פורום אוצר החכמה

היא שיחתי כתב:השאלה היא האם ה"סדרים האבודים" היו בידי רבותינו הראשונים או שאבדו עוד לפניהם?

הרבמ"ם מזכיר בהקדמתו למשניות שיש ת"י על חמישה סדרים חוץ מטהרות.

מאמרים אודות הירושלמי קדשים והמו"ל שלו מאת הרב ברוך אבערלאנדער שליח חב"ד בבודפשט, נדפסו בקובץ "אור ישראל" (מאנסי) בחוברות הבאות, ומצויים לעיון חופשי באתר HebrewBooks:
חוברת ח (סיון תשנ"ז) עמודים קעח-קפג: "מצבתו של ש"י פרידלנדר ושאלת זיופו של הירושלמי קדשים שלו".‏
חוברת יא (ניסן תשנ"ח) עמודים קמו-קסד: "התחלת הדפסת הירושלמי לסדר קדשים". כולל צילום "קול קורא" - הפרסומת הראשונה לגבי ירושלמי זה, ובקשה לתרומות, וכן אסופת מכתבים של פרידלנדר למרטין בובר זלמן שכטר וחוקרי חכמת ישראל אחרים, בעניין הירושלמי.
חוברת יב (תמוז תשנ"ח) עמודים קנד-קסח: "הוויכוח סביב הדפסת הירושלמי לסדר קודשים (א)". תמונת שער הירושלמי למסכת חולין, ואסופת מכתבים של אלגזי (פרידלנדר) המוכיחה שהמממן העיקרי של ההוצאה היה זלמן שכטר.
חוברת יג (תשרי תשנ"ט) עמודים קלד-קנד: "הוויכוח סביב הדפסת הירושלמי לסדר קודשים (ב)". צילום שערי הספרים "חרב נוקמת" ו"קשר בוגדים", ואסופת מכתבים של אלגזי (פרידלנדר) בתקופה של תחילת החשדות בדבר הזיוף, כולל דיון על "תלמידו" המדומה, אברהם רוזנברג.
חוברת יד (טבת תשנ"ט) עמודים סב-פב: "הוויכוח סביב הדפסת הירושלמי לסדר קדשים והמו"ל שלו" - אסופת מכתבים של פרידלנדר, מרגע שיצאו עוררין על מהימנותו ועד לניתוק הקשר של זלמן שכטר. כמו כן דיון בשמות והכינויים שבהם חתם.
חוברת טו (ניסן תשנ"ט) עמודים קע-קפב: "הירושלמי לסדר קדשים והמו"ל שלו". - על סמיכת תלמידים לרבנות של אלגאזי (פרידלנדר) כגמול על תמיכה בו.
חוברת טז (תמוז תשנ"ט) עמודים קס-קעג: "השלמות לתלמוד" - מקורותיו של פרידלנדר: ליקוטים מלאכותיים וניסיונות להשלמת חלקים חסרים בתלמוד ובמשנה שהיו בזמנו ובדור הקודם לו. כמו כן ניסיון לברר את מקור הסגנון שלו. הדיון בירושלמי קדשים המזויף מתחיל בעמ' קע"א.
חוברת כד (תמוז תשס"א) עמודים רט-רכו: "הירושלמי לסדר קדשים" והמו"ל שלו,
חוברת מד (תמוז תשס"ו) עמודים קעו-קצד: מסמכים חדשים אודות ש"י פרידלנדר והירושלמי קדשים שלו (א),
חוברת מה (תשרי תשס"ז) עמודים קפז-רי: מסמכים חדשים אודות ש"י פרידלנדר והירושלמי קדשים שלו (ב),
חוברת מח (תמוז תשס"ז) עמודים קצב-ריב: דברי ימי חייו, משפחתו ומקומות מגוריו של ש"י פרידלנדר, מו"ל הירושלמי לקדשים.

