פורום אוצר החכמה

כדכד כתב:אם איני טועה גם הפוסקים האשכנזים כגון הרמ"א ביססו את פסקיהם על המנהג הרבה יותר מהפוסקים הספרדים כגון מרן שביסס את רוב פסקיו על דברי התלמוד והפוסקים בספריהם

עזריאל ברגר כתב:

כדכד כתב:אם איני טועה גם הפוסקים האשכנזים כגון הרמ"א ביססו את פסקיהם על המנהג הרבה יותר מהפוסקים הספרדים כגון מרן שביסס את רוב פסקיו על דברי התלמוד והפוסקים בספריהם

באופן כללי, האשכנזים אוחזים מהכלל "מנהג מבטל הלכה", והספרדים מתנגדים לכלל הזה ע"פ רוב.

כדכד כתב:אם איני טועה גם הפוסקים האשכנזים כגון הרמ"א ביססו את פסקיהם על המנהג הרבה יותר מהפוסקים הספרדים כגון מרן שביסס את רוב פסקיו על דברי התלמוד והפוסקים בספריהם

ישראל אליהו כתב:

עזריאל ברגר כתב:

כדכד כתב:אם איני טועה גם הפוסקים האשכנזים כגון הרמ"א ביססו את פסקיהם על המנהג הרבה יותר מהפוסקים הספרדים כגון מרן שביסס את רוב פסקיו על דברי התלמוד והפוסקים בספריהם

באופן כללי, האשכנזים אוחזים מהכלל "מנהג מבטל הלכה", והספרדים מתנגדים לכלל הזה ע"פ רוב.

רק הגרע"י סובר כן, אולם לא תמיד. ולא הצלחתי להבין מה הכלל בזה, לשיטתו.
אולם לשאר הפוסקים הספרדים, המנהג קובע [כל עוד שאינו טעות ממש, אלא יש לו ע"מ לסמוך].

נהר שלום כתב:המנהג רק מבטל הלכה אם הנהגו כן גדולי הדור לפני מרן השו"ע. (וזה לא רק מרן הגרע"י. לדוגמא ראה למרן החיד"א בשיורי ברכה יו"ד סימן רי"ד סק"ב).

בתוך הגולה כתב:מניסוני הדל ומתשובות החכמים כאן נראה שבקהילות אשכנז לתפוצותיהם ולדורותיהם שימרו הרבה יותר מסורת מנהגים .
ובאמת ראשית תקופת ספרות המנהגים היא באשכנז (במובנה הרחב הכולל את צרפת מכאן ובוהמיה מכאן ובזה כללתי את רבי חיים פלטיאל ורבי אברהם חילדיק ועוד). ומאז עד ימינו רשמו בני אשכנז (שוב במובן הרחב הכולל את קהילות פולין וכד') את מנהגים וכך הצטברה ספרות רחבה וענפה.

לעומת זאת בני ספרד (למעט ארץ חיים לר"ח סתהון ואולי עוד בודדים שאיני זוכר/יודע) כמעט ולא עשו זאת עד ימינו ממש שמנסים חכמים שונים למלא את החסר (כמו ר"ד עובדיה זצ"ל על קהילת צפארו ועוד חיבורים דומים)

אמור מעתה הרוצה להתחקות אחר מנהג קהילה אשכנזית חייו קלים לאין ערוך מזה המנסה ללמוד על מנהג קהילות ספרד השונות

עזריאל ברגר כתב:

כדכד כתב:אם איני טועה גם הפוסקים האשכנזים כגון הרמ"א ביססו את פסקיהם על המנהג הרבה יותר מהפוסקים הספרדים כגון מרן שביסס את רוב פסקיו על דברי התלמוד והפוסקים בספריהם

באופן כללי, האשכנזים אוחזים מהכלל "מנהג מבטל הלכה", והספרדים מתנגדים לכלל הזה ע"פ רוב.

יהודהא כתב:

בתוך הגולה כתב:מניסוני הדל ומתשובות החכמים כאן נראה שבקהילות אשכנז לתפוצותיהם ולדורותיהם שימרו הרבה יותר מסורת מנהגים .
ובאמת ראשית תקופת ספרות המנהגים היא באשכנז (במובנה הרחב הכולל את צרפת מכאן ובוהמיה מכאן ובזה כללתי את רבי חיים פלטיאל ורבי אברהם חילדיק ועוד). ומאז עד ימינו רשמו בני אשכנז (שוב במובן הרחב הכולל את קהילות פולין וכד') את מנהגים וכך הצטברה ספרות רחבה וענפה.

לעומת זאת בני ספרד (למעט ארץ חיים לר"ח סתהון ואולי עוד בודדים שאיני זוכר/יודע) כמעט ולא עשו זאת עד ימינו ממש שמנסים חכמים שונים למלא את החסר (כמו ר"ד עובדיה זצ"ל על קהילת צפארו ועוד חיבורים דומים)

אמור מעתה הרוצה להתחקות אחר מנהג קהילה אשכנזית חייו קלים לאין ערוך מזה המנסה ללמוד על מנהג קהילות ספרד השונות

ישנו ספר בנושא זה ולו חלקית , המביא ומשווה את מנהגי הספרדים השונים : בבל,כורדיסטאן,לוב, מרוקו,פרס,תוניסיה,
ג'רבה ותימן.
הספר הוא :ילקוט מנהגים -ממנהגי שבטי ישראל. אשר וסרטיל. בסדרת - ספריית המורה הדתי 1980.

יהודהא כתב:

בתוך הגולה כתב:מניסוני הדל ומתשובות החכמים כאן נראה שבקהילות אשכנז לתפוצותיהם ולדורותיהם שימרו הרבה יותר מסורת מנהגים .
ובאמת ראשית תקופת ספרות המנהגים היא באשכנז (במובנה הרחב הכולל את צרפת מכאן ובוהמיה מכאן ובזה כללתי את רבי חיים פלטיאל ורבי אברהם חילדיק ועוד). ומאז עד ימינו רשמו בני אשכנז (שוב במובן הרחב הכולל את קהילות פולין וכד') את מנהגים וכך הצטברה ספרות רחבה וענפה.

לעומת זאת בני ספרד (למעט ארץ חיים לר"ח סתהון ואולי עוד בודדים שאיני זוכר/יודע) כמעט ולא עשו זאת עד ימינו ממש שמנסים חכמים שונים למלא את החסר (כמו ר"ד עובדיה זצ"ל על קהילת צפארו ועוד חיבורים דומים)

אמור מעתה הרוצה להתחקות אחר מנהג קהילה אשכנזית חייו קלים לאין ערוך מזה המנסה ללמוד על מנהג קהילות ספרד השונות

ישנו ספר בנושא זה ולו חלקית , המביא ומשווה את מנהגי הספרדים השונים : בבל,כורדיסטאן,לוב, מרוקו,פרס,תוניסיה,
ג'רבה ותימן.
הספר הוא :ילקוט מנהגים -ממנהגי שבטי ישראל. אשר וסרטיל. בסדרת - ספריית המורה הדתי 1980.