פורום אוצר החכמה

מאן מפיס לן שאלף ושלוש מאות צפיות באו מתוך רצון טהור ללמוד מהליכותיהם של גדו"י?!
אולי יצר הרכלנות והצהוב, מושך להציץ, אולי יחשפו שגאון פלוני הרחיק מעליו איזשהו גבאי סורר, ומה בדיוק עולל אותו שליח וכד'.

אולי??

היא שיחתי כתב:הא לך יבנה וחכמיה!


וספרי ההגיוגרפיה החרדית מנתקים אותם מאיתנו, מרחיקים אותם מהשגתנו
ולצערנו ניתן להכירם רק דרך ספרי האקדמיה, או לחילופין דרך ספרים שיוצאים מידי פעם אך מוחרמים [הם ומחבריהם] לאלתר

מתוך לפחות עלעול כמעט בכל ספר אקדמי שיוצא על אודות גדולי ישראל [לצרכי פרנסה] ועם כל הביקורת על ספרי ההגיוגרפיה [והיא רבה מאד] נראה שניתן לומר שפעמים הרבה דווקא מתוך ספרי ההגיוגרפיה, עם כל חסרונותיהם, והם רבים, ניתן לעמוד על הלך רוחם של הגדולים, בעוד ספרי האקדמיה פעמים הרבה [לא תמיד, הדבר תלוי בדרך כלל מי ומי הכותב] אינם תופסים את הדברים באמת וגם בעל פה ניתן לפעמים לשמוע ממרצים לא מעט הבלים כאשר הם עוסקים בענייני יהדות. יתרונם של ספרי האקדמיה, כאשר הוא קיים, הוא בעריכתם המוקפדת ובדיוקם בפרטי המאורעות. דומני שהספרים הטובים ביותר על אודות גדולי ישראל הם אלה שנכתבו בידי בני תורה אמתיים שמסיבות שונות פנו לעולם האקדמי ואמצו את צדדיו החיוביים.

היא שיחתי כתב:הא לך יבנה וחכמיה!

אנו, כחניכי עולם הישיבות, שחונכנו על ברכי הגדולים המוזכרים בספרים אלו ועוד
כמהים לדעת האמת אודותם, לדעת הלכי רוחם וכיצד נתגדלו

וספרי ההגיוגרפיה החרדית מנתקים אותם מאיתנו, מרחיקים אותם מהשגתנו
ולצערנו ניתן להכירם רק דרך ספרי האקדמיה, או לחילופין דרך ספרים שיוצאים מידי פעם אך מוחרמים [הם ומחבריהם] לאלתר

מזוכיזם, הא ותו לא.
כדוגמא. וכי ריכול, שהיה או לא היה, בספרו של קוליץ על החזו"א, יעשה אותך בקי יותר בהלך רוחו ז"ל - מאשר ספרי 'מעשה איש' או אפילו 'פאר הדור' ?
אני חושב שדוקא ספרי ביוגרפיה חרדים איכותיים מקרבים אותנו לדרך בה גדלו האנשים. כדוגמא: קרא לך את הספר של ברגמן על הרב שך בנערותו, ותאמר לי אם לא בא לך להתיישב וללמוד כמו בנאדם כמה שעות רצופות. יכול להיות שספר עיתונאי עליו יעשה לך את זה יותר טוב. שיהיה לך.

קו ירוק כתב:

היא שיחתי כתב:הא לך יבנה וחכמיה!

