עמוד 2 מתוך 13
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: ש' אוקטובר 10, 2015 11:39 pm
על ידי עושה חדשות
ועוד משהו "יחודי בעצם":
בפי' בעלי התוספות עה"ת בפ' ויחי תמה על קידושי יוסף במצרים ללא עידי קיום, ותי' דמ"מ הקידושין מצ"ע חלים, אלא שאינה נאסרת לעלמא. ואין לשונו כעת לפני
השמעתם כדבר הזה?
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 11, 2015 12:01 am
על ידי עושה חדשות
שי' רבינו אליהו שצריך לקשור את התפילין כל יום ולא להניחם קשורים.
ואגב, הרעק"א בדו"ח
החדש בחולין ד"ט הוכיח דאף לדבריו הוי למצוה מדאו' אבל לא לעיכובא.
ולדעתי זה שייך למש"כ במקו"א בשם ערוגת הבושם - viewtopic.php?f=31&t=24061
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 11, 2015 12:31 pm
על ידי טוב לי
מלך שלם כתב:בשליפה כלאחר יד [יכול להיות שאני טועה והרבה סוברים כמותם, ויש גם שהעמידוהו בעניין אחר, אך כך היא ההתייחסות בפוסקים].
יראים דפרוזבול. כמדומה שחזר בו מזה.
החידושים הנוראים של ר' שלמה קלוגר. ???
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 11, 2015 12:35 pm
על ידי לומד_בישיבה
א. האם מישהו יודע שהדפיסו אי פעם תפילין ומזוזות וס"ת.
ב. האם ישנם היום סופרים שעובדים עם שבלונות.
תודה למפרע!
אין כוונתי לדפוס משי, אלא לדפוס שאחד הפוסקים מתיר להדיא.
--
אין לי גישה לאתר אך ישנו אתר לסופרים ומוכרים שם שבלונות מה הפשט בזה!
להחזיק שבלונה ולכתוב לכאו' אין בזה בעיה בהלכה אך לשים שבלונה ולמרוח כמדומני שכל הפוסקים אסרו לעשות כן.
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 11, 2015 12:38 pm
על ידי איש_ספר
עושה חדשות כתב:שי' רבינו אליהו שצריך לקשור את התפילין כל יום ולא להניחם קשורים.
ואגב, הרעק"א בדו"ח
החדש בחולין ד"ט הוכיח דאף לדבריו הוי למצוה מדאו' אבל לא לעיכובא.
ולדעתי זה שייך למש"כ במקו"א בשם ערוגת הבושם - viewtopic.php?f=31&t=24061
ראיתי פעם דרך העברה לפני עשרים שנה בערך, באיזה ספר, אולי של ר' צבי (בהגרא"א) קפלן, שהיתה עיירה בליטא שהרב שם הסיק שהלכה כרבינו אליהו וכך נהגו שם. ומאז לא הצלחתי להזכר היכן ראיתי דבר משונה זה הנראה כדמיון (שלי...).
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 11, 2015 12:48 pm
על ידי לומד_בישיבה
יסלח לי הרב איש ספר אך אבקש לחזור לעניין סופרים.
פגשתי בסופר ידוע קמצן מאוד, הוא לא מוכן לתת שקל לצדקה, האם מותר לקנות ממנו תפילין, שהרי לא יתכן שקמצן יזרוק לפח אלף דולר שהרי בתפילין אסור לתקן.
אשמח לשמוע אם יש פוסק שדיבר מזה.
--
בענין השבלונות!
האם יש בעיה בהלכה לקנות ספרי תורה מוכנים עם אותיות שכתוב עם עפרון כמו שעושים בסוף הס"ת כאשר מכבדים לכתוב אות בסוף הס"ת והסופרים חוששים שמא מישהו ייצא מן המסגרת.
תודה למפרע!
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 11, 2015 1:46 pm
על ידי לומד_בישיבה
שיטת רבינו יונה לא תרדה בו בפרך דעת יחיד הוא כך טוען הגרי"ד סולוביצי'ק ז"ל ומביא בשם הגרי"ז ז"ל שכך הוא במכילתא להדיא שלא כרבינו יונה ועיין קובץ מצורף וידוע מה שכותב החפץ חיים בהקדמה אם לסמוך על רבינו יונה בהלכה וכו' והדברים ידועים.
אשמח לקבל הפניות
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=110
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 11, 2015 3:38 pm
על ידי מלך שלם
דוגמא לאשכול מאתגר ומרחיב את הידע, מי יתן לנו עוד אשכולות כאלו [אשכול שיטות שהם קבלה בלי טעם, אשכול שיטות [מבוססות] שחזרו בהם בעליהם, אשכול שיטות שהקפידו עליהם בחרם ועוד כהנה].
