פורום אוצר החכמה

יתכן שגם כלפיו נאמר "אל תדון את חברך עד...".
בספרו נגד אפיון מתגלה גאוה יהודית חזקה ומוצקה, וכבר כתב אייזנשטיין באוצר ויכוחים: יוסיפוס הסיר חרפת ישראל ועלילות שקר מעל עמו וירומם את דת משה ותורתו והוכיח כי מקור ישראל נובע מימי קרם והדרת השיבה חופפת עליו ועל תורתו... סנגוריא של יוסיפוס ננד אפיון עצומה ורבה מאד והיא הראשונה בזמן ובמעלה בספרות ישראל וממנו למדו מצדיקי היהודים בכל דור ודור מה להשיב למלשינים כאפיון וחבריו המחפים על ישראל ותורתו דברים אשר לא כן.

אני לא רואה את אייזנשטיין כמקור, אך אחרי העיון בספר נגד אפיון השתנה אצלי המבט הקדום שהיה לי על יוספוס, והתחלתי להבין שהדברים אולי יותר מורכבים משחור ולבן, צדיק ורשע.

לייבעדיג יענקל כתב:וברש"י ליחזקאל (כז, יז) נמצא: 'ראיתי בספר יוסף הכהן'.

הקיק כתב:אין לי שום טענה על הקדמונים שהעתיקו אותו והזכירו אותו כל אחד בכינוי שהכיר... בקיצור, יוספוס הרשע ולא יוסף בן מתתיהו הכהן...

?

נחזור לאשכול. זה לא אשכול על יוסף בן מתתיהו/ יוספוס פלבאוס.
בהשוואה לשתי התרגומים לספר מקבים א. של כהנא ורפפורט, היתה עדיפות לתרגומו של כהנא, או שזה כורח המציאות?

קו ירוק כתב:נחזור לאשכול. זה לא אשכול על יוסף בן מתתיהו/ יוספוס פלבאוס.
בהשוואה לשתי התרגומים לספר מקבים א. של כהנא ורפפורט, היתה עדיפות לתרגומו של כהנא, או שזה כורח המציאות?

ובכלל, האמנם תרגומו של י"ז פרענקיל כ"כ לא מדויק? אחרי הכל סגנון התרגום שלו מאוד קריא, מובן, ובעיקר מאוד ספרותי ויפה, ללקק את האצבעות.

אם כי עבודת המהדורה החדשה, מעלותיה אינן מפני התרגום הנבחר, כמובן. אלא בתוכן העשיר שנוצק עליו.

תרגומו של פרענקיל אינו מדויק לגמרי, והוא גם נעשה על פי התרגום הלטיני (שהינו כבר כלי שלישי), ולעומ"ז כהנא תרגם ע"פ הנוסח היווני ודייק הרבה יותר. הביקורת שהובעה על עבודת כהנא נוגעת בפרטים קטנים, יחסית (חלק מהדברים תוקנו ע"י כהנא עצמו במהדורתו השניה).
במהדורה החדשה לא התאפשר להשתמש בכל עבודתו של רפפורט, אך תוקנו נקודות שונות על פיה ועל פי תרגומי בר כוכבא וע"פ התייעצות עם מומחים.

לייבעדיג יענקל כתב:תרגומו של פרענקיל אינו מדויק לגמרי, והוא גם נעשה על פי התרגום הלטיני (שהינו כבר כלי שלישי), ולעומ"ז כהנא תרגם ע"פ הנוסח היווני ודייק הרבה יותר. הביקורת שהובעה על עבודת כהנא נוגעת בפרטים קטנים, יחסית (חלק מהדברים תוקנו ע"י כהנא עצמו במהדורתו השניה).
במהדורה החדשה לא התאפשר להשתמש בכל עבודתו של רפפורט, אך תוקנו נקודות שונות על פיה ועל פי תרגומי בר כוכבא וע"פ התייעצות עם מומחים.

התרגום הלטיני אינו מן המקור?