אנו, כחניכי עולם הישיבות, שחונכנו על ברכי הגדולים המוזכרים בספרים אלו ועוד
כמהים לדעת האמת אודותם, לדעת הלכי רוחם וכיצד נתגדלו

וספרי ההגיוגרפיה החרדית מנתקים אותם מאיתנו, מרחיקים אותם מהשגתנו
ולצערנו ניתן להכירם רק דרך ספרי האקדמיה, או לחילופין דרך ספרים שיוצאים מידי פעם אך מוחרמים [הם ומחבריהם] לאלתר

מזוכיזם, הא ותו לא.
כדוגמא. וכי ריכול, שהיה או לא היה, בספרו של קוליץ על החזו"א, יעשה אותך בקי יותר בהלך רוחו ז"ל - מאשר ספרי 'מעשה איש' או אפילו 'פאר הדור' ?
אני חושב שדוקא ספרי ביוגרפיה חרדים איכותיים מקרבים אותנו לדרך בה גדלו האנשים. כדוגמא: קרא לך את הספר של ברגמן על הרב שך בנערותו, ותאמר לי אם לא בא לך להתיישב וללמוד כמו בנאדם כמה שעות רצופות. יכול להיות שספר עיתונאי עליו יעשה לך את זה יותר טוב. שיהיה לך.

אני משער שאתה מבין שאינני מדבר על ספרים לצעירי הצאן, שלהם באמת עדיף לתת ספרים שכלשונך גורמים לכך ש

'בא לך להתיישב וללמוד כמו בנאדם כמה שעות רצופות'

אגב, בשביל זה לא צריך ספר אמיתי, אפשר סתם להמציא סיפורים [כפי שעושים] שיגבירו את ההתלהבות

אני מדבר על אנשים בוגרים שבאמת מתעניינים ורוצים להבין את מנהיגיהם ואת גדוליהם
ובזה ספרי ה'גדולים' החרדיים אינם מספקים מענה
וזה בלא לדבר על כך שחמישים אחוז מהספרים זה פרשנות וכותרות בומבסטיות עם הקדמות ארוכות לכל פרק כביכול הסופר מחבר כאן איזה ספר מוסר

גביר כתב:

היא שיחתי כתב:הא לך יבנה וחכמיה!


וספרי ההגיוגרפיה החרדית מנתקים אותם מאיתנו, מרחיקים אותם מהשגתנו
ולצערנו ניתן להכירם רק דרך ספרי האקדמיה, או לחילופין דרך ספרים שיוצאים מידי פעם אך מוחרמים [הם ומחבריהם] לאלתר

מתוך לפחות עלעול כמעט בכל ספר אקדמי שיוצא על אודות גדולי ישראל [לצרכי פרנסה] ועם כל הביקורת על ספרי ההגיוגרפיה [והיא רבה מאד] נראה שניתן לומר שפעמים הרבה דווקא מתוך ספרי ההגיוגרפיה, עם כל חסרונותיהם, והם רבים, ניתן לעמוד על הלך רוחם של הגדולים, בעוד ספרי האקדמיה פעמים הרבה [לא תמיד, הדבר תלוי בדרך כלל מי ומי הכותב] אינם תופסים את הדברים באמת וגם בעל פה ניתן לפעמים לשמוע ממרצים לא מעט הבלים כאשר הם עוסקים בענייני יהדות. יתרונם של ספרי האקדמיה, כאשר הוא קיים, הוא בעריכתם המוקפדת ובדיוקם בפרטי המאורעות. דומני שהספרים הטובים ביותר על אודות גדולי ישראל הם אלה שנכתבו בידי בני תורה אמתיים שמסיבות שונות פנו לעולם האקדמי ואמצו את צדדיו החיוביים.