---
יתכן שאני טועה כנ"ל, ותודה על ההערות:
שי' הרשב"א דשותפות פוטרת מחלה כמדו' יחידאה הוא.
תשו' החכ"צ דשניים שעשוה דפטורים הוא רק בשבת ולא בכל התורה, יחידאה.
הסמ"ק הוא ככה"נ היחיד שסובר שאין איסור גניבת דעת מה"ת אף בישראל.
[איך שכחנו?] הר"א ממיץ בעל היראים דשלושת רבעי שעה קודם השקיעה הויא בין השמשות דכ' עלה בביהגר"א לית מאן דחש לה.
שי' מהרי"ק הו"ד בפוס' דחתיכה נעשה נבילה אינו רק בנבילה ואינו רק דרבנן אלא בכולהו הוא דאורייתא.
כמדו' שמביאים התורי"ד כיחידאה הסובר דא' שאכל כל התערובת חייב חטאת בחד ותרי, ורק שלושה פטורים מדאו'.
בט"ז סי' רמ"ג כ' בדעת הסמ"ג דאמירה לגוי דאורייתא וחיליה מדרשא דמכילתא.
כמדו' [אולי טעות] דהרז"ה ס"ל דתינוק המוטל בעריסה מצטרף לזימון, ויחידאה כמובן.
כנ"ל הראב"ד ס"ל דכהן שנטמא אין עליו איסור תורה להיטמא שוב, ודחאוהו.
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 11, 2015 3:51 pm
על ידי עדיאל ברויאר
שאלתות בה"ג וראשונים רבים פוסקים שיחיד שטעה בתפילתו והוא מתפלל במניין, לא יחזור וישמע מהש"ץ. אמנם באהל מועד (שער התפילה דרך ב' נתיב ט) מציין ש"רבים מהמפרשים" חולקים על פסק זה, וסוברים שהיחיד שמתפלל בציבור חוזר על אף שיכול לשמוע מהש"ץ.
ספר הבתים (הל' תפילה שער ה' ס"ד):
יש מן הגדולים שפסק, מי שהתפלל ואינו יודע אם הזכיר גשם או טל כל שלשים יום לתחלת שאלה או הזכרה ממה שהיה למוד מקודם שהזכיר צריך לחזור בגשם, מכאן ואילך מה שחייב להזכיר הזכיר. הרי"ף והר"ם לא הביאו זה הפסק.
ויראה לי, שאינו כהלכה, שכל ספק התפלל ספק לא התפלל אינו חוזר ומתפלל(העירני רי"י מילר, שכתב שוב כן בס"ז לעניין יעלה ויבוא, וכן שבעניין זה דן בעל המאורות:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=128 )
ספר הבתים (הל' תפילה שער חמישי ס"ח):
כתב הרב ר' אשר מלוניל יחיד המתפלל בצבור וטעה ולא אמר שאלה בברכת השנים, אם נזכר לאחר שומע תפלה אין מחזירין אותו מפני ששומעה משליח צבור.
יש מי שכתב שכן הדין אם לא הזכיר גבורות [גשמים] בתחיית המתים אין מחזירין אותו מפני ששומעה משליח צבור. ולא נתברר לי.
(מלא הרועים הקשה בדף כט מדוע לא מועיל בשביל גבורות גשמים לשמוע משליח ציבור, ומכאן עולה שיש הסוברים שאכן מועיל)
(שם ס"ג):
יש מן הגדולים שכתב, הואיל וטל משלים להזכרת הגשם, אם לא הזכיר גשם ואמר בברכת השנים ותן טל ומטר יצא ידי חובתו. ולפי זה הדרך אין מחזירין בהזכרה אלא אם כן לא הזכיר ולא שאל. ויש מי שכתב שמחזירין אותו, שאין השאלה תשלומין להזכרה, וכן כתב הראב"ד, וזה נראה.
שבלי הלקט (ענין ר"ח סי' קעז) מביא דעת ר' קלונימוס שהשוכח יעלה ויבוא במנחה של ר"ח, מתפלל בערבית שתיים, ואומר יעלה ויבוא
בראשונה ולא בשנייה, כמו שמצאנו בגמרא לגבי הבדלה. ונמצא שחידש שניים - א. שאומר יעלה ויבוא גם אחרי ר"ח. ב. שהשלמת האזכור לעולם בראשונה ולא בתפילת התשלומין. (בעל שבלי הלקט חולק עליו לאחר מכן)
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 11, 2015 4:19 pm
על ידי בברכה המשולשת
מלך שלם כתב: [איך שכחנו?] הר"א ממיץ בעל היראים דשלושת רבעי שעה קודם השקיעה הויא בין השמשות דכ' עלה בביהגר"א לית מאן דחש לה.
