פורום אוצר החכמה

אמרתי אחכמה כתב:

איש_ספר כתב:בנוגע לכינוי הגר"ז, ראיתי כתוב שבספר תולדות אברהם יוסף לר' אברהם יוסף מאיגרא, קראקא תרצ"ח, התמרמר שאינו כינוי של כבוד (?)

לא נכון.
כל טענותיו הוא רק על הכינוי רש"ז, שלדעתו אינו כינוי של כבוד.
הוא לא מביא כלל הכינוי הגר"ז, ועל כינוי כזה לכאורה לא היה מתמרמר.
וכמו שכותב שם אודות הגאון:
"והלא כל חבריו של הגאון מווילנא קוראים בשם הגר"א שזה ר"ת הגאון ר' אליהו, ולא רק ר' אליהו מווילנא, כי כמה ר' אליהו היו בווילנא".

איש_ספר כתב:והנה דבריו של ר"ז גייגר בדברי קהילות עמ' 338:

"בפרנקפורט ובכל המדינות הנוהגות מנהג אשכנז אין מקיפים בשמחת תורה עם ס"ת לא בלילה ולא ביום אך עתה חדשים מקרוב באו להקיף בבהכ"נ
כמנהג פולין לאור הנר אבל אין זה דין ישן שדעת זקנים נוחה ממנו כי הם אומרים מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש
ולא תחת החזן ולא תחת הרב בתוך חבורה הנוהגת כשורה ומחזקת התורה הכתובה והאמורה הלא מחכמי אשכנז גזורה 'לא תקיפו בשירה ובזמרה כי זה
מחקי אנשי אמונה טפלה לעבודתם הזרה ובארצכם לא תעשו כן בעבודתכם היקרה הקדושה והטהורה כי אם לכו בדרך הישרה' וגם אנכי מוסיף להזהיר ולהטיף
אף אם החנוני מקיף כל הישר הולך לא ילך אחריו להקיף אך ילך בדרך אבותיו וירבו ימיו ושנותיו"

אכן מסתמא היה יום שמח"ת יום שמחה גם בלא ההקפות, וממילא לא נראה שכונת הבכור"י לזה אלא מחוורתא כדברי אתנחתא.

משנ"ב ס"ק ד': "לווין בריבית לצורך סעודת שבת או סעודת מצוה, והינו מאינו יהודי או מישראל בדרך היתר". ושעה"צ שם: "תוספת שבת ופמ"ג ונתיב חיים ולבושי שרד, וכ"כ במאמר מרדכי, עיי"ש, ודלא כמה שראיתי לאחד שהתיר בריבית דרבנן". יש להוסיף שגם במחצית השקל כתב כשאר האחרונים. ואותו אחד שהתיר וכו', כוונתו כפי הנראה לש"ע הרב (סעיף ט'). אבל באמת אין הוא יחידאי, שגם החת"ס (בחידושיו לביצה ט"ו ע"ב) כתב כן, עיי"ש; וע"ע בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' קפ"ט) שהעלה שגם דעת הגר"א כן. ועיין באו"ז הל' צדקה סי' ל' ובמרדכי ב"מ רמז תפ"ז ובתשובות מיימוניות משפטים סי' י"ד בשם ר"י, דפירשו דאדרבא, הירושלמי (שהוא מקור דין זה) מיירי בריבית דאורייתא, אלא שהוא מטעם דאין ריבית בהקדש (עיי"ש), וא"כ אין ראיה להתיר כאן אפילו דרבנן. אבל אפש"ל שהשיבולי הלקט שהביא הירושלמי לעניין שבת (והביאו המג"א), חלוק על שאר הראשונים בזה.

