לא בארבעה סידרי ולא בסדר זרעים וטהרות ג"כ כלל ובארבעה מצינו ובשיתא לא מצינו עד זמן ביאת גואל צדקנו במהרה בימינו. והנה יצאנו ראשונים הלום בדבר הגדול הזה בעז"ה כי במקום שיש חילול שמים כזה בעו"ה וחילול גדול לכבוד תורתו הקדושה באמת, אין חולקין כבוד לרב כו' והשומע ישמע והחדל יחדל ויירא כ"א לנפשו מאוד שלא יכווה בגחלתם של קדושי העליון התנאים והאמוראים הקדושים ז"ל בעלי מסדרי הש"ס אשר נשיכתם נשיכת כו' ועקיצתם כו' וכל דבריהם כו', ולא נחשדו ישראל חלילה בזה ובכי"ב למישבק היתרא (ולסדר ע"פ דרך הרב ר' שמשון ז"ל בזה וכי"ב) ולמיספי להו לאינשי איסורא כזה לדראון עולם חלילה, ולדעתינו כי יסכימו אתנו אי"ה בדבר הגדול הזה גם כל גאוני ישראל אשר בדורינו שיחיו, (ומי לד' אתנו בזה הלום) וגם כל גאוני העולם שיחיו אשר הסכימו עם המחבר במס' כלים הנ"ל וגם כבוד הרב הגאון המחבר נ"י בעצמו בלא ספק כי בגודל יראתו הטהורה ישמע נא את דברינו הלום ויצדיקנו ויאמר אמת ובעצמו יבוא ג"כ עה"ח לחזק האיסור הנ"ל בזה אי"ה מהיום, וכאשר כתבנו בעז"ה ובזה יהיה שלום על ישראל עד העולם, ולמען כבוד ה' ותורתו הקדושה בעה"ח בדבר הגדול הזה. יום ה' ח"י אדר שני פק"ק ווילנא.
לסדר זאת התורה למלואים ולזבח השלמים - לפ"ק (וכמ"ש עליה השלם)
נאום יוסף במוהר"ר רפאל זלה"ה מ"פ ק"ק הנ"ל
נאום בצלאל ב"ר ישראל משה הכהן זללה"ה מפ' ק"ק הנ"ל
כאשר גאוני הזמן ממעון קדשם יצאו לקנא קנאת ד' ותורתו לגדור לבל לפגוע בכבוד תכונת הש"ס לעשות כמתכונתם אף ידי תכון עמהם ועם כבוד הרב הגאון המחבר מסכת כלים אתו הסליחה כי ידיו רב לו בחבורו אשר פעל ועשה בחריפותו ובקיאותו, אך כשגגה יצא מלפני השליט נזר הזמן להעריך מערכו כתכונת הש"ס ואין צועקין על העבר, רק לבל יוסיפו עוד לעשות כדברים האלה, יגדילו תורה, ביוסף אומץ ויאדירה אך לא כתמונת הגמרא. יהי שלום רב לאוהבי תורה, לחן ותפארה, עדי יבוא צדק מורה, בימינו מהרה, כלבב הבעה"ח, יום הנ"ל פה ווילנא
יצחק אלי' לאנדא
איש_ספר כתב: רק חבל שהאיש שריכז את כל החומר סביב ישרותו של בעל הסד"ט, אינו בוק הבריאה כ"כ. ה"ה הגאון רא"י צוקער. ה' יחזקהו ויחייהו. לדבריו הוא הראה הכל לר' דב לנדו והוא נותר כאיש נדהם מבלי מענה.
מנחם זאב צוקרמן כתב:קצף רב היה על שפתיו גם כשהיה מזכיר את 'פירושיו האפיקורסיים' של ר' ברוך אפשטיין. ובאופן כללי יש לו חיבה יתירה להפגין קנאות כלפי חצאי משכילים, בדומה לרדצ"ה להבדיל בין החיים לחיים.
