פורום אוצר החכמה

המאמר השני שנאמר בהתוועדות דפורים בשנה ההיא, שאמירתו היתה קשורה, כנראה, עם המאורעות שאירעו בתקופה ההיא עד למפלתו של המושל דמדינה ההיא שהי' צורר ישראל, כפי שהבינו בשעתו מהסיפור שסיפר כ"ק אדמו"ר שליט"א - כהקדמה ובסמיכות לאמירת מאמר זה - ע"ד הוראת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בתקופת המהפיכה לאחרי מפלתו של הקיסר.

דרומי כתב:הרב איש ספר שליט"א, אכן חבל מאוד שלא הגיע לידינו המקור בש"ס. ואין כוונתי שזה היה מחזק אצלי את האמונה בסיפורי צדיקים, אלא כתורה היא וללמוד אני צריך. ובטעם שלא הגיעה לידינו אפשר לשער שהיה זה משהו מורכב ולכן לא נמצא הזמן להעבירו או שנשכח, וכדומה.

אבל בכנות תמיהני: מה גודל הפחד והשלילה של מסיפורים כמו אלה, ועד כדי כך שאתה מדגיש שאפילו אם המקור בש"ס כן היה מגיע אלינו עדיין היה מקום לבע"ד לחלוק - ביטוי שמדגיש עד כמה הדבר לא מתקבל אצלך - וכי פעם פגשת את הגר"ח? דיברת אתו פעם? שמעת הקלטה ממנו? קראת יומן שלו? הרי אפילו תמונה שלו בקושי יש. ובכן, מנין הוודאות המוחלטת לפסול סיפור שנמסר מפי מישהו שכן חי בימי הגר"ח והיה בקירוב עמו? נבצר ממני להבין.

איש_ספר כתב: אבל ר' חיים עם כל הכבוד, הגם שלא הניח קלטות אודיו ווידיאו, הוא לא דמות נעלמת, וסיפור כזה לא מסתדר עם מה שאנחנו יודעים עליו. יחסו לחסידות, לא במובן החיובי, ידוע מסיפורי "המלאך", עד כמה שזכור לי.

בתבונה כתב:המעשה בראש האשכול ידוע על מרן הרב שך זצ"ל

הגיונות כתב:רק אעיר את ששמתי בעניין זה (ואינני לוקח אחריות על השמועה).

ע. התשבי כתב:ממה נפשך, אם דבריך התקבלו לאחר פעם אחת שכתבת, אין צורך לחזור עליהם. ואם לאו, אין תועלת בחזרה על כך שוב ושוב...

הגיונות כתב:

איש_ספר כתב: אבל ר' חיים עם כל הכבוד, הגם שלא הניח קלטות אודיו ווידיאו, הוא לא דמות נעלמת, וסיפור כזה לא מסתדר עם מה שאנחנו יודעים עליו. יחסו לחסידות, לא במובן החיובי, ידוע מסיפורי "המלאך", עד כמה שזכור לי.

רק אעיר את ששמתי בעניין זה (ואינני לוקח אחריות על השמועה).

בחודש טבת תשכ"ז, נפטרה אמו של הגרי"ד סולוביצ'יק מבוסטון, והאדמו"ר מחב"ד זצ"ל שלח משלחת נכבדה לנחמו, כשבראש המשלחת עמד מזכירו הרב חיים-מרדכי-אייזיק חדקוב ע"ה.

המשלחת ישבה אצל הגרי"ד סולובייצ'יק שעה ארוכה, ותוך כדי הדברים הוא סיפר להם כדלהלן:

"כשהייתי ילד, אבי כיהן כרבה של חאסלאוויטש שהיתה ברובה עיירה חב"דית [על פרט זה יש להעיר מדבריו של מונדשיין]. באחת השנים, המלמד בחדר היה יהודי נכבד חסיד חב"ד, תלמיד-חכם. המלמד, 'גנב' מפעם לפעם מהזמן שהיה עליו ללמד גמרא ולימד תניא וגם סיפר סיפורים חסידיים.

איך שהוא הדבר נודע לאבי, והוא לא שבע רצון מכך.

