עמוד 2 מתוך 5

Re: לאו ד"לא יהיה בך מעונן"

פורסם: א' דצמבר 04, 2011 5:08 pm
על ידי עשוי לנחת
נאשער כתב:לא ראיתי את העלון של קופת העיר, אבל מזכרוני מהשנים האחרונות הם מביאים ציטוט על הסגולה מספר אחד, ידוע לך איזה ספר זה?
כי תחילה יש לעיין שם לראות מה ו'איך' כוונתו.

בעיקרון מביאים זאת בשם ספר ברית מנוחה, אך לפי הנראה לעיניים שם מפורש שמדובר על שנה תשיעית שביובל, ולזה הם לא מתייחסים.
ובשלמא לא היו מביאים צילום מהספר, אך הם מפרסמים את צילום הספר בפנים ומתעלמים מהשנה התשיעית.
לא מבין על מה הם סומכים על האנשים שלא ישימו לב.
אולי יש למישהו הסבר?

Re: לאו ד"לא יהיה בך מעונן"

פורסם: א' דצמבר 04, 2011 5:14 pm
על ידי חקר
חיים כתב:בעיקרון מביאים זאת בשם ספר ברית מנוחה, אך לפי הנראה לעיניים שם מפורש שמדובר על שנה תשיעית שביובל, ולזה הם לא מתייחסים.ובשלמא לא היו מביאים צילום מהספר, אך הם מפרסמים את צילום הספר בפנים ומתעלמים מהשנה התשיעית.לא מבין על מה הם סומכים על האנשים שלא ישימו לב.אולי יש למישהו הסבר?

לא עברתי על העלון בעיון, אבל לפי מה שצדה עיני אם אינני טועה שאלה זו כבר מובאת שם, וכתבו בשם הרב ואזנר שליט"א שבכל ט' כסליו כן הוא.

Re: לאו ד"לא יהיה בך מעונן"

פורסם: א' דצמבר 04, 2011 5:25 pm
על ידי חיים
בלוח דבר בעתו (תש"ע) כתב שבמקור כתוב שנה תשיעית ליובל, אך אין בידינו חשבון יובלות, שהרי בטל.

Re: לאו ד"לא יהיה בך מעונן"

פורסם: א' דצמבר 04, 2011 5:43 pm
על ידי עשוי לנחת
עשוי לנחת כתב:בעיקרון מביאים זאת בשם ספר ברית מנוחה, אך לפי הנראה לעיניים שם מפורש שמדובר על שנה תשיעית שביובל, ולזה הם לא מתייחסים.
ובשלמא לא היו מביאים צילום מהספר, אך הם מפרסמים את צילום הספר בפנים ומתעלמים מהשנה התשיעית.
לא מבין על מה הם סומכים על האנשים שלא ישימו לב.
אולי יש למישהו הסבר?

חקר כתב:
חיים כתב:בעיקרון מביאים זאת בשם ספר ברית מנוחה, אך לפי הנראה לעיניים שם מפורש שמדובר על שנה תשיעית שביובל, ולזה הם לא מתייחסים.ובשלמא לא היו מביאים צילום מהספר, אך הם מפרסמים את צילום הספר בפנים ומתעלמים מהשנה התשיעית.לא מבין על מה הם סומכים על האנשים שלא ישימו לב.אולי יש למישהו הסבר?

חילופי גברא?
חיים כתב:בלוח דבר בעתו (תש"ע) כתב שבמקור כתוב שנה תשיעית ליובל, אך אין בידינו חשבון יובלות, שהרי בטל.

ממילא יוצא שיש 2% שזה השנה, ולכן מחמירים. כמעט כמו דאורייתא. [אולי משום שמצות צדקה דאורייתא...]

Re: לאו ד"לא יהיה בך מעונן"

פורסם: א' דצמבר 04, 2011 5:52 pm
על ידי חיים
עשוי לנחת כתב:ממילא יוצא שיש 2% שזה השנה, ולכן מחמירים. כמעט כמו דאורייתא. [אולי משום שמצות צדקה דאורייתא...]
לא, כיון שהיובל אינו נוהג, הסגולה קיימת בכל שנה, כיון שזה המקסימום של צירופי התשע האפשריים בזמן הזה. אולי?

Re: לאו ד"לא יהיה בך מעונן"

פורסם: א' דצמבר 04, 2011 5:57 pm
על ידי מאיר חכמים
אני לא יודע אם לפי חוקי הפורום מותר להפנות ל"דרכא אחרינא" שם, אז אנסה, ומקסימום המנהלים ימחקו...

