צנזורה בספר מכתב מאליהו?

[זאב ערבות]

הנה דוגמא לעיבוד לשוני לשפה העכשווית (למרות שבשער כתוב מבואר בסגנון קל): "ספר חובת הלבבות... מבואר בסגנון קל המכונה לב טוב" ובנוסף כפי שראיתי באחד האשכולות גם השמיט דברים הקשורים לצניעות (אך השאיר את הדברים במקור).

[נהר שלום]

מאחר שאין שום שינוי בתוכן אלא בסגנון איני רואה מה שייך צנזורה, וכמו שהעיר המעיר בעצמו. הגה בעצמך, אם היו לוקחים ספר הנכתב בסגנון של פעם והיו כותבים אותו בעברית מורדני האם גם אז היו מעירים השומרים מצנזורה שזה גובל בצנזורה, או שרק ציבור הקבועה להיות נאשם בצנזורה צריכים לזהר בזה?

כל עיבוד (ולו סגנוני), בהנחה שלא התבקש ע"י המחבר עצמו, הוא סוג של צנזורה.
איך היית מגיב לעיבוד לשוני לשפה העכשווית של הרשב"א, למשל?

בניגוד לדעת הרב קטן, לענ"ד השינוי לא תקין. הגם שהכתיבה של הרב דסלר היתה בהקשר ברור לפרויד, דבר שכיום הרבה פחות נצרך.
השמירה על הסגנון כפי שכתב המחבר (בהנחה שהיה בעל שיעור קומה) היא חלק מאופיו של הספר.

הנה דוגמא לעיבוד לשוני לשפה העכשווית (למרות שבשער כתוב מבואר בסגנון קל): "ספר חובת הלבבות... מבואר בסגנון קל המכונה לב טוב" ובנוסף כפי שראיתי באחד האשכולות גם השמיט דברים הקשורים לצניעות (אך השאיר את הדברים במקור).

במקור נכתב בערבית

[זאב ערבות]

לא התכוונתי למקור בערבית אלא למקור התרגום מאבן תיבון המופיע בראש הדף ומתחתיו העיבוד מחדש. איני סבור שיש מישהו היום הלומד חובת הלבבות במקור הערבי. אך בעצם כל תרגום הוא עיבוד מחדש, אך כאן מדובר בעיבוד של העיבוד שנתקבל בכלל ישראל במשך מאות שנים.