נכון מאד, יתרונם של ספרי ההגיוגרפיה האקדמאיים (כן כן בהחלט, במידה רבה גם הם ראויים לתואר "הגיוגרפיה" אותו הם מצמידים בבוז לספרות החרדית), הוא בעיקר העריכה המוקפדת והדיוק בפרטי המאורעות.
המחקר האקדמאי על החברה החרדית ועל הגדולים החרדיים מתאפיין בכ"כ הרבה תלישות עד שהוא גורם ללא מעט הרהורים על טיבם של מדעי החברה בכלל... מעבר לכך גם הם לוקים בהטייה, לעיתים אפי' שיטתית, ועפ"י רוב גם הם מונעים ע"י אג'נדה כזו או אחרת [אם כי ישנם חריגים]. זאת ועוד- הצורך לחדש ולנפץ מיתוסים כמו גם הרצון להוציא את ה'גדולים', קטנים, ע"מ לעמעם את זוהרם ולזלזל בהכנעה של החרדים כלפיהם, בהחלט מוליד פירות באושים, בוודאי לא חקר האמת.
לצערינו ישנם גם אנשי אקדמיה חרדיים שבשביל הצורך שלהם להתקדם או הרצון שלהם להשתייך לקליקה 'המכובדת' של החוקרים, משתדלים להיות איפכא מסתברא ומעוותים את המציאות במידה כזו או אחרת. תופעה זו מאפיינת בעיקר את האקדמאיים החרדים הצעירים.
עם זאת, הביקורת על הספרות שלנו בעינה עומדת, ולמרבה הצער כדי לעמוד על האמת לעיתים יש לקיים את דברי החכם מכל אדם "אכול מזה וגם מזה אל תנח ידך"...

קו ירוק כתב:

היא שיחתי כתב:הא לך יבנה וחכמיה!

אנו, כחניכי עולם הישיבות, שחונכנו על ברכי הגדולים המוזכרים בספרים אלו ועוד
כמהים לדעת האמת אודותם, לדעת הלכי רוחם וכיצד נתגדלו

וספרי ההגיוגרפיה החרדית מנתקים אותם מאיתנו, מרחיקים אותם מהשגתנו
ולצערנו ניתן להכירם רק דרך ספרי האקדמיה, או לחילופין דרך ספרים שיוצאים מידי פעם אך מוחרמים [הם ומחבריהם] לאלתר

מזוכיזם, הא ותו לא.
כדוגמא. וכי ריכול, שהיה או לא היה, בספרו של קוליץ על החזו"א, יעשה אותך בקי יותר בהלך רוחו ז"ל - מאשר ספרי 'מעשה איש' או אפילו 'פאר הדור' ?
אני חושב שדוקא ספרי ביוגרפיה חרדים איכותיים מקרבים אותנו לדרך בה גדלו האנשים. כדוגמא: קרא לך את הספר של ברגמן על הרב שך בנערותו, ותאמר לי אם לא בא לך להתיישב וללמוד כמו בנאדם כמה שעות רצופות. יכול להיות שספר עיתונאי עליו יעשה לך את זה יותר טוב. שיהיה לך.

כמובן שלא מדברים על סיפורי רכילות, אבל כל ספרי ההיסטוריוגרפיה באים להוציא את הגדולים מחוץ לאופק, להראות שאינם אנושיים בכלל, ואדם נורמלי שיישאל בשקט אם הוא רוצה להיות כזה אמור לענות לא. מלבד זה שהגדולים הרי מגיל ארבע כבר ידעו את כל התורה והיו בדיוק בהשקפה הנכונה ולא היו להם מעולם נפילות וכו' וכו' ומה זה קשור לעולם שלנו בכלל.
לדוגמא ספר כמו הבוך של קמינצקי לא מביא רכילויות לשם רכילויות, אלא סיפורים שבאים להציג את גדולי ישראל כפי שהם באמת, כך אתה יכול לראות אדם ענק שכל חייו היו עבודה גדולה כולל נפילות, ואתה מבין שזה אדם כמוני וכמוך שפשוט עבד כל חייו, ולא אדם מזן אחר שנולד עם תורה והשקפה בעריסה.

האם גדול בתורה שידע גם משיריו של הרוסי פושקין - משמע שהיו לו "נפילות" או זו המציאות וכך הוא רצה לנהוג בחייו? כמובן התשובה תלויית פרשנות.

שלום כתב:האם גדול בתורה שידע גם משיריו של הרוסי פושקין - משמע שהיו לו "נפילות" או זו המציאות וכך הוא רצה לנהוג בחייו? כמובן התשובה תלויית פרשנות.