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=1&topic_id=2846849&forum_id=1364

וקודם לכן כאן:

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2724079&forum_id=1364

Re: לאו ד"לא יהיה בך מעונן"

פורסם: א' דצמבר 04, 2011 6:10 pm
על ידי עשוי לנחת
חיים כתב:
עשוי לנחת כתב:ממילא יוצא שיש 2% שזה השנה, ולכן מחמירים. כמעט כמו דאורייתא. [אולי משום שמצות צדקה דאורייתא...]
לא, כיון שהיובל אינו נוהג, הסגולה קיימת בכל שנה, כיון שזה המקסימום של צירופי התשע האפשריים בזמן הזה. אולי?

אתה באמת חושב כמו שאתה כותב?
נס שלא אבדנו את חשבון העיבור, ככה בכל יום תשיעי לפי סדר שקופת העיר יחליטו היו עושים מגבית, ואז כבר היה מאבד את האפקט...

Re: לאו ד"לא יהיה בך מעונן"

פורסם: א' דצמבר 04, 2011 6:16 pm
על ידי חיים
עשוי לנחת כתב:
חיים כתב:
עשוי לנחת כתב:ממילא יוצא שיש 2% שזה השנה, ולכן מחמירים. כמעט כמו דאורייתא. [אולי משום שמצות צדקה דאורייתא...]
לא, כיון שהיובל אינו נוהג, הסגולה קיימת בכל שנה, כיון שזה המקסימום של צירופי התשע האפשריים בזמן הזה. אולי?

אתה באמת חושב כמו שאתה כותב?
נס שלא אבדנו את חשבון העיבור, ככה בכל יום תשיעי לפי סדר שקופת העיר יחליטו היו עושים מגבית, ואז כבר היה מאבד את האפקט...

כך חושבים בקופת העיר, וכך גם חושבים כל מול"י הלוחות הנ"ל.
אם הם מצליחים, הרי זו גופא הוכחה שהסגולה עובדת...

Re: לאו ד"לא יהיה בך מעונן"

פורסם: א' דצמבר 04, 2011 9:03 pm
על ידי חקר
בדקתי שוב, ואכן כן כתב הרב ואזנר שם, שכל מספר תשע הוא סגולי וככל שמצרפים תשיעיות הזמן יותר מסוגל.
ולכל החכמים, קצת יותר כבוד לגדולי הדור שמשתפים פעולה בזה עם קופת העיר, וכי הם עושים זאת רק כדי לקיים בהידור את מצות פתי יאמין וכו' של גור אריה?!

Re: לאו ד"לא יהיה בך מעונן"

פורסם: א' דצמבר 04, 2011 9:17 pm
על ידי עשוי לנחת
חקר כתב:בדקתי שוב, ואכן כן כתב הרב ואזנר שם, שכל מספר תשע הוא סגולי וככל שמצרפים תשיעיות הזמן יותר מסוגל.
ולכל החכמים, קצת יותר כבוד לגדולי הדור שמשתפים פעולה בזה עם קופת העיר, וכי הם עושים זאת רק כדי לקיים בהידור את מצות פתי יאמין וכו' של גור אריה?!

כמעט כן. עושים מה שאפשר כדי שיתרמו כסף, וכיון שהדור מחפש סגולות כדכתיב "עם סגולה..", אז משתמשים עם סגולות כדי להוציא כסף.
ואם העוילם היו מאוד רצים אחרי קוגעל כמו סגולות, היו עושים קמפיין שקשור לקוגעל.
אני כנראה סתם מגזים, אבל ברור שזה הכיוון. ושמעתי את זה מכמה מרביצי תורה מפורסמים.
ולמשל, הרי ברור שלגרח"ק קשה מאוד להצטלם ולשרת בדוגמנות לקופת העיר דרך קבע... רק שהוא מוסר את נפשו למען הצדקה, כי לציבור מדברות תמונות צבעוניות וכדו'.

Re: לאו ד"לא יהיה בך מעונן"

פורסם: א' דצמבר 04, 2011 9:57 pm
על ידי זקן ששכח
ודאי שה'עוילם' רץ אחרי זה. מה לעשות, יש יהודים שנושאים פקלאות של פראבלעמען, בעיות, קשיים וכדומה ומצפים ישועה, והנה בא חד מן קופייא ובפיו בשורה האם לא ינסו זאת?! הוי אומר: לא העולם רץ אחרי סגולה פלונית או אלמונית, אלא מר קופה גורם לעולם לרוץ ואז צידוקו בפיו: הרי העולם רוצה זאת, ואני אמנע ממנו?!

