Re: מה ההבדל בין זוהר פירוש הסולם לבין פירוש מתוק בדבש ?
פורסם: א' מאי 06, 2018 9:43 am
ר' יודל רוזנברג לא המציא את מושג הגולם מפראג שהיה מוכר גם לפניו, אם כי המציא חלק מהסיפורים עליו.
דודי צח כתב:מול כל הביקורת דלעיל על רוזנברג, ראוי אפוא להדגיש, כי התרגום שלו מאוד מקצועי ומדויק. מבחינת תרגום.
עתניאל בן קנז כתב:מסופר שהוא בא לבקש הסכמות. וכאשר הגיע אל האדמו"ר מראדזי'ן. הוא כתב לו הסכמה בשפה הפולנית (או אולי באידיש) מלא תוארים נשגבים, כ'עמוד הימיני', 'פטיש החזק', 'פרי עץ חיים' וכיוצ"ב. שכמובן כאשר זה נכתב בשפה אחרת, זה נשמע נלעג לחלוטין.
כאשר הוא תמה על כך.
הוא נענה, שבדיוק כך נראה פירוש המדיוק למקור - שעוסק בזוהר הקדוש.
בבלי77 כתב:מענה איש כתב:דרומי כתב:יש הרבה אסמכתאות... אין לי כרגע אבל ידוע שהוא לא היה דייקן בלשון המעטה.
לא יודע אידיש אבל הנה קטע מתוך 'אידישע וולט' שכנראה עוסק בנושא.אין ניי ערשינענעם קובץ "אור ישראל תשרי תשס"ט ווייזט אויף א שרייבער הרב יעקב חיים סופר פון ירושלים, אז א הסכמה פון "שדי חמד" געדרוקט אין ראזענבערג'ס ספר "זהר תורה" הגם ס'איז גאר גוט נאכגעמאכט מיטן סגנון און לשון, איז עס אינגאנצן מזויף מתוכו, א שטארקע ראי' ברענגט ער פון דעם וואס ער באטיטעלט דארט דעם חיד"א " האזולאי", וואס מ'טרעפט נישט און ערגעץ אז דער שדי חמד זאל אים אזוי אנרופן, דאס איז נאר א טיטל וואס מ'טרעפט צווישן אשכנזים.
מה שכתב הכותב קובץ אור ישראל תשרי תשס"ט, הוא טעות וצריך לומר קובץ עץ חיים דבובוב, תשרי תשס"ט גליון ז ושם עמ' רסז נדפס מאמר הגרי"ח סופר שליט"א בעניני מרן החיד"א ז"ל והנני להביא דבריו השייכים לכאן:
בשנת תרס"ו הוציא לאור רב"י ר"ב [ר"ל רבי יהודה רוזנברג] ספר בשם "שערי זהר תורה", ואחר כך הדפיס מהדורה שניה בשם "זהר תורה", ושם בראש הספר נדפסה הסכמה מאת רבינו הגאון רבי חיים חזקיה מדיני ז"ל בעל שדי חמד.
וברור אצלי כביעתא בכותחא מכמה טעמים דהסכמה זאת לא יצאה מתחת ידי רבינו השדי חמד ז"ל, ואזן מילין תבחן וחיך אוכל יטעם לו, והמעיין היטב בלשון ההסכמה יראה ויתבונן שעם שהמוציא לאור ניסה להשוות להסכמה זו צביון כתיבת חכמי הספרדים בכלל, וכתיבת הרב שדי חמד ז"ל בפרט, מכל מקום לא עלתה בידו.
והראיה הגדולה מכל הראיות אצלי היא ששם (ד"ה ומה) כשמביא דברי החיד"א כותב "דברי האזולאי", והוא דבר הנמנע ואי אפשר בשום פנים שרבינו השדי חמד ז"ל יקרא לחיד"א ז"ל בשם "האזולאי", ובכל ספריו שמזכיר לחיד"א למאות ולאלפים, תמיד מכנה אותו "מרן החיד"א", ולא ימצא בשום מקום ואפילו מקום אחד שקורא לו בשם "האזולאי", צא ובדוק, ובאמת לא רק הרב שדי חמד ז"ל נהג כן אלא כל רבנן בני ספרד מעולם אינם מכנים לחיד"א בשם "האזולאי", ורק רבנן בני אשכנז הם נוהגים לקרוא ולכנות את החיד"א בשם "האזולאי" כמפורסם.
ואל יהיו דברי אלה לפלא בעיניך, כי כבר החוזק זה רב"י ר"ב יותר מתלת פעמים שעושה כדברים הללו, וככל נפלאותיו על מהר"ל מפראג, וההגדה של פסח של מהר"ל מפראג שהוציא לאור, שכבר זיופה נתברר בתכלית הבירור, ככתוב בקובץ התורני "מוריה" (גליון קנ"ט דף ק"ב ואילך), ועוד ועוד ממעלליו של הנ"ל כמפורסם אצל היודעים.
