פורום אוצר החכמה

מנין כתב:התכוונתי לנושא העקרוני של המושג "מקור למנהג", לא לנושא הספיציפי.

ויש שאין רוצין להשרות המצה בלילה הראשון במרק כי ראו אבותיהן שכן עשו וסבורין דמשום שלא תחמיץ עושין, ולא היא, לא הינהיגו כן אלא משום שיהא טעם מצה בפיהם כל לילה הראשון

עושה חדשות כתב:ראב"ן פסחים -

ויש שאין רוצין להשרות המצה בלילה הראשון במרק כי ראו אבותיהן שכן עשו וסבורין דמשום שלא תחמיץ עושין, ולא היא, לא הינהיגו כן אלא משום שיהא טעם מצה בפיהם כל לילה הראשון

עושה חדשות כתב:

עושה חדשות כתב:ראב"ן פסחים -

ויש שאין רוצין להשרות המצה בלילה הראשון במרק כי ראו אבותיהן שכן עשו וסבורין דמשום שלא תחמיץ עושין, ולא היא, לא הינהיגו כן אלא משום שיהא טעם מצה בפיהם כל לילה הראשון

לפי מה שהיו סבורין, למה דוקא בלילה הראשון?

אבא יודן כתב:למה יש לנו חוסר אימון במנהגים של דורינו

זקן ששכח כתב:

עושה חדשות כתב:ראב"ן פסחים -

ויש שאין רוצין להשרות המצה בלילה הראשון במרק כי ראו אבותיהן שכן עשו וסבורין דמשום שלא תחמיץ עושין, ולא היא, לא הינהיגו כן אלא משום שיהא טעם מצה בפיהם כל לילה הראשון

לפי מה שהיו סבורין, למה דוקא בלילה הראשון?

ספר חרדים מצוות עשה פרק ד ז: לאכול כזית מצה ליל ראשון של פסח שנאמר בערב תאכלו מצות הכתוב קבעה חובה אף בזמן הזה.

עושה חדשות כתב:אני שואל לפי מה שהם היו סבורים שהטעם שאין לטבול את המצה במרק הוא משום חשש חימוץ, א"כ הרי איסור חמץ נוהג כל שבעה? וכמובן שלפי ההסבר של הראב"ן לק"מ, ולא הבנתי מה כת"ר מביא מס' חרדים.

משולש כתב:

אבא יודן כתב:למה יש לנו חוסר אימון במנהגים של דורינו

מאז ומתמיד הבדילו גדולי ישראל בין מנהג בורות וע"ה (שאותיותיו 'גיהנם'). לבין מנהג וותיקין. ואין סיבה שדווקא בדור שלנו נקבל כל מנהג צרוע וכל זב בלי בדיקת מקור.

אבא יודן כתב:אולם לדאבון תמיד הכלי מדה שלנו זהו היטלר! ו-2WW !
מה תרם השואה לספרות שלנו ? את זה אני לא מבין!!

משולש כתב:

אבא יודן כתב:אולם לדאבון תמיד הכלי מדה שלנו זהו היטלר! ו-2WW !
מה תרם השואה לספרות שלנו ? את זה אני לא מבין!!

החורבן ביטל את המסורות של עם ישראל. ולכן מי שרוצה לחפש מסורת ראויה צריך ללכת למקורות שלפני כן.

אבא יודן כתב:

משולש כתב:

אבא יודן כתב:אולם לדאבון תמיד הכלי מדה שלנו זהו היטלר! ו-2WW !
מה תרם השואה לספרות שלנו ? את זה אני לא מבין!!

החורבן ביטל את המסורות של עם ישראל. ולכן מי שרוצה לחפש מסורת ראויה צריך ללכת למקורות שלפני כן.

מאימתי הקנה מדה למנהג זהו מסורת דומה שמנהג בדיוק היפך מסורת.

משולש כתב:לפי דבריך כל אחד ממילא יכול לעשות מה שהוא רוצה, כי ממילא כל מה שנעשה יהפוך ל"מנהג". ועל מה אמרו חכמינו ז"ל "אל תשנו מנהג אבותיכם"? ומה אולמיה מנהג אבותינו ממנהגנו???

אבא יודן כתב:

משולש כתב:לפי דבריך כל אחד ממילא יכול לעשות מה שהוא רוצה, כי ממילא כל מה שנעשה יהפוך ל"מנהג". ועל מה אמרו חכמינו ז"ל "אל תשנו מנהג אבותיכם"? ומה אולמיה מנהג אבותינו ממנהגנו???

זה לא דבריי זה דברים מפורשים בפוסקים ולעיל לונקקתי לקונטרס נאה במדבר באר שבע להרב פורמן, וגם לי יש ב.ה. מלין לצד עילעה למלל [וגם אני הרבה שחקתי על מנהגי שטות של ימינו] ואי"ה עוד חזון, בכל אופן אין השאלה הופך יסודיי דיני מנהג ולוא מנהגים של זמנינו.

