פורום אוצר החכמה

לכך כיון.

והאמת הטוב ביותר יהיה אם הוא גופי' יפרסם לוחות שניות, ואפילו מעין "חזרה".

למען האמת ולאחר בקשת המחילה יש בדברי הגר"י הלל בהקדמתו חוסר דיוק, דמשמע מדבריו כביכול מהדורה זו נדפסה מכת"י רא"מ בעצמו, ובאמת אין זה כת"י אלא הגהות על הספר בכתב ידו.

היו חכמים שכתבו גם בכתב רש"י וגם בכתב רהוט. אם לא מצאת שכתב רש"י שלו נראה אחרת אפשר שהוא כתב בעצמו.
גם אם יתברר שאינו כתבו בעצמו, מאחר שהגיה את הספר מאי נפקא מינה למי שאינו אספן, הרי הגיה את הספר שיהיה כתוב בו בדיוק מה שרצה ומה אכפת לי שלא הוא הסופר?

ההוא גברא כתב:היו חכמים שכתבו גם בכתב רש"י וגם בכתב רהוט. אם לא מצאת שכתב רש"י שלו נראה אחרת אפשר שהוא כתב בעצמו.
גם אם יתברר שאינו כתבו בעצמו, מאחר שהגיה את הספר מאי נפקא מינה למי שאינו אספן, הרי הגיה את הספר שיהיה כתוב בו בדיוק מה שרצה ומה אכפת לי שלא הוא הסופר?

במבוא לספר נאמר במפורש שאין הספר כתיבת יד הרא"מ אלא רק ההערות. ולכך באה התייחסותי.

טענתך השניה אינה מובנת הלא זה כל הדיון האם הוא חיבר את זה או זולתו.

מצאו טופס של הספר כתיבת יד. עם הגהות עליו.
ההגהות וודאי של הרא"מ, ואילו הכתיבה של הספר עצמו בכתב (פונט) שונה, וע"כ א"א להוכיח שזה של הרא"מ כי אין מקבילה המוכיחה. אבל אחר שהוכח מהרבה מקומות אחרים שרא"מ הכותב, א"כ ההנחה הברורה היא שגם זה כתב ידו.
(תרגום: אם אנחנו יודעים שרי"מ הכהן כתב את ספר חפץ חיים, אם נמצא כת"י של הספר, שממנו נדפס הספר, ברור שהוא של הח"ח)
וזה כתב הרב הלל בקצרה "ע"פ כת"י הרא"מ שנמצא", לא בהקשר של אימות זהות המחבר, אלא בהקשר של הדקדוק בהדפסה, כדרך שכותבים על מהדורות חדשות "מדוקדק ע"פ כת"י ודפו"ר", וכאשר במבוא הכל מבואר הדק היטב, מה טיב הכת"י וכו'.
בקיצור, אין צורך לפשפש ולדחוק אחר "ולטעמיך" והוא גם לא יועיל דבר.

במבוא הם כותבים שכתה"י שבידם הוא זה שעל פיו נדפס הספר במהדורה הראשונה.
בעבר היה מצוי שכששלחו ספר לדפוס מסרו את כתה"י לידי מעתיק, או משום שאין כת"י המחבר ברור, או משום שאין המדפיסים רגילים בצורת כת"י זה.
לא סביר שמי שרגיל לכתוב בכתב ספרדי ישנה מרגילותו ויכתוב חיבור שלם בכתב רש"י נאה, אלא שר"א מני עבר על העתקת הסופר על ותיקן והגיה (כלשונם) במקומות הדרושים. [וזו התשובה לתמיהת כותב המאמר בישורון למה זכה (?) ספר זה להכתב באותיות רש"י, ואילו שאר הצלומים שראה מספרי הרא"מ הם בכתב ספרדי].
לפעמים אפשר ללמוד מההגהות שגם הספר הוא של המגיה, כגון כשהוא מוחק ומשנה דברים משמעותיים, אך בצלום שהביאו מדובר על הגהה שהיא תוספת, ונדפסה במהדורה הראשונה כהערה מתחת הקו, כך שאין בכל הכרח שהחיבור עצמו נכתב ע"י כותב ההערה, ולכל היותר יש ללמוד מזה על קשר ביניהם, מה שאכן מתאים למסורת על ספר זה. יתכן שיש בכתה"י תקונים אחרים שמוכיחים בעלות, אך הרואה במבוא יראה שנזהרו להכריע וכתבו שעדיין "לא מן הנמנע ששלושת החכמים נתנו חלקם כחם ואונם בספר זה".
את לשונו של רימ"ה יש ליישב, שר"ל ע"פ הנוסח שסמך המחבר ידו עליו והגיהו.