ולפייס דעת הקורא אביא לך ראיה נצחת, הנה בספר הנ"ל "זהר תורה" חלק ויקרא (בראש הספר) מצטט כביכול דברי הגאון יעב"ץ ז"ל שמנמק ומסביר מדוע בספרו ספר המטפחת כתב מה שכתב על ספר הזהר הקדוש, וזו לשון הרב"י ר"ב הנ"ל: "הן ראיתי כי טוב להזכיר כאן מה שמובא בספר "צור דבש" אשר ראיתיו בעיר לאדז פולין בבית המדרש של בית הכנסת הגדול, והוא ספר ישן בלוי מעט מזוקן, וגם השער איננו בשלימות וחסר שם בעל המחבר, אבל ניכר שבעל מחברו היה תלמיד הגאון יעב"ץ, כי נמצא שם איזה שו"ת קצרות מאת הגאון יעב"ץ ומסגנון הלשון נראה ברור שכתבם לתלמידו, וגם איזה כתבים מהגאון יעב"ץ נמצא שם, ובמכתב שבסוף הספר הנ"ל נמצא כתוב באמצע המכתב בזה הלשון: וכו כו', והעתיק לשונו ע"ש, וכל בר בי רב דחד יומא מרגיש בעליל שאין זה סגנון ולשון הרב יעב"ץ ז"ל והוא מזוייף מתוכו, ובפרט שספר זה "צור דבש" לא היה ולא נברא ולהד"ם, ולכן מאן דעביד הא עביד הא וז"ב.
ואחר למעלה משלושים שנה יצא השנה תשנ"ט הקובץ התורני "אור ישראל", וראיתי שם (גליון ט"ו דרי"ב ע"א בהערה) הרגישו בזה וכתבו: "כבר ידוע ומפורסם שספר זה "צור דבש" לא היה מעולם, וזה אחד מהספרים שנולדו אצל רב"י ר"ב שהיה מפורסם כבעל דמיון, וכדוגמת הגדת מהר"ל שהדפיס, וכל סיפור כתב היד להד"ם, וראה בזה ב"אור ישראל" (גליון ג' הערה ו')" עכ"ל.
ומינה נמי למכתבו של הרב שדי חמד שכותבו האמיתי הוא הנ"ל, וכתבתי זאת להודיע ולפרסם האמת ושאין לסמוך עליו לדינא שכאילו כתבו רבינו הגדול הגאון חח"ם בעל שדי חמד וד"ב.
ע"כ.
ביליצר כתב:האזולאי הכונה לספר קבלה "חסד לאברהם" שכתב סבו של החיד"א ונמצא פירכא מופרכת !
אבני גזית כתב:מה שנכון נכון כתב:ב. 'האזולאי' שבד"ה וע"ד אשר יחשוש ובד"ה ומה שהביא כ"ת, הוא 'האזולאי בעל עבודת הקדש' הנז' בהקדמה, היינו החיד"א.
ואוסיף עוד שבשורות הללו מצוטט האזולאי שלימוד הזוהר הוא תיקון גדול לנשמה. הם דבריו של החיד"א עצמו במורה באצבע אות מד.
מה שנכון נכון כתב:ביליצר כתב:האזולאי הכונה לספר קבלה "חסד לאברהם" שכתב סבו של החיד"א ונמצא פירכא מופרכת !
א. גם לו הספרדים לא קוראים 'האזולאי'.
ב. 'האזולאי' שבד"ה וע"ד אשר יחשוש ובד"ה ומה שהביא כ"ת, הוא 'האזולאי בעל עבודת הקדש' הנז' בהקדמה, היינו החיד"א.
ג. למכיר את סגנון הספרדים בכלל והשד"ח בפרט הזיוף בולט מכל קטע ב'הסכמה'.
דודי צח כתב:מול כל הביקורת דלעיל על רוזנברג, ראוי אפוא להדגיש, כי התרגום שלו מאוד מקצועי ומדויק. מבחינת תרגום.
בבלי77 כתב:מה שכתב הכותב קובץ אור ישראל תשרי תשס"ט, הוא טעות וצריך לומר קובץ עץ חיים דבובוב, תשרי תשס"ט גליון ז ושם עמ' רסז נדפס מאמר הגרי"ח סופר שליט"א בעניני מרן החיד"א ז"ל והנני להביא דבריו השייכים לכאן:
בשנת תרס"ו הוציא לאור רב"י ר"ב [ר"ל רבי יהודה רוזנברג] ספר בשם "שערי זהר תורה", ואחר כך הדפיס מהדורה שניה בשם "זהר תורה", ושם בראש הספר נדפסה הסכמה מאת רבינו הגאון רבי חיים חזקיה מדיני ז"ל בעל שדי חמד.