כללו של דבר, אם עד עתה התבטאו כלפי מאן דהו שיש בו שמינית שבשמינית, מעתה אמור: יש בו תשיעית שבתשיעית...

Re: לאו ד"לא יהיה בך מעונן"

פורסם: א' דצמבר 04, 2011 10:39 pm
על ידי אדג
שבתי וראיתי שדברי ה'ערוך השלחן' לאו דוקא מצד האי דינא של 'לא יהיה בך מעונן', כי אם שהיות שציותה תורה לקדש את השבת בסמיכות לכניסתה, הרי שוב אין לנו לחוש כל עיקר לגלגלים ומזלות. דהנה, כו"ע לא פליגי שלעניין הקזת דם וכדו' חיישינן למזלות, כמבואר בברכות, פרק הרואה ובשבת. אלא רק דגבי מצוות אין לנו לחוש, וזו דברי ה'ערוך השלחן'.

Re: תשיעי בתשיעי בתשיעי

פורסם: א' דצמבר 04, 2011 11:29 pm
על ידי חכם באשי
מוקפץ לרגל ה'תשיעי' החל מחר...
מעניין רק, שזו השנה השלישית ברציפות שחל 'תשיעי שבתשיעי'. כנראה שבאמת 'הזמן רץ מהר', ובשנה אחת חלפו תשע שנים.
באחת המודעות ראיתי, שח"י רבנים יתפללו בתשיעי שבתשיעי, ויש לחקור אם ח"י רבנים אלו הם משום ש-ח"י הוא כפולת תשע או משום הסגולה המפורסמת של מספר ח"י...
ועדיין צ"ע.

Re: תשיעי בתשיעי בתשיעי

פורסם: א' דצמבר 04, 2011 11:50 pm
על ידי ירושלמי
אלא שהשנה פרסמה א' מהקופות "שו"ת תשיעי" או משהו כזה, שם הופיע שנשאלה השאלה להגר"ש ואזנר שליט"א (מה הענין בשנה שאינה תשיעית), והוא ענה (בתרגום חפשי ע"פ זכרוני), שסו"ס רואים כאן את מעלת התשע, וע"כ ודאי שיש מעלה גם בשנה שאינה תשיעית.

ולפי"ד עולה, שיש ענין בכל יום בשעה זו, כי סו"ס זו שעה תשיעית ומעלת התשע קיימא לה.

Re: תשיעי בתשיעי בתשיעי

פורסם: ב' דצמבר 05, 2011 12:33 am
על ידי עשוי לנחת
ירושלמי כתב:אלא שהשנה פרסמה א' מהקופות "שו"ת תשיעי" או משהו כזה, שם הופיע שנשאלה השאלה להגר"ש ואזנר שליט"א (מה הענין בשנה שאינה תשיעית), והוא ענה (בתרגום חפשי ע"פ זכרוני), שסו"ס רואים כאן את מעלת התשע, וע"כ ודאי שיש מעלה גם בשנה שאינה תשיעית.

ולפי"ד עולה, שיש ענין בכל יום בשעה זו, כי סו"ס זו שעה תשיעית ומעלת התשע קיימא לה.

חבל להטריח את העוילם בדפדוף ב2 אשכולות כ"פ.
viewtopic.php?f=7&t=7124#p63413

Re: תשיעי בתשיעי בתשיעי

פורסם: ב' דצמבר 05, 2011 12:34 am
על ידי מורה צדק
איזה עזות
לאסוף כסף שוב ושוב בסיפורי תשיעיות.

Re: תשיעי בתשיעי בתשיעי

פורסם: ב' דצמבר 05, 2011 5:08 am
על ידי אדג
סוכ"ס, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה עולם, שלא לכבודם הם עושים, ולא לכבוד בית אביהם, אלא לענות את זעקת אותם עשוקים, אומללים רצוצים ועניים שמקובלנו ש'צעקת הדל אתה תשמע'. א"כ, זו היא מעולה שבסגולות.

Re: תשיעי בתשיעי בתשיעי - לאו דלא יהיה בך מעונן?

פורסם: ב' דצמבר 05, 2011 9:50 am
על ידי חכם באשי
אבל בעבור זה מותר לשקר בעזות מצח?!
האם אין כאן סרך גזל, ויותר מכך?