שאלה טובה, כיון שהירונימוס כותב שהוא ראה את הספר בעברית.
אבל למעשה מוסכם אצל החוקרים שהתרגומים הלטיניים (ה'וטוס לטינה' והוולגטה) נערכו מתוך הנוסח היווני, ויש בתוכם עקבות של ביטויים יווניים.

הקיק כתב:איך אפשר להתעלם מזה שבניגוד לחז"ל שתולים את כל אשמת שריפת המקדש בטיטוס - יוספוס מנסה לסנגר עליו שהוא ניסה למנוע בכל כוחו את שריפת המקדש והצטער על שריפתו?

ר' צדוק הכהן (שציין מה שנכון לעיל)

מדברי כהן הראש מלובלין ז"ל נראה שלא קיבל את דברי ר' יצחק אברבנאל ז"ל בספר נחלת אבות (משם לשלשלת הקבלה ולסדר הדורות) שהתנא ר' יוסי הכהן תלמידו של ריב"ז, הוא הוא יוסף ן' גוריון הכהן. ונראה כי הם דברי עצמו של ר' יצחק אברבנאל שכתב שם "ואחשוב אני...". ומן הסתם גם הרב הקיק נר"ו דלעיל כתב דבריו רק בהנחה ויוסף ן' גוריון אינו התנא ר' יוסי הכהן שנתכנה בתואר חסיד.
דברי רי"א בפשיטות רחוקים ודחוקים מכמה צדדים, והפשוט ביותר שבחורבן ירושלם נזכר שתלמידיו של ריב"ז הלכו ליבנה (ור"א ן' ערך הלך לדיומסית וכיו"ב גרסאות אחרות), ולא כתוב שכולם למעט ר"א ן' ערך ולמעט ר' יוסי הכהן שהלך לרומא. אא"כ יתרצו הדוחקים שיש רומי בא"י (מהר"ם אלשיך הובא בר"א הכהן וסד"ה והחיד"א ושער החצר ואחרים)... ולשם הוא שהלך ר' יוסי הכהן. וכל דברי כאן ספק דרך צחות.

גם דברי ר' צדוק דחוקים. פשוט שיוספוס הוא הסטוריון אמין, שהיה עד ראיה להרבה דברים שכתב, אך עם ההגבלות משלו.
הוא נוטה להגזים במספרים, יש הרבה סתירות קטנות בין קדמוניות למלחמת היהודים (וגם חיי יוסף, שם זה קשור לפולמוסו עם יוסטוס איש טבריה), נסיון של צמצום האחריות למרד וזוועותיו לרומאים בודדים (בעיקר פלורוס) ומיעוט קנאי של יהודים ולטהר מאשמה את השאר וכו'
ומעל הכל נסיון להתחנף לשושלת הפלוויאנית שהיה בן חסותה, לכבס מעשי הרומאים.
לא נראה לי שמישהו ברצינות סבר שטיטוס ניסה למנוע שריפת המקדש, וגם ביוספוס רמוז ההפך. פשוט אדם שנכנס למצב קשה בחיים, ונאלץ להסתדר איך שיוכל.
אם אתה יודע מה המגמות שלו (וזה כלל לא קשה) אתה יודע איך להבין מה מדוייק בדבריו, ומה כלל וכלל לא.

ואילו חז"ל לא התעניינו בהסטוריה כשלעצמה, רק רצו למסור מוסר, לקחים ורעיונות.

נ.ב. אחרי שקראתי את הקונטרס המגמתי (שמתאר הכל בעיני הקנאים) של בן ארי על המרד הגדול (ששונא את יוספוס בכל נימי נפשו), אני החלטתי (אך עדיין לא בצעתי את ההחלטה) להפסיק לקרוא לו יוספוס, ולהתחיל לקרוא לו יוסף בן מתתיהו.
וכמו שכבר ציינו כאן לספרו היפה נגד אפיון. כמה חבל שספרו על מצוות לא שרד או לא הגיע לידינו.