[ויקיפידה]

תלמידי הגר"מ מאזוז מוציאים מידי שבוע גליון משיעורו השבועי. הגליון נקרא בית נאמן. מיוחד, מלא וגדוש כדרכו בקודש!
בגליון השבועי עוסק הרב, אגב עיסוקו במחלוקת הראשונים בסדר הפרשיות שבתפילין, בירושלמי המזויף.
בתוך הדברים הוא מוצא את הסיבה בגינה עלתה בידו של הזייפן להוליך שולל כמה גדולים.
ולמי שמתעניין זו הסיבה:

הדא אמר הרוצה לשקר ירחיק עדותו.

אכן, המקור הבלתי אכזב של הסטריאוטיפים האשכנזיים על הספרדים, זה אצל הרבנים הספרדים גופא...

כחלק מההתחפשות שלו היה המו"ל של הירושלמי חותם שמו פרידלנדר ס"ט, כמו שאפשר לראות בהעתק ממכתב סמיכה שהעניק לאביו של הגר"ח צימרמן בראש ספרו אשר שכחתי שמו לרגע, דוק ותשכח.

באותו ענין יש לזכור שגם מו"ל שו"ת בשמים ראש נתלה בחכם ספרדי ר"י די מולינא. (ואולי יטעון תיאורטיקן הקונספירציה שבמתכוון שינה אותו הרב בא"ח מספרדי לאשכני וקרא אותו ר"י מווילנא!)

אז בזה שכך קצפם של הספרדים על הרה"ק ממונקאטש זיע"א שכתב בערך אותו דבר ....?!

כחלק מההתחפשות שלו היה המו"ל של הירושלמי חותם שמו פרידלנדר ס"ט, כמו שאפשר לראות בהעתק ממכתב סמיכה שהעניק לאביו של הגר"ח צימרמן בראש ספרו אשר שכחתי שמו לרגע, דוק ותשכח.

חידושי הראי"ה

שבטיישראל כתב:אז בזה שכך קצפם של הספרדים על הרה"ק ממונקאטש זיע"א שכתב בערך אותו דבר ....?!

כשמזדמן לי בנסיעות וכדו' לשמוע שיעורי תורה מרבנים ספרדים המשחילים מליצות בנוסח 'ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם' אודות מנהגים שלמדו הספרדים מהאשכנזים, אני תוהה לעצמי לא פעם, כיצד היו הספרדים מגיבים אילו רב אשכנזי היה מתבטא כך בפומבי...
[אך כבר אמרו חז"ל הכל לפי וכו']

האם זה אמת שהרוגוטשובער והאור שמח שלחוהו מיד בחזרה לומר כולו עולה קמשונים ומזויף הוא, ועלמא דבר שאמר שבכל מסכתא איכא שם אמורא חדש שאין במקום אחר וכאן לא מצאו, ובכלל קשה לי להאמין שאם הי' כולו עולה קמשונים כמו שהוא אומר לא הי' המהרש"ם תופסו הרי הי' בקי בכל חדרי התורה כדנקו ואיסור?

פלגינן כתב:

שבטיישראל כתב:אז בזה שכך קצפם של הספרדים על הרה"ק ממונקאטש זיע"א שכתב בערך אותו דבר ....?!

כשמזדמן לי בנסיעות וכדו' לשמוע שיעורי תורה מרבנים ספרדים המשחילים מליצות בנוסח 'ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם' אודות מנהגים שלמדו הספרדים מהאשכנזים, אני תוהה לעצמי לא פעם, כיצד היו הספרדים מגיבים אילו רב אשכנזי היה מתבטא כך בפומבי...

ההבדל הוא פשוט: שפת הרבנים הספרדיים מעיקרא מהולה מליצות וחלקי פסוקים והם לאו דווקא מתכוונים למשמעות המקסימלית של כל מונח,
וגם אף אחד משומעי לקחם - לפחות לא עד לדור האחרון - לוקח את זה במלא המשמעות, כי מבינים את השפראך...

משא"כ חכמי אשכנז. וז"פ.

יגאל10 כתב:

פלגינן כתב:

שבטיישראל כתב:אז בזה שכך קצפם של הספרדים על הרה"ק ממונקאטש זיע"א שכתב בערך אותו דבר ....?!

