פורום אוצר החכמה

לוח עתים לבינה כתב:הכנתי השנה נוסח ללוח עתים לבינה לכ"ג סיון:
היום תענית צדיקים על שביום זה בטלו הביכורים מלעלות לירושלים בימי ירבעם בן נבט (תק"פ ב'). וכתב המקור חיים (שם) דלא ישלים התענית, כיון דנכתבו ביום זה אגרות האחרונות של הצלת כלל ישראל מגזירת המן, ובסו"ס תצ"ד כתב: בכ"ג סיון יש לזכור נס פורים כי בו נכתבו אגרות האחרונים - התשועה, ולרבות בו שמחה. עכ"ל. וכתב היעב"ץ בסידורו: ונראה שהקדים הקב"ה רפואה למכה ביום זה על ידי שכתב מרדכי להשיב ספרי האף והחימה למען תהיה לישראל בגלות תקומה.
עד כאן בלוח

לוח עתים לבינה כתב:זה ספר יודעי בינה
מה הקשר לנידון?
נא לציין הקטע המדוייק

כדכד כתב:

הא לחמא עניא כתב:בשבת אחה"צ שאלני תלמיד חכם אחד, למה מרדכי הצדיק חיכה עם כתיבת האגרות עד יום כג בסיון?
דהרי לפי סדר הפסוקים במגילה מוכח דמיד בימים של סוף ניסן הוא כבר קיבל סמכויות מאחשורוש, וא"כ מה היה מסוף ניסן עד כג בסיון???
לשם מה היתה דרושה תקופת צינון והמתנה זו של כחודשיים ימים???
הרי גם היה חשש של פקוח נפש מאומות העולם???
שאלת חכם.

הגר"א בביאורו למגילה מסביר שחיכו שהרצים הראשונים יחזרו כדי שיוכלו לשלוח אותם שוב עם האגרות השניות אחרת לא היו יודעים למי להאמין.
לולא דבריו היה אפשר להסביר שלא כל המהלכים הפוליטיים של אחשורוש מרדכי ואסתר נכתבו במגילה. כתוב שאחרי תליית המן אסתר התחננה לאחשורוש שיעביר את רעת המן. אחשורוש התלבט מה לעשות והורה להם בסוף לכתוב על היהודים כטוב בעיניהם. לא כתוב שזה לקח כמה דקות. יתכן בהחלט שעבר זמן רב.
לא היה פקוח נפש מאומות העולם שהרי ראו שתלו את המן שרצה לאבד את ישראל וגם מבחינה חוקית עוד לא הגיע הזמן

בקרו טלה כתב:עלים לתרופה בהעלותך ע"ח

הבטחתי כתב:

הא לחמא עניא כתב:בשבת אחה"צ שאלני תלמיד חכם אחד, למה מרדכי הצדיק חיכה עם כתיבת האגרות עד יום כג בסיון?
דהרי לפי סדר הפסוקים במגילה מוכח דמיד בימים של סוף ניסן הוא כבר קיבל סמכויות מאחשורוש, וא"כ מה היה מסוף ניסן עד כג בסיון???
לשם מה היתה דרושה תקופת צינון והמתנה זו של כחודשיים ימים???
הרי גם היה חשש של פקוח נפש מאומות העולם???
שאלת חכם.

בשנה שעברה הודפס לראשונה פירושו של ר"ח הכהן מאר"צ על מגילת אסתר, בשם עטרת זהב, ושם הוא כותב כך:
ועל האמת לא ידעתי מפני מה נתאחר מרדכי ואסתר כל כך וכו', (ומחשב, שהמן נתלה בט"ז ניסן) ומסיים, לפי הנראה פשעו בענין ואין בידי מה להליץ בעדם, וצ"ע. עד כאן לשונו.

כדכד כתב:אין בידו להליץ בעדם - ניחא
אין חייב לדעת תשובות לכל הקושיות
אבל מכאן ועד לומר "לפי הנראה פשעו בענין" יש קצת מרחק
הרי הם אלו שהשתדלו בפועל בהצלת היהודים.

מקדש מלך כתב:

כדכד כתב:אין בידו להליץ בעדם - ניחא
אין חייב לדעת תשובות לכל הקושיות
אבל מכאן ועד לומר "לפי הנראה פשעו בענין" יש קצת מרחק
הרי הם אלו שהשתדלו בפועל בהצלת היהודים.

בפורים אמרתי על דרך הלצה, שהמן היה כמו שופטי הבג"ץ, שהפסק שלהם מחייב מיידית, והוא בבחינת ה"סדר הטבעי" (והוא אכן הפיל פור בניסן, ובתוך ימים ספורים כבר נשלחו האגרות. אולי אפילו בו ביום).
מה שאין כן מרדכי ואסתר, שהם כבר רצו לעשות "הפיכה שיפוטית" (והרי זו תגובתו האוטומטית של המלך: "כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום וכו' אין להשיב"), והיה צורך בהידברות והסברה ופשרות וכו' וכו', וכענינא דיומא...