לתרגומו של פרענקיל בעיה נוספת, לענ"ד, והיא שם הספר "כתובים אחרונים", כאילו מדובר בהמשך לא מוכר של התנ"ך ולא בספר חיצוני מתקופת בית שני.
כמה מהמפרשים (כמדומני היד דוד בסנהדרין ועוד) מסבירים ש"הקורא בספרים החיצוניים אין לו חלק לעולם הבא", הכוונה למי שעושה את אותם מקרא.

רכשתי את הספר בכסף מלא (הסכום באמת מגוחך לספר ברמה כזו של עבודה וגימור) והנני מברך על המוגמר. ההערות פותחות עיניים ומחכימות ביותר!

הרהורי "כפירה" עלו בי עוד טרם החילותי לעיין ממש. האם יתכן שספר זה הינו מזויף כהרבה ספרים חיצונים אחרים שאין ספק שהינם מזויפים? אולי נכתב על ידי בן ארץ ישראל מתקופה יותר מאוחרת שהכיר פחות או יותר את ההיסטוריה והכיר היטב את הגאוגרפיה, ושם את עצמו כאילו הוא בן התקופה הכותב מה שאירע בתקופתו?
ואולי כל מה שנותן כביכול אמינות לספר, כמו הזמן בו נכתב ונסתיים להיכתב (כשנקטע בתחילת מלכות יוחנן) וכו', כל זה הוא מלאכת הזייפן האומן במלאכתו, ובנוגע לפרטי המלחמה המדויקים, וכי לא יכול כל סופר מוכשר להמציא מלחמות וקרבות לפרטי פרטיהן, כמו שמצוי כיום למכביר [אני מתייחס בזה כנגד המובא בספר החדש בעמוד י"ג הערה 12 בשם בר כוכבא]? ודאי הספר קדום אך השאלה עד כמה, ועד כמה יש לתת אמינות ומשקל לדבריו.
דבר זה יסביר איך אין כל אזכור בספרות חז"ל לספר זה, יסביר את הסתירות בינו לבין מקורות אחרים ויישב עוד כמה שאלות.

נ.ב.: במפת העולם העתיק, היה לכאורה צריך לכתוב "אספמיא" במקום ספרד. ואם משום הפסוק "וגלות ירושלים אשר בספרד", היה צריך לקרוא גם לגאליה צרפת כתחילת הפסוק...

דעת_האברך כתב:רכשתי את הספר בכסף מלא (הסכום באמת מגוחך לספר ברמה כזו של עבודה וגימור) והנני מברך על המוגמר. ההערות פותחות עיניים ומחכימות ביותר!

הרהורי "כפירה" עלו בי עוד טרם החילותי לעיין ממש. האם יתכן שספר זה הינו מזויף כהרבה ספרים חיצונים אחרים שאין ספק שהינם מזויפים? אולי נכתב על ידי בן ארץ ישראל מתקופה יותר מאוחרת שהכיר פחות או יותר את ההיסטוריה והכיר היטב את הגאוגרפיה, ושם את עצמו כאילו הוא בן התקופה הכותב מה שאירע בתקופתו?
ואולי כל מה שנותן כביכול אמינות לספר, כמו הזמן בו נכתב ונסתיים להיכתב (כשנקטע בתחילת מלכות יוחנן) וכו', כל זה הוא מלאכת הזייפן האומן במלאכתו, ובנוגע לפרטי המלחמה המדויקים, וכי לא יכול כל סופר מוכשר להמציא מלחמות וקרבות לפרטי פרטיהן, כמו שמצוי כיום למכביר [אני מתייחס בזה כנגד המובא בספר החדש בעמוד י"ג הערה 12 בשם בר כוכבא]? ודאי הספר קדום אך השאלה עד כמה, ועד כמה יש לתת אמינות ומשקל לדבריו.
דבר זה יסביר איך אין כל אזכור בספרות חז"ל לספר זה, יסביר את הסתירות בינו לבין מקורות אחרים ויישב עוד כמה שאלות.