שי' מהרי"ק הו"ד בפוס' דחתיכה נעשה נבילה אינו רק בנבילה ואינו רק דרבנן אלא בכולהו הוא דאורייתא.
כנ"ל הראב"ד ס"ל דכהן שנטמא אין עליו איסור תורה להיטמא שוב, ודחאוהו.
כמדו' שלא נמצא חבר לשי' הטור דמדליקין נ"ח בצאת הכוכבים.
א. לגבי היראים- כשליש שעה לפני השקיעה (לא?) וכמדומני שהב"ח כתב שהמנהג כהיראים
ב. מהרי"ק- לא הבנתי דברי כב'.
ג. הראב"ד- היה מי שצירפו לסניף מרכזי מאוד (בדור הקודם.)
ד. הטור- רבים מאוד מהאחרונים הבינו כך ברמב"ם ובראשונים נוספים
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 11, 2015 4:54 pm
על ידי לומד_בישיבה
אשכול מאתגר ולא מוגדר מספיק.
ניתן להביא כמעט את כל השו"ע החל מרחיצה בחמין במקוה בשבת דעת הקרבן נתנאל שיטת המהרי"ל רחיצה בצונן שיטת האור זרוע ושיטת הגר"ז בווסתות.
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 11, 2015 4:55 pm
על ידי כנסת ישראל
כמובן שיכלה הזמן והם לא יכלו.
עכ"פ הראבי"ה בהסיבה אינו יחידאה
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 11, 2015 4:59 pm
על ידי מלך שלם
א. שלושת רבעי מיל. הב"ח כמדו' כתב רק שיש לחוש.
ב. חתיכה נעשה נבילה היינו דין שכל החלק הבלוע נחשב כחתיכה דאיסורא ולא רק השיעור האסור שנבלע. לכל הראשונים הוא מדרבנן מלבד בשר וחלב דעצם התערובת הויא איסור וילפי' לנבילה. מלבד דעת מהרי"ק דבכולהו הוי דאורייתא.
ג. זכורים לי לשונות מפורשים שאין לסמוך ע"ז כלל אפילו לסניף, ואם היו שצירפו, אין זה מוציאו מכלל דעה יחידאה.
ד. אתה צודק. התבלבלתי. השו"ע ורוב האחרונים ומנהג ספרד כן. אתקן.
יש"כ.
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 11, 2015 5:05 pm
על ידי מלך שלם
לכנסת ישראל ולומד בישיבה,
אכן רבים הם מאד, אך מיוחדים ומאירים כשלעצמם.
הגדר הוא דעה שרוב ככל הראשונים חולקים עליה והיא מחודשת כשלעצמה.
הראבי"ה בהסיבה חידוש הוא נגד המנהג, אף שמדייקים כן ברמב"ם. אם אני טועה בעניותי נא לתקן אותי.
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 11, 2015 5:17 pm
על ידי בברכה המשולשת
מלך שלם כתב:א. שלושת רבעי מיל. הב"ח כמדו' כתב רק שיש לחוש.
ב. חתיכה נעשה נבילה היינו דין שכל החלק הבלוע נחשב כחתיכה דאיסורא ולא רק השיעור האסור שנבלע. לכל הראשונים הוא מדרבנן מלבד בשר וחלב דעצם התערובת הויא איסור וילפי' לנבילה. מלבד דעת מהרי"ק דבכולהו הוי דאורייתא.
ג. זכורים לי לשונות מפורשים שאין לסמוך ע"ז כלל אפילו לסניף, ואם היו שצירפו, אין זה מוציאו מכלל דעה יחידאה.
ד. אתה צודק. התבלבלתי. השו"ע ורוב האחרונים ומנהג ספרד כן. אתקן.
יש"כ.
א. שלושת רבעי מיל זה כשליש שעה לכל היותר. אז אין בינינו מחלוקת. לגבי הב"ח- ייש"כ שהברתם את כוונתי כתב שחששו ליראים בכניסת שבת אז זה ודאי לא דעה יחידאית
ב. מה זה חנ"ן ידעתי. מש"כ כת"ר בעניין חנ"ן זה דעת רבינו אפרים שפסקה השו"ע אך לא דעת ראשונים רבים אחרים וזה ודאי לא חידוש של המהרי"ק.
ג. בודאי- לכך בדיוק רמזתי במש"כ
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 11, 2015 5:27 pm
על ידי מלך שלם
א. זו מח'. כתבתי את הלשון שלא להיכנס לזה. חומרת שבת היא הגורמת לחשוש ולא רוב הדעות. אמנם ודאי שאם הדברים היו מופרכים לא היה כותב כן, אך בהל' תפילה למשל לא היו חוששים לזה כי זה מחודש מאד נגד רוב ככל הדיעות. וזו גדר כוונת פותח האשכול לענ"ד.