אין ספק שיש אנשים שניכר עליהם מצעירותם כי לגדולות נוצרו,
יש אנשים שרק עמלם הביאם למה שהשיגו, ויש אנשים שבנוסף לעמלם גם התברכו בכשורונות או בהנהגות יוצאות דופן.
אך ביד כולם היתה הבחירה, בדיוק כמו לכל אדם. למי אין התמודדויות? רק הם בחרו במסלול 'עדיף'.

סבורני שספרי ביוגרפיה או מאמרים טובים על גדולי ישראל בהחלט עוסקים בנקודה זו של הצמיחה והעמל.
אמת שיש ספרי ביוגרפיה העוסקים בחייהם של אנשים גדולים, בתקופה שכבר עוצבה אישיותם והיו ברום קומתם,
אך לא משום שהם לא גדלו כדרך כל הארץ, אלא שאת בני הדור עניינו מעשיהם ודרכיהם בתקופה זו.

המבט ה'אקדמי', ואולי נדבר בגובה העיניים - 'המשכילי', כן ה'משכילי', הוא מבעד לראיה זויתית, מעוותת מתחילתה, כפי שהגיבו כבר לפני.
שום תועלת אין מקריאת ספרים אלו, מלבד סקרנות ורכילות, ושאני מינות דמשכי.
וגם אם מדובר בסופרים 'חרדים' לשעבר, או 'חרדים למחצה' שחצו את רף החרדיות אל עבר 'קסמי' האקדמיה ..
(כולנו שואפים להיות 'גדולים'. האם נתאר לעצמינו אדם גדול באמת, שדרך צמיחתו היתה דרך קריאת ספרים מזה המין?)

קו ירוק כתב:(כולנו שואפים להיות 'גדולים'. האם נתאר לעצמינו אדם גדול באמת, שדרך צמיחתו היתה דרך קריאת ספרים מזה המין?)

כמובן שלא, עכ"פ לפי השקפתך הבהירה. שהרי כאשר יתברר שדרך צמיחתו היתה דרך קריאת ספרים מזה המין - יובהר ויוברר שמעולם לא היה אדם גדול באמת. ולא בכדי נוספה מילה זו בדבריך.
(כולנו שואפים להיות 'גדולים'. האם נתאר לעצמינו אדם גדול באמת, שדרך צמיחתו היתה דרך הרבצת השקפתו הבהירה בפורומים מזה המין?)

כפי שניתן להבין עיקר הדיון נסוב על הגדולים (גדוילים) של ימינו, אבל נ"ל שאפשר להיווכח בהכשלון שיש בביוגרפיה שנכתבה ממבטו האישי של החוקר אם נקרא (ואני לא ממליץ לקרוא) במבואו של י' תשבי לס' 'ציצת נובל צבי' על מחברו הר"י ששפורטש. לא אעלה על דל שפתיי החירוף והגידוף שהטיח עליו תשבי ויבזהו כא' הריקים, אבל די לך העובדא שגם רבו של תשבי, ה"ה פרופ' ג"ש, הסתייג ממנו כשבא לתאר דמותו של הר"י ששפורטש בתוך ספרו על השבתאות.

אין זאת אומרת שכל ביוגרפיה מספרי המחקר לקויה באותה מידה, אבל ניתן להגיד שבמדה שיש להעדיף הדיוק שלהם במסירת העובדות, כך יש ליזהר מהפרשנות שהם מעניקים לאותן עובדות (וכן לזכור שכל הפוסל במומו פוסל - ובמילים החריפים של הגר"ח שמואלביץ 'דער מנובל מיינט אז דער רבי איז אויך א מנובל').

רבותיי כתב:

קו ירוק כתב:(כולנו שואפים להיות 'גדולים'. האם נתאר לעצמינו אדם גדול באמת, שדרך צמיחתו היתה דרך קריאת ספרים מזה המין?)

כמובן שלא, עכ"פ לפי השקפתך הבהירה. שהרי כאשר יתברר שדרך צמיחתו היתה דרך קריאת ספרים מזה המין - יובהר ויוברר שמעולם לא היה אדם גדול באמת. ולא בכדי נוספה מילה זו בדבריך.
(כולנו שואפים להיות 'גדולים'. האם נתאר לעצמינו אדם גדול באמת, שדרך צמיחתו היתה דרך הרבצת השקפתו הבהירה בפורומים מזה המין?)