כשמזדמן לי בנסיעות וכדו' לשמוע שיעורי תורה מרבנים ספרדים המשחילים מליצות בנוסח 'ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם' אודות מנהגים שלמדו הספרדים מהאשכנזים, אני תוהה לעצמי לא פעם, כיצד היו הספרדים מגיבים אילו רב אשכנזי היה מתבטא כך בפומבי...

ההבדל הוא פשוט: שפת הרבנים הספרדיים מעיקרא מהולה מליצות וחלקי פסוקים והם לאו דווקא מתכוונים למשמעות המקסימלית של כל מונח,
וגם אף אחד משומעי לקחם - לפחות לא עד לדור האחרון - לוקח את זה במלא המשמעות, כי מבינים את השפראך...

משא"כ חכמי אשכנז. וז"פ.

ובערך לכך התכוונתי בשורה האחרונה בהודעתי, אותה השמטת.

כמדומני שהרב הנאמ"ן שליט"א התכוון שהמהרש"ם חשב שהספרדים תמימים

בהמשך, בקטע שלא מועלה כאן, ביאר הרב הדורש כי המהרש"ם מברעזאן טעה בירושלמי קדשים, כי היה שקוד על תלמודו, וכך סיים את הטור ד' מאה פעם.
ואילו אביו (של הרב הדורש), קודם שהיה רב ודיין היה סוחר למשך הרבה זמן, ולכן היה בקי למאוד בתחבולות בני אדם, וזה סייע לו מאוד לתפוס גנבים ושקרנים בדיני תורה (עיי"ש שהאריך בזה), אבל המהרש"ם מאיפה יכיר בשטותא דהאי עלמא ובשקרי האנשים, הלא כל כולו בתורה הקדושה. (היינו ואם היה בא פרידלנד לפני אביו ודאי היה אביו תופס אותו בתוך כדי דיבור).
וקצת מקום להעיר בזה, הלא בתילים כתב דוד תורת ד' תמימה מחכימת פתי, ולא מלאכת הסוחרות מחכימת פתי.
ובנו שלמה אמר שדברי החכמה שיאמר ברוח קדשו במשלי, הם הם שיועילו "לדעת חכמה ומוסר, לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזימה, ונבון תחבולות יקנה." א"כ כל החכמה והתחבולות הערמה והמזימה הכל בחכמת תורתנו הקדושה.
וג"כ המהרש"ם הלא ישב על מדין הרבה, וכי לא הספיקו לו הדינים לדעת מהם שיש כת שקרים בעלמא הדין ולהכיר בטיבם. ולאידך גיסא, וכי נלעיז ח"ו על פסקי דיני ממונות שפסק המהרש"ם ושאר דיינים יושבים באהלה של תורה שלא טבלו במי הדעת של הסוחרות תחילה, או וכי נאמר שאינם יודעים בטיב משא ומתן ותחבולות ומעללי בני אדם.
וג"כ מיניה וביה בורכא, הלא הגאונים מדווינסק שניהם לא עסקו במסחר ואעפ"כ תפסו הזיוף תיכף. (ובזה יש ראיה ממש משא"כ בעניין האב הכל תיאוריה שאילו היה שומע היה מייד מגלה וכו'). ובפרט הרוגוטשובי הלא היה ידוע כ'מופקע' מענייני העולם בכלל.

אלא נאמר שהתורה הקדושה היא חכמתם ובינתכם לעיני העמים, וגם לדעת מרמה ותחבולות ומזימות הכל בכלל. וכך נהיה משמים שהמהרש"ם הקדוש (ועוד מהחכמים) לא הרגיש בזיוף מייד, ואילו הרוגוטשובער והאור שמח (ועוד אחרים) כן הרגישו בו מיד. ותגן עלינו זכות כולם להיוושע בתשועת עולמים, ועיננו תראינה בתחינת הפייט
בנה בית זבול, להשיב גבול, הכרמל והבשן
ועין פקח, ונקם קח, מאצר ומדישן,
שפוט אלם, ואז ישלם, המבעה והמבעיר,
יום גבר אויב ותבקע העיר.