ב. אכן. כמדו' שמביא כן בשם איזה ראשון. אני כתבתי מהרושם שיש באחרונים שזה יחידאה ממש וכו'. אולי אני טועה. בעניותי לא ליבנתי בזה שיטות הראשונים לעומק. ואדרבה נייתי ספר ונחזי.
ג. יש"כ. אין אין זה הערה כי אם ידיעה. אכן יש בהרבה מקומות שצירפו האחרונים דעות יחידאות אך ברובא דרובא לא צירפו ובפרט לא נגד המוסכם בהוראה והשו"ע.
יש"כ עכ"פ.
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 11, 2015 6:49 pm
על ידי סעדיה
איש_ספר כתב:עושה חדשות כתב:שי' רבינו אליהו שצריך לקשור את התפילין כל יום ולא להניחם קשורים.
ואגב, הרעק"א בדו"ח
החדש בחולין ד"ט הוכיח דאף לדבריו הוי למצוה מדאו' אבל לא לעיכובא.
ולדעתי זה שייך למש"כ במקו"א בשם ערוגת הבושם - viewtopic.php?f=31&t=24061
ראיתי פעם דרך העברה לפני עשרים שנה בערך, באיזה ספר, אולי של ר' צבי (בהגרא"א) קפלן, שהיתה עיירה בליטא שהרב שם הסיק שהלכה כרבינו אליהו וכך נהגו שם. ומאז לא הצלחתי להזכר היכן ראיתי דבר משונה זה הנראה כדמיון (שלי...).
אתה מתכוין למה שכתוב ב'על גדות ים התלמוד' עמ' 240 למטה?
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 11, 2015 9:48 pm
על ידי עיק
מלך שלם כתב:ב. חתיכה נעשה נבילה היינו דין שכל החלק הבלוע נחשב כחתיכה דאיסורא ולא רק השיעור האסור שנבלע. לכל הראשונים הוא מדרבנן מלבד בשר וחלב דעצם התערובת הויא איסור וילפי' לנבילה. מלבד דעת מהרי"ק דבכולהו הוי דאורייתא.
כמדומה שאינו יחידאה, שהרי רעק"א בהגהתו לש"ך סימן צב ס"ק יב מדייק מתוס' שחתיכה נעשית נבילה גם בשאר איסורים מדאורייתא.
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 11, 2015 9:55 pm
על ידי איש_ספר
סעדיה כתב:איש_ספר כתב:עושה חדשות כתב:שי' רבינו אליהו שצריך לקשור את התפילין כל יום ולא להניחם קשורים.
ואגב, הרעק"א בדו"ח
החדש בחולין ד"ט הוכיח דאף לדבריו הוי למצוה מדאו' אבל לא לעיכובא.
ולדעתי זה שייך למש"כ במקו"א בשם ערוגת הבושם - viewtopic.php?f=31&t=24061
ראיתי פעם דרך העברה לפני עשרים שנה בערך, באיזה ספר, אולי של ר' צבי (בהגרא"א) קפלן, שהיתה עיירה בליטא שהרב שם הסיק שהלכה כרבינו אליהו וכך נהגו שם. ומאז לא הצלחתי להזכר היכן ראיתי דבר משונה זה הנראה כדמיון (שלי...).
אתה מתכוין למה שכתוב ב'על גדות ים התלמוד' עמ' 240 למטה?
אין חלום בלא דברים בטלים
כנראה שכן... יש"כ!
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 11, 2015 10:11 pm
על ידי עיק
בברכה המשולשת כתב:ב. מה זה חנ"ן ידעתי. מש"כ כת"ר בעניין חנ"ן זה דעת רבינו אפרים שפסקה השו"ע אך לא דעת ראשונים רבים אחרים וזה ודאי לא חידוש של המהרי"ק.
כמדומה שהתחלף לכבודו עניין חנ"נ בשאר איסורים עם שאלת מקורו ואופיו, האם מדאורייתא או מדרבנן. גם לחולקים על רבינו אפרים והרמב"ם, הש"ך בס"ק יב (סימן צב) סבור שבשאר איסורים הוי מדרבנן בלבד.
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 11, 2015 10:34 pm
על ידי איש_ספר
אם כבר הזכירו את היראים הוא מלא שיטות יחידאות: למשל:
בהמ"ז דאורייתא רק בצירוף שתיה;
שמיטת כספים לא נפקע החוב רק באמר משמט אני ; יש אפיה אחר בישול כידוע;
הלכה של אמירה לגוי היא משום דבר דבר ועוד.