Re: תשיעי בתשיעי בתשיעי - לאו דלא יהיה בך מעונן?

פורסם: ב' דצמבר 05, 2011 10:11 am
על ידי סוקר
חמור מזה מה שקופת העיר התחילו לעשות בימי החנוכה, כי בעוד שהענין של תשיעי מוצג כסגולה, וע"ז נאמר או דער יע או דער נישט (נישט), אבל בשנים האחרונות הם התחילו לפרסם על הענין הנורא של זאת חנוכה שהוא יום החיתום. וכאן הבן שואל. הרי כולם יודעים שבדברי חז"ל, בדברי הראשונים, בדברי האר"י אין לזה זכר! אמנם כך היה מקובל אצל כמה צדיקים וקדושים מקהילות החסידים. האם זה לא עוול להחדיר אמונה זו לכלל הציבור, שלא קיבל כך מרבותיו רק בשביל המטרה החשובה של צדקה, האם אין כאן ענין של זיוף התורה שלפי המהרש"ל זה יהרג ואל יעבור. היה אפשר לכתוב שזאת חנוכה הוא יום החיתום לפי הבת עין וכיו"ב. אבל לחנך את הציבור מחדש בשביל הענין הנשגב של צדקה, נראה לי בעייתי מאד.

Re: תשיעי בתשיעי בתשיעי

פורסם: ב' דצמבר 05, 2011 10:31 am
על ידי גוראריה
אדג כתב:סוכ"ס, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה עולם, שלא לכבודם הם עושים, ולא לכבוד בית אביהם, .

אכי"ר, בל"נ, מסתמא, ככל הנראה וכו'

Re: תשיעי בתשיעי בתשיעי - לאו דלא יהיה בך מעונן?

פורסם: ב' דצמבר 05, 2011 11:09 am
על ידי איש שלום
אני אחרי החוברת וכל המודעות הענקיות בעיתונים על התשיעי שבתשיעי שבתשיעי שבתשיעי, נשברתי לגמרי. אינני מגדולי התורמים, אבל פה ושם הייתי תורם להם. בזאת החלטתי לעשות לזה סוף את כספי אתן לגבאי צדקה אינטילגנטים ונורמאלים יותר. ואין לזה קשר אם הסגולה הזו אמיתית או לאו.

Re: תשיעי בתשיעי בתשיעי - לאו דלא יהיה בך מעונן?

פורסם: ב' דצמבר 05, 2011 1:01 pm
על ידי ארי במסתרים
בעלון של קופת העיר אחרי שהביאו את דבריו של הרב וואזנר שיש עניין בכל תשיעי, כתבו שהגר"י אידלשטיין שליט"א הוסיף ש"כבר הסכימו על זה משמים"
מישהו יכול אולי להסביר במחכ"ת מה הכוונה של הגר"י?, מהיכי תיתי שהסכימו על זה משמים?

Re: לאו ד"לא יהיה בך מעונן"

פורסם: ב' דצמבר 05, 2011 2:30 pm
על ידי אליחי
חקר כתב:בדקתי שוב, ואכן כן כתב הרב ואזנר שם, שכל מספר תשע הוא סגולי וככל שמצרפים תשיעיות הזמן יותר מסוגל.
ולכל החכמים, קצת יותר כבוד לגדולי הדור שמשתפים פעולה בזה עם קופת העיר, וכי הם עושים זאת רק כדי לקיים בהידור את מצות פתי יאמין וכו' של גור אריה?!

מפני מה אין חתימה???

ומלבד זה העלון כולו רצוף שקרים. בתוכו כותבים שאפילו שזה לא שנה תשיעית טוב להרבות בתשיעיות {למען יחוס וירחם אלהי תשע...}. ובמודעות בראש כל חוצות כותבים שזה השנה התשיעית. כותבים שהסכימו עם זה גדולי הראשונים והאחרונים, כאשר לא נמצא אלא בשני ספרים.

עוד יש להתריע על החדרת אוירה של יראת סגולות יותר מאשר ירא"ש, הנה רוב הציבור אינו מקפיד על זמן ק"ש מג"א, וכאן כולם צריכים לחוש לכל השיטות שישנם ושאינם.

Re: לאו ד"לא יהיה בך מעונן"

פורסם: ב' דצמבר 05, 2011 2:43 pm
על ידי ישיבישקייט
אליחי כתב:ובמודעות בראש כל חוצות כותבים שזה השנה התשיעית.