אני אדם קטן, לא מבין מילים כ"כ גבוהות..

(אבל אם נראה לך שאדם השואף לגדולות לא אמור להשתתף בפורום המיוחד של אוצה"ח, תמיהני על חברותך פה. לחילופין כנראה שאדם גדול כן אמור להתענג על מחקרים משכיליים)

י. אברהם כתב:

קו ירוק כתב:חשבתי שכולם מכירים את חז"ל אנחנו רצים והם רצים..

חז"ל?

קו ירוק כתב:תאר לך...
ראה תלמוד ירושלמי ברכות פ"ד ה"ב.
זה לא באותה לשון, אבל שם היא לשונה המקורית של התפילה.

ברכות (בבבלי) כח:
ביציאתו מהו אומר מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות שאני משכים והם משכימים אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים אני עמל והם עמלים אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר אני רץ והם רצים וכו'

פשיסחא כתב:אחרי החפץ חיים ר"ח מבריסק ור"א וסרמן ור' חיים עוזר הזכירו את האמרי אמת, ומה עם מהרי"ד מבלז שמלבד רבבות חסידי בלז היו כפופים אליו מאות רבנים ואדמורי"ם מגליציה והונגריה, היחס מטעה את הקורא (זה לא בספר זה בדווקא אני עוד לא קראתי את הספר, אבל זה בהרבה ספרים), היום באמת בעיקר מתקופת הרב ש"ך הציבור הליטאי הוא הציבור הגדול ביותר והמלוכד ביותר והגדולים הליטאים הם די מובילים בהנהגת הציבור החרדי, אך לא כך היה בחו"ל לפני המלחמה, הן מבחינת כמות והן מבחינת השפעה היו האדמורי"ם הרבה יותר משפיעים ומובילים מהגדולים הליטאים.

כשחיפשו ביח"ל ראש ישיבה אחרי פטירתו של ר"מ שפירא פנו המנהלים אל רח"ע לחפש מחליף ולא להאמרי אמת אז כנראה שלרח"ע (וכנראה גם הח"ח) היה יותר השפעה אפילו בפולין מאדמורים מקומיים.

אם פונים אלי בבקשה להתמנות כראש ישיבה, הדבר מלמד שאני משפיע על הציבור החרדי יותר מהאדמו"ר מגור?

מכון חכמי ספרד כתב:אם פונים אלי בבקשה להתמנות כראש ישיבה, הדבר מלמד שאני משפיע על הציבור החרדי יותר מהאדמו"ר מגור?

אם הבנתי נכון, כוונת הכותב שפנו לרח"ע כדי שיסייע במציאת מחליף, ולא שביקשו ממנו לכהן בעצמו כראש הישיבה...

קראקובער כתב: כשחיפשו ביח"ל ראש ישיבה אחרי פטירתו של ר"מ שפירא פנו המנהלים אל רח"ע לחפש מחליף ולא להאמרי אמת אז כנראה שלרח"ע (וכנראה גם הח"ח) היה יותר השפעה אפילו בפולין מאדמורים מקומיים.

מה המקור לסיפור?

מכון חכמי ספרד כתב:אם פונים אלי בבקשה להתמנות כראש ישיבה, הדבר מלמד שאני משפיע על הציבור החרדי יותר מהאדמו"ר מגור?

מענין שראש ישיבה בחרו את הגאון מקוזיגלוב בעל ה'ארץ צבי' תלמיד האבני נזר שנראה שרח"ע כלל לא הכיר אותו.

על ראשות הישיבה ביח"ל לאחר פטירת רמ"ש ראה מש"כ רד"א מנדלבוים ביח"ל ח"ב פל"א.
לא מוזכרת שם פניה לרח"ע [בעמ' שמב מובא מכתב ניחומים ששלח להנהלת הישיבה ולקהלת לובלין].