וכיון שעלה: ר"ת שבאו"ז (וכמעט לא הזכירהו ) שכל התשר"ת בנשימה אחת (וצ"ע שהרי לר"ת ש"ת בשתי נשימות);
פי' לתמיד הנדפס ע"ש הראב"ד שאין נושאים כפיים בבית שיש בה נדה (אכן זה כבר שייך להל' חיצוניות שמהם אפשר להביא הרבה מאד);
בסוף או"ה של מהרש"ל מנה ארבעה דברים בשע"ד שהם נגד הגמ', וכמובן שהוא יחיד בהם.
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 11, 2015 10:43 pm
על ידי עדיאל ברויאר
איש_ספר כתב:אם כבר הזכירו את היראים הוא מלא שיטות יחידאות: למשל: ... יש אפיה אחר בישול כידוע...
א. עצם ההגדרה של היראים כמלא בשיטות יחדאיות אכן נכונה (לא שצריך לראייה נוספת, ובכ"ז אציין - הרב אליהו שטרית מביא בספר "רבנו" שגם הרב עובדיה זצ"ל אמר כן על היראים).
ב. דווקא באפייה אחר בישול היראים איננו דעת יחיד כלל ועיקר, וכך רשמתי לעצמי בעבר במחלוקת הידועה הזאת בינו ובין הראבי"ה:
היראים וסיעתו (כן נראה שפסקו סמ"ג לאוין סה, סמ"ק מצוה רפב ושבלי הלקט סי' פו, ואף בהגמ"י הל' שבת פ"ט ה"ג אות א' הביא דעת היראים מבלי להזכיר חולק, וכן בטור או"ח סי' שיח. וכן פסק באהל מועד דרך ג' נתיב ט)
הראבי"ה וסיעתו (שו"ת מהר"ח או"ז סי' קפט. וכן נראה מהמרדכי שבת פ"ג סי' שב, ומהאגודה שבת פ"ג אות נד).
מן הסתם יש בזה עוד מקורות, ובשעתו הסתפקתי בזה כדי להיווכח שאין בזה דעת יחיד לשום כיוון.
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 11, 2015 11:13 pm
על ידי בברכה המשולשת
עיק כתב:בברכה המשולשת כתב:ב. מה זה חנ"ן ידעתי. מש"כ כת"ר בעניין חנ"ן זה דעת רבינו אפרים שפסקה השו"ע אך לא דעת ראשונים רבים אחרים וזה ודאי לא חידוש של המהרי"ק.
כמדומה שהתחלף לכבודו עניין חנ"נ בשאר איסורים עם שאלת מקורו ואופיו, האם מדאורייתא או מדרבנן. גם לחולקים על רבינו אפרים והרמב"ם, הש"ך בס"ק יב (סימן צב) סבור שבשאר איסורים הוי מדרבנן בלבד.
ייתכן.
מצ"ב מש"כ ע"כ בס"ד בספרי (הקודם)
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: ב' אוקטובר 12, 2015 3:25 pm
על ידי סעדיה
עדיאל ברויאר כתב:עיק כתב:שיטת רבינו אליהו מלונדון (לונדריש), מבעלי התוספות, שמברכים על כל מצוות עשה, גם בין אדם לחברו:
"ונ"ל שכל מצוות עשה צריך לברך, ולפעמים אני רגיל לברך אקב"ו לקום מפני שיבה ואקב"ו להדר פני זקן" (פסקי ר' אליהו מלונדריש עמ' לא).
יפה!
לא הבנתי כ"כ את דבריו - הוא מתחיל בזה ש"צריך" לברך, וממשיך ש"לפעמים" הוא רגיל לברך להדר פני זקן. וק"ק לומר שלפעמים היינו שרק לפעמים הוא רואה זקן ומהדרו, כי אם כך היה לו לומר "ואני רגיל לברך..." בלי לפעמים, כי התדירות לא מלמדת אותנו. יותר מזה, וכי אין לו מצוות עשה אחרות, תדירות יותר, שהוא נדרש לברך עליהן?
עי' עלי תמר על מסכת ברכות עמ' ר"י.
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: ב' אוקטובר 12, 2015 7:41 pm
על ידי אמסטרדם
אומרים שהתו' רי"ד ב"ק ס"ה א', שגנב משלם כשעת גניבה אף כשמשיב הגניבה בעין, יחידאה הוא. [יש אולי תוספתא כזה, והתו' רי"ד בעצמו טוען שכ"ה בירושלמי, אך רגילים לומר שכו"ע פליגי ע"ז, מלבד רש"י באפשר].
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: ה' אוקטובר 15, 2015 1:04 am
על ידי היא שיחתי
איש_ספר כתב:אם כבר הזכירו את היראים הוא מלא שיטות יחידאות: למשל:
בהמ"ז דאורייתא רק בצירוף שתיה;
שמיטת כספים לא נפקע החוב רק באמר משמט אני ; יש אפיה אחר בישול כידוע;
הלכה של אמירה לגוי היא משום דבר דבר ועוד.