גילוי כתב:העירו כאן הערה נפלאה וידועה שהמ"ב מעתיק קטעים שלמים בלא לציין שהם מהגר"ז, לא ניתנה פרשנות להערה זו, האמת מה הנפק"מ?
לדעתי בדרך כלל מדובר לא בחידושי דינים אלא בפרשנות של הגר"ז לדברי הקודמים ודו"ק
על מה שהעירו למה מכנה בכינוי חדש גר"ז, הדבר פשוט כפי שכבר ביארו כאן, שלא יכל לכתוב שו"ע הרב

משנה ברורה סימן תרנב ס"ק ו כתב:מ"מ כתבו אחרונים דכהיום מחזי כיוהרא אם לא מי שמפורסם למדקדק במעשיו מיהו זה נוהגין גם היום שמוליכין הלולב בבקר בעצמו לביהכ"נ וכן מחזיר לביתו בעצמו:

ומקורו בערוך השולחן סימן תרנב סעיף ד, שם כתב:וכתבו דאם אינו מדקדק תמיד במעשיו מיחזי כיוהרא אם עושה כן [ט"ז] ונ"ל דאין זה אלא על להחזיקו בשעת התפלה דמיחזי כיוהרא שבטוח הוא שהמצוה לא יטרידנו אבל לעניין להביאו בעצמו לביהכ"נ ולהחזירו לביתו מבהכ"נ וודאי דבזה לא שייך יוהרא כמו שמטלטל הטלית והסידור ודבר זה על כל אדם לעשות וכך חובתינו וכך יפה לנו:

תוך כדי דיבור כתב:אין שום אפשרות שהמשנ"ב יעתיק מערוה"ש, מאחר שכל חלק מקביל של הערוה"ש ראה אור רק לאחר או באותו הזמן לחלק המקביל של המשנ"ב.

למרות שהלימוד במשנה ברורה התפשט אף לחצרות החסידיות מפאת השאלות והתשובות ועיון ההלכה שאפשר להוציא ממנו, בנוגע לפסיקת ההלכה נשאר בחצרות החסידויות ואף בכמה קהילות שאינם חסידיות שאת פסיקת ההלכה לוקחים דווקא מהשולחן ערוך הרב ולא מהמשנה ברורה.

יש לציין שחלקים גדולים מן המשנה ברורה נלקחו מילה במילה משולחן ערוך הרב, ויש אף סעיפים שלמים שנלקחו משולחן ערוך הרב (ראה לדוגמה: שו"ע הרב סימן תצ"ד, וראה את הביאור הלכה במשנה ברורה על סימן תצ"ד סעיף ג' שמעתיק ממש סעיפים שלמים. וראה גם סימן ע"ד סעיף א', וסימן ק"י סעי' ט' ורמ"ב סעי' א' ועוד), רק פעמים בודדות מציין זאת בעל המשנה ברורה בשם אחרונים, או בשם יש מן האחרונים, ולא בשמו של בעל שולחן ערוך הרב, זאת ועוד אשר במראי מקומות וציונים בתחתית הדף אפשר למצוא ציון ל"הגר"ז" פירוש= הגאון רבי זלמן- בעל מחבר ספר שלחן ערוך הרב, אך בכמה מן ההוצאות החדשות, (ההוצאה שבתמונה) הושמטו ראשי תיבות אלו מכמה מקומות בגוף הספר, ואף מן לוח ראשי התיבות שבתחילת הספר.

חצקל כתב:בישיבת "אדרת אליהו" - זילברמן בעיר העתיקה מאד לא אוהבים את זה שהמשנ"ב מצטט כ"כ הרבה משו"ע הרב ומשתדלים להגיע למסקנת ההלכה לבד בלי להשתמש במשנ"ב.
שיהיו בריאים

שבטיישראל כתב:שמועה שמעתי שאנשי כת "זילברמן" אינם משתמשים במשנ"ב כיון שמביא את דברי שו"ע הרב

האם יש אמת בדברים אלו ?

חצקל כתב:בישיבת "אדרת אליהו" - זילברמן בעיר העתיקה מאד לא אוהבים את זה שהמשנ"ב מצטט כ"כ הרבה משו"ע הרב ומשתדלים להגיע למסקנת ההלכה לבד בלי להשתמש במשנ"ב.
שיהיו בריאים

אברשע כתב:מעניין לעניין, מאידך גיסא המ"ב אינה מרבה לצטט מחברים חסידיים, כמו את המסגרת השולחן לרבי חיים ישעי' הכהן הלברסברג ז"ל למרות שהמסגרת השולחן התפרסם והתקבל מאוד, ובעקבותיו רבי שלמה גאנצפריד הוציא מהדורה מתוקנת.