מוישי כתב:בקידוש לבנה ראיתי נוהגים לומר שלום עליכם לג' אנשים שונים, ותמהתי הלא אפילו בסידור לא כתוב אלא ג"פ ותל"מ ומדוע לא מספיק ג"פ לאדם אחד.

לבנון כתב:

מוישי כתב:בקידוש לבנה ראיתי נוהגים לומר שלום עליכם לג' אנשים שונים, ותמהתי הלא אפילו בסידור לא כתוב אלא ג"פ ותל"מ ומדוע לא מספיק ג"פ לאדם אחד.

גם 'בוקר טוב' אתה אומר לאיש אחד שלשה פעמים?
שלום עליכם, זו לא אמירה, אלא ברכה. לברך את חבירו בשם השלום. ומה הענין לחזור ע"ז ג"פ לאותו אדם?

משולש כתב:

לבנון כתב:

מוישי כתב:בקידוש לבנה ראיתי נוהגים לומר שלום עליכם לג' אנשים שונים, ותמהתי הלא אפילו בסידור לא כתוב אלא ג"פ ותל"מ ומדוע לא מספיק ג"פ לאדם אחד.

גם 'בוקר טוב' אתה אומר לאיש אחד שלשה פעמים?
שלום עליכם, זו לא אמירה, אלא ברכה. לברך את חבירו בשם השלום. ומה הענין לחזור ע"ז ג"פ לאותו אדם?

אני מזדהה יותר עם מוישי. וכי מה העניין בכלל לומר "שלום עליכם" באמצע קידוש לבנה?? מי שאמר את העניין הזה אמר גם לומר ג"פ לאותו אדם (אם אכן המקורות אומרים כן).

מנחם-כהן כתב:

משולש כתב:

לבנון כתב:גם 'בוקר טוב' אתה אומר לאיש אחד שלשה פעמים?
שלום עליכם, זו לא אמירה, אלא ברכה. לברך את חבירו בשם השלום. ומה הענין לחזור ע"ז ג"פ לאותו אדם?

אני מזדהה יותר עם מוישי. וכי מה העניין בכלל לומר "שלום עליכם" באמצע קידוש לבנה?? מי שאמר את העניין הזה אמר גם לומר ג"פ לאותו אדם (אם אכן המקורות אומרים כן).

וזאת מנלן למר? בגלל שכת"ר לא הבין מה עניין 'שלום עליכם' באמצע קידוש לבנה החליט להוסיף עוד תמיהה ולומר זאת לאותו אדם! כמה מוזר.

הא דאמרו רבנן בפרק קמא דראש השנה דף י"ח שהיו כותבין בשטרות בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון, וכששמעו חכמים בדבר אמרו למחר זה פורע את חובו ונמצא שטר מוטל באשפה, וביטלום, ואותו היום עשאוהו יום טוב. פירוש, נחשב להם לנס שיכלו לבטל דבר שנתפשט מנהגו בטעות בין המון העם שמנהג כזה הוא קשה כהיום לבטלו, דיותר יבטלו ההמון אחד מעשרת הדברות ממה שיבטלו מנהג טעות שלהם או תקנה אחת אף על פי שלא נתקנה בחבר עיר... ולפיכך נחשב להם לאותם חכמי הדור ההוא כאלו נעשו להם נס שעלתה בידם לבטל כתיבה זו מהשטרות ולפיכך עשאוהו יום טוב.

זקן ששכח כתב:באמירת 'קדוש, קדוש, קדוש', שבקדושה,
האם יש מקור האומר שיש לקפץ ג' פעמים?

ז"ל שו"ע הרב סי' קכה ס"ג -
"ונוהגין לישא העינים למרום בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש (כז) וטוב שתהיינה סגורות (כח) וכן נוהגין שמנענעין גופן ונושאין אותו מן הארץ (כט) וסמך למנהג מס' היכלות ברוכים אתם לה' שמים ויורדי מרכבה אם תאמרו ותגידו לבני מה שאני עושה בשעה שמקדישין ואומרים קדוש קדוש קדוש ולמדו אותן שיהיו עיניהם נשואות למרום לבית תפלתם ונושאים עצמם למעלה כי אין לי הנאה בעולם כאותה שעה שעיניהם נשואות בעיני ועיני בעיניהם ובאותה שעה אני אוחז בכסא כבודי בדמות יעקב ומחבקה ומנשקה ומזכיר גלותם וממהר גאולתם ואמרו במדרש (ל) ובשתים יעופף מכאן תקנו לעוף אדם על רגליו בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש ולא כאותם שדולגים וקופצים (לא) ויש מי שקבלה בידו (לב) שירים גופו ועקביו למעלה בברוך וימלוך כמו בקדוש.
ויש מי שהיה נוהג מטעם הידוע לו (לג) לכרוע בברוך וימלוך ולזקוף בשם ואין בזה משום איסור השתחויה במקום שלא תקנו חכמים (לד) כמו שאין איסור בכורע באמצע ברכות י"ח מטעם שנתבאר בסי' קי"ג (לה) . . "

