פורום אוצר החכמה

פלתי כתב:האם כתוב דוקא תימא באל"ף? האם כתוב שתמיד הוא כך, הרי כתוב לפעמים?
ולכאורה אין שום הפרש בין תימא באל"ף או תימה בה"א, ורוב פעמים שכתוב בתוס' שלפנינו תימה בה"א, בדפוסים הישנים הוא כתוב באל"ף.

שמח תשמח כתב:

מתפעל כתב:זה שתיובתא בגמרא חזק יותר מקשיא, כן כתוב בכללי הש"ס?

עיין בקישור דלהלן בתוס' ד"ה והא
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 87&page=17

איסתרא בלגינא כתב:

מתפעל כתב:שמעתי שאם כתוב בתוספות 'תימה', עם ה"א בסוף, זה אומר שהקושיא יותר חזקה מאשר לשון תימא באל"ף.
ובכלל לשון תימה יותר חזק מלשונות אחרות כמו וקשה או וא"ת.

האם יש למקור לזה? האם בכללי הש"ס יש גם כללים ללשון תוספות?

הסברא נותנת שאין כאן חילוק לשונות כלל אלא לשון אחת "תימה" בה"א שהוא לשון תמיהה ונתחלף לעיתים ע"י טעות עם לשון
תימא בא' שאינו לשון קושיא אלא פירושו "תאמר".

שיף כתב:2. לגבי וא"ת וכו' אכן מפורסם ש"תימה" הוא קושיא חזקה יותר וכן שמעתי מהגרח"פ שיינברג זצ"ל.

שיף כתב:2. לגבי וא"ת וכו' אכן מפורסם ש"תימה" הוא קושיא חזקה יותר וכן שמעתי מהגרח"פ שיינברג זצ"ל.

שיף כתב:פשוט שאין חילוק בין ה"א לאל"ף

פלתי כתב:

שיף כתב:2. לגבי וא"ת וכו' אכן מפורסם ש"תימה" הוא קושיא חזקה יותר וכן שמעתי מהגרח"פ שיינברג זצ"ל.

איך זה מסתדר עם הא דקבלה בידינו שכשהתוס' אומרים תימה ולא מתרצים, התירוץ הוא פשוט.

יד מלאכי כתב:כלל מקדמונים שבכל מקום שכותבים התוספות תימא ואינו מתרץ ואינו כותב בסוף דבריו וצ"ע לפעמים התירוץ ברור, כ"כ הכנה"ג בכללי הפוסקים כלל כ"א בשם פליטת בית יוסף ואני מצאתי גם להר"ב בני יעקב דף קס"ז סע"א שכתב כן

תוך כדי דיבור כתב:נ.ב. ביד מלאכי כותב בשם הכנה"ג בשם פליטת בית יהודה (בטעות נכתב בהוצאת מישור: פליטת בית יוסף. וזהו כנראה שוב מקלקול פותחי ראשי התיבות האוטומטיים) וכן בשם בעל בני יעקב, שכשהתוס' כותבים ותימא ואינם מתרצים ואף אינם כותבים בצ"ע, לפעמים זהו מפני שהתירוץ פשוט. אבל מעולם לא עלה בדעת כל הני גדולים לתלות זאת בדקדוק הכתיבה בין א' לה', וכנ"ל.

הכי נמי מסתברא כתב:זכורני שיש מקום שתוס' מקשים ב"וא"ת" ולא מתרצים, והעיר על אתר בגליון הש"ס

איש_ספר כתב:[הרחיד"א העיר ע"כ גם בגליון סדה"ד שלו. עיין מקבציאל כה עמ' שיט].

פי האתון כתב:בקובץ באו"י (האחרון, או זה שלפניו) מישהו כתב בעניין תימא - תימה.