וכיון שעלה: ר"ת שבאו"ז (וכמעט לא הזכירהו ) שכל התשר"ת בנשימה אחת (וצ"ע שהרי לר"ת ש"ת בשתי נשימות);
פי' לתמיד הנדפס ע"ש הראב"ד שאין נושאים כפיים בבית שיש בה נדה (אכן זה כבר שייך להל' חיצוניות שמהם אפשר להביא הרבה מאד);
בסוף או"ה של מהרש"ל מנה ארבעה דברים בשע"ד שהם נגד הגמ', וכמובן שהוא יחיד בהם.
גבי אמירה לנכרי כוונתו בוודאי דיליף מלא יעשה לכם, דמשום דבר דבר כתב רש"י בע"ז טו, ומכל מקום מלא יעשה לכם גם כתב סמ"ג בלאוין סימן עה אם כי לכאורה שאב מקורו מהיראים
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: ה' אוקטובר 15, 2015 1:05 am
על ידי היא שיחתי
לענ"ד הראשון שהכי מלא בדעות יחידאיות הוא המאירי
וכבר אמר הגר"ד מילר שליט"א שהמעיין בו בשבת עובר על איסור צידה...
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: ה' אוקטובר 15, 2015 1:22 am
על ידי עדיאל ברויאר
היא שיחתי כתב:איש_ספר כתב:אם כבר הזכירו את היראים הוא מלא שיטות יחידאות: למשל:
בהמ"ז דאורייתא רק בצירוף שתיה;
שמיטת כספים לא נפקע החוב רק באמר משמט אני ; יש אפיה אחר בישול כידוע;
הלכה של אמירה לגוי היא משום דבר דבר ועוד.
וכיון שעלה: ר"ת שבאו"ז (וכמעט לא הזכירהו ) שכל התשר"ת בנשימה אחת (וצ"ע שהרי לר"ת ש"ת בשתי נשימות);
פי' לתמיד הנדפס ע"ש הראב"ד שאין נושאים כפיים בבית שיש בה נדה (אכן זה כבר שייך להל' חיצוניות שמהם אפשר להביא הרבה מאד);
בסוף או"ה של מהרש"ל מנה ארבעה דברים בשע"ד שהם נגד הגמ', וכמובן שהוא יחיד בהם.
גבי אמירה לנכרי כוונתו בוודאי דיליף מלא יעשה לכם, דמשום דבר דבר כתב רש"י בע"ז טו, ומכל מקום מלא יעשה לכם גם כתב סמ"ג בלאוין סימן עה אם כי לכאורה שאב מקורו מהיראים
א. עצם זה שהסמ"ג כותב כך הופך את זה לדבר שאינו דעת יחיד גמורה, הרי הסמ"ג גם חלק על היראים במקומות אחרים, לכן יש למנות אותו כחכם נוסף לענ"ד.
ב. אמנם נראה ששניהם נקטו בהדיא להלכה שאמירה לגוי אסורה מדרבנן, יעוי' טל חיים שבת ח"ג עמ' תטו-תיח.
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: ה' אוקטובר 15, 2015 1:33 am
על ידי היא שיחתי
עדיאל ברויאר כתב:ב. דווקא באפייה אחר בישול היראים איננו דעת יחיד כלל ועיקר, וכך רשמתי לעצמי בעבר במחלוקת הידועה הזאת בינו ובין הראבי"ה:
היראים וסיעתו (כן נראה שפסקו סמ"ג לאוין סה, סמ"ק מצוה רפב ושבלי הלקט סי' פו, ואף בהגמ"י הל' שבת פ"ט ה"ג אות א' הביא דעת היראים מבלי להזכיר חולק, וכן בטור או"ח סי' שיח. וכן פסק באהל מועד דרך ג' נתיב ט)
הראבי"ה וסיעתו (שו"ת מהר"ח או"ז סי' קפט. וכן נראה מהמרדכי שבת פ"ג סי' שב, ומהאגודה שבת פ"ג אות נד).
מן הסתם יש בזה עוד מקורות, ובשעתו הסתפקתי בזה כדי להיווכח שאין בזה דעת יחיד לשום כיוון.
מאירי פסחים לז. כיראים
רמב"ן במלחמות פסחים לז: ורבינו דוד שם דאין אפיה אחר בישול
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: ה' אוקטובר 15, 2015 8:59 pm
על ידי שער כותש
א. שיטת הב"ח דבשר עוף בחלב דאורייתא להלכה.
ב. שיטת הראב"ד דקדושת ביהמ"ק לא קדשה לעת"ל.
ג. שיטת רת"ם דהותיקין שגומרים ק"ש קודם הנה"ח עושים שלא כדין.
ד. שיטת המאירי דמברכין זמן על יום החנוכה.