נ.ב.: במפת העולם העתיק, היה לכאורה צריך לכתוב "אספמיא" במקום ספרד. ואם משום הפסוק "וגלות ירושלים אשר בספרד", היה צריך לקרוא גם לגאליה צרפת כתחילת הפסוק...

דברים שנזכרים במסורה ומגילת תענית ומקבילים במקבים בתיאור מפורט יותר אינן יכולים להיות זיוף, אם אילו נניח שהמחבר השתמש בתפאורה, מה גם שהוא נעדר מהם במידה ניכרת מאשר ביוספוס. (כ"ז מעבר להוכחות שתמצא במאמרו של כוכבא שהועלה כקובץ בתגובה שלפני).

לוצאטי כתב:http://www.hum.huji.ac.il/upload/_FILE_1502017533.pdf

אזהרה: יש שם דעות כוזבות.

בר כובבא טוען שיש כמה מקרים שהמחבר הכיר את הפקודות של יהודה המכבי אבל לא הבין מה באמת היתה הטקטיקה שלו והמציא הסברים צבאיים לא נכונים.

סעדיה כתב:

לוצאטי כתב:http://www.hum.huji.ac.il/upload/_FILE_1502017533.pdf

אזהרה: יש שם דעות כוזבות.

אפשר דוגמה?

דבריו על 'ישעיה השני' ועל 'ספר דניאל'.

איתן כתב: נ.ב. אחרי שקראתי את הקונטרס המגמתי (שמתאר הכל בעיני הקנאים) של בן ארי על המרד הגדול (ששונא את יוספוס בכל נימי נפשו), אני החלטתי (אך עדיין לא בצעתי את ההחלטה) להפסיק לקרוא לו יוספוס, ולהתחיל לקרוא לו יוסף בן מתתיהו.
וכמו שכבר ציינו כאן לספרו היפה נגד אפיון. כמה חבל שספרו על מצוות לא שרד או לא הגיע לידינו.

דל ר' מיכאל בן-ארי מהכא, הרי די לראות מה כתב עליו הגריא"ה בדוה"ר בשביל להכריע בדבר טיבו.

בברכה המשולשת כתב:דל ר' מיכאל בן-ארי מהכא, הרי די לראות מה כתב עליו הגריא"ה בדוה"ר בשביל להכריע בדבר טיבו.

די בשביל לשמוע צד נוסף, בגנונתו. אבל אין די 'להכריע', הצדדים שלא להרחיקו כ"כ, אינם מופרכים לגמרי. והאמת - כרגיל בדרך כלל - אי שם באמצע...

איפה אפשר לקנות?

עתניאל בן קנז כתב:

בברכה המשולשת כתב:דל ר' מיכאל בן-ארי מהכא, הרי די לראות מה כתב עליו הגריא"ה בדוה"ר בשביל להכריע בדבר טיבו.

די בשביל לשמוע צד נוסף, בגנונתו. אבל אין די 'להכריע', הצדדים שלא להרחיקו כ"כ, אינם מופרכים לגמרי. והאמת - כרגיל בדרך כלל - אי שם באמצע...

ממה שראיתי אני הקטן בדוה"ר, סבורני שזה הוא אחד מהמקרים בהם האמת איננה באמצע
(אך בודאי שאין בדברי בכדי להכריע עבור אחרים, ואם הובנתי שכוונתי לכפות את מסקנתי על חו"ר אתרא קדישא הדין, הרי מודיע בזה שלא לכך כיוונתי)

סעדיה כתב:איפה אפשר לקנות?

בחנויות הספרים ובדוכני בלוי. דומני שברוב המקומות אזל ולכן יש להתאזר בסבלנות עד אמצע השבוע, בעז"ה יתחדש המלאי.

