פורום אוצר החכמה

ע. התשבי כתב:יש להעיר, שבהגי' הישיבתית נפוץ שאומרים 'עָרֶך השולחן' עם הרי"ש בסגו"ל. וזה שייך גם אם היתה הרי"ש בשורו"ק (כמו שאומרים גם 'שולחן עָרֶך'), וגם אם היתה בחול"ם (הנהגה לפעמים כציר"ה).

משולש כתב:בישיבות שאומרים קדושן במקום קידושין. וכן חולן במקום חולין.

זקן ששכח כתב:אין כל ספק שערוך נוקד במלאפום / שורוק.
שהרי כונת הכתוב ערוך בחולם היא, שיש לערוך השולחן, והוא לשון עתיד.
וכלל לא מסתבר לומר שהרב המחבר, אחרי שערך שלחנו ויגע וטרח, או אז יאמר
שלעתיד יש לערוך שולחן?!
כלומר, אף אם נטל את השם מפסוק זה [וגם זה לא בטוח, שמסתבר יותר שסמך על
ה'שלחן ערוך' ורק שינה השם], גם אז בודאי לא ניקד כניקוד הפסוק.

מבני עליה כתב:הדיון המתרחב בשטח הדקדוקי אכן מאלף.
איש טרם העיר שהפרשה כולה בישעיה כ"א שם היא נבואת פורענות. (ומ"מ פורענות דעכו"ם עי' ר"ה לב:)

זקן ששכח כתב:והרי דוגמאות כאלו ושכיוצא באלו יש הרבה. טול לדוגמא פסוק שהפך לשיר פופולרי בזמנו והוא כנבואה על עובדי עבודה זרה: 'איש את רעהו יעזורו' גו'. ובעוד שם הספר אינו אלא שתי מלים מהפסוק ששמשו השראה לשם ספר, הרי בדוגמא נטלו את הפסוק כמות שהוא על כל משמעותו.

פלגינן כתב:התעוררתי היום למה שמקובל לקרוא לספרו של הנצי"ב "הַעְמֵק שְׁאֵלָה", והנה פסוק הוא בישעיה (ז יא) "הַעְמֵק שְׁאָלָה". האם מישהו חשב לקרוא לספר כשם הפסוק?
[איני מצוי כרגע לעיין בהקדמת הנצי"ב שאולי גילה לנו מקור השם]

נטיעות כתב:וכך גם שם הספר "מפרשי הים", שבמקור של הרעיון לשם זה, הרי זה אמור להיות מנוקד לכאורה בחיריק תחת המ' ובש' שמאלית.

נטיעות כתב:מהיכי תיתי לומר כן? מדוע להתרחק מהמשמעות הפשוטה יותר לכאורה?

צופה_ומביט כתב:

נטיעות כתב:מהיכי תיתי לומר כן? מדוע להתרחק מהמשמעות הפשוטה יותר לכאורה?

בעיניי המשמעות שכתבתי היא היותר פשוטה, וגם הביטוי הזה מוכר ושגור.
ואדרבה, איזה קשר יש בין מפרשים של ספינה לבין ספר שבא לפרש את ים התלמוד ע"י גאונים שעוברים בו ושטים בו מקצה לקצה?