ה. שיטת רי"ו דקורעין על כל חירוף בעלמא.
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: ה' אוקטובר 15, 2015 9:19 pm
על ידי עדיאל ברויאר
שער כותש כתב:א. שיטת הב"ח דבשר עוף בחלב דאורייתא להלכה.
כך נקטו כמה מבעלי התוס' (תוס' בחולין קד ע"ב ד"ה עוף, המיוחס לתוס' רא"ש ביצה ד' ע"ב ד"ה ה"מ ותוס' ר"פ שם ד"ה אבל מדרבנן), התרומה (סי' עא, ועי' סי' כט), סמ"ג (ל"ת קלב, ועי' ל"ת קמ-קמא), ובאו"ה הארוך (סי' מ' אות ו, ועי' גם סי' לז אות ה' דין טו) כתב כן בשם סמ"ק ואף פסק כך (לא עיינתי בסמ"ק), וכן פסק מהרש"ל (יש"ש חולין פ"ח סי' ק).
שער כותש כתב: ב. שיטת הראב"ד דקדושת ביהמ"ק לא קדשה לעת"ל.
ראיתי מציינים שאף המאירי נקט כן ומציין שהמנהג הפשוט להכנס להר.
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: ה' אוקטובר 15, 2015 9:29 pm
על ידי סעדיה
עדיאל ברויאר כתב:שער כותש כתב: ב. שיטת הראב"ד דקדושת ביהמ"ק לא קדשה לעת"ל.
ראיתי מציינים שאף המאירי נקט כן ומציין שהמנהג הפשוט להכנס להר.
בית הבחירה שבועות ט"ז.
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: ה' אוקטובר 15, 2015 9:35 pm
על ידי איש_ספר
היא שיחתי כתב:לענ"ד הראשון שהכי מלא בדעות יחידאיות הוא המאירי
וכבר אמר הגר"ד מילר שליט"א שהמעיין בו בשבת עובר על איסור צידה...
על המאירי ושיטותיו היחודיות כתבנו כאן בעבר
viewtopic.php?f=7&t=22194&p=218900#p218900ובאמת שגם במלאכות שבת יש למאירי חידושים רבים ויחידאים.
ביניהם, דילול עובר חייב משום קוצר, שולה דג מן הים אף לבבלי (ולא רק לירו') חייב משום קוצר, מכה בפטיש אינו אלא במלאכה שנשלמה ועוד ועוד.
לגבי קדושת ביהמ"ק, כזכור לי הראי"ה קוק בתשובתיו כותב שאף לראב"ד ליכא כרת אבל איסורא מיהא איכא ועתה אני שמענו שלמאירי גם איסורא ליכא.
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: ה' אוקטובר 15, 2015 9:48 pm
על ידי יעקובי
איש_ספר כתב:אם כבר הזכירו את היראים הוא מלא שיטות יחידאות: למשל:
בהמ"ז דאורייתא רק בצירוף שתיה
לאו דוקא יחידאה ממש, וכמו שהביא הב"י ס"ס קצ"ז דכן כתבו גם הכל בו והשבלי הלקט (וגם המרדכי הביאו בשתיקה). גם הרמ"א והב"ח שם חששו לזה.
ומדאתינן להכי, יש לציין מעין זה להמרדכי בשם הראבי"ה בשם רב האי, דשלשה שאכלו משבעת המינים חייבים לזמן. גם הב"ח ר"ס קצ"ב חשש לזה.
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: ה' אוקטובר 15, 2015 10:09 pm
על ידי עדיאל ברויאר
איש_ספר כתב:היא שיחתי כתב:לענ"ד הראשון שהכי מלא בדעות יחידאיות הוא המאירי
וכבר אמר הגר"ד מילר שליט"א שהמעיין בו בשבת עובר על איסור צידה...
על המאירי ושיטותיו היחודיות כתבנו כאן בעבר
viewtopic.php?f=7&t=22194&p=218900#p218900ובאמת שגם במלאכות שבת יש למאירי חידושים רבים ויחידאים.
כמדומה שחכמי פרובנס בדורות הללו היו מלאים יותר מן הרימון בדברים מחודשים, כגון ספר המכתם וספר הבתים.
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: ש' אוקטובר 17, 2015 11:36 pm
על ידי עדיאל ברויאר
ר' אפרים סבור שדלתות העיר צריכות להיות נעולות גם ביום. דבריו הובאו אצל כמה מחכמי פרובנס שכולם חלקו עליו, וכן מוכח מתוס' רי"ד שלא ס"ל כך, וספר הבתים דייק גם מהרמב"ם דלא כוותיה. וגם האחרונים (שו"ע הרב, מ"ב) כתבו להלכה שאין צורך בזה אך מסופקני אם ראו את דעתו (אפשר שהמשנ"ב ראה דעתו במאירי)
עוד שיטה מיוחדת בעירובין, אך לא דעת יחיד - הראב"ד ובעל המאורות סבורים שדין עומד מרובה הוא מדרבנן, והרשב"א בחידושיו הסתפק אם האמת כדבריהם.
