חדירת פירושי קראים לספרות הראשונים

[איש_ספר]

אין לי לפני את המאמר של זוסמן, מצאו כמה דפים בודדים, מה שבודאי אין שם זה את הירו' על שיעור חלה המובא בתוס'.
(ואגב הרש"ס בגרסתו הוסיף כהנה וכנה שם, דברים שאינם מוזכרים בשום אחד מן הראשונים, וקשים מחמת עצמם, עיין בגרסתו לחלה ועיין במה שהביא בשמו במלאכת שלמה בעדויות שם, שהם ממהדורה אחרת והדברים יתבהרו במקום אחר)

[איש_ספר]

זוסמן פרסם את מאמרו בשתי מקומות תחילה בקובץ על יד (כב) שם פרסם את הירושלמי עצמו, ובתרביץ ס"ה שם הרחיב במשמעויות העולות ממנו. לעניניינו מדובר בששה דפים מסדר מועד (1 ביצה, 1 ר"ה 2 תענית 2 מו"ק), רצ"ב הסקירה על ההוספות ממאמרו בתרביץ ושם תראה שכל מה שביקשת, אינו.

א.jpg (15.82 KiB) נצפה 2929 פעמים

ב.jpg (373.25 KiB) נצפה 2929 פעמים

ג.jpg (425.4 KiB) נצפה 2929 פעמים

ד.jpg (447.31 KiB) נצפה 2929 פעמים

ה.jpg (401.84 KiB) נצפה 2929 פעמים

ו.jpg (444.64 KiB) נצפה 2928 פעמים

ז.jpg (388.19 KiB) נצפה 2928 פעמים

[הבונה]

א"ס יש"כ

[הבונה]

בסופו של דבר, אינני יודע מה ההתעקשות על 'ספר ירושלמי', מה לא טוב לומר שזו עריכה מאוחרת מאד (לאחר שכבר נערך הבבלי) ורחבה יותר של הירו'?
וכמו שלבבלי היו שתי מהדורות (מהדו"ק דר' אשי ומהדו"ב דר"א).
או כמו שתי הנוסחאות השונות של אבות דר"נ, הקצרה והמורחבת (או אדר"נ נוסח א"י ואדר"נ נוסח צרפת, אלא שיש כותבים שאין לשייך את ההבדל בין שתי הנוסחאות שלפנינו כיום, להבדל בין שתי הנוסחאות של אדר"נ נוסח צרפת וא"י.)
וכמו שלמסכת תמורה הבבלית יש גם נוסח ירושלמי (לא תלמוד ירושלמי) המצוטט תדיר ברש"י?
כך נוכל לומר, שמהדורה זו לא הגיעה משום מה לראשוני ספרד, ורק לחלק מראשוני אשכנז.

אגב, לפי הציטוטים הנ"ל ברש"י תמורה (17 פעם, ועוד פעם אחת במס' כריתות ד: ד"ה ה"ג) , העלתי פעם השערה, לפתור את בעיית ירושלמי קדשים, שהרמב"ם כותב כי הוא קיים, ולמעשה אין כמעט ציטטות ממנו בספרי הראשונים, אולי בודדות שלא בטוח שאכן הכונה בהם לירושלמי קדדשים (דברי הראב"ד על תפילין של ר"ת). נוכל לומר, של"סט" של היורשלמי צורף סדר קדשים הבבלי שחסר בו (כמו שקלים ירו' שצורף לבבלי), אלא שהו שינויי נוסחאות בין מה שצורף לירו' לבין הנוסח הרגיל, ואותם מכנה רש"י נוסח ירושלמי, בדיוק כמו שישנם שינויי נוסחאות בין הירו' שקלים שבירו' לבין הירו' שקלים שבבבלי אותם מכנים המדפיסים נוסח הבבלי.

[מתעמק]

עיקר מש"כ גאונינו המתעמק בפירוש רגמ"ה בא בחשבון לענ"ד, להציל דבריו שלא יסתרו תוספתא ועוד, וראיתי שכן פירש גם בספר הכביר בן מלך (להגר"ל מינצברג). אבל מה שהוסיף שהוא מוכרח וכו' וגם נראה מדבריו דס"ל בדעת הרגמ"ה שאין כלל לינה בלחה"פ, כ"ז כמדומה שטעות בידו, ואפרש שיחתי:
חלוק דין שתי הלחם מחלם הפנים לענין לינה. דבשתי הלחם מאן דלא גריס לינה היינו טעמא דס"ל דאין כלל לינה בשתי הלחם, שהרי הן נאפות בפנים, ואינן דוחות את השבת, וא"כ לעולם יפסו בלינה, אבל מאן דלא גרס לינה בלחם הפנים ודאי לא עלה על דעתו שאין בכלל לינה בלחם הפנים, שזה מפורש בגמ' בכמה מקומות שיש בו לינה, (יומא כט, ב ומנחות צ, א) אלא שכיון שזמנו שבוע, וא"כ בהכרח אין בו לינה עד שבוע ימים, (וכמו קדשים קלים שלינה תפסול בהם אחרי שני ימים ולילה) וא"כ לא דמי לשאר לינה המוזכרים במשנה שם שזמנם יום ולילה שמיד בעלות השחר נפסלים בלינה. וא"כ רגמ"ה בהכרח הרכיב כאן ב' טענות. לענין שתי הלחם אי אפשר שיהיה בו לינה, ולענין לחם הפנים לא שנו לינה כי אינו אלא אחר שבוע. (ואין הפשט שבוע של אכילה אלא שבוע של סידור ובזה אפשר כדברי המתעמק) ואי אפשר לפרש אחרת, אחר שמבואר בגמ' שיש בו לינה בלחה"פ.

