פורום אוצר החכמה

המחלוקת על שתי ברכות או אחת היא כבר מחלוקת בין הגאונים

בברכה המשולשת כתב:המחלוקת על שתי ברכות או אחת היא כבר מחלוקת בין הגאונים

מצידי גם שאר המחלוקות שהזכרתי. אבל גם בזמנם כבר התרשלו העם בהנחת תפילין, (עד ששאלו מלפניהם האם המניח בכל יום מיחזי כיוהרא).

עושה חדשות כתב:

בברכה המשולשת כתב:המחלוקת על שתי ברכות או אחת היא כבר מחלוקת בין הגאונים

מצידי גם שאר המחלוקות שהזכרתי. אבל גם בזמנם כבר התרשלו העם בהנחת תפילין, (עד ששאלו מלפניהם האם המניח בכל יום מיחזי כיוהרא).

לא התכוונתי לחלוק על הדר"ג, ח"ו. רק הוספתי הערה למיקוד

בעניין הנחת תפילין כל היום התפרסמו בעבר שתי מאמרים אלו.

מתי עברו מ'דקה' ל'גסה'? מה היתרונות? (ומה החסרונות - אם ישנם).

המציא את השיטה רבי נתנאל תפילינסקי זצ"ל.

היתרון העיקרי הוא כמובן החוזק.

כמדומני שמצאו מתקופת מרד בר כוכבא גם תפילין של רש"י וגם של ר"ת

לגבי דברי המהרי"ק המובאים לעיל, ראיתי כעת:

ז"ל העמק דבר פרשת בא - למען תהיה וגו'. תועלת של הנחת תפילין לאותו הענין הוא כדי שיהא תורת ה' בפיך, דתפילין הוא מעין תורה, וכמו שהתורה ועיונה מדרכתו לאדם להיות נאמן לאלהיו, כדתניא באדר"נ פ"כ כל הנותן הרהורי תורה על לבו מעבירין ממנו הרהורי שטות כו', כך תפילין עושה מעין זה לכל אדם מישראל. ומכאן תניא במכילתא שכל העוסק בתורה פטור מתפילין, וכבר כתבו הראשונים (עי' ב"י סי' ל"ח בשם הרוקח) דלא שיהא ח"ו פטור ממ"ע זו, אלא תכלית המצוה וטעמה אינו נצרך למי שעמל בתורה, ומכ"מ גם הוא חייב במצוה הקבועה לכל אדם, וכמו כל מצות שבתורה שיש בהם טעם, ומכ"מ נעשים לחק אפילו במקום שנעדר הטעם כמש"כ לעיל י"ב כ"ז ובס' ויקרא י"ט ב', ובסמוך יבואר זה במקרא ... ושמרת וגו'. לא תחשוב שאין אדם נצרך לכל זה ההשתדלות אלא בתחלת ימי גדלו עד שיהא נשרש באמונה זו, אבל אח"כ שוב אין צריך, מש"ה הזהירה תורה ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה, כמו שהיה מצוה בשנים שעברו כך יהא נזהר לעולם, ואם שאין עוד זה הטעם מכ"מ היא חוקה, וכמש"כ לעיל, ומזה המקרא אנו אומרים בהגדה אפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו זקנים וכו'. וזה המקרא קאי ג"כ על חוקת תפלין כידוע, ומתפרש כמש"כ לעיל דאפילו עוסק בתורה וא"צ לתפלין לפי הטעם למען תהיה וגו', מכ"מ ושמרת את החקה וגו'. [וכ"ז שכתבתי הוא לדעת הרמב"ם שפסק לילה לאו זמן תפלין, וא"כ קאי ושמרת את החקה וגו' גם על תפלין, וא"כ ממילא למדנו דאפי' עוסק בתורה חייב בתפילין כלשון זה המקרא, אבל לשיטת הפוסקים דלילה זמן תפלין וכ"ה בשו"ע סי' ל', וא"כ האי קרא ושמרת את החקה וגו' לא קאי על תפלין, מש"ה פסק השו"ע בסי' ל"ח דעוסק בתורה פטור מן התפילין, ואף על גב דבכל המצות ודאי אפילו בטל הטעם המצוה במקומה, מ"מ שאני תפלין דמפרש הכתוב למען תהיה תורת ה' בפיך, מבואר דעוסק בתורה אין צריך לתפלין]. זהו פשוטו של מקרא והדרשות ידוע:

ולגבי "יכול יחזר בהרים" ראיתי כעת:
כלה רבתי פ"ג - תנן התם, הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות, ומקרבן לתורה. בשלמא אוהב שלום כדאמרן, אלא רודף שלום היכי דמי, כדתניא בקש שלום ורדפהו, ומאי שנא כל המצות, שאין אדם מחויב אלא אם כן באה לידו, דכתיב כי תפגע שור אויבך, כי תראה חמור שונאך, כי תבנה בית חדש, אבל שלום בכל מקום, בקש שלום ורדפהו.

עושה חדשות כתב:

חכם באשי כתב:לא הבנתי חזיונותיך.

כוונתי לד' הסמ"ג -

ויהי אחר ארבעה אלפים ותשע מאות ותשעים וחמש שנים לבריאת עולם היתה סיבה מן השמים להוכיח ובשנת תתקצ"ו הייתי בספרד להוכיחם ואמץ הקב"ה זרועותי בחלומות היהודים ובחלומות הגוים וחזיונות הככבים ויט עלי חסדו ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלוקים ועשו תשובות גדולות וקבלו אלפים ורבבות מצות תפילין \מזוזות\ וציצית וכן בשאר ארצות הייתי אחר כך ונתקבלו דברי בכל המקומות

בשם הגדולים כתב: ... מהרש"ל פירש בבאוריו שהיה פותר חלומות, ולי ההדיוט נראה שהי"ל ליהודים ולגוים חלומות מבהילים וחזיונות הכוכבים המורים רעה לעולם ושם פחדו פתר ועי"ז קבלו תוכחתו.

בר"ה ו. בכל יום ויום עובר בבל תאחר ועי' גר"א יו"ד סי' רסו על הרמ"א שכ' שעובר בכל יום ויום על מצות מילה ציין לגמ' ר"ה הנ"ל ועי' שו"ת ארץ צבי להג' מקוזיגלוב ז"ל סי' נו שכ' זה בשם האבנ"ז וציין לפנ"י ר"פ תפלת השחר שכל יום הוא דבר קובע בפ"ע
ועי' תוס' יומא לו. דבכל יום שלא מניח תפלין עובר העשה הרי ג"כ שתלוי ביום
וכן במצות נשי"כ כ' התוס' ראש השנה טז. שכיון שעלה לדוכן פעם אחת ביום שוב אינו עובר
ויש בזה תוספתא שלהי ברכות
ויש בזה תוס' חגיגה ב. דשעה ראשונה חיגר ושעה שני' נתפשט ל"ה דיחוי שכל היום הוא דבר אחד


ועיין בזה ותשמח בשמחת התורה

רק כעת שמתי לב שהיראים מביא שר"ת מיוסד על קבלה מהגאונים, "וכן שמעתי מרבינו יעקב ז"ל שקבלה היתה בידו מרב האי הגאון ז"ל הויות באמצע".

חברא כתב:

אוצר החכמה כתב:עניין זה היה באמת פלא בעיני.
יוצא שכל תלמידי ר"מ ור"י היו מניחים תפילין בשבת ונשותיהם היו מניחות תפילין. ולכל זה אין בכלל רמז במשנה ובגמרא ורק אגב הדיון לגבי הוצאה הגמרא מעלה את האפשרות הזאת.
היתה לי איזה מסקנה אפשרית מזה אבל מה דעת חכמי הפורום בעניין?

לגבי נשים, מצאתי בגאון יעקב (עירובין צו: ד"ה מדלא):

אפילו למ"ד תפילין מצות עשה שלא הזמן גרמא ונשים חייבות לא היו מניחות משום דלא מצו למיזהר בהו, והיינו דלא אשכחן פלוגתא בהדיא אי נשים חייבות בתפילין אלא דכ"ע דלא מנחי ואפילו מ"ד מדאורייתא מחייבי

ע"ע באור שמח הל' ת"ת פרק א' סוף ה"ב.

עדכון ספרים חדשים כתב:

שבילי דנהרדעא כתב:

עדיאל ברויאר כתב:ככל הזכור לי השיטה של פעם ביום נמצאת בריטב"א, אך אמת נכון הדבר שהעיון ברוב הראשונים מעלה שמן הדין יש חובה כל היום. ועכ"פ מסתבר שהמקור למנהג זה הוא לא הריטב"א, אלא כיוון שהרא"ש ועוד אחריו כתבו שקשה לשמור את התפילין בנקיות אז הייתה ירידה חדה במנהג של ללכת עם תפילין כל היום, וכיוון שכתוב שהקורא ק"ש בלא תפילין הוי כמעיד עדות שקר, נהגו להניח בשחרית...

יש לציין שבלקט יושר כתב שהמהרי"ל היה ממהר לחלוץ תפיליו מיד לאחר שמו"ע, שלא רצה ללכת בזה יותר ממה שצריך. ומה נענה אנן.

לא כתוב כן על מהרי"ל אלא על תרוה"ד ועוד שני חכמים ר' אהרן ור' שמעון. (ולא אחרי שמו"ע אלא אחר קדושה), ועי"ש בהערות ר' עמיחי שבמט"מ סי' ז וכג כתב שאין זה מנהג, שהרי אפשר לשמור גוף נקי עד אחר קדושה דסדרא, והוסיף לציין כי במקו"א כתוב על תרוה"ד שהיה לו כמה מיני חולאים וכו', ומובן איפוא מנהגו שלו.

ז"ל הספר שיעורי מרן ר"מ הלוי על מס' ערכין (עמ' כ"ח)

והגר"ח זצ"ל היה נוהג לחלוץ את תפיליו מיד כשהיה יכול, ומסתמא משום דנחלקו הראשונים מהו היסח הדעת, אמנם אף שכתוב (רמ"א סי' כ"ה סי"ג) לחלוץ התפילין רק לאחר ובא לציון, מ"מ הגר"ח זצ"ל חלץ את התפילין מיד לאחר תחנון ואמר שהוא חולי מעיים, אמנם העולם טענו שטעמו האמיתי הוא משום היסח הדעת.
ומרן זצ"ל אמר דהגר"ח חשש דאם חיסר כוונה אחת מכוונות התפילין הוי בכלל היסח הדעת.
אמנם מרן זצ"ל לא נהג כך, אלא אדרבה היה נשאר עם התפילין כפי יכלתו, ואף כתב חידו"ת ואכל פירות עם התפילין.

עושה חדשות כתב:מתי עברו מ'דקה' ל'גסה'? מה היתרונות? (ומה החסרונות - אם ישנם).

יעוי' בקובץ יגדיל תורה (צ"צ) גליון ד (תשרי תשל"ח) ע' 51, ובגליון שלאחריו ע' 90

אוצר בלוס כתב:כמדומני שמצאו מתקופת מרד בר כוכבא גם תפילין של רש"י וגם של ר"ת

מה המקור

ראה בס' דברי מנחם (להרמ"מ כשר) ח"א בירור הלכות סי' טז (ע' סט), ובנסמן שם

כרמי שלי כתב:ראה בס' דברי מנחם (להרמ"מ כשר) ח"א בירור הלכות סי' טז (ע' סט), ובנסמן שם

האם אפשר להעלות לכאן קובץ של המסומן.
יישר כח

ראה עוד:
viewtopic.php?p=44330#p44330
viewtopic.php?p=31699#p31699
viewtopic.php?p=169429#p169429

אוצר בלוס כתב:כמדומני שמצאו מתקופת מרד בר כוכבא גם תפילין של רש"י וגם של ר"ת

הדרישה מביא שכבר בקבר יחזקאל הנביא נמצאו תפילין של רבנו תם.

מיכאל1 כתב:

אוצר בלוס כתב:כמדומני שמצאו מתקופת מרד בר כוכבא גם תפילין של רש"י וגם של ר"ת

הדרישה מביא שכבר בקבר יחזקאל הנביא נמצאו תפילין של רבנו תם.

אילו טרח לעיין בקישור הראשון שהביא "מעט דבש" בהודעה שלפניו, הי' נוכח בדברי הסמ"ג והמרדכי שבקבר יחזקאל הנביא מצאו תפילין דרש"י
[הדרישה (סי' לד) מביא דבריהם, ורק כותב ליישב דעת ר"ת דאדרבה י"ל שנגנזו מחמת שפסולין היו]

אכן ההודעה נכתבה מהזכרון ובלת"ק.
עם חו"ר הפורום הסליחה

חכם באשי כתב:תופעה זו רווחה כ"כ, עד שלא חששו להוציא בדותא על רבן של ישראל, כמובא בתשובות הגאונים מהדורת ר"ש עמנואל.

איפה בדיוק?

חברא כתב:לגבי נשים, מצאתי בגאון יעקב (עירובין צו: ד"ה מדלא):

אפילו למ"ד תפילין מצות עשה שלא הזמן גרמא ונשים חייבות לא היו מניחות משום דלא מצו למיזהר בהו, והיינו דלא אשכחן פלוגתא בהדיא אי נשים חייבות בתפילין אלא דכ"ע דלא מנחי ואפילו מ"ד מדאורייתא מחייבי

ע"ע בחי' מהר"ל שם.

עושה חדשות כתב:מחשבה פשוטה שעלתה לי היום.
מצינו ג' מחלוקות יסודיות מאד בעניני הנחת תפילין, (סידור הפרשיות, שתי ברכות, חוה"מ),
ולכאו' הרי בדרך כלל בדברים שמורגלים כ"כ לא שייך שתיפול מחלוקת, (עי' תש' רה"ג על אתקין ר' אבהו).
מסתבר לומר שזה קרה משום שבאמת לא כולם הניחו תפילין, וכמבו'.

האם ההסבר הזה מסתדר מבחינת סדר הזמנים?

בתורה שלמה כרך יב (בא ב) במילואים סי' מד ע' רעא מביא סברא זו ודוחה אותה (עכ"פ לענין סדר הפרשיות, ובנוגע לשאר המחלוקות אולי עדיין יש לדחוק אף לדבריו)

לבי במערב כתב:

חכם באשי כתב:תופעה זו רווחה כ"כ, עד שלא חששו להוציא בדותא על רבן של ישראל, כמובא בתשובות הגאונים מהדורת ר"ש עמנואל.

איפה בדיוק?

עי' עמ' 237 סוף הערה 38. שם נרמז הסיפור. (זכור לי שזה נכתב שם במפורש, ואולי זה צונזר במהדורה שלפני. והמ"י)

עכשיו נודע לי, שאכן, במהדורה הראשונה נכתב הסיפור במלואו, ורק במהדורה השנייה ("עם הוספות ותיקונים"!...) הושמט המעשה ותחת זה צויין לספרו של גרוסמן.
מעניין אם פרופ' מלך שפירא, שכתב ספר (באנגלית) על הצנזורה החרדית, עמד על זה. לר' פלגינן יש את הספר, כמשתמע מאשכול אחר, והוא מוזמן לבדוק.

חד ברנש כתב:עכשיו נודע לי, שאכן, במהדורה הראשונה נכתב הסיפור במלואו, ורק במהדורה השנייה ("עם הוספות ותיקונים"!...) הושמט המעשה ותחת זה צויין לספרו של גרוסמן.
מעניין אם פרופ' מלך שפירא, שכתב ספר (באנגלית) על הצנזורה החרדית, עמד על זה. לר' פלגינן יש את הספר, כמשתמע מאשכול אחר, והוא מוזמן לבדוק.

ככל שידי מגעת, לא נזכר שם.

לפי השמועה שרווחה בעבר, הרב אלישיב נזף בר"א שושנה, על שילוב הסיפור.
אמנם מה מקום יש להשערות, המהדיר הנכבד הר"ש עמנואל עמנו, ומן הסתם ניתן לקבל ממנו מידע מדויק....

יש בידי המהדורה הראשונה ואכן נכתב שם בפירוש

מה הסיפור?