פלגינן כתב:ובערך לכך התכוונתי בשורה האחרונה בהודעתי, אותה השמטת.

הי' ניתן להבין אחרת. ולכן כתבתי מה שכתבתי

עוד משם גליון 12

אגב באוצר החכמה יש רק ירושלמי המזויף עמ"ס זבחים וחולין ובכורות וערכין.
אבל ירושלמי המזויף עמ"ס מנחות, שמשמה הוכיחו שצריך להניח תפילין רבינו תם, לא נמצא באוצר.
האם זה בכלל קיים היום ויש את זה באיזה מקום?

בקי בן יגלי כתב:אגב באוצר החכמה יש רק ירושלמי המזויף עמ"ס זבחים וחולין ובכורות וערכין.
אבל ירושלמי המזויף עמ"ס מנחות, שמשמה הוכיחו שצריך להניח תפילין רבינו תם, לא נמצא באוצר.
האם זה בכלל קיים היום ויש את זה באיזה מקום?

נדפס רק על המסכתות הנ"ל, ולא על מנחות. אם כי פרידלנדר הודיע במכתביו ובמבוא לכרכים אחרים שבכונתו להדפיס גם עליה, ומשם המקור לקטע על התפילין דר"ת. (ראה במבוא לחולין פ"ג ד"ה הרב).

פלגינן כתב:

שבטיישראל כתב:אז בזה שכך קצפם של הספרדים על הרה"ק ממונקאטש זיע"א שכתב בערך אותו דבר ....?!

כשמזדמן לי בנסיעות וכדו' לשמוע שיעורי תורה מרבנים ספרדים המשחילים מליצות בנוסח 'ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם' אודות מנהגים שלמדו הספרדים מהאשכנזים, אני תוהה לעצמי לא פעם, כיצד היו הספרדים מגיבים אילו רב אשכנזי היה מתבטא כך בפומבי...
[אך כבר אמרו חז"ל הכל לפי וכו']

אלו רבנים מזרם מאוד מסויים שבתוך הספרדים [אם כי הרוב].
וכמו שרמזת, זה בעצם נחיתות ספרדית, אצל אותם רבנים.

מצאתי כעת:

עלי תמר תענית פ"ד ה"ב:
ובטלו אחד. ומשמע שזה שביטלו הוא ס"ת פסול. והנה מבואר בכתובות י"ט, שס"ת שאינו מוגה וכ"ש פסול אסור להשהותו יותר משלושים יום משום אל תשכן באהליך עולה. אכן דומני שהמנהג הוא שקושרים את הס"ת הפסול לסימן שלא יקראו בו ואז הוא יכול לעמוד בארון הקודש אף יותר משלושים יום. ונראה הטעם, שבאופן כזה אין בו משום אל תשכן באהליך עולה, שהרי הסימן של הקשר מעיד עליו שהוא פסול ואין לחוש שמא יקראו ממנו. ולהעמיד ס"ת פסול בהארון בין ספרי התורה הכשירים אין חשש, שהרי הלוחות ושברי לוחות מונחים בארון כמ"ש בברכות ח'. אולם בספר פסול זה שמצאו בעזרה בלי כל סימן שהוא ס"ת פסול קשה, הרי יש בזה משום אל תשכן באהליך עולה. וצ"ל שאכן היה בו איזה סימן שהוא פסול אלא כתוצאה מאיזו סיבה שהיא הוסר הסימן בלא יודעין ולפיכך לא ידעו שהוא ס"ת פסול. ומכאן אני דן שמותר להשהות בביתו הספר המזויף המכונה 'ירושלמי קדשים' מאת הזייפן ר"ש יהודה פרידלנדר ואין בזה משום אל תשכן באהליך עולה אחרי שמפורסם שהוא ספר מזוייף מזייפן ידוע, והר"ז כס"ת הקשור במפה לסימן שפסול לקרות בו. ועיין בספר שאלו שלום ירושלים להגאון המפורסם רבי מאיר דן ז"ל, במכתבו של גאון ישראל ר"י האבד"ק דווינסק זצ"ל.