/איש_ספר כתב:הנימה של צוקרמן לא כ"כ חשובה, חשוב לדעת שהוא אינו מכירו כלל אלא מפי השמועה ודי בזה.
ותיקי ותק של ישיבת פוניבז' שהיו מיודדים עם הרב מפוניבז' (למשל הרד"צ ולא הרב צוקער) קבלו ממנו את היחס הבלתי חיובי לרב"א. הרב זצ"ל היה מבאי ביתו של אביו הערוה"ש כידוע (ולפי הסיפור אף מילא את מקומו פעם אחת כאשר נסע ערוה"ש ממקומו), ויחסו לרב"א היה שלילי בצורה קיצונית. אפשר לברר אצל בני הגאון ר' פנחס שרייבר זצ"ל מה ששמע מהרב בעניין זה.
מתעמק כתב:("איזכ" אינו חלק מהשם, ראה בצילום כתה"י שברור שצ"ל "אח"כ", ולא ידעתי למה כתב המהדירבאריחיים שזה דוחק. אך המוושה צילום קטן הזה לנוסח הדפוס המועתק יתברר לו שהמהדיר לא עשה מלאכתו כתיקונה). לפי מיעוט ידיעתי, הרי השמות יש להם בדרך כלל רצף אותיות לכה"פ שנים מתוך י' ה' ו', או רצף א' ל', חוץ מבמקרים שזה באחוריים או ע"י צירוף א"ת ב"ש או א"ל ב"מ. נסיתי כל אלו הדרכים ולא יכולתי לפענחו. האם מישהו מכיר שם זה? אולי זה ראשי תיבות מפסוק וכדומה.
עט סופר כתב:לפלא בעיני שחכמי המקום הניחו לי מקום להתגדר בו, אך הרש"ס כידוע מלבד הפירוש על הירושלמי חיבר גם נוסח הירושלמי שבו הוא משלב קטעים רבים מהבבלי, הרש"ס לא החביא את מעשיו אלא לפעמים מציין בפירוש זה וזה הוספתי ע"פ הבבלי שם ושם.
הכל מודפס במהדורת מכון מוצל מאש [תבונה] על זרעים, [החלק העליון המרובע הוא נוסחת הרש"ס כולל ההוספות שלו, ולמטה הוא פירושו]
איש_ספר כתב:התופעה שאתה מדבר עליה של שילוב קטעים שלמים מהבבלי, כרגע איני זוכר בדיוק, ובכל מקרה גם אם כן מדובר בכמה מקומות בודדים בלבד, ולא משהו רחב היקף.
נוטר הכרמים כתב:1, לא מזמן ראיתי אנשהו על ליקוט שנערך, בצורת דף הגמ', על מסכת אבות ואף זכה להסכמת מעתיקי השמועה. לא ראיתי את המסכת גופא אלא דומני שקראתי עליה משהו בקולמוס או במקום אחר. האם מישהו כאן ראה את הנידון? וכיצד זכה להסכמות?
הפעולות כתב:מתעמק כתב:("איזכ" אינו חלק מהשם, ראה בצילום כתה"י שברור שצ"ל "אח"כ", ולא ידעתי למה כתב המהדירבאריחיים שזה דוחק. אך המוושה צילום קטן הזה לנוסח הדפוס המועתק יתברר לו שהמהדיר לא עשה מלאכתו כתיקונה). לפי מיעוט ידיעתי, הרי השמות יש להם בדרך כלל רצף אותיות לכה"פ שנים מתוך י' ה' ו', או רצף א' ל', חוץ מבמקרים שזה באחוריים או ע"י צירוף א"ת ב"ש או א"ל ב"מ. נסיתי כל אלו הדרכים ולא יכולתי לפענחו. האם מישהו מכיר שם זה? אולי זה ראשי תיבות מפסוק וכדומה.
א. אינך יודע שדרכו של רח"ו למתוח קו מעל שמות, וגם על מילה זו יש קו מלא כפי שתראה בצילום.
