פורום אוצר החכמה

טעות נוספת הפעם בטור מהדורת מכון המאור:
ביורה דעה סימן קיג בדברי הב"י ד"ה ולא אסרו (בריש דף יא) ישנה הערה מהעורכים שהיא בעצמה טעות גמורה.
הב"י מצטט מהגמ' בע"ז "ובא אינו יהודי ומהפך בו עד שיבוא ישראל מבית המרחץ. ובהערה שם: "1 לפנינו הגירסא מבית הכנסת או מבית המרחץ" וזוהי טעות גמורה שהרי בגירסא לפנינו מבית הכנסת או מבית המדרש.
ובלאו הכי יש לעיין בחשיבות ההערות הללו שמסיטות את תשומת הלב של הלומד לדברים שוליים, ואין שום הכרח לציין ענין זה שאין בו שום נפק"מ למעשה. וכל שכן כשהוא טעות.
טעות כזאת היא במידה מסוימת בלתי נסלחת המעידה על זלזול וחוסר בהגהה ובתשומת לב.
יש לי מקום להניח שהעורך הדגול השתמש בתוכנה, ללא עיון כלל בסוגיא, והקיש על מקלדתו "מבית המרחץ", ונוכח שבגמ' כתוב מבית הכנסת או מבית המרחץ, התמלא אושר על התגלית שגילה, ומיד הגיה והעיר על המקום. אלא שאם היה מעיין בסוגיא, ואפילו רק מקופיא, היה מגלה שבית המרחץ נאמר על האשה בשורה הבאה אותה גם מצטט הב"י בהמשך, ואילו בשורה הקודמת עליה כיוון הב"י כאן לא מוזכר כלל בית המרחץ.
בושה!!!

שולחן ערוך פריעדמאן או"ח כרך ו
סי' תכט מג"א סק"ג

ההפניה ללבושי שרד: (ב), מוטעית. צ"ל: (א).

והנה עוד טעות קצת מגוחכת הייתי אומר "תלמידי ישיבתנו":

מתוך תלמידי רבינו יונה פ"ח מברכות:
ושכח המגיה מקרא שכתוב: מלכים א פרק ז פל"ז: מִדָּה אַחַת קֶצֶב אֶחָד לְכֻלָּהְנָה:

איש_ספר כתב:מתוך תלמידי רבינו יונה פ"ח מברכות:

כולם.JPG

ושכח המגיה מקרא שכתוב: מלכים א פרק ז פל"ז: מִדָּה אַחַת קֶצֶב אֶחָד לְכֻלָּהְנָה:

כדי שלא יתפרש לא נכון, הריני לציין שתיקון זה מופיע גם בש"ס וילנא ולא תוקן בעוז והדר.

שו"ע צורת הדף או"ח סי' תצ"ג
בט"ז אות א, דלא נהגינן איסור אנא עד ל"ג בעומר. צ"ל איסור אלא.

לכבוד פרשת משפטים, אני מקפיץ את האשכול ששקע לתהום הנשיה.
.
.
חומש תורת חיים. מוסד הרב קוק
שמות כא:ג ברמב"ן
נדפס: אם עשה ידי האשה והבנים לאדון.
טעות וצ"ל: אם מעשה ידי האשה כו'.
כמבואר למעיין שם בהמשך הדברים.

עוד שם באותו מקום ממש, תקום פעמיים צרה:
בהערות המהדיר, הערה 34:
נדפס: לשיטת הפסוקים...
צ"ל: לשיטת הפוסקים

ישיבות בני הזמנים?

פיסיקה גלעינית?

זה לא טעות הם קראו לגרעין האטום גלעין שזו מילה תקינה לגלעיני הפרי, כתחליף לגרעין.
ראה כאן http://www.safa-ivrit.org/flora/garin.php
גם בויקיפדיה נקטו גלעין כדור הארץ http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5

בראנסוויל כתב:לדוגמא, בהחומש היקר עם י"א מפרשי רש"י נמצאים טעותים ברוח ולרוב בכל המפרשים.

סליחה על ההקפצה, לא יכולתי להתאפק
בחומש זה אני רואה אינספור טעויות דפוס שלא לדבר על עימוד מזעזע שפשוט משפיל את כבוד הספרים וכבוד הלומדים כאחד [והלומד יבין...]!
אבל עכשיו ראיתי שהובא בפירוש לבוש האורה (בראשית מא לו) "וכתב הגר"א ז"ל והרא"ם לא הבין דברי רש"י" וכו'. שניה אחת היה לי מוזר עד מאוד שהלבוש מביא גר"א, עד שתפסתי שצ"ל "הרג"א" [=הרב גור אריה], שאכן כותב כך במפורש עיי"ש.
עד מתי?
אין מכון או מישהו פרטי שיקום ויקח על עצמו את המלאכה להוציא לאור את מפרשי רש"י [ויש עוד מפרשים שנשמטו שם] בצורה נאותה כראוי לדבר חשוב זה?

