עמוד 2 מתוך 2
Re: תַּלְמוּד בַּבְלִי מְנֻקֶּדֶת וּמְפֻסֶּקֶת
פורסם: ד' אוגוסט 16, 2017 8:11 pm
על ידי נהר שלום
מכון חכמי ספרד כתב:מאחר והאשכול הזה עלה לאויר לפני למעלה משנה -
האם מישהו ראה כבר מסכת מהש"ס המנוקד הזה?
http://www.oz-vehadar.com/he/%D7%A4%D7% ... 7%A6%D7%92
Re: תַּלְמוּד בַּבְלִי מְנֻקֶּדֶת וּמְפֻסֶּקֶת
פורסם: ה' אוגוסט 17, 2017 9:47 am
על ידי דרומי
בהמשך לתגובות בענין חשיבות הניקוד והפיסוק או להיפך -
תמיד כשאני רואה דיונים כאלה איני מבין אותם כלל ועיקר. איזה תועלת יש בשמירה קפדנית של הגופנים דפעם, ואם בכל התחומים מתקדמים ומשתפרים ומשקיעים גרפיקה רבה, למה לא ישקיעו בדברי התורה. ולמה יהיה הילד רגיל שמוצרי המזון ושאר מרעין בישין עטופים בצבעוניות ובצורה נאה, ורק דברי התורה נשארים חסרי גוון כביכול.
ובענין זה אציין כדוגמא, שיש לי בבית גמרות רגילות, ואין לי לא שוטנשטיין ולא מתיבתא וכו', ולפעמים דרך לימודי בהם אני מתלבט בדברים פשוטים, וכמו שכתוב "אמר ר"א", ואיני יודע אם זה רבי אליעזר או רבי אלעזר - האם יש טעם שאשבור את הראש על פרט זה? האם לא עדיף שיהיה הכל פתוח וברור?
ואגב בעניני ניקוד, על הפסוק בפרשתנו (יד, ג) "לא תאכל כל תועבה", אומר רש"י "כגון צרם אזן בכור .. בא ולמד כאן שלא ישחט ויאכל על אותו המום". וראיתי מנקדים "ישָחֵט ויאָכֵל", ולכאורה אינו מכוון כי יש לנקד "ישחַט ויֹאכַל", ואכמ"ל.
Re: תַּלְמוּד בַּבְלִי מְנֻקֶּדֶת וּמְפֻסֶּקֶת
פורסם: ה' אוגוסט 17, 2017 12:41 pm
על ידי בברכה המשולשת
דרומי כתב: ובענין זה אציין כדוגמא, שיש לי בבית גמרות רגילות, ואין לי לא שוטנשטיין ולא מתיבתא וכו', ולפעמים דרך לימודי בהם אני מתלבט בדברים פשוטים, וכמו שכתוב "אמר ר"א", ואיני יודע אם זה רבי אליעזר או רבי אלעזר - האם יש טעם שאשבור את הראש על פרט זה? האם לא עדיף שיהיה הכל פתוח וברור?.
פותח ראשי התיבות שם חייב שיהיה צודק?
Re: תַּלְמוּד בַּבְלִי מְנֻקֶּדֶת וּמְפֻסֶּקֶת
פורסם: ה' אוגוסט 17, 2017 8:15 pm
על ידי נהר שלום
בברכה המשולשת כתב:דרומי כתב: ובענין זה אציין כדוגמא, שיש לי בבית גמרות רגילות, ואין לי לא שוטנשטיין ולא מתיבתא וכו', ולפעמים דרך לימודי בהם אני מתלבט בדברים פשוטים, וכמו שכתוב "אמר ר"א", ואיני יודע אם זה רבי אליעזר או רבי אלעזר - האם יש טעם שאשבור את הראש על פרט זה? האם לא עדיף שיהיה הכל פתוח וברור?.
פותח ראשי התיבות שם חייב שיהיה צודק?
האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם..
Re: תַּלְמוּד בַּבְלִי מְנֻקֶּדֶת וּמְפֻסֶּקֶת
פורסם: ה' אוגוסט 17, 2017 9:30 pm
על ידי בברכה המשולשת
נהר שלום כתב:בברכה המשולשת כתב:דרומי כתב: ובענין זה אציין כדוגמא, שיש לי בבית גמרות רגילות, ואין לי לא שוטנשטיין ולא מתיבתא וכו', ולפעמים דרך לימודי בהם אני מתלבט בדברים פשוטים, וכמו שכתוב "אמר ר"א", ואיני יודע אם זה רבי אליעזר או רבי אלעזר - האם יש טעם שאשבור את הראש על פרט זה? האם לא עדיף שיהיה הכל פתוח וברור?.
פותח ראשי התיבות שם חייב שיהיה צודק?
האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם..
??