גם אני קניתי ונהנתי מאוד
אם כי לדעתי היה עדיף לקרוא חשמונאים ולא מקבים בקוף! שצורם קצת.
הרי השם המדעי שהמציאו הנוצרים לא אמור לעניין אותנו כלל.
אבל העיקר שלדעתי היה צריך להקפיד יותר על הנוסח.
למשל התואר 'מקדש' שנכתב שם לאלילים, שזה לדעתי איסור גמור, ויש לתקנו במהדורות הבאות.
לגבי יב"מ עיינו בחיי יוסף שכותב בעצמו בהודאת בע"ד שרשב"ג היה אויבו ואף שלח שליחים להרגו!

בברכה המשולשת כתב:

עתניאל בן קנז כתב:

בברכה המשולשת כתב:דל ר' מיכאל בן-ארי מהכא, הרי די לראות מה כתב עליו הגריא"ה בדוה"ר בשביל להכריע בדבר טיבו.

די בשביל לשמוע צד נוסף, בגנונתו. אבל אין די 'להכריע', הצדדים שלא להרחיקו כ"כ, אינם מופרכים לגמרי. והאמת - כרגיל בדרך כלל - אי שם באמצע...

ממה שראיתי אני הקטן בדוה"ר, סבורני שזה הוא אחד מהמקרים בהם האמת איננה באמצע
(אך בודאי שאין בדברי בכדי להכריע עבור אחרים, ואם הובנתי שכוונתי לכפות את מסקנתי על חו"ר אתרא קדישא הדין, הרי מודיע בזה שלא לכך כיוונתי)

דברי דוה"ר מכריעים נגד רבותינו הראשונים, שידעו את טיבו, ולא סברו שיש לדונו ברותחין?

אוצר בלוס כתב:גם אני קניתי ונהנתי מאוד
אם כי לדעתי היה עדיף לקרוא חשמונאים ולא מקבים בקוף! שצורם קצת.
הרי השם המדעי שהמציאו הנוצרים לא אמור לעניין אותנו כלל.
אבל העיקר שלדעתי היה צריך להקפיד יותר על הנוסח.
למשל התואר 'מקדש' שנכתב שם לאלילים, שזה לדעתי איסור גמור, ויש לתקנו במהדורות הבאות.
לגבי יב"מ עיינו בחיי יוסף שכותב בעצמו בהודאת בע"ד שרשב"ג היה אויבו ואף שלח שליחים להרגו!

השם מקבים כלל אינו המצאה נוצרית. מקורו הוא בספר הנידון (עיי"ש בפ"ב עמ' 24 הערה 6). גם רס"ג כתב 'מקבי' בקו"ף.
(לעומת זאת, השם חשמונאים אינו מופיע כלל בספר זה.)

לגבי התואר 'מקדש': מה"ת להמציא איסור כזה? עיין בישעיה (טז, יב) "וְהָיָה כִי נִרְאָה כִּי נִלְאָה מוֹאָב עַל הַבָּמָה וּבָא אֶל מִקְדָּשׁוֹ לְהִתְפַּלֵּל", ועיין גם בעמוס (ז, ט ויג).

לגבי יב"מ ודבריו בחיי יוסף, הוא כותב שרשב"ג הורה להסירו מתפקידו ולא ששלח שליחים להרגו, וכדי להבין את הענין יש לעיין בכל האמור שם ולא להסתפק במשפט תלוש ובודד.

לייבעדיג יענקל כתב:דברי דוה"ר מכריעים נגד רבותינו הראשונים, שידעו את טיבו, ולא סברו שיש לדונו ברותחין?

מאי משמע 'ידעו או טיבו', האם הראשונים לא קראו אלא את ספר יוסיפון בלבד (היחיד שנכתב עברית, ולמעשה כנראה לא הוא כתבו)?