לא כתוב בראש כל חוצות שנה תשיעית אלא שעה תשיעית. בדוק.

Re: לאו ד"לא יהיה בך מעונן"

פורסם: ב' דצמבר 05, 2011 2:54 pm
על ידי לערוך
אליחי כתב:ראוי לעורר שבסגולה האחרונה מקופת העיר בעניין השעה התשיעית וכו', יש קרוב לודאי איסור תורה של איסור מעונן, ועי' ר"מ פי"א מה' ע"ז. [וע"ע תשו' הרשב"א ח"א סי' תי"ג, ונראה שאין מקרה דנן נכנס למה שרצה לבאר שם התירו. ובלא"ה כתב שם בסוף התשובה שיש בכל זה חששות דאורייתא].
{וכל זה חוץ מודאי איסור של "כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם" ופי' הר"מ בפיה"מ דהיינו שאינו חס על שכלו...}


לא ראיתי מי שנמנע לכתוב בשעה טובה ומוצלחת ולא חייש משום איסור מעונן, ובזמנו ראיתי כמה פוסקים שדנו בעניין.

Re: תשיעי בתשיעי בתשיעי - לאו דלא יהיה בך מעונן?

פורסם: ב' דצמבר 05, 2011 2:59 pm
על ידי ישיבישקייט
איש שלום כתב:אני אחרי החוברת וכל המודעות הענקיות בעיתונים על התשיעי שבתשיעי שבתשיעי שבתשיעי, נשברתי לגמרי. אינני מגדולי התורמים, אבל פה ושם הייתי תורם להם. בזאת החלטתי לעשות לזה סוף את כספי אתן לגבאי צדקה אינטילגנטים ונורמאלים יותר. ואין לזה קשר אם הסגולה הזו אמיתית או לאו.

אולי בשביל לאזן נזכיר לעצמינו שלא הם המתמודדים עם הצורך לתת מליונים של שקלים כל חודש, בידיעה שאם אין את המליונים עוד מאות ואלפים יהיו אומללים.
אתם לא נכנסים לנעליים שלהם ובקורת יש לכם. אם הבקורת היתה ענינית בלבד רק באופן שברור לנו הצורך ואנחנו מעריצים (כן, מעריצים!!!) אותם על פועלם האדיר, ורק מעוררים על הצורך לעדן את הפרסום האגריסיבי בכדי לתת לקופות אחרות מקום, בכדי לשמור על שפיות העם שלנו ולא להשתמש במסחטת הרגשות מידי הרבה, ניחא.
אבל כאן כולם כועסים, בועטים, כופים בטובה.
בסופו של דבר אין מי שלא נהנה בעקיפין מן הטובה אשר קופה זו הביאה לעולם. אם ע"י קרוביו או שכיניו שלא הוא צריך לקחת את האחריות עליהם, כמו שהיה בעבר, למי מאיתנו שעוד זוכר לפני עשרים שנה כשייהתי אברך צעיר, כל מקרה בשכונה היו את אלו שלקחו על כתפיהם ועל כתפי בני ביתם את האחריות, והיא עצומה ולא פשוטה.
רק לחשוב על המקרים שהיינו שומעים בעבר על אוני של לחם בבית כפשוטו, כיום הדוגמאות הם חונך ורופא שיניים וכד'. תחשבו על זה ותבנו עד כמה הקופה הצליחה, ותחשבו לבד איך תאמרו מעכשיו את הבקורת.
הבקורת קיימת, נכון, אבל איך נאמר אותה מעכשיו, כנראה קצת אחרת, לא נהיה כפויי טובה.
אנא ממכם אל תחלישו, אחרי הכל כן כל אחד יכול לספר לעצמו על ישועות שראה או שיודע מחבירו שנושע ולמה לזלזל.
איך עוד נשארו צרות בעם? זו שאלה טובה. אבל לא תגרום לי לזלזל.
ואדגיש, הבקורת קיימת גם אצלי, אבל הצורה היא שונה. מעודנת, מודה, רק מעוררת על אפשרות לשינוי.

Re: לאו ד"לא יהיה בך מעונן"

פורסם: ב' דצמבר 05, 2011 3:01 pm
על ידי אליחי
ישיבישקייט כתב:
אליחי כתב:ובמודעות בראש כל חוצות כותבים שזה השנה התשיעית.

לא כתוב בראש כל חוצות שנה תשיעית אלא שעה תשיעית. בדוק.

