פורום אוצר החכמה

איש_ספר כתב:תוכל לצטט בטובך?

איש_ספר כתב:זה פירוש מחודש וספק אם ניתן לפרש כך.

הפירוש הפשוט הוא שג' וד' הם דין אחד. שאין מברכין על הדלקת נר ביום לפי ששרגא בטיהרא וכו' ואעפ"כ אם הדליק אין משתמשין בו כיון שהוקצה למצוותו.

איש_ספר כתב:אתה צודק שזה קשה, וצ"ל שדברי האומרים אליהם מכוון בעל המ"ס, לא באו אלינו. ועי"ל דילפינן ממ"ש לענין הבדלה לנ"ח, כשם ששם צריך שיאותו לאורו, ה"ה לענין נ"ח ולכן אין מדליקין ביום. ואחרון עיקר...

איש_ספר כתב:נקודה נוספת מענין האשכול

כידוע ראשוני אשכנז (ראבי"ה עירובין סי' שפב (מהדו' דבליצקי ח"א עמ' שט) ור"ה סי' תקלז (שם ח"ב עמ' קנב) ורוקח סי' רג ואו"ז עירובין סי' קמ ורא"ש ר"ה פ"ד סי' יד) הביאו ירושלמי לפיו מזכירים בתפילת מוסף של ר"ה את מוספי ר"ח באופן של הזכרת פסוק "מלבד עולת החודש", וכמנהגינו. ואין הירו' לפנינו.

בראבי"ה (שם ושם) מביא כן גם משם גאונים: רע"ג, רב חפץ, רשב"ח ורב האי. אבל בסידור רס"ג ורע"ג שלפנינו אינו.

למעשה המנהג מוכר לנו רק מספרי התפילה של אשכנז (וצרפת, אחרי שהפסיקו לומר שם פסוקים של בראשי חדשיכם). אבל בשאר מקומות שאמרו פסוקים, (ארצות המזרח) אין פסוקים של מלבד עולת החודש.

והנה בשבת ראיתי את מאמרו של אסף, מסדר התפילה באר"י בספר דינבורג עמ' 127, ושם קטע תפילה למוסף ר"ה ובה פסוקי ר"ה וכן פסוק של מלבד עולת החודש!

בדקתי בספרו היסודי של פליישר, תפילה ומנהגי תפילה אר"י בתקופת הגניזה, ושם בעמ' 124 הוא כותב בהערה, כדבר פשוט שאין בו שום חידוש: אצ"ל שמוספו של ר"ח נזכר בעקיפין במקראות המוסף של ר"ה ע"פ במדבר כ"ט ו, מלבד עולת החודש ומנחתה.

הנה כי כן, אותו ירו' המובא אצל ראשוני אשכנז, אינו משקף רק מנהג אשכנזי - כפי שניתן היה לחשוב עד עתה - אלא יש לו סימוכין גם ממנהג ארץ ישראל !

ופלא שלא הרגישו בכך!

איש_ספר כתב:בראבי"ה (שם ושם) מביא כן גם משם גאונים: רע"ג, רב חפץ, רשב"ח ורב האי. אבל בסידור רס"ג ורע"ג שלפנינו אינו.

איש_ספר כתב:בראבי"ה סי' לו וסי' קצו (וכ"ה ברוקח ובטור סי' רסז) הביאו ירושלמי, הדא דתימור בחול אבל בשבת אומר ופרוש עלינו וכו'. ואינו לפנינו.
והוא היפך מנהג אר"י שאומרים ופרוש גם בחול.

איש_ספר כתב:בראבי"ה סי' לו וסי' קצו (וכ"ה ברוקח ובטור סי' רסז) הביאו ירושלמי, הדא דתימור בחול אבל בשבת אומר ופרוש עלינו וכו'. ואינו לפנינו.
והוא היפך מנהג אר"י שאומרים ופרוש גם בחול.

איש_ספר כתב:אחד מקטעי הירושלמי היותר מפורסמים, מבין קטעי הירו' שהובאו אצל ראשונים אשכנזיים שאינם לפנינו, הוא הקטע העוסק בעניין הזכרת ר"ח בתפילות ר"ה וכן אמירת מקראות ר"ח במוסף ר"ה .

הקטע מורכב מכמה פסקאות, לעניינו נצטט את הפסקה הסופית:

מעתה יבטל של ר"ח בתפילה [?]
כיון שאמר - בסוף שופרות -
וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשיכם יצא [!]

הירושלמי הובא בראבי"ה עירובין סי' שפב (מהדו' דבליצקי ח"א עמ' שט) ור"ה סי' תקלז (שם ח"ב עמ' קנב) ורוקח סי' רד ואו"ז עירובין סי' ק ורא"ש ר"ה פ"ד סי' ג וסי' יד, וערוגה"ב ח"ב עמ' 125 והגמ"י סדר התפילה ברכה ראשונה של מוסף (מהדו' פרנקל עמ' שלג). (אם יש מקור נוסף שלא הזכרתי, אשמח להוסיף).

דברי הירושלמי תמוהים מכל כיוון.

ראשית, התירוץ כיון שאמר בסוף שופורות אינו עונה אלא על תפילת מוסף, וכי השאלה אינה שאלה גם בשאר תפילות? (אכן יעוין בר"ח עירובין מ ב ודו"ק).
שנית, אם השאלה היתה על מוסף, הרי פסקה אחת לעיל מינהא. אמרו שם, שרב מפקיד לתלמידיה לאדכוריה ר"ח ע"י אמירת מלבד עולת החודש, ואם כך איך שאלו מעתה יבטל ר"ח בר"ה?
בקיצור סתום ולא מובן.


-----


כידוע שבנוסח אר"י שעלה מן הגניזה, מוצאים שבכל תפילות העמידה של המועדים, היו מוסיפים מקראות מענינו של המועד. ראו : פליישר, תפילה ומנהגי תפילה אר"י בתקופת הגניזה, עמ' 103 ואילך.
והנה "לפי עדותם של כמעט כל המקורות" בראש השנה היו מוסיפים גם את הפסוק: וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם וגו'! (פליישר שם עמ' 123).

לפי זה, יש לפרש דברי הירושלמי ששאלו לא על מוסף, אלא על כל התפילות, ועל זה השיבו, שכיון שאומרים את המקרא הזה - בתוך חטיבת הפסוקים שאומרים בכל מועד ומועד - שוב לא התבטלה הזכרת ר"ח בתפילת ר"ה.

ומה שכתוב שם "בסוף שופרות" הוא גליוןב. (וכ"ז דלא כרא"ש שם סי' ג שלמד משם שאומרים פסוק זה בשופרות).

ומעתה יבטל ראש חדש בתפלה כיון שאמר בסוף שופרות וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם וגו' יצא, רב מפקד לתלמידאי לאדכורי במוספים ועולת החודש ומנחתה ושעיר לכפר וכו'