הן הן הדברים. הראשונים קראו את יוסיפון שבו מסופר כל ענין ההתאבדות של אנשי יוסף והשתמטותו מלעשות כמותם, וכמו"כ מתוארת שם באריכות רבה עמידתו של יוסף לצד טיטוס, ולמרות זאת הם ראוהו בתור מקור ראוי להעתקה ולציטוט וקראוהו 'יוסף הכהן' ולא בכינוי גנאי וכדו' (ולענין זה אין שום נפק"מ אם הם סברו שיוסף הכהן הוא מחברו של יוסיפון או רק מקורו).

בסיפורים שהזכרת לכאורה אין גנאי בהתנהגותו של יוסף בן מתתיהו (אין שום סיבה שיתאבד. להפך. וגם אין סיבה שלא יישאר עם טיטוס וישתדל להתקיים שם). וככל שזיכרוני עומד לי, לא זה מה שהביא את בעל דורות הראשונים לגנות אותו, ולהחליט שלא נאמנה את הפרושים רוחו.

לייבעדיג יענקל כתב:

אוצר בלוס כתב:גם אני קניתי ונהנתי מאוד
אם כי לדעתי היה עדיף לקרוא חשמונאים ולא מקבים בקוף! שצורם קצת.
הרי השם המדעי שהמציאו הנוצרים לא אמור לעניין אותנו כלל.
אבל העיקר שלדעתי היה צריך להקפיד יותר על הנוסח.
למשל התואר 'מקדש' שנכתב שם לאלילים, שזה לדעתי איסור גמור, ויש לתקנו במהדורות הבאות.
לגבי יב"מ עיינו בחיי יוסף שכותב בעצמו בהודאת בע"ד שרשב"ג היה אויבו ואף שלח שליחים להרגו!

השם מקבים כלל אינו המצאה נוצרית. מקורו הוא בספר הנידון (עיי"ש בפ"ב עמ' 24 הערה 6). גם רס"ג כתב 'מקבי' בקו"ף.
(לעומת זאת, השם חשמונאים אינו מופיע כלל בספר זה.)

לגבי התואר 'מקדש': מה"ת להמציא איסור כזה? עיין בישעיה (טז, יב) "וְהָיָה כִי נִרְאָה כִּי נִלְאָה מוֹאָב עַל הַבָּמָה וּבָא אֶל מִקְדָּשׁוֹ לְהִתְפַּלֵּל", ועיין גם בעמוס (ז, ט ויג).

לגבי יב"מ ודבריו בחיי יוסף, הוא כותב שרשב"ג הורה להסירו מתפקידו ולא ששלח שליחים להרגו, וכדי להבין את הענין יש לעיין בכל האמור שם ולא להסתפק במשפט תלוש ובודד.

בספר הנידון לא מוזכר השם מקבים רק ככינוי ליהודה ולא כשם הספר.
וגם זה אין הכרח מהתרגום כמובן אם הוא בקוף או בכף
זה נראה מוזר לקורא הממוצע גם אם זה נכון מבחינה מדעית, ונראה שנובע מרצון למצוא חן בעיני העולם האקדמי ולהתיישר למקובל שם.
לגבי 'מקדש' זכורני שראב"ע מתקיף קשות את הקראים שמפרשים כך פסוק, וצריך לעיין בפסוק שהבאת.
מכל מקום על פי הלכה יש לכנות ע"ז בשמות גנאי ולא לכתוב עליהם דרך כבוד.

לשם מה הבאת את זה. מדובר פה ללא ספק על מחלוקת תנאים, שאין המקום להביאה בפני הרבים ללא ההקדמות המתאימות, ואולי ואולי!

אוצר בלוס כתב:

לייבעדיג יענקל כתב:

אוצר בלוס כתב:גם אני קניתי ונהנתי מאוד
אם כי לדעתי היה עדיף לקרוא חשמונאים ולא מקבים בקוף! שצורם קצת.
הרי השם המדעי שהמציאו הנוצרים לא אמור לעניין אותנו כלל.
אבל העיקר שלדעתי היה צריך להקפיד יותר על הנוסח.
למשל התואר 'מקדש' שנכתב שם לאלילים, שזה לדעתי איסור גמור, ויש לתקנו במהדורות הבאות.
לגבי יב"מ עיינו בחיי יוסף שכותב בעצמו בהודאת בע"ד שרשב"ג היה אויבו ואף שלח שליחים להרגו!