וכאשר תבדקו בעצמכם באוצה"ח אצל מלקטים אחרונים מהחוגים הליטאים תווכחו לדעת שגם הם נמנעו מלצטט את המסגרת השולחן ואת התהלה לדוד שלא לדבר ע"ז שאין בהם ולו אחד שטורח להבין את הקונטרס אחרון להגר"ז ועוד כהנה

היא שיחתי כתב:את הספר מנורה הטהורה המשנ"ב מזכיר?

ובאותו עניין דומני שהתהל"ד מזכיר מנורה הטהורה ושו"ע הרב בלי פרופורציה לספרים אחרים כיון שהיו חסידים, מה דעתכם?

איש_ספר כתב:

אברשע כתב:מעניין לעניין, מאידך גיסא המ"ב אינה מרבה לצטט מחברים חסידיים, כמו את המסגרת השולחן לרבי חיים ישעי' הכהן הלברסברג ז"ל למרות שהמסגרת השולחן התפרסם והתקבל מאוד, ובעקבותיו רבי שלמה גאנצפריד הוציא מהדורה מתוקנת.

וכאשר תבדקו בעצמכם באוצה"ח אצל מלקטים אחרונים מהחוגים הליטאים תווכחו לדעת שגם הם נמנעו מלצטט את המסגרת השולחן ואת התהלה לדוד שלא לדבר ע"ז שאין בהם ולו אחד שטורח להבין את הקונטרס אחרון להגר"ז ועוד כהנה

איזה חסיד היה מסגרת השלחן? ואיך לפי התיאוריה שלך מוסבר מה שכמעט לא הביא מקיצשו"ע שאינו חסיד?
וסוף דבריך על השמטת התלה"ד והמסגרת מספרי המלקטים, הם באמת הבלים מוחלטים. אחר המחילה.
[אגב, הראו שבבה"ל מזכיר פעם אחת דרך פיקודך]

אברשע כתב:ובנוגע לתהילה לדוד אינו רוצה להזכיר בשמות אך אצל הרבה ת"ח מהחוגים הליטאים הס מהזכירו, והדברים בדוקים.

אברשע כתב:מעניין לעניין, מאידך גיסא המ"ב אינה מרבה לצטט מחברים חסידיים, כמו את המסגרת השולחן לרבי חיים ישעי' הכהן הלברסברג ז"ל למרות שהמסגרת השולחן התפרסם והתקבל מאוד, ובעקבותיו רבי שלמה גאנצפריד הוציא מהדורה מתוקנת.

יגל כתב:הייתי מציע למר חצקל להכנס לביהמ"ד אדרת אליהו ולמנות מהם הספרים שיש מהם את מספר העותקים הרב ביותר, והבלויים ומשומשים ביותר, קודם שימחזר כאן אגדות אורבניות עבשות.

מעיין כתב:מה זה שבכמה ספרים מכונה הגר"ז בלשון רז"ש ביניהם מסגרת השלחן על הקש"ע, קהלת יו"ט על החיי אדם.
ואם הכוונה לר' זלמן שניאור למה הפכו השם, ואם הכוונה לשם משפחה "שניאורי", צ"ע שהוא ז"ל נתכנה ברוכאוויטש ורק בנו האדמו"ר האמצעי ז"ל נתכנה בשם שניאורי.

ארי במסתרים כתב:(אגב, אני לומד הרבה בספר הזה ואני רואה שיש לו ייחודיות לחשבן חשבונות בנישות שאף אחד לא נכנס אליהם. יש משהו בהגדרה הזו?)

פלוני אלמוני כתב:שמעתי שמועה לא נאמנה שזה היה היוזמה שלו לעשות את הספר.

בן המחבר כתב:עכשיו ראיתי שמאן דהו הרעיש בויקיפדיה בערך משנה ברורה:

למרות שהלימוד במשנה ברורה התפשט אף לחצרות החסידיות מפאת השאלות והתשובות ועיון ההלכה שאפשר להוציא ממנו, בנוגע לפסיקת ההלכה נשאר בחצרות החסידויות ואף בכמה קהילות שאינם חסידיות שאת פסיקת ההלכה לוקחים דווקא מהשולחן ערוך הרב ולא מהמשנה ברורה.