בעיוני בכתב יד ספר "תולדות יצחק" של הרב הגאון רבי יצחק איצק (סג"ל) הלוי מלעמגו (תק"ח-תקס"א), על מס' זבחים הנקרא בתוספתא "קרבנות" ראיתי שמרבה להביא מירושלמי, שמביא גירסאות שונות משם וכו'.

והרי ר' יצחק נסתלק בשנת תקס"א באמסטרדם, ואני עומד ותמה האם היה לו הירושלמי על קדשים?

האם זה תגלית?

אולי ציין לפני כן לירושלמי יומא פ"ג ה"ז?
יש לבדוק לעיל, ועל זה מוסב מה שציין כאן "בירושלמי שם".

קאצ'קלה כתב:אולי ציין לפני כן לירושלמי יומא פ"ג ה"ז?
יש לבדוק לעיל, ועל זה מוסב מה שציין כאן "בירושלמי שם".

הוא מוסב על מה שציין כבר בעמוד הקודם לירושלמי. ואמנם שם כתב במוסגר (פג). בתחלה חשבתי שכונתו לקדשים פרק ג', אך עתה בדקתי (מעצמי, קודם שראיתי תגובך החשובה...) וראיתי שלכאורה כונתו לירושלמי יומא.

א"כ לע"ע אינו תגלית... חבל!

מתון כתב:בעיוני בכתב יד ספר "תולדות יצחק" של הרב הגאון רבי יצחק איצק (סג"ל) הלוי מלעמגו (תק"ח-תקס"א), על מס' זבחים הנקרא בתוספתא "קרבנות"

זאת אומרת שהספר עומד להיות יוצא לאור הדפוס?

מתון כתב:

קאצ'קלה כתב:אולי ציין לפני כן לירושלמי יומא פ"ג ה"ז?
יש לבדוק לעיל, ועל זה מוסב מה שציין כאן "בירושלמי שם".

הוא מוסב על מה שציין כבר בעמוד הקודם לירושלמי. ואמנם שם כתב במוסגר (פג). בתחלה חשבתי שכונתו לקדשים פרק ג', אך עתה בדקתי (מעצמי, קודם שראיתי תגובך החשובה...) וראיתי שלכאורה כונתו לירושלמי יומא.

א"כ לע"ע אינו תגלית... חבל!

האם לא כתוב שם פג דיומא? לא ברור לי הפענוח. סתם שואל.

קאצ'קלה כתב:

מתון כתב:

קאצ'קלה כתב:אולי ציין לפני כן לירושלמי יומא פ"ג ה"ז?
יש לבדוק לעיל, ועל זה מוסב מה שציין כאן "בירושלמי שם".

הוא מוסב על מה שציין כבר בעמוד הקודם לירושלמי. ואמנם שם כתב במוסגר (פג). בתחלה חשבתי שכונתו לקדשים פרק ג', אך עתה בדקתי (מעצמי, קודם שראיתי תגובך החשובה...) וראיתי שלכאורה כונתו לירושלמי יומא.

א"כ לע"ע אינו תגלית... חבל!

האם לא כתוב שם פג דיומא? לא ברור לי הפענוח. סתם שואל.

נכון!

מיללער כתב:

מתון כתב:בעיוני בכתב יד ספר "תולדות יצחק" של הרב הגאון רבי יצחק איצק (סג"ל) הלוי מלעמגו (תק"ח-תקס"א), על מס' זבחים הנקרא בתוספתא "קרבנות"

זאת אומרת שהספר עומד להיות יוצא לאור הדפוס?

אני רק לומד בו, ואולי אצטט לאור עולם איזה גרגרים קטנים לתוך ספר שי"ל עמ"ס זבחים. אבל אני לא מקליד הספר ואינו מו"ל.