השם מקבים כלל אינו המצאה נוצרית. מקורו הוא בספר הנידון (עיי"ש בפ"ב עמ' 24 הערה 6). גם רס"ג כתב 'מקבי' בקו"ף.
(לעומת זאת, השם חשמונאים אינו מופיע כלל בספר זה.)

לגבי התואר 'מקדש': מה"ת להמציא איסור כזה? עיין בישעיה (טז, יב) "וְהָיָה כִי נִרְאָה כִּי נִלְאָה מוֹאָב עַל הַבָּמָה וּבָא אֶל מִקְדָּשׁוֹ לְהִתְפַּלֵּל", ועיין גם בעמוס (ז, ט ויג).

לגבי יב"מ ודבריו בחיי יוסף, הוא כותב שרשב"ג הורה להסירו מתפקידו ולא ששלח שליחים להרגו, וכדי להבין את הענין יש לעיין בכל האמור שם ולא להסתפק במשפט תלוש ובודד.

בספר הנידון לא מוזכר השם מקבים רק ככינוי ליהודה ולא כשם הספר.
וגם זה אין הכרח מהתרגום כמובן אם הוא בקוף או בכף
זה נראה מוזר לקורא הממוצע גם אם זה נכון מבחינה מדעית, ונראה שנובע מרצון למצוא חן בעיני העולם האקדמי ולהתיישר למקובל שם.
לגבי 'מקדש' זכורני שראב"ע מתקיף קשות את הקראים שמפרשים כך פסוק, וצריך לעיין בפסוק שהבאת.
מכל מקום על פי הלכה יש לכנות ע"ז בשמות גנאי ולא לכתוב עליהם דרך כבוד.

על השם 'מקבים' והוכחות בענין השאלה איך יש לתעתק מיוונית, עי' במאמרו של נ' רבן שצוין בהערה הנ"ל.

הואל נא באמת לעיין בפסוקים שהבאתי ובמפרשיהם, ותראה ש'מקדש' אינו בדוקא תואר כבוד, אלא שם למקום שהקדישוהו למטרת עבודה (בד"כ אכן לשם ה', אך לא תמיד, וכנ"ל).

עוד על יוסף בן מתתיהו, ויוסיפון:
viewtopic.php?p=50250#p50250

אוצר בלוס כתב:בספר הנידון לא מוזכר השם מקבים רק ככינוי ליהודה ולא כשם הספר.
וגם זה אין הכרח מהתרגום כמובן אם הוא בקוף או בכף
זה נראה מוזר לקורא הממוצע גם אם זה נכון מבחינה מדעית, ונראה שנובע מרצון למצוא חן בעיני העולם האקדמי ולהתיישר למקובל שם.

ככל הידוע לי, העורך דווקא רצה לקרוא שם הספר 'חשמונאים' או לפחות 'מכבים', אך היה זה בעל הבית שהתעקש על 'מקבים'.

פלגינן כתב:

מתון כתב:האם יהיה להשיג הספר גם בחו"ל?

התמונות הם צבעוני גם בספר שבדפוס?

נשלחו כבר לחו"ל ספרים. הפצת קולמוס.
בוודאי שצבעוני!

איפה ניתן להשיג בארה"ב?

סעדיה כתב:איפה אפשר לקנות?

אני קניתי ביפה נוף - פלדהיים ב42 ש"ח.

בהפצה שמפיצים ליד בתי כנסיות (בלוי?) דווקא לא ראיתי את הספר.

מצטרף לשאלות הרבים : אפשר להשיגו בארה"ב??

דברתי עם אחד ממשרד המפיץ "קולמוס" ואמר לי שכבר נמצא אצל ביגלאייזן