יש לציין שחלקים גדולים מן המשנה ברורה נלקחו מילה במילה משולחן ערוך הרב, ויש אף סעיפים שלמים שנלקחו משולחן ערוך הרב (ראה לדוגמה: שו"ע הרב סימן תצ"ד, וראה את הביאור הלכה במשנה ברורה על סימן תצ"ד סעיף ג' שמעתיק ממש סעיפים שלמים. וראה גם סימן ע"ד סעיף א', וסימן ק"י סעי' ט' ורמ"ב סעי' א' ועוד), רק פעמים בודדות מציין זאת בעל המשנה ברורה בשם אחרונים, או בשם יש מן האחרונים, ולא בשמו של בעל שולחן ערוך הרב, זאת ועוד אשר במראי מקומות וציונים בתחתית הדף אפשר למצוא ציון ל"הגר"ז" פירוש= הגאון רבי זלמן- בעל מחבר ספר שלחן ערוך הרב, אך בכמה מן ההוצאות החדשות, (ההוצאה שבתמונה) הושמטו ראשי תיבות אלו מכמה מקומות בגוף הספר, ואף מן לוח ראשי התיבות שבתחילת הספר.

הכותבים אוהבים משום מה להתעלם מן העובדה שהמשנ"ב טרח להזכירו כאלף פעמים ברחבי ספרו, דבר הניתן לבדיקה במאגרים השונים.

אמר החזו"א שמהספר שו"ע הגר"ז אפשר ללמוד על ערך רבותיו

נוטר הכרמים כתב:עם זאת, מתוך חרדה לכבוד רבינו הרב בעל שו"ע, ברצוני להביא כאן אפיזודה קטנה, גם על מרן הגרי"ז, שסופרה ע"י הגר"ש אויערבאך שליט"א.

פעם הראו לפניו את דברי הגאון מוהר"ר אלעזר משה הלוי הורוויץ מפינסק בהגהותיו לשבת קיט,ב שמביא את דברי שו"ע הגר"ז בדבר דין מצוה בו יותר בשלוחו המיוחד לכבוד שבת ומקלסם מאוד. תוך שצויין כי יש בזה מן החידוש שהגרא"מ שהיה מגדולי המתנגדים בדורו מזכירו ביחס כזה. הגיב הגרי"ז בקפידא: שו"ע הרב דארף ניט הסכמה...

סעדיה כתב:

אולם ראיתי לאחד מיוחד מגדולי הדור שלפנינו הוא ניהו הרב מלאדי ז"ל

אהל משה ח"ב סי' נ"ג וע"ע שם סי' צ"ב

לעומקו של דבר כתב:ולהשלמת העניין לתהילתו של הגר"ז בקהל מתנגדים,
אביא מה שהביא נוטר הכרמים פעם

נוטר הכרמים כתב:עם זאת, מתוך חרדה לכבוד רבינו הרב בעל שו"ע, ברצוני להביא כאן אפיזודה קטנה, גם על מרן הגרי"ז, שסופרה ע"י הגר"ש אויערבאך שליט"א.

פעם הראו לפניו את דברי הגאון מוהר"ר אלעזר משה הלוי הורוויץ מפינסק בהגהותיו לשבת קיט,ב שמביא את דברי שו"ע הגר"ז בדבר דין מצוה בו יותר בשלוחו המיוחד לכבוד שבת ומקלסם מאוד. תוך שצויין כי יש בזה מן החידוש שהגרא"מ שהיה מגדולי המתנגדים בדורו מזכירו ביחס כזה. הגיב הגרי"ז בקפידא: שו"ע הרב דארף ניט הסכמה...

והוסיפו ע"ז

סעדיה כתב:

אולם ראיתי לאחד מיוחד מגדולי הדור שלפנינו הוא ניהו הרב מלאדי ז"ל

אהל משה ח"ב סי' נ"ג וע"ע שם סי' צ"ב