ב. הצילום שבאוצר הוא ברזולוציה נמוכה. בצילום שברשותי ניכר בבירור שהאותיות הן י'ז'. למרות זאת חששתי וכתבתי שאולי זו המילה אח"כ.
ג. רפרוף קל בספר הפעולות או בספר שרשי השמות יראה לך שיש שמות רבים מאוד שאין להם המאפיינים שכתבת. שמות רבים נוצרים מצירופי פסוקים בדרכים שונות, ראשי תיבות, וכו' וכו'.
בברכה,
מהדיר ספר הפעולות.
עט סופר כתב:ככלל לא מובן לי הקשר בין הרש"ס לסד"ט, הרי היו ראשונים שעשו כן, וגם יצירת הרי"ף יכול להיות פריצה, אך תלוי מי עושה זאת. בלי לזלזל בסד"ט שאני נהנתי רבות מפירושו ועמלתי בדבריו הוא לא זכה מחכמי ורבני דורו לאותו יחס שזכו אחרים כדוגמת החפץ חיים בליקוטי הלכות. ולכן לצד גדולי ישראל שתמכו והסכימו בפה מלא למפעלו, היו שחששו וביחוד בוילנא מעוז של משכילים יודעי ספר שרצו לשכתב את הש"ס.
רוני כתב:אי"ס, תמיהני עליך - הלא זו מן המפורסמות שבפעולותיו.
ראה עמוד 6 בקובץ המצורף [עמוד 37 במספור הרץ].
מתעמק כתב:רוני כתב:אי"ס, תמיהני עליך - הלא זו מן המפורסמות שבפעולותיו.
ראה עמוד 6 בקובץ המצורף [עמוד 37 במספור הרץ].
במח"כ הרב רוני, לא על זה נתווכחו, ואדרבה הרי תחילתו של האשכול מלא מיצירתו המופלאה על רבינו הר"ש סירליו על מסכת עדיות, ואיש ספר עצמו האריך בזה viewtopic.php?f=7&t=2391#p16878. וכל הנידון כעת על פירושיו לשאר מסכתות הירושלמי המובהקות, אם גם בהם הוסיף קטעים מתוך הבבלי לתוך לשון הירושלמי.
עט סופר כתב: ברור שהרש"ס נשאר נאמן למקור, וברובא דרובא של המקומות הוא הביא רק את הירושלמי ובתוספת הגהות מכת"י שהוא חיקר ואיזן.
ודרך אגב הרש"ס עצמו לא זכה שמפעלו וספרו יתפרסם במשך מאות שנים, אך הוא זכה שהכסף משנה המלאכת שלמה השדה יהושע הביאו את דבריו מילה במילה, ותורתו הוא נחלת כל לומדי זרעים. כמו כן כשציינתי תבונה התכוונתי מ"מ לחפצים לבדוק זאת, אך כאמור באמת חשוב לציין את האמונת יוסף שזמין באוצר, וכן ברכות ופאה שזמין בסוף ירושלמי.
רוני כתב:אי"ס, תמיהני עליך - הלא זו מן המפורסמות שבפעולותיו.
ראה עמוד 6 בקובץ המצורף [עמוד 37 במספור הרץ].
חנבין כתב:רוני כתב:אי"ס, תמיהני עליך - הלא זו מן המפורסמות שבפעולותיו.
ראה עמוד 6 בקובץ המצורף [עמוד 37 במספור הרץ].