בעיני ראיתי
ישנם כאלה וישנם כאלה
בכדי לא ליתן מקום לבעל השכל לרדות...

Re: לאו ד"לא יהיה בך מעונן"

פורסם: ב' דצמבר 05, 2011 3:04 pm
על ידי אליחי
לערוך כתב:לא ראיתי מי שנמנע לכתוב בשעה טובה ומוצלחת ולא חייש משום איסור מעונן, ובזמנו ראיתי כמה פוסקים שדנו בעניין.

בד"כ זה איחול, וזה פשיטא דשרי, ואם לא זה מליצה. וכשם שמותר לומר יום טוב ובוקר טוב, ולא נראה שיש הרבה מה לדון בזה

Re: תשיעי בתשיעי בתשיעי - לאו דלא יהיה בך מעונן?

פורסם: ב' דצמבר 05, 2011 3:21 pm
על ידי לערוך
וז"ל הרמב"ם

איזהו מעונן אלו נותני עתים שאומרים באצטגנינות יום פלוני טוב יום פלוני רע יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית שנה פלונית או חדש פלוני רע לדבר פלוני.

ואם תאמר שכוונת הרמב"ם רק מפני שעושה כן מחמת אצטגנינות א"כ גם העושה כן משום קופת העיר אין בה כל חשש.

Re: תשיעי בתשיעי בתשיעי - לאו דלא יהיה בך מעונן?

פורסם: ב' דצמבר 05, 2011 3:23 pm
על ידי לערוך
ועיין גם בקב הישר ובספר זכירה ועוד הרבה שהביאו תאריכים שונים שיש להיזהר מהם ויש מהם מועילים ועיין גם בספר מועד לכל חי.
כך שכל העניין של מעונן נראה לי מופרך מיסודו.
\

Re: תשיעי בתשיעי בתשיעי

פורסם: ב' דצמבר 05, 2011 5:57 pm
על ידי יתר10
חכם באשי כתב:את הספר 'ברית מנוחה' לא חיבר אחד "מגורי האר"י" אלא מקובל ספרדי בן המאה הי"ג, ר' אברהם מרימון ספרד, שהושפע הרבה מר"א אבולעפיה.
בזמנו, בדקתי בפנים הספר, וכפי שהבנתי, המחבר התכוון כלל לענין אחר.
אמנם כבר העיד מהרח"ו משם האר"י שכל דבריו אמת והם על ידי גילוי נשמות וגילוי אליהו, כמבו' בארוכה במבוא הספר

Re: תשיעי בתשיעי בתשיעי - לאו דלא יהיה בך מעונן?

פורסם: א' דצמבר 18, 2011 3:35 pm
על ידי משה ששון
בעלון השני של קופת העיר (סוף כסלו תשע"ב) כתוב בשם מרן הגר"י אדלשטיין שליט"א
"ומשמים ראינוו שהסכימו על שעה זו
כאשר כל עם ישראל מתעורר ומתפלל ותורם צדקה בעת זו"

Re: תשיעי בתשיעי בתשיעי - לאו דלא יהיה בך מעונן?

פורסם: ב' דצמבר 19, 2011 11:50 am
על ידי חקר
משה ששון כתב:בעלון השני של קופת העיר (סוף כסלו תשע"ב) כתוב בשם מרן הגר"י אדלשטיין שליט"א"ומשמים ראינוו שהסכימו על שעה זו כאשר כל עם ישראל מתעורר ומתפלל ותורם צדקה בעת זו"

באותו עלון כתוב שהגראי"ל שטיינמן מסר שיעור באותו יום על נושא אשכול זה [לאו דלא תעונן], אולי יש מי מהחכמים היודע מה נאמר שם.