מתוך ויקיפדיה בערך הרב שך (ידוע שגם רבי דוד פוברסקי הלך בתור נסיון)

לאחר פטירת הרב מאיר שפירא ראש ישיבת חכמי לובלין ב-1935 הוצע לו ללמד בישיבת חכמי לובלין, אך הוא דחה את ההצעה.

קראקובער כתב:כשחיפשו ביח"ל ראש ישיבה אחרי פטירתו של ר"מ שפירא פנו המנהלים אל רח"ע לחפש מחליף ולא להאמרי אמת אז כנראה שלרח"ע (וכנראה גם הח"ח) היה יותר השפעה אפילו בפולין מאדמורים מקומיים.

מתוך ויקיפדיה בערך הרב שך

כלומר: אין מקור.

י. אברהם כתב:

קראקובער כתב:כשחיפשו ביח"ל ראש ישיבה אחרי פטירתו של ר"מ שפירא פנו המנהלים אל רח"ע לחפש מחליף ולא להאמרי אמת אז כנראה שלרח"ע (וכנראה גם הח"ח) היה יותר השפעה אפילו בפולין מאדמורים מקומיים.

מתוך ויקיפדיה בערך הרב שך

כלומר: אין מקור.

אין חדש, כמו סיפורים רבים ללא מקור מוסמך, רק עם 'חזקה' של סיפור

הדברים ידועים והמפורסמות אינן צריכים ראיה ומשום מה קשה לך לקבל את זה ושום דבר לא ישכנע אותך, ודי בזה.

דברים מפורסמים אמורים מטבע הדברים להיכתב איפשהו במשך למעלה מ-80 השנים שחלפו מאז. אתה יכול להציג כזה דבר?

(אודות ההצעה לגר"ד פוברסקי שמעתי פעם, אך ההצעה היתה לשמש כר"מ, לא כראש הישיבה)

[והנה, איני יודע למי פנו בחיפוש אחר ר"י, אבל אם לא פנו לא"א לא היה זה בהכרח מלמד על רמת מנהיגותו בקרב יהדות פולין, אלא על היחסים בין הנהלת הישיבה עם חסידות גור]

"הגדולים – אישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל" – סקירת הספר וסקירת קבלת הפנים לספר

http://www.alysefer.com/hgdulim/

עברתי בחנות ספרים ועיינתי כמה דקות בספר, במיוחד במאמר על"אמרי אמת" מגור, והנה "פנינה" שדליתי משם.
לדעת החוקרת, העובדה שהרבנית של ה"אמרי אמת" לא לבשה 'שביס' או משהו דומה על הפאה שלה, מעידה על ה'פתיחות' וה'מודרניות' ששררו בבית ה"אמרי אמת" (זה התוכן בערך מאותה פיסקא, אל תתפסו אותי על הלשון המדויק).
ואותה חוקרת לא ידעה את המציאות כי בפולין (באותו הדור) אף אשה אחת לא לבשה כיסוי ראש נוסף על הפאה, גם בבית האדמו"רים, כך שאין כאן שום 'הוכחה', אלא 'חסרון ידיעה' בלבד...

אעיר שאת המאמר על הרבי מחב"ד זצוק"ל כתב פרופ' שמואל היילמן.

כן, אותו היילמן שכתב את שרבוטי חלומותיו - יחד עם חבירו פרידמן - ב'הרבי בחייו ובחיים שאחרי חייו'...

יינן כתב:"הגדולים – אישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל" – סקירת הספר וסקירת קבלת הפנים לספר

http://www.alysefer.com/hgdulim/

הרב יינן
הדרך אל "בית היין" לא עובר דרך לינק זה שהבאת כאן..
ההסתייגות מספר כזה, כוללת את הלינק הזה

אמש ראיתי ברחובות בני ברק מודעות בצביון מודעות אנ"ש, ובהן פרסומת לספר, איני זוכר התוכן אבל זה היה שלב אחד לפני "חובה לכל בן תורה".
וכמובן הנחה לאברכים ובני ישיבות
מספר הטלפון הרשום במודעה הינו מספר של הוצאת מאגנס (שכמובן לא נזכרה במודעה...).