וברור אצלי כביעתא בכותחא מכמה טעמים דהסכמה זאת לא יצאה מתחת ידי רבינו השדי חמד ז"ל, ואזן מילין תבחן וחיך אוכל יטעם לו, והמעיין היטב בלשון ההסכמה יראה ויתבונן שעם שהמוציא לאור ניסה להשוות להסכמה זו צביון כתיבת חכמי הספרדים בכלל, וכתיבת הרב שדי חמד ז"ל בפרט, מכל מקום לא עלתה בידו.
והראיה הגדולה מכל הראיות אצלי היא ששם (ד"ה ומה) כשמביא דברי החיד"א כותב "דברי האזולאי", והוא דבר הנמנע ואי אפשר בשום פנים שרבינו השדי חמד ז"ל יקרא לחיד"א ז"ל בשם "האזולאי", ובכל ספריו שמזכיר לחיד"א למאות ולאלפים, תמיד מכנה אותו "מרן החיד"א", ולא ימצא בשום מקום ואפילו מקום אחד שקורא לו בשם "האזולאי", צא ובדוק, ובאמת לא רק הרב שדי חמד ז"ל נהג כן אלא כל רבנן בני ספרד מעולם אינם מכנים לחיד"א בשם "האזולאי", ורק רבנן בני אשכנז הם נוהגים לקרוא ולכנות את החיד"א בשם "האזולאי" כמפורסם.
ואל יהיו דברי אלה לפלא בעיניך, כי כבר החוזק זה רב"י ר"ב יותר מתלת פעמים שעושה כדברים הללו, וככל נפלאותיו על מהר"ל מפראג, וההגדה של פסח של מהר"ל מפראג שהוציא לאור, שכבר זיופה נתברר בתכלית הבירור, ככתוב בקובץ התורני "מוריה" (גליון קנ"ט דף ק"ב ואילך), ועוד ועוד ממעלליו של הנ"ל כמפורסם אצל היודעים.
ולפייס דעת הקורא אביא לך ראיה נצחת, הנה בספר הנ"ל "זהר תורה" חלק ויקרא (בראש הספר) מצטט כביכול דברי הגאון יעב"ץ ז"ל שמנמק ומסביר מדוע בספרו ספר המטפחת כתב מה שכתב על ספר הזהר הקדוש, וזו לשון הרב"י ר"ב הנ"ל: "הן ראיתי כי טוב להזכיר כאן מה שמובא בספר "צור דבש" אשר ראיתיו בעיר לאדז פולין בבית המדרש של בית הכנסת הגדול, והוא ספר ישן בלוי מעט מזוקן, וגם השער איננו בשלימות וחסר שם בעל המחבר, אבל ניכר שבעל מחברו היה תלמיד הגאון יעב"ץ, כי נמצא שם איזה שו"ת קצרות מאת הגאון יעב"ץ ומסגנון הלשון נראה ברור שכתבם לתלמידו, וגם איזה כתבים מהגאון יעב"ץ נמצא שם, ובמכתב שבסוף הספר הנ"ל נמצא כתוב באמצע המכתב בזה הלשון: וכו כו', והעתיק לשונו ע"ש, וכל בר בי רב דחד יומא מרגיש בעליל שאין זה סגנון ולשון הרב יעב"ץ ז"ל והוא מזוייף מתוכו, ובפרט שספר זה "צור דבש" לא היה ולא נברא ולהד"ם, ולכן מאן דעביד הא עביד הא וז"ב.
ואחר למעלה משלושים שנה יצא השנה תשנ"ט הקובץ התורני "אור ישראל", וראיתי שם (גליון ט"ו דרי"ב ע"א בהערה) הרגישו בזה וכתבו: "כבר ידוע ומפורסם שספר זה "צור דבש" לא היה מעולם, וזה אחד מהספרים שנולדו אצל רב"י ר"ב שהיה מפורסם כבעל דמיון, וכדוגמת הגדת מהר"ל שהדפיס, וכל סיפור כתב היד להד"ם, וראה בזה ב"אור ישראל" (גליון ג' הערה ו')" עכ"ל.
ומינה נמי למכתבו של הרב שדי חמד שכותבו האמיתי הוא הנ"ל, וכתבתי זאת להודיע ולפרסם האמת ושאין לסמוך עליו לדינא שכאילו כתבו רבינו הגדול הגאון חח"ם בעל שדי חמד וד"ב.
ע"כ.