זהירות השעה התשיעית בסכנה

פורסם: ה' נובמבר 22, 2012 1:03 am
על ידי גילוי
כתב בברית מנוחה - שעה תשיעית שעת ששון והברכה והשמחה היא שעת המנחה בזו השעה נענה אליהו כדכתיב, ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו וגו' (מ"א י"ח ל"ו). ע"כ
[א] והנה זמן מנחה בשעה העשירית לאחר תשע שעות שלימות, ואילו קופות הצדקה מתפללים בשעה התשיעית כלומר אחרי שמונה שעות שלימות, והתימה גדולה ביותר הרי יש עדיות וסיפורי ישועות.. והרי הכל טעות ? ושמא צ"ל שתפילת גדולי ישראל יכולה להועיל גם בשעה הלא נכונה, עוד י"ל דלפי חלק מהשיטות [של חישוב שעות היממה] התשע דקות כבר בשעה העשירית, אלא דא"כ יהא מוכח כאותן שיטות ויש בזה הרבה נפק"מ להלכה ונראה בכגון דא אמרינן לאו בשמים היא, עוד י"ל דאף אם לא נתקיימה שעה תשיעית מ"מ היה בחודש התשיעי ואף זה מספיק לפעול ישועות [דע"כ צ"ל הכי דהרי ברית מנוחה מיירי גם בשנה התשיעית ואילו הקופות מקיימים סדרי תפילה וישועות בכל שנה וע"כ צ"ל דס"ל (ע"פ גדולי ישראל) דיש מעלה לכל תשע, ואף שבשנה התשיעית איכא מעלה נוספת, מ"מ אף חודש תשיעי ויום תשיעי יש בהו מעלה, וא"כ אפשר דגם חודש תשיעי לחוד ויש לדחות וצ"ע.]

[ב] אלא דמ"מ איכא לעיונא האם כאן אין חשש גזל וכו' משום דהתורמים בטוחים שמתפללים עליהם בשעה התשיעת לפי כל השיטות?

[ג] עוד יש לחקור למה רק שעה תשיעית ביום מהני ואילו שעה תשיעית בלילה לא מהני - ואין לומר דלילה הוא זמן "דינים" (ע"פ הקבלה) דהרי שעה תשיעית הוי כבר אחרי חצות ויש ליישב.

[ד] לא אכחד שבאת דברי ברית מנוחה צ"ת דהרי חודש התשיעי היינו כפשוטו וא"כ למה שעתה התשיעית הכוונה אחרי תשע שלימות? מה יסוד ההבדל בין שנה תשיעית וחודש תשיעית לבין שעה תשיעית- ובאמת שהברית מנוחה הוא ספר קבלה ויתכן שיש בזה חילוקים ע"פ קבלה מה אנו יודעים, [ובפרט לפי אותם שיטות שהוא לאחד מהתנאים]

[ה] עוד נסתפקתי מה הדין בשנה שיום התשיעי חל בשבת האם מותר לבקש בקשות? ולפי המבואר באות א' שמא בשנה כזו יעשו את סדרי תפילות ביום אחר, ועכ"פ יהא בחודש התשיעי ובשעה התשיעית, דשמא חודש ושעה גם יכולים לפעול ישועות אף שלא הוי ביום התשיעי וצ"ע -

[ו] ובאמת צ"ע שלא מצאתי לאחד מהאחרונים שידון בכל הנ"ל והרי ספר ברית מנוחה קדמון, והרבה מהאחרונים הביאו ודנו בדבריו, ולמה לא הביאו ודנו בהאי סוגיא דשעה התשיעית, שכל ישועת ישראל תלויה בה וצ"ע.

Re: תשיעי בתשיעי בתשיעי - לאו דלא יהיה בך מעונן?

פורסם: ה' נובמבר 22, 2012 11:55 pm
על ידי אוהב אוצר
מחילה ממש מכבוד מורה צדק וחכם באשי, שניכם ת"ח יקרים מאד, אל לכם להתבטא בצורה כזו, כל זמן שגדולי הדור משתפים פעולה עם מהלך זה, דבריכם הבוטים מופנים גם כלפם, אנא הזהרו בגחלתן.
לא באנו לתקן את העולם ולא יעזור אם נביא אלף הוכחות שדבר זה לא נכון/לא מועיל וכו' וכו' שני דברים יש כאן: תלמידי חכמים שעוסקים בעניני צדקה, אז גם אם אינכם רוצים להשתתף, אל תדברו בצורה כזו.

Re: תשיעי בתשיעי בתשיעי - לאו דלא יהיה בך מעונן?

פורסם: ש' נובמבר 24, 2012 11:36 pm
על ידי גילוי
עם היוודע דבר הסגולה לפני מספר שנים, יצא "כיכר השבת" לבדוק את דעתם של גדולי ישראל על הנושא.


נוסח השאלה כפי שהוצגה היה: 'קופת העיר ב"ב' מפרסמת סגולה חדשה של תשיעיות הרבה שחלים ביחד והוא סגולה ועת רצון, האם זה נכון שיש בזה ענין באמת?

רבי אהרון לייב שטיינמן השיב: "אף פעם לא שמענו מכך, אם מראים בספר אז כנראה שזה נכון, אבל צדקה לבד זה גם סגולה".