עזות.

חלמישצור כתב:תמוה בעיני שאחד מגדולי ישראל יעיין בתנ"ך קורן...

יפה אמרת, ולמי שכבר רכש את הספרון הלז, ידע כי על השער מתנוסס שם הוי"ה בתוככי הטקסט הקורן, [ונא לנהוג בכריכה לכה"פ בקדושה בהתאם...] ואוסיף לדעתי העניה, מאמרו\מאמריו של ד"ר מעוז כהנא הינם מעניינים בדרך כלל, למי שעיין בספרו על שיטות הנודע ביהודא והחת"ס.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

הביאו כאן לינק לסקירה על הספר והתגובות בפורום 'אוצר החכמה' מאת מנחם ברונפמן. כל דבריו שם הם קישקוש אחד גדול. רואים שאינו מבין כלום בביקורת חרדית פנימית לספר. כמוהו כאחד החוקרים הכותבים בספר. צודק במאת האחוזים 'אתנחתא' לפיו הבעיה המרכזית של חוקרים שאין להם כמעט הבנה בחייים הפנימיים מבפנים. זה בידוק כמו שאדם חילוני אכן לא יכול להכיל בכלל את מושג טהרת המשפחה וההרחקות וכמה שרק ינסו להסביר לו זאת יחשוב שזה דבר הזוי לחלוטין.

לעניין הפתיחות של רבנית הא"א בגלל שלבשה פאה, ראיתי כך גם פעם בסיקור עיתונאי על מוניה שפירא, שכתבו כנ"ל על הרבנית שלו. אולי הצטרף לזה גם שהיא ידעה עברית צחה...

איפה אני יכול להשיג ספר זה בארה"ב?

רק להעיר כתב:ואותה חוקרת לא ידעה את המציאות כי בפולין (באותו הדור) אף אשה אחת לא לבשה כיסוי ראש נוסף על הפאה, גם בבית האדמו"רים, כך שאין כאן שום 'הוכחה', אלא 'חסרון ידיעה' בלבד...

בזכרוני תמונה של רבנית אחת עטויה במטפחת, וכמדומני אף מהאלבום המשפחתי שלי, סבתי זקנתי בפולין עטויה אף היא במטפחת. אמנם עדיין ייתכן שחבישת פיאה לא סימלה 'מודרניות' אלא הבדלי סגנון לבוש בין צעירות לזקנות לדוגמה.

אולי חסרון כיס.

בקרו טלה כתב:אין אני רוצה לפגוע ח"ו בכותבים של הספר, אמנם ברוח חג הפורים הבעל"ט אצרף מענין מבינות בציור קוים של גדולים בלי קשר לספר הנ"ל

ישר כח גדול

ונוסיף עוד, שנינו 'איש לפי מהללו', וכאן שמוכרים לנו הנחתומים והנחתומיות אפשר לנחש מראש איזה מטעמים יודגשו בעיסה זו..
וכי נגמרו שחקני הכדורגל? שיוציאו ספר על הגדולים שלהם

מנשה123 כתב:איפה אני יכול להשיג ספר זה בארה"ב?

ביגלאייזן

ספר עם מאמרים הזויים

לדוגמא במאמר על הדברי יואל מסאטמאר, מנסה לנתח את ספר ויואל משה, וכשכותב על מאמר לשון קודש, לא פחות ולא יותר אותו השוואות לכתבי לינלבוים שהתנגד לבן יהודה להפוך שפה העברית לשפת הלאום, שכאילו האדמו"ר לקח רעיונו משם

הוד_והדר כתב:

מנשה123 כתב:איפה אני יכול להשיג ספר זה בארה"ב?

ביגלאייזן

תודה רבה הרב הוד והדר