___________________________________________
הערות
כז) טור בשם מנהג אשכנז וצרפת. רמ"א ס"א.
כח) ט"ז ס"ק ב.
כט) רמ"א שם. וראה טור. המנהיג סי' נב. שבלי הלקט סי' כ. ט"ז ס"ק ב.
ל) תנחומא פ' צו, יג הובא בבדק הבית (ב"י). ט"ז שם. מ"א ס"ק ב.
לא) מ"א שם.
לב) של"ה עניני תפלה (סוד"ה בפ' אין), הובא במ"א שם.
לג) מנהגי מהרי"ל הל' תפלה (סוף אות ב).
לד) מ"א בשם של"ה שם.
לה) ס"ג.
לו) שו"ע ס"ב. מ"א ס"ק ג בשם האר"י (פרי עץ חיים שער חזרת עמידה פ"ב. שער הכוונות ענין חזרת העמידה דרוש ג).
לז) ס"א וש"נ. ומנהג חב"ד לכוון הרגלים עד אחר האל הקדוש, ראה ס' המנהגים - חב"ד ע' 12.

מוישי כתב:בקידוש לבנה ראיתי נוהגים לומר שלום עליכם לג' אנשים שונים, ותמהתי הלא אפילו בסידור לא כתוב אלא ג"פ ותל"מ ומדוע לא מספיק ג"פ לאדם אחד.

עושה חדשות כתב:הצבעה עם הזרת על הס"ת בשעת ההגבהה.

שעת הכושר כתב:מצאתי אצלי מאמר שהתפרסם פעם, קל לנחש מי הכותב.
בתוך הדברים יש מקורות רבים לנושא המדובר כאן בכלליות. להורדה;

דעות קדומות ומנהגים מוטעים.pdf

אפרקסתא דעניא כתב:

שעת הכושר כתב:מצאתי אצלי מאמר שהתפרסם פעם, קל לנחש מי הכותב.
בתוך הדברים יש מקורות רבים לנושא המדובר כאן בכלליות. להורדה;

דעות קדומות ומנהגים מוטעים.pdf

הקי"ד?

ציפורן כתב:

עושה חדשות כתב:הצבעה עם הזרת על הס"ת בשעת ההגבהה.

מה שמצאתי
"ילקוט מעם לועז פר' כי תצא ובספר החיים להגר"ח פלאג'י- (ושם כתב באצבע)
ידוע טעמם של העגלונים שהיו מריחים קמצוץ טבק באצבעותיהם. ורק הזרת פנויה להצבעה...

איש_ספר כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:

שעת הכושר כתב:מצאתי אצלי מאמר שהתפרסם פעם, קל לנחש מי הכותב.
בתוך הדברים יש מקורות רבים לנושא המדובר כאן בכלליות. להורדה;

דעות קדומות ומנהגים מוטעים.pdf

הקי"ד?

והנה פנינה אחת: "רעיונות וקטעים משל תלמידי שבתי צבי חדרו לסידור התפילה" (!!!)


ב. לפי הגר"א "מושב יקרו" הנאמר בעלינו לשבח הוא הוספה שבתאית.

, השני קשקוש ילדותי וכמובן לא יצא מהגר"א, .

גם זו לטובה כתב: מעשה רב אות נב בעלינו הנוסח וכסא כבודו בשמים וכו' וביארו שכוונתו ולא ו"מושב יקרו", ולא נתפרש מ"ט הגר"א, והגרנ"ה הביא מהגהות מנהגים משום דיקרו בגמ' ישו, וכ"כ בלקט יושר.
אפשר להתעקש מ"ט של הגר"א, אבל עכ"פ הטעם מבואר להדיא בראשונים, אמנם לא הוספה שבתאית אלא כבר היה בימי הראשונים [האם יש סיבה להניח שהשבתאים הכניסו את הנוסח הישן? מהיכי תיתי]

בברכה המשולשת כתב:יעויין וידר, בעטיה, סיני עו (תשל"ה), עמ' א-יד (יש באוצר) (ושם גם התייחסות לשבתאות)

איש_ספר כתב:

בברכה המשולשת כתב:יעויין וידר, בעטיה, סיני עו (תשל"ה), עמ' א-יד (יש באוצר) (ושם גם התייחסות לשבתאות)

בהערה 33 כותב וידר: כקוריוז יש לציין לדברי רש"ז גיגר בדברי קהילות שלא רצו לומר ומושב יקרו כי אותיות שב רומזות לש"ץ...
אם התכוונת לזה במה שכתבת "התייחסות לשבתאות" היה עליך להוסיף שלוש נקודות...

איש_ספר כתב:לא הבנתי מה רצונך. כל שכתבתי שאין שום קשר בין מושב יקרו/כסא כבודו לשבתאות, ואיש גם לא טען כך מעולם.