לא הצלחתי למצא בעמ' שציינת התיחסות לענין, ואולי מה שאכתוב מופיע שם רק אני לא מצאתי:
במסכת מע"ש פ"ב ה"ג הוא משלב סוגיה שלמה מן הבבלי ב"מ פ' הזהב (איזור דף מה)
כמו כן כמדומני בנוסחתו למסכת חלה בענין שיעור חלה אינני זוכר כרגע את המקום המדויק. במסכת שבת טו. "הלל אומר מקב חלה וכו'" ותוס' שם הביאו ירושלמי שמפרש טעמי החולקים וכבר העירו (כמדומה הרש"ש) שליתא לפנינו בירושלמי, וגם הראשונים הביאו טעמים לגבי שיעור פסילת מקוה המובא שם בגמרא, ונראה מדבריהם שזה המשך הירושלמי הנ"ל וגם זה לא נמצא לפנינו. והנה אצל רבינו זה מופיע, וניכר שאין זה לשון הירושלמי. וכנראה זה מתוך חבורו לעדיות שם (פ"א מ"ב) המאכת שלמה מציין שמצא דברי ירושלמי אלו בנוסחאות הרש"ס לעדיות.
אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לוכל בתרומתן, תני ר' חייא משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכול פיתן בלילי שבת, ותני עלה קרובים דבריהן להיות שוין. איתא חמי, משעה שהכהנים נכנסין לוכל בתרומתן יממה הוא ועם כוכביא הוא, משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכול פתן בלילי שבת שעה ותרתי ליליא הוא, ואת אמר קרובים דבריהן להיות שוין.
חנבין כתב:ועוד דבר איש ספר:
אשמח לדעת היכן המקומות הנוספים בהם מעתיק רש"ס סוגיות בבלי
והיכן המקום הנוסף בו כנראה הוסיף לירושלמי משל עצמו.
ומה שכתבת באחד ההודעות הקודמות שרוב נוסחתו מסברא.
זה נכון, אבל לא כל השינויים שבין דפוס וילנא לנוסחתו הם בגדר זה, כי פעמים רבות נוסחתו חופפת לנוסח הר"א פולדא בד' אמשטרדם (בו השתמש גם הגר"א וחלק מן ההגהות המיוחסות לגר"א בסדר זרעים מקורם שם). כלומר, לפניו היתה מראש נוסחה שונה משלנו ודומה יותר לנוסח אמסטרדם, וממנה הגיה ושינה בד"כ מסברא, אך יתכן שלעיתים ממקבילות וכדומה.
בקיצור, ממש להיפך מהבנת כל המפרשים, (וגם המג"א כמו שציין הרב ליהמן) השעה שבני אדם נכנסים לאכול בליל שבת קודמת לצאת הכוכבים.
אוצר החכמה כתב:בקיצור, ממש להיפך מהבנת כל המפרשים, (וגם המג"א כמו שציין הרב ליהמן) השעה שבני אדם נכנסים לאכול בליל שבת קודמת לצאת הכוכבים.
וגם להיפך מהבבלי הי מנייהו מאוחר וכולי.
מתעמק כתב:אינני יודע כלום, וספר הפעולות לא שזפתו עיני. אך מהצילום שהובא לעיל נראה שהעברת קו על גבי התיבה משמעותה סימון ר"ת ["], כמו שנראה בכמה ר"ת בצילום הנ"ל, וזה דבר רגיל בכת"י. אלא שגם זה רגילים לרשום סימני ר"ת על שמות, וממילא גם על השמות יש קו. כך שמזה אין להוכיח אם זה חלק מה"שם" או ר"ת.
איש_ספר כתב:הנימה של צוקרמן לא כ"כ חשובה, חשוב לדעת שהוא אינו מכירו כלל אלא מפי השמועה ודי בזה.
ותיקי ותק של ישיבת פוניבז' שהיו מיודדים עם הרב מפוניבז' (למשל הרד"צ ולא הרב צוקער) קבלו ממנו את היחס הבלתי חיובי לרב"א. הרב זצ"ל היה מבאי ביתו של אביו הערוה"ש כידוע (ולפי הסיפור אף מילא את מקומו פעם אחת כאשר נסע ערוה"ש ממקומו), ויחסו לרב"א היה שלילי בצורה קיצונית. אפשר לברר אצל בני הגאון ר' פנחס שרייבר זצ"ל מה ששמע מהרב בעניין זה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 660 אורחים
