פורום אוצר החכמה

ב'ראיון' שנתן רבי יעקב יצחק רודרמן לבוגרי 'ישיבת רבי ישראל מאיר הכהן', הוא הבליט את ההדגשה המיוחדת ששמו בישיבת סלבודקה על יחסים בין-אישיים, וסיפר את הסיפור הבא:
(היה ניכר בטון שלו, שלא היה בטוח אם להגיד את הסיפור להמראיינים שלו, אבל בפועל הוא הגיד).
בשנות התר"ץ, הוזמנתי לשבות את השבת בביתו של רבו של אליזבט ניו ג'רסי.
קודם כניסת השבת, הרב לקח אותי הצדה להחלפת-דיבור סודי. הוא אמר לי – האורח שלו, שיש לו כמה בנות אוכלי שולחן-שבת שלו, והן מענגים את השבת ע"י ששרים עמו יחד את זמירות-שבת.
(כאן העיר הרב רודרמן - שבאותם הימים לא היה שום בתי חינוך 'בית יעקב' באמריקה. ורצה לציין בזה שבוגרות 'בית יעקב' יודעות יותר מזה ולא תעשו ככה).
רבה של אליזבט אמר לי, שרבי ברוך בער לייבאוויץ התאכסן בביתו באיזשהו זמן לפני זה, וכשהבנות התחילו לשיר, הוא עמד וברח מהחדר החוצה, ובזה הפיר את השבת להבנות והשפיל את אביהם.
המארח שלי שאל אותי אם גם אני אעשה ככה.
השבתי לו, שלאור הרקע הסלובודקי שלי, אני לא יהרס למשפחה את המצב-רוח של שבת, או לבייש את מארחו. אני ימשיך לשבת, ולא אאזין להבנות. "ה'פרומקייט' שלי לא צריך לפגוע במישהו אחר

איש_ספר כתב:שאלה למעשה. נער בר מצוה שחושש מאד להכשל בקריאת ההפטרה (הגם שהוא יודעה על בוריה ) מבקש מהרב לאפשר לו לקרוא את ההפטרה מתוך חומש/תנ"ך ולא מתוך ספר של קלף.
האם להענות לבקשתו? הרי אין לו חיוב לקרוא ולמה יפסידו כל המתפללים. הרב ניסה לדחות את העליה לשבת שקוראים בה הפטרה מתוך נביא שאותו אין להם כתוב על קלף אך לא התאפשר והוא אובד עצות.

יש איזה מעשה עם הגרשז"א שהקל משהו לנער בר מצוה, מישהו זוכר?

איש_ספר כתב:שמעתי מהגרש"ח דומב מעשה שהיה בהגר"מ קליערס ששמע שעמיתו הרב הספרדי הגר"י זריהן התיר את העירוב באופן מסוים.
לאחר השבת נכנס הגר"מ אל הרב זריהן וביקש ללבן עמו סוגיא בעירובין, לאחר עיון הדק היטב, הטיר הרב זריהן עולה איפוא שההיתר שנתתי בשבת, טעות הוא בידי.
אמר לו הרב קלירס על של זה באתי, שאלו הרב זריהן, ולמה לא הודעתם לי כ"ז ונוכחת במהלך השבת, נעשה הרב קלירס: עירוב דרבנן ואילו כבוד התורה דאורייתא!

בברכה המשולשת כתב:א. איך יכול היה לצרף את סברתו של הגאון השרידי אש זצ"ל, שטרם נכתבה אז (התשובה בשרידי אש בנדון היא משנת תש"ו, בערך).
ב. כמדומני שיש הרחבה על סיפור זה בספר ושמחת בחייך על הגרפ"מ טייץ, זצ"ל.

אוצר החכמה כתב:

בברכה המשולשת כתב:א. איך יכול היה לצרף את סברתו של הגאון השרידי אש זצ"ל, שטרם נכתבה אז (התשובה בשרידי אש בנדון היא משנת תש"ו, בערך).
ב. כמדומני שיש הרחבה על סיפור זה בספר ושמחת בחייך על הגרפ"מ טייץ, זצ"ל.

כוונת אברימי להציע שהקיל משום שגם הוא סבר שבתרי קלי יש יותר קולא ואילו היה באשה אחת לא היה מקיל.

אברימי כתב:ואפשר שצירף גם את סברת הגר"י וינברג שיש להקל בתרי קלא (כך לזכרוני מובא בשרידי אש ולא בדקתי כעת).

אוצר החכמה כתב:מזכיר לי את הסיפור שסיפר לנו הגר"ה זאקס, שכשלמד בלייקווד לא היה מגיע להתפלל בישיבה בבוקר, וכששאל אותו ר' אהרן קוטלר על כך, השיב לו שיש אלמנה בשכנותו והוא עוזר לה בבוקר ומשום כך אינו מגיע, והשיב לו ר' אהרן, נו אם כך אדרבה, וע"ז אמר לו ואם כן מה אכפת לראש ישיבה שהאשה הזו בעלה חי וזו אשתי.

איש_ספר כתב:עתה מצאתי מכתב של הגאון ר' איצלה בלאזער בענין זה, ממוען לידידו ר' לייב חסמאן. נדפס בשנות דור ודור ח"ב עמ' רל"א. יעו"ש

לעומקו של דבר כתב:

אברימי כתב:ואפשר שצירף גם את סברת הגר"י וינברג שיש להקל בתרי קלא (כך לזכרוני מובא בשרידי אש ולא בדקתי כעת).

למה צריך להגיע להשרידי אש, הוא מדבר בתרי קלא של נשים וכאן מדובר כשגם גברים שרים וזה יותר קל כמובן.