Re: תַּלְמוּד בַּבְלִי מְנֻקֶּדֶת וּמְפֻסֶּקֶת
פורסם: ו' אוגוסט 18, 2017 12:12 am
על ידי מכון חכמי ספרד
כוונת הרב הכהן שעליך לראות את בעל השמועה ולדעת האם ר"א הוא רבי אליעזר או רבי אלעד, לצורך העניין.
וזהו שאמר, האומר דבר בשם אומרו וכו'.
Re: תַּלְמוּד בַּבְלִי מְנֻקֶּדֶת וּמְפֻסֶּקֶת
פורסם: ו' אוגוסט 18, 2017 1:07 am
על ידי אש משמים
לא כותבים 'תלמוד בבלי מנוקד ומפוסק'??
התלמוד הוא זכר והמהדורה היא נקבה.
Re: תַּלְמוּד בַּבְלִי מְנֻקֶּדֶת וּמְפֻסֶּקֶת
פורסם: ו' אוגוסט 18, 2017 6:58 am
על ידי אוצר החכמה
תראה בהודעה הראשונה
מהפכה ענקית מבית ‘ממלכת התורה – עוז והדר': מַהְדּוּרָת תַּלְמוּד בַּבְלִי חֲדָשָׁה וּמְפֹאֶרֶת, מְנֻקֶּדֶת וּמְפֻסֶּקֶת
Re: תַּלְמוּד בַּבְלִי מְנֻקֶּדֶת וּמְפֻסֶּקֶת
פורסם: ו' אוגוסט 18, 2017 10:46 am
על ידי אש משמים
זה מה שהתכוונתי שצריך לכתוב או "מהדורת תַּלְמוּד בַּבְלִי מְנֻקֶּדֶת וּמְפֻסֶּקֶת" או תלמוד בבלי מנוקד ומפוסק".
Re: תַּלְמוּד בַּבְלִי מְנֻקֶּדֶת וּמְפֻסֶּקֶת
פורסם: ד' יוני 27, 2018 10:25 am
על ידי ברוז
Re: תַּלְמוּד בַּבְלִי מְנֻקֶּדֶת וּמְפֻסֶּקֶת
פורסם: ד' יוני 27, 2018 11:55 am
על ידי פלתי
אש משמים כתב:זה מה שהתכוונתי שצריך לכתוב או "מהדורת תַּלְמוּד בַּבְלִי מְנֻקֶּדֶת וּמְפֻסֶּקֶת" או תלמוד בבלי מנוקד ומפוסק".
אפשר כך ואפשר כך. אם כותבים בלשון נקבה א"ש משום דקאי על המהדורה. ואם כותבים מנוקד ג"כ א"ש משום דקאי על התלמוד.
Re: מַהְדּוּרָת תַּלְמוּד בַּבְלִי מְנֻקֶּדֶת וּמְפֻסֶּקֶת <ושאלת ניקוד ספרים בלתי-מנוקדים>
פורסם: ב' נובמבר 16, 2020 3:54 pm
על ידי עזריאל ברגר
בהמשך לדיון כאן, הדן באופן כללי האם כדאי לנקד ספרים שנכתבו בלתי-מנוקדים,
ראיתי לנכון להעיר ממה שכתבתי באשכול אחר -
viewtopic.php?p=673815#p673815 - בענין לשונו של בעל התניא "ותקבל שכר על הפרישה", שיש מקום לקרוא "הפרישה" בשין ימנית, ע"ד דברי שמעון/נחמיה העמסוני בפסחים כב,ב, ויש מקום לקרוא "הפרישה" בשין שמאלית, ותהא כוונתו על פרישת ידי האשה מול הנרות בעת הברכה.
ואיני יודע איך ניקדו זאת במהדורות המשנ"ב המנוקדות (שהביא לשון זו בביה"ל).ולאחר שהביאו שם, שייתכן שבעל התניא התכוון לשתי האפשרויות, הוספתי וכתבתי שם:
עזריאל ברגר כתב:ואולי מטעם זה באמת לא ראוי לנקד כלל, כי הניקוד מכריח פירוש אחד.
וכפי שמעדיפים לא לתרגם, כי לפעמים יש כפל-לשון והתרגום משאיר רק פירוש אחד.
אלא שעת לעשות לה' וגו', ומוכרחים לתרגם ולנקד, וכולי האי ואולי וכו'.
Re: מַהְדּוּרָת תַּלְמוּד בַּבְלִי מְנֻקֶּדֶת וּמְפֻסֶּקֶת <ושאלת ניקוד ספרים בלתי-מנוקדים>
פורסם: א' מאי 30, 2021 1:53 pm
על ידי הוגה
עברתי בעניין על ההודעות באשכול זה, מפני שלאחרונה ראיתי בגירסה עדכנית של וורד אופציה שהיתה חדשה עבורי "קרא בקול רם", (ואם כי 'השמעה ממוחשבת' כבר הייתה קיימת בעבר, כעת נהיה נגיש וקל אפילו להדיוטות), ובדקתי וראיתי שאם נכניס למחשב טקסט של ספר קודש כל שהוא מפוסק ומנוקד כיאות, אפשר לשמוע 'שיעור' מהמחשב תיבה בתיבה, באופן די טוב, את כל מה שכתוב בספר, ולקיים לכתחילה את אחד מהקניינים 'שמיעת האוזן'... הכל תלוי ברמת ההשקעה קודם לכן בהכנת הטקסט להקראה.
שמחתי כשראיתי שהמחשב יודע לזהות את הניקוד ולקרוא על פיו, קצת היה נדמה לי כאותו חכם 'תני תנא' בזמן חז"ל שהיה גורס ומשנן שוב ושוב את הברייתות והמימרות... המשמעות של זה שכדאי שכל הספרים אפילו קצות החושן וכו' יהיו מנוקדים מפוסקים כיאות בלי ראשי תיבות, על ידי זה יוכלו לייצר הקלטות של כל ספר וספר על קובץ שמע, ונוכל לשמוע באוזניות בדרך וכו' את לשונות הספרים, גמרא רש"י ומפרשים, הקראה מדויקת תיבה בתיבה, ולשמוע שוב עד שנגיע ל'הבנת הלב'. ברור שלשמיעה מפי מגיד שיעור אמיתי לעולם יהיו מעלות שאין להן תחליף, אבל על רוב הספרים אין מגיד שיעור בקול הלשון, ולהקראה ממוחשבת יש מעלות ייחודיות שהמחשב לעולם לא יתעייף שעות רבות, ואפשר להכניס בו אין ספור ספרים מגוונים ככל שנבחר, וכששומע 'שיעור' מדויק תיבה בתיבה את לשונות רש"י או הקצות וכו' יוכל להיות תועלת ללימוד או לשינון, בפרט למי שהרבה שעות הלימוד שלו עצמאי ורק רואה בעיניו את הספרים או קורא בפיו, עם הזמן חסר לו את כל העניין של השמיעה, כעת יוכל גם לשמוע.
אפשר למשל בהתחלה להכניס את כל הנוסח של הגמרא מנוקד מפוסק כיאות, ולשמוע את ההקלטה כמה שעות ברקע הנסיעה או הבית "משנה.. גמרא.. אמר רבי יוחנן..", ואפשר גם להטעים את הקריאה על ידי הוספת פסיקים במקומות שצריך. (ניסיתי פרק אחד ויצא די טוב). עבור כך נצטרך להכין כמה שיותר ספרים במאגר מיוחד המכיל אך ורק ספרים מנוקדים-מפוסקים, מתוכננים כיאות להשמעה במחשב או בספר-טאבלט, (ויוכל להיקרא: סֵפֶר חַי...) אולי בעתיד למישהו תבוא האפשרות והסייעתא דשמיא לבצע כיאות.
Re: מַהְדּוּרָת תַּלְמוּד בַּבְלִי מְנֻקֶּדֶת וּמְפֻסֶּקֶת <ושאלת ניקוד ספרים בלתי-מנוקדים>
פורסם: ב' מאי 31, 2021 5:00 am
על ידי נהר שלום
הוגה כתב:עברתי בעניין על ההודעות באשכול זה, מפני שלאחרונה ראיתי בגירסה עדכנית של וורד אופציה שהיתה חדשה עבורי "קרא בקול רם", (ואם כי 'השמעה ממוחשבת' כבר הייתה קיימת בעבר, כעת נהיה נגיש וקל אפילו להדיוטות), ובדקתי וראיתי שאם נכניס למחשב טקסט של ספר קודש כל שהוא מפוסק ומנוקד כיאות, אפשר לשמוע 'שיעור' מהמחשב תיבה בתיבה, באופן די טוב, את כל מה שכתוב בספר, ולקיים לכתחילה את אחד מהקניינים 'שמיעת האוזן'... הכל תלוי ברמת ההשקעה קודם לכן בהכנת הטקסט להקראה.
זה גם קורא מצוין את שם ה'...
Re: מַהְדּוּרָת תַּלְמוּד בַּבְלִי מְנֻקֶּדֶת וּמְפֻסֶּקֶת <ושאלת ניקוד ספרים בלתי-מנוקדים>
פורסם: א' נובמבר 13, 2022 2:56 pm
על ידי גביר
א"ד גורדון מבקש בימיו האחרונים מאלכסנדר זיסקינד רבינוביץ - אז"ר, להוציא ש"ס מנוקד מפני שלדבריו [של גורדון] 'הקושי שיש בלימוד הספר הזה בלי ניקוד מרחיק את הצעירים והידי שאין לו הבנה בתלמוד - תהיה אפילו הבנה שטחית - הריהו יהודי פגום'
אני מבקש לב דופק : נפש חיה סיפורים וגעגועים לאהרון דוד גורדון מאת חבריו, תחקיר, איסוף ועריכה: משה נחמני
ירושלים תשפ"ב עמ' 220