מה שכתבו "שלושת החכמים" היינו רא"מ ור"נ עיני שנז"ל, והשלישי הוא ר' אליהו חיים אבי רי"ח. הסיבה לקושרו לספר זה היא שב'המגיד' תרכ"ט נכתב עליו "ב"ה כסא אליהו", ראה צלום להלן. אך א"כ היה צריך לימנות גם את ספרו מדרש אליהו שי"ל בתרכ"ב, (כשם שאצל רי"ח מנה כל ספריו), לכן לכאו' נראה יותר שנתחלף לכותב מדרש בכסא, וכיוון באמת לספר מדרש אליהו. ושו"ר שכן צדדו בעצמם בהערה.

איש_ספר כתב:ביקשתי את רשותם של מנהלי הוצאת אהבת שלום לפרסם כאן את ההקדמה למהדורתם במלואה, וקבלתי מטובם רשות לעלות את הספר כולו בשלימותו.
רצ"ב

כסא שלם 2.pdf

נמצאת תורתו של המחבר מתבדרת יותר בעקבות פולמוס זוטא זה, והיה זה לו לברכה ולזכות.

אגב, מה הטעם ששמות העורכים נשמטו לגמרי מספר זה ולא קבלו קרדיט אפילו קל?

כתבה מסכמת במוסף שבת קודש בגליון השבת - מאתיים שנה לרבינו חיים מוואלאז'ין.
יבורך המעלה.

נוטר הכרמים כתב:כתבה מסכמת במוסף שבת קודש בגליון השבת - מאתיים שנה לרבינו חיים מוואלאז'ין.
יבורך המעלה.

יש מי שיכול להעלות הכתבה מיתד נאמן הנ"ל?

ראה עוד במצו"ב, הערה 22.

נוטר הכרמים כתב:כתבה מסכמת במוסף שבת קודש בגליון השבת - מאתיים שנה לרבינו חיים מוואלאז'ין.
יבורך המעלה.

וכעת מאתיים שנה להולדת מרן הרא"ם, והשבת הזו מאה עשרים ושתיים שנה להסתלקותו בחברון - ח' תמוז תרנ"ט

הערה אחת על הספר כיסא אליהו הנזכר -
הספר הזה נמנה על אחד מספרי היסוד המומלצים לחסידים המבקשים לדפוק על שערי חכמת הנסתר. מקובלים רשומים ימליצו ללמוד היטב את ארבעת פרקי הספר הזה (הגרי"מ הלל מייעץ להקדים פרק שני לפני פרק ראשון, לאחר שלמד בעיון והבנה טובה ספר שומר אמונים אירגאס).

בענין זה כתב לי ר' משה שבת שליט"א

אני אישית ראיתי לפחות שלשה טפסים של כסא אליהו, עם הקדשות מאת הגר"נ עני.
להגיד שזה רבי זונדל, זאת בדיחה גרועה. יתכן מאד כי בהיות הרא"ם בירושלים (תרי"ז-תרכ"ב) התרועע עמו על אודות רבו ונלהב משיטתו בספר נפה"ח, עד שכלתה רוחו אליו וקראו רבו (אגב, הגר"ח נפטר בסיון תקפ"א, והרא"ם נולד וזרח בתמוז תקפ"א).
זה של הרא"ם ודאי, אם כי לא מן הנמנע כי הרנ"ע חבירו הטוב היה שותף למעשה בראשית, בפרט שכידוע היה מומחה בעריכת ספרים, ויתכן כי הוא שישב בירושלים (בו בעת שחבירו הרא"ם עשה כבר מספר שנים בחברון השקטה) ערך את הספר והגישו להדפסה.