תוספות חולין קט:

בסלוק של פרשת פרה יסד ר' אליעזר הקליר מן הדם טחול הדם מטומאת נדה (אשה) טהרת בתולי אשה ומאשת איש יפת תואר לאיש וכנגד כותית לא פירש והכל עשה ע"פ הירושלמי.

ובמסורת הש"ס הוצאת עוז והדר:

לא מצאנו

והביאוני לידי גיחוך - ברור שלא מצאתם, זה בירושלמי כאן.....
ומסתמא המזייף שעשה עבודה טובה והביא זאת

חיים סגל כתב:תוספות חולין קט:

בסלוק של פרשת פרה יסד ר' אליעזר הקליר מן הדם טחול הדם מטומאת נדה (אשה) טהרת בתולי אשה ומאשת איש יפת תואר לאיש וכנגד כותית לא פירש והכל עשה ע"פ הירושלמי.

ובמסורת הש"ס הוצאת עוז והדר:

לא מצאנו

והביאוני לידי גיחוך - ברור שלא מצאתם, זה בירושלמי כאן.....

מהיכ"ת שהיה בירו' חולין (שלא היה בידי התוס')?

בציוני מהר"ן על הרמב"ם הלכות מלכים פ"ח ה"ב:
ולא ביארו לאיזה ירושלמי כוונתם אבל נראה דכוונת התוס' להירושלמי הנ"ל דס"ל לר"י דיפ"ת אסורה אפי' ביאה ראשונה עד לאחר כל המעשים וכיון שכן לא שייך לומר דהתורה שרי לן יפ"ת כנגד כותית דהא גם יפ"ת אינה מותרת אלא לאחר שנתגיירה ור"א הקליר ס"ל דהלכה כר"י לגבי רב ולכן לא פירש כלום כנגד כותית, זה כוונת התוס' ולפ"ז עולין יפה דברי רבינו בכאן כיון דבש"ס דילן פירש כנגד כותית יפ"ת (ומשמע שם דגם ר"נ ס"ל כן) ע"כ ס"ל להש"ס דביאה ראשונה מותרת מיד בעודה בגיותה ולכן פסק רבינו כגמ' דידן נגד הירושלמי. שוב ראיתי שי"ל שכוונת התוס' ג"כ לדברי המ"ר בפ' אחרי פכ"ב שחשב שם כל הני כמו שחשב הקלירי ואיתא שם א"א התרתי לך את השבויה והיא יפ"ת כפי' המת"כ שם וכנגד כותית לא פירש שם כלום וי"ל שכוונת התוס' להמדרש הזה שהוא אגדת ירושלמי וכן דרך הקדמונים לכנות את המדרשים בשם ירושלמי וע"ש בחי' רד"ל:

סעדיה כתב:

חיים סגל כתב:תוספות חולין קט:

בסלוק של פרשת פרה יסד ר' אליעזר הקליר מן הדם טחול הדם מטומאת נדה (אשה) טהרת בתולי אשה ומאשת איש יפת תואר לאיש וכנגד כותית לא פירש והכל עשה ע"פ הירושלמי.

ובמסורת הש"ס הוצאת עוז והדר:

לא מצאנו

והביאוני לידי גיחוך - ברור שלא מצאתם, זה בירושלמי כאן.....

מהיכ"ת שהיה בירו' חולין (שלא היה בידי התוס')?

מנין שלא היה ביד התוס'?

בתוך דברי הרב מאיר דן בפירושו על הירושלמי המזויף יוצאת ראיה לרבי עקיבא איגר לגבי מתעסק מזה ששולח גיד אלא אם כן הגיד ניכר בתוכו והרי למ"ד שאין בגידין בנותן טעם הרי הוא מתעסק. (וכבר דחו הראיה שמדרבנן עדיין יש בגבנ"ט והנ"ל דן בזה מזוית שונה)



נ.ב. המו"ל לאור מחדש שאלו שלום ירושלים בהקדמה הוסיף כמה פרטים מעניינים על הפולמוס.

היא שיחתי כתב:

תולעת ספרים07 כתב:בזמנו המאירי זכרון יעקב קראו להם הכחולים.
השאלה היא לאו דווקא על ספרי המאירי שלהם אלא גם לגבי תוס' הרא"ש צא וראה כמה הגהות יש להם למוסד הרב קוק ואילו אצל תוספות הראש זכרון יעקב גריינימן אין כל הערה והוא פלאי.

לא הבנתי שאלתך
האם היא על כל מהדורה מוערת לעומת כזו שאינה?
מה עם ריטבא זכרון לעומת ריטבא קוק?
רשבא זכרון לעומת רשב"א קוק?
שני אלו בולטים בהמוני הגהות וטעויות אך יש עוד המון ספרים
אשר בחרו המדפיסים להדפיס הגירסא שניראית להם

וצא ולמד וכל תלמוד בבלי שאינו הוצאת עוז והדר
ואף הוצאת עוז והדר בחרו הגירסאות שנראו להם כמש"כ כאן רק אתמול באשכול הדף היומי

לא הבנתי האם ידוע שיש במהדורת זכרון יעקב עם טעויות

עבודת דוקטורט (PhD)

לשפוט את הזיופים הידועים לשמצה של ההיסטוריה היהודית על הדוגמה של הזיוף התלמודי של שלמה יהודה פרידלנדר

Oberländer Bernard \ ברוך האברלנדער


הוגשה באוניברסיטת דברצן, הונגריה 2009



Szatmar Bernard של Debrecen BTK 2009

ממנו בזה בגל' קולמוס דחה"פ העעל"ט.

מה שנכון נכון כתב:

בקי בן יגלי כתב:אגב באוצר החכמה יש רק ירושלמי המזויף עמ"ס זבחים וחולין ובכורות וערכין.
אבל ירושלמי המזויף עמ"ס מנחות, שמשמה הוכיחו שצריך להניח תפילין רבינו תם, לא נמצא באוצר.
האם זה בכלל קיים היום ויש את זה באיזה מקום?

נדפס רק על המסכתות הנ"ל, ולא על מנחות. אם כי פרידלנדר הודיע במכתביו ובמבוא לכרכים אחרים שבכונתו להדפיס גם עליה, ומשם המקור לקטע על התפילין דר"ת. (ראה במבוא לחולין פ"ג ד"ה הרב).

ה"ירושלמי" למנחות ותמורה, מעש"י פ"ל, קיים בכת"י !
תחילה דברי נח זבולני ז"ל המבשר על מציאותו של כתב היד (ט"י גליון מ)

ואחר שנים פרסם נכדו של בעל כתב היד סקירה אודותיו (ביוזמתו ועידודו של הר"ב אוברלנדר שיח')
ראו ברצ"ב.

נ"ב
קצת תמוה שהנכד מקמץ בהבאות מתוך כתב היד, ואינו מציג אלא את אותם פסקאות שכבר התפרסמו בעבר ותו לא!

ממצבתו של זקנו, מבקש הכותב ללמוד, כי עיסוקו של סבו בירושלמי, היה ידוע. אבל ליבי אומר לי שמי שהעמיד את המצבה הם משפחתו ולא הקהילה, וזכר לדבר שכתוב מערטש בסתם, כמו היתה בריסק או ווילנא, ואילו הקהילה היתה מעמידה את המצבה בודאי היו כותבים בנוסח, מערטש אשר במדינת ליטא.

מראה כהנים כתב:עבודת דוקטורט (PhD)
לשפוט את הזיופים הידועים לשמצה של ההיסטוריה היהודית על הדוגמה של הזיוף התלמודי של שלמה יהודה פרידלנדר
Oberländer Bernard \ ברוך האברלנדער
הוגשה באוניברסיטת דברצן, הונגריה 2009
Szatmar Bernard של Debrecen BTK 2009

יש שיעור כאן מהרב ברוך אוברלנדר באנגלית על הנושא הזה: https://www.youtube.com/watch?v=BAYwf_FuMcM