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: ש' אוקטובר 17, 2015 11:51 pm
על ידי עושה חדשות
עדיאל ברויאר כתב:הראב"ד ובעל המאורות סבורים שדין עומד מרובה הוא מדרבנן
ואם יסבור הראב"ד גם לענין פירצת י' אמות שאינה אוסרת את כל ההיקף אלא מדרבנן, א"כ מהו הגבול של רה"י מדאו', כיון שאפי' פרוץ מרובה עם פירצת י' הוי רה"י דאו'?
ואם כי יש לי קצת סייעתא שהראב"ד סובר שפירצת י' היא מדאו', כדמשמע מדבריו שהבאתי כאן - viewtopic.php?f=17&t=24062#p241517
אמנם בהשלמה עירובין ד"ה כתב "לפום מסקנא דקי"ל פרוץ כעומד מותר, אפילו בדאורייתא נמי מותר. ומיהו כל פרוץ המרובה על העומד גבי שבת אינו אסור אלא מדרבנן, דהא פסי ביראות פרוץ מרובה על העומד הוא, ואי מדאורייתא אסור היכי שרו רבנן לטלטולי, דהא מקשינן כה"ג בפרק עושין פסין וכו' ומדשרינן התם פרוץ מרובה על העומד ויתר מעשר לרבי יהודה, ש״מ דכל
פרוץ מרובה על העומד ויתר מעשר לא מיתסר גבי שבת אלא מדרבנן. ומאי דאמרינן גבי פלוגתייהו בפרוכ"ע בשלהי פרקין הכי אגמריה רחמנא למשה לא תפרוץ רובא או גדור רובא, דאלמא מדאורייתא מיתסר, תרגומא אכלאים ואסוכה, אבל בשבת לא מיתסר מדאורייתא, לפי שאינו דומה לדגלי מדבר",
הרי דגם פרומ"ר וגם פירצת י' אמות אינם אוסרים מדאו' גבי שבת, והוי רה"י גמורה מדאו'.
וצ"ע מה הגבול.
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 18, 2015 12:38 am
על ידי עדיאל ברויאר
עושה חדשות כתב:ואם יסבור הראב"ד גם לענין פירצת י' אמות שאינה אוסרת את כל ההיקף אלא מדרבנן, א"כ מהו הגבול של רה"י מדאו', כיון שאפי' פרוץ מרובה עם פירצת י' הוי רה"י דאו'?
הריטב"א בריש פרק ב' דעירובין כותב בדעת הראב"ד "דמדאורייתא אפילו פרוץ מרובה על העומד כשר,
כיון שיש במקום אחד שיעור רחב מחיצה", ולא ביאר מהו שיעור הרוחב, ומהדיר מוה"ק (עמ' קמט הע' 8) מציין שאולי הוא ב' אמות לכל רוח כשיעור דיומדין. אך כמדומה בעיניי שדווקא לדעת הריטב"א השיעור הוא ד' טפחים, עי' בדבריו שם ד"ה גבהן עשרה (עמ' קנ-קנא בהוצ' מוה"ק) ובדבריו בדף טז ע"א ד"ה שלש (עמ' קכו שם).
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 18, 2015 12:45 am
על ידי עושה חדשות
אמה או ד"ט, ניחא,
אבל לכמה שטח זה מועיל?
(ז. א. האם ד"ט במקום אחד ועוד ד"ט במרחק מיל יצטרפו לשיעור מחיצה?)
Re: אשכול דעות יחידאיות ו/או מיוחדות בהלכה
פורסם: א' אוקטובר 18, 2015 2:43 pm
על ידי כנסת ישראל
מלך שלם כתב:לכנסת ישראל ולומד בישיבה,
אכן רבים הם מאד, אך מיוחדים ומאירים כשלעצמם.
הגדר הוא דעה שרוב ככל הראשונים חולקים עליה והיא מחודשת כשלעצמה.
הראבי"ה בהסיבה חידוש הוא נגד המנהג, אף שמדייקים כן ברמב"ם. אם אני טועה בעניותי נא לתקן אותי.
דעת הראבי"ה ראה גם בראב"ן [ואולי יש חילוק דק ביניהם והארכתי במק"א], והובא במרדכי, ועיין עוד בספר אמרכל שמובא כן בשם כמה ראשונים, וכן כתב לדינא במנהגי מהר"ש, וכן מובא בספר מאורי אור ווירמש בשם תוס' ריב"א על קלף.