רבי חיים קנייבסקי השיב: "לא שמעתי על כך, מי שרוצה ישועה שיתפלל, אפשר להתפלל תמיד, מתי שרוצים".

בקיצור לא נראה שהם נורא מתרגשים מהסגולה.

Re: תשיעי בתשיעי בתשיעי - לאו דלא יהיה בך מעונן?

פורסם: א' נובמבר 25, 2012 11:51 am
על ידי הדעה והדבור
בספר "ברית מנוחה" כתב: "...קבלה יהיה בידך: שהשנה התשיעית ליובל שנה מובחרת, חודש הט' [תשיעי] חודש טוב מן הטובים וחודש רצון, ויום הט' [תשיעי] לחודש מן המובחר שבכל החודש, ושעה תשיעית של יום- שעה טובה ומובחרת משעות היום".
וכן כתב הרמב"ן וז"ל: "השעה התשיעית היא שעת ששון ושמחה , הא שעת המנחה. ודע כי השנה התשיעית ליובל היא השנה המובחרת, וחודש התשיעי הוא החודש הטוב והרצון, ויום התשיעי לחודש מובחר מכל ימי החודש, ושעה התשיעית מובחרת מכל השעות".
ובספר "חסד לאברהם": מצאתי בשם ספר 'ברית מנוחה' שכתב, כי חודש תשיעי ובו יום תשיעי ובשעה התשיעית היא מוכנה מאוד להצלחה, שזה נגד גלגל תשיעי שהוא בבחינת יסוד-צינור כל השפע".

לא למותר לציין שישנם דעות שונות מתי בדיוק זהו השנה התשיעית ומתי הוא החודש התשיעי.

וראה כאן שדנו קצת על מנהג זה - http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?w ... um_id=1364
והנה מה שהגיבו על כך כמה רבנים - http://www.kikarhashabat.co.il/22238.html

Re: תשיעי בתשיעי בתשיעי - לאו דלא יהיה בך מעונן?

פורסם: א' נובמבר 25, 2012 1:09 pm
על ידי גילוי
[quote="אברהם גולדשמיד"] וכן כתב הרמב"ן וז"ל: "השעה התשיעית היא שעת ששון ושמחה , הא שעת המנחה. ודע כי השנה התשיעית ליובל היא השנה המובחרת, וחודש התשיעי הוא החודש הטוב והרצון, ויום התשיעי לחודש מובחר מכל ימי החודש, ושעה התשיעית מובחרת מכל השעות".
רמב"ן???היכן?

Re: תשיעי בתשיעי בתשיעי - לאו דלא יהיה בך מעונן?

פורסם: א' נובמבר 25, 2012 10:15 pm
על ידי לוי
מבלי להכנס לעצם הויכוח המתנהל כאן על מידת הלגיטימיות של הרעיון הלזה, וכל שאר הרעיונות של קופות הצדקה, אשר בעוניי אין לי דעה ברורה בנושא.

רציתי להדגיש רק נקודה קטנה:
ככל הנראה, איש מבין המלגלגים אינו נמנה על אלו שעבורם נערכת המגבית של קופת העיר או ועד הרבנים.

אותם אומללים היושבים ומצפים להצלחת המגבית הנערכת למענם, מן הסתם מתפללים מעומק לבם שכלל ישראל "יקנו" את הרעיונות של קופות הצדקה.

אמנם אין זה מכריע לגוף הנידון, אך בכל זאת יש כאן נקודה למחשבה.

[שמעתי פעם בשם הגראי"ל שליט"א, בנידון דומה, שחוץ מאשר להכניס את היד לכיסו של השני ולהוציא כסף, מותר וראוי לעשות הכל בשביל העניים. אינני יודע אם שמועה זו מוסמכת].

Re: תשיעי בתשיעי בתשיעי - לאו דלא יהיה בך מעונן?

פורסם: א' נובמבר 25, 2012 10:33 pm
על ידי יאיר
גילוי כתב:
אברהם גולדשמיד כתב: וכן כתב הרמב"ן וז"ל: "השעה התשיעית היא שעת ששון ושמחה , הא שעת המנחה. ודע כי השנה התשיעית ליובל היא השנה המובחרת, וחודש התשיעי הוא החודש הטוב והרצון, ויום התשיעי לחודש מובחר מכל ימי החודש, ושעה התשיעית מובחרת מכל השעות".

רמב"ן???היכן?

http://www.otzar.org/aspcrops/153654_23 ... 112012.asp
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?104506