יסלחו לי חבירי על שלא ביארתי דברי כל צורכם. בעזהי"ת אוסיף כעת את החסר.
כפי מה שהבנתי בדברי רגמ"ה, נראה דס"ל שהן בלחם הפנים והן בשתי הלחם יש דין לינה אחר זמן אכילתן, בין למאן דגרסי לינה ובין למאן דלא גרסי לה. אלא שבסגנון קמיפלגי שני הגרסאות, שבדבר שאין בו לינה תיכף בעבור לילה הראשונה (כמו שהיא כמדומני בכל דבר שבקודש זולת שלמים), אם יוצדק שם לינה על זה. ומש"כ רגמ"ה בשתי הלחם קסבר לאחר זמן אכילתן נפסלות בלינה, וכן בלחם הפנים כתב קסבר אם לן לאחר זמן נפסלין, לא נתכוון בזה לומר שרק מאן דגריס הכי קסבר שיש לינה כלל בשתה"ל ולחה"פ, אלא דמאן דגריס לינה קסבר דמאחר שיש לינה לאחר זמן אכילתן (בשתי הלחם אם לן אחר העצרת, ובלחם הפנים אם לן אחר השבת), לכן יוצדק לומר על זה לינה אף שיש גם זמן שמצוותו בלינה דווקא (שתה"ל שאפייתן מערב החג, ולחה"פ שמונחים למשך שבוע על השלחן). והדבר מוכרח כן, שהרי בלחה"פ וודאי יש לינה כמו שהדגיש הרב איש ספר, ואעפ"כ כתב רגמ"ה לישנא ד"קסבר", ובע"כ ד"קסבר" קאי על המסקנא היוצא מכח זה שיוצדק מונח לינה מכח לינה שלאחר זמן אכילתן.

[איש_ספר]

אגב, לפי הציטוטים הנ"ל ברש"י תמורה (17 פעם, ועוד פעם אחת במס' כריתות ד: ד"ה ה"ג) , העלתי פעם השערה, לפתור את בעיית ירושלמי קדשים, שהרמב"ם כותב כי הוא קיים, ולמעשה אין כמעט ציטטות ממנו בספרי הראשונים, אולי בודדות שלא בטוח שאכן הכונה בהם לירושלמי קדדשים (דברי הראב"ד על תפילין של ר"ת). נוכל לומר, של"סט" של היורשלמי צורף סדר קדשים הבבלי שחסר בו (כמו שקלים ירו' שצורף לבבלי), אלא שהו שינויי נוסחאות בין מה שצורף לירו' לבין הנוסח הרגיל, ואותם מכנה רש"י נוסח ירושלמי, בדיוק כמו שישנם שינויי נוסחאות בין הירו' שקלים שבירו' לבין הירו' שקלים שבבבלי אותם מכנים המדפיסים נוסח הבבלי.

השערה חריפה ומעניינת, רק שקשה לאמת אותה בגלל מיעוט כתב היד של הירושלמי, בניגוד לבבלי שישנם כו"כ כת"י שמסופח אליהם שקלים הירושלמי ובראשם כתב יד מינכן.
(על החילוקים בין שקלים הבבלי והירושלמי האריך פרו' עסיס) (אגב יש מערערים על יחוס הפירוש של תמורה לרש"י, וגם הבאת הירושלמי בצורה כה תדירה מצטרפת לזה, ואפילו לדבריך שאי"ז ירושלמי מ"מ מדובר בגמרות שסופחו לירושלמי, ורש"י הרי לא היה מ'בעלי הירושלמי' במידה גדושה שכזו).
----
מתעמק, מודינא לך שדבריך נכונים, רק אעיר שלחם הפנים מצותו 'שילון' כל השבוע על השולחן לכן בודאי אי"ז תלוי בפלוגתא אם לינהמועלת בראשו של מזבח, משא"כ שתי הלחם שאף אם נכריח שמצתוון שיאפו קודם היו"ט וכו', אבל אין כאן דין חיובי של לינה.

[הבונה]

(אגב יש מערערים על יחוס הפירוש של תמורה לרש"י, וגם הבאת הירושלמי בצורה כה תדירה מצטרפת לזה, ואפילו לדבריך שאי"ז ירושלמי מ"מ מדובר בגמרות שסופחו לירושלמי, ורש"י הרי לא היה מ'בעלי הירושלמי' במידה גדושה שכזו).

התוס' בתמורה דף ט: ד"ה בעי כתבו: ויש בספרים ב' לשונות ורש"י פירש לשון שני של ירושלמי...
נראה שאחד הסופרים העתיק לתוך הבבלי נוסחאות אלו שמתוך הנוסח שבירו', ולכן דוקא כאן רש"י התיחס אליהם.
עכ"פ זה ברור שאין זה ירושלמי ממש וכבר עמד ע"ז בשו"ת שו"מ מהדורא א ח"ג סי' קמד: "והנה הוא חשב מ"ש ברש"י לשון מירושלמי הוא ש"ס ירושלמי אבל באמת ידע מע"ל דבקדשים בפרט בתמורה וכריתות כ"מ שמביא רש"י ב' פירושים זה דרכו לציין לשון ירושלמי ולא ידענו אם לרש"י הי' ירושלמי קדשים אי לא ועיין תמורה דף ו ע"ב ד"ה בשינוי קונה ושם נראה ג"כ שאין זה ירושלמי רק לשון ירושלמי וא"כ ל"ק על הר"ן דהוא לס"ל כלישנא בתרא דרש"י ועיין בתוס' שם שכ' ב' לשונות פרש"י ולא הוזכר שהוא ירושלמי וזה פשוט."
(במקום זה לא הביאו התוס' שזה לשון ירו' אבל במקום שהבאתי כן כתבו)
וגם רואים שהתוס' יחסו הפירוש לתמורה לרש"י.