בהזדמנות, כשביקרנו בבריסק אצל הסבא [ר' חיים], סיפר לו אבא את אשר אירע. הסבא גער בי ואמר שזה לא טוב מה שאני עושה וכי צריך ללמוד כל הזמן עם המלמד רק גמרא. אחר-כך רמז הסבא לאבי שהוא רוצה להישאר בחדר לבד רק איתי.

כשאבא יצא מהחדר, אמר לי הסבא ר' חיים: "תשמע טוב מה שאני אומר לך: תמשיך ללמוד עם המלמד שלך תניא. אתה עוד תזדקק לזה מאוד!"...

"כעת אתם מבינים" – אמר הגרי"ד בחיוך לחברי המשלחת בראשות הרב חדקוב – "מה זה 'חכם עדיף מנביא'?"...

בתבונה כתב:

הגיונות כתב:רק אעיר את ששמתי בעניין זה (ואינני לוקח אחריות על השמועה).

viewtopic.php?f=51&t=19630&p=347154#p347154

אמנם ישנם כאלה שאולי חדר למוחם מעט מאור המקיפין דבינה, וחוששים להיתפס בשקר אז הם יסייגו את דבריהם או יטשטשו וייתלו באחרים וכדו' או יביעו פקפוק בעצמם, כך הם משווים לעצמם תדמית אובייקטיבית

עזריאל ברגר כתב:הרבי לא מנע מהם לכתוב דברים אלו.
כלומר: הרבי אישר (בהסכמה שבשתיקה) לפרסם ש"כנראה" הוא עשה פעולות רוחניות להפלת סטאלין ימ"ש.

חבר פורום אוצר החכמה כתב:

אהבת ישראל!.jpg

אלטנוישול כתב:

בתבונה כתב:המעשה בראש האשכול ידוע על מרן הרב שך זצ"ל

בתבונה כתב:דהיינו הסיפור החל באור לי"ד אם נתקנן את הפרשי השעות בין תחילת יד במוסקבה לסוף י"ד בניו יורק ההפרש הוא מעל 30 שעות אפילו נניח שהיה איזהו ביטוי שונה במסיבת פורים של אותה שנה (ולא שרטרואקטיבית הלבישו כרגיל)

ע. התשבי כתב:

שף ויתיב כתב:סטאלין התפגר אמנם באיחור קימעא

מויקיפדיה (אחרי המרת התאריכים לעבריים):

מותו אפוף מסתורין רב. בי"ד אדר בלילה, לפני שהלך לישון, אמר לשומרי ראשו שהם חופשיים. פעולה חריגה ביותר שכן ידוע שהיה בודק את שומרי ראשו בלילות ומוודא שהם ערניים. בשעות הבוקר המאוחרות היה נוהג סטלין להתעורר אך באותו יום הוא לא קם ומשרתיו חשבו שהוא ישן. בשעות הצהריים עדיין לא נשמע קול מלשכתו ובערב הזעיקו השומרים המבוהלים את חברי הפוליטביורו לביתו. חרושצ'וב הגיע עם בריה ומלנקוב שהיו הבכירים הקרובים ביותר לסטלין באותה תקופה. עם כניסתם לחדר מצאו אותו שרוע על הרצפה, ומיד העבירו אותו לספה. מנקודה זו הגרסאות חלוקות. לפי גרסת שומרי הראש, בריה הורה לכולם לעזוב את סטלין בשקט, שהרי ברור שהוא ישן. בקשה תמוהה בהתחשב בנסיבות של אדם בן 75 שוכב על הרצפה (לפי התיאורים הרשמיים של שומרי ראשו). היה זה רק בבוקר למחרת שחזרו חברי הפוליטביורו והזעיקו צוות רופאים. אותן 48 שעות שבהן נמנע מהרודן כל טיפול רפואי ייתכן וחרצו את גורלו. הרופאים ניסו לטפל בו באמצעות עלוקות אך לאחר ארבעה ימים, בי"ח אדר, נאלצו לקבוע את מותו.

--

בשעות הבוקר המוקדמות של יד אדר תשיג, לאחר ארוחת ערב כל הלילה סרט, סטאלין הגיע שלו לקונצבו מגורים 15 ק"מ מערבית למרכז מוסקבה, עם שר הפנים לברנטי בריה ובהופעות בכורה בעתיד גאורגי מלנקוב, ניקולאי בולגנין, וניקיטה חרושצ'וב, שם הוא פרש לחדר השינה שלו לישון. עם שחר, סטלין לא צמח מחדרו.
למרות שומריו חשבו שזה היה מוזר לא לראות ער לו בשעה הקבועה, הם הונחו להקפיד לא להטריד אותו והשאירו אותו לבד כל היום. בסביבות 10 בלילה, הוא התגלה על ידי פיטר ולוזגצ'וב, סגן מפקד לקונצבו, שנכנסו לחדר השינה שלו כדי לבדוק מה שלומו ואת זכרו היטב את התמונה של סטאלין שוכב על גבו על רצפת חדרו לצד מיטתו, לבוש פיג'מה. ולוזגצ'וב מפוחד שאל סטאלין מה קרה לו, אבל כל מה שהוא יכול לצאת ממנו היה תגובות לא מובנות שנשמעו כמו "Dzhhhhh." ולוזגצ'וב השתמש בטלפון השינה לקרוא פקידי מפלגה כמה בטירוף; הוא אמר להם כי סטלין אולי לקה בשבץ מוחי ובקש שישלח רופאים טובים למקום מגוריו לקונצבו מייד. לברנטי בריה נמסר והגיעו כמה שעות לאחר מכן. הרופאים הגיעו בשעות הבוקר המוקדם של טו אדר כששינו מצעים של סטאלין טפלו בו. הם מאובחנים אותו עם דימום מוחי (שבץ) נגרם על ידי לחץ דם (לחץ דם גבוה), עם בטן דימום עזר '. הוא טופל הדאצ'ה שלו עם עלוקות, כפי שהיה נהוג באותה העת. בטז אדר שלו כפול פליקס Dadaev נקרא מהחופשה למוסקבה "כדי להיות מוכנים לעמוד על סטלין במידת הצורך", אבל הוא אף פעם לא צריך. ביז אדר מחלתו של סטאלין שודר בתקשורת עם פירוט מפתיע כגון דופק, לחץ דם; לנוחיות הזמן לשבץ שלו שנאמר להיות טו אדר והמיקום שלו כמו מוסקבה. סטאלין המרותק למיטה מתה ביח אדר תשיג, בגיל 74.

שף ויתיב כתב:

אלטנוישול כתב:

בתבונה כתב:המעשה בראש האשכול ידוע על מרן הרב שך זצ"ל

האומנם כן? יש עוד פרטים?

גימפעל כתב:אגוטע מאיישע שייך לכולם. - בכל הטישים עשו פורים שפיל, ולכן כל אחד מנכס זאת לעצמו.

צופה_ומביט כתב:

גימפעל כתב:אגוטע מאיישע שייך לכולם. - בכל הטישים עשו פורים שפיל, ולכן כל אחד מנכס זאת לעצמו.

לעומת זאת, הרב יצחק זילבר זצ"ל לא עשה פורים שפיל, אלא אמר מה שאמר כמענה לאיש אשר שואל, ולמחרת נודע הדבר אשר לא ייפול מדבריו ארצה.

הנה המעשה כפי שסיפר הרב זילבר בעצמו:

http://www.chabad.org.il/Magazines/Arti ... goryID=944

וכך [בקיצור] שמעתיו בעצמי מיהודי ששמע בעצמו את הסיפור מהרב זילבר.

דרומי כתב:בספר הנקרא בשם 'הרב אשכנזי' חלק ב שיצא לאור עתה (עמ' 48) נוסף פרט לא ידוע על אותה התוועדות אצל הרבי מליובאוויטש בפורים תשי"ג -

שהרבי כתב אז את המלה 'עמלק' ומחקה.

[פרט זה לא תועד בשום מקום עד כה, אבל אם נכון הוא מדובר בדבר מאוד חריג בהנהגת הרבי].