הצעיר באלפי כתב:

כרמי שלי כתב:ראה בס' דברי מנחם (להרמ"מ כשר) ח"א בירור הלכות סי' טז (ע' סט), ובנסמן שם

האם אפשר להעלות לכאן קובץ של המסומן.
יישר כח

נמצא גם בה"ב

נאמר בברייתא (ברכות יז: מו"ק כג:) שאונן בשבת חייב בקריאת שמע ובתפילה ותפילין.
ותמהו המפרשים על חיוב אונן בתפילין בזמן בו כלל לא מניחים תפילין, ומשום כך הציעו למחקו מן הספרים, או שזו שגרת לשון בלבד.
ואולי ברייתא זו נשנתה בשיטת ר"י ור"מ ששבת ויו"ט זמן תפילין הם?

על הנחת תפילין במשך הדורות
https://www.alysefer.com/tefilin/

מתי התחילו לעשות תפילין מעור בהמה גסה ע"י עבודת יד ולא עבודת מכונה, וממתי נפוץ אי השימוש במכונה ?

כמדומה, השאלה צ"ל הפוכה - מתי התחילו להשתמש במכונה. וק"ל.

יצא לאחרונה ספר של ר' זהר עמר העוסק בענייני עשיית התפילין -
תפילינות של בני תימן : התפילין הקדומות של אבותינו,
קריית אונו : מכון משנת הרמב"ם, התשע"ט.
תקציר [מהמו"ל] - מחקר זה סוקר בקצרה את התפילין שהיו בשימושם של יהודי תימן עד לעת החדשה – מועד עלייתם לארץ ישראל.התפילין – ה"תפילינות"בלשונם – היו שונות כמעט מאלה המיוצרות כיום.המחקר כולל תיעוד היסטורי והלכתי ובמיוחד הוא מבוסס על בדיקת תפילין עתיקות. עשרות תמונות של תפילין נדירות אלה מצורפות לחיבור זה.מן המחקר עולה שהתמורות שחלו בייצור התפילין לא התרחשו רק אצל יהודי תימן, אלא גם ברבות מקהילות ישראל, ובכללן קהילות באירופה. כך היה המצב עד לפני כמאתיים שנה. בעקבות התפתחויות טכנולוגיות חדשות חלו בדורות האחרונים שינויים אחדים בצורת התפילין, ברמת ייצורן והידורן. המחקר מראה שאין בחומרות אלה כדי להטיל דופי בתפילין של אבותינו, שכן הללו התבססו במקרים רבים על שיטות פסיקה הלכתיות שונות מהמקובל בימינו.
תוכן העניינים -

הקדמה -- מצוות התפילין בתימן -- התפילין בעת החדשה -- מאפייני התפילין שבתימן -- התמורות בייצור התפילין בעת החדשה -- סיכום -- נספחים: מידות של בתי תפילינות מתימן -- פיוטו של הרב חיים כסאר על התפילין -- דוגמאות של צורת האות שי"ן שבתפילין בהעתקות שונות של התכלאל -- צורת התפילין במערב אירופה ובמרכזה במאות ה-18-17 -- ביבליוגרפיה -- תקציר אנגלי.

גביר כתב:יצא לאחרונה ספר של ר' זהר עמר העוסק בענייני עשיית התפילין . .

היכן ניתן להשגה או לקריאה ע"ג המרשתת?

לבי במערב כתב:כמדומה, השאלה צ"ל הפוכה - מתי התחילו להשתמש במכונה. וק"ל.

כפי ששמעתי, כשהתחילו לעשות תפילין מעור בהמה גסה, הוצרכו לעשות זאת ע"י מכונה, ומ"מ הרבה רבנים סמכו ידיהם על כך שעדיף תפילין אלו מתפילין דקה הנעשות ע"י כח אדם, ורק בשנות תש"ן ואילך התחילו לעשות גם תפילין גסה ע"י כח אדם.
ובזה ראיתי לדעת מתי הותחל עשיית תפילין גסה ע"י כח אדם.

לבי במערב כתב:

גביר כתב:יצא לאחרונה ספר של ר' זהר עמר העוסק בענייני עשיית התפילין . .

היכן ניתן להשגה או לקריאה ע"ג המרשתת?

לרכישה כאן - https://net-sah.org/product/29101
אלי זה הגיע לספריה, מן הסתם ישנו גם בשאר הספריות הגדולות [לאומית, בר אילן וכו'], לא מצאתי עותק מקוון.