צודק, אבל קודם כל שתהיה מהדורה נורמלית של פירוש רש"י עצמו...
ב"ה יש לי קביעות בלימוד חומש רש"י, ואני לומד בחומש הנפוץ "המאור", הפיסוק ברש"י שם מזעזע
(חומשי עוז והדר אאל"ט עדיפים מבחינה זו).

טור ושו"ע יו"ד מכון ירושלים נדה כרך א' עמוד עא
במחצית השקל ס"ק כב שורה שניה על זה ככתב צ"ל על זה כתב

פסקי תשובות
חלק שישי
ס' תקנא הערה 276
וז"ל סידור יעב"ץ הו"ד בשע"ת סק"י ע"כ
ואין זה בשע"ת סק"י אלא בברכ"י באתו ציון(בכלל אין שע"ת סק"י בסימן זה)
ובשע"ת נמצא על דברי הרמ"א בסעיף ז'

טעות מענינת: בפרי מגדים (יו"ד שפתי דעת סימן יח סקל"א) כתב בשם כנסת הגדולה סקל"ב, ואינו שם, ובמהדורת מכון ירושלים תיקנו לס"ק סב, ובדברי חיים חיו"ד ח"ב סימן טו (המהדורה המובאת בפרויקט השו"ת) כתוב בשם כנסת הגדולה סקס"ב ובהערות שם כתבו שצ"ל ס"ק לב.

לידיעת הציבור!!
שני ספרים המופיעים באוצר ומלאים בטעיות [חלק לא תוקנו מהמקור]
ברכי יוסף מהדורה חדשה
כנסת הגדולה מכון הכתב [לא עשו כלום].

טעות נפוצה אצל אחינו האשכנזים: יש גם רש"י בש"ס עם טעות שכזו:

הרש"י בש"ס (שבת ט או י ע"א) תוקן במהדורה המאוחרת של וילנא , אבל הש"סים המצולמים לא תמיד צולמו מהמהדורה האחרונה

יש רש"י בזבחים קט"ו ע"א, אבל גם שם בשסי"ם החדשים שבאוצר החכמה, כבר תוקן.

[color=#FF4040]כנסת הגדולה מכון הכתב [לא עשו כלום].[/color]
אם לא היו עושים כלום אז ניחא, אבל הבעיה שעשו גם עשו, ופתחו ראשי תיבות ובכך הנציחו טעות לדורות בלי אפשרות לבדוק, פעמים רבות מובא שם ס' תורת הבית סי' פלוני, ונלאיתי למצוא, עד שבדקתי שהיה כתוב בראשי תיבות ת"ה והכוונה לתרומת הדשן בסי' פלוני, ובאו ה'חכמים' ופתחו ראשי תיבות, והיתה בכיה לדורות.

אשכול זה נשכח מאנ"ש ברבות הזמן, עברתי עליו כעת וראיתי בו נידונים שעוררו לאחרונה דיון כמו 'שולחן ערוך הבהיר' וכדו'

ישיבישקייט כתב:ישיבות בני הזמנים?

תפסת אותם על 'ישיבות בני הזמנים', אך מה עם 'ימים על ימי מלך יוסיפו שנותיו כמו דור ודור'?

ברמב"ם מהדורת שבתי פרנקל הלכות שבת פ"ח ה"ה ציינו הן בליקוטים (בשם 'קובץ' מה זה?) והן בספר המפתח לדברי הקרבן העדה על הירושלמי מס' שבת ובסוגריים (דף כ"ט ע"א). מלבד זאת שבירושלמי נהגו לציין את הפרק וההלכה וגם הדף, והם לא ציינו אלא דף מבלי לציין לאיזה מהדורת ירושלמי הם מכוונים.
חפשתי בירושלמי מהדורת ווילנא ומצאתי שכיווני לדברי הירושלמי בדף נ' ע"ב "כל אילין שיעוריא אם לאוכלין כגרוגרות" אבל גם שם לא ראיתי הפי' שהביאו בשם הקב"ע, עד שראיתי שזה בהגהות "שיורי קרבן" שנדפס לבסוף.

ויש לתקן כל זה בהמהדורה הבא (מלבד שספר המפתח על זמנים שהיה החלק הראשון ממהדורת פרנקל שי"ל, הוא עבודה קלושה נגד שאר חלקי ספר הי"ד, האם מתכוננים במכון הנ"ל לערוך את כ"ז מחדש?)

בשם 'קובץ' מה זה?

ספר קובץ להג"ר נחום טרייביש אבד ניקלשבורג. כן כתבו בשער.

אוצר החכמה כתב:

בשם 'קובץ' מה זה?

ספר קובץ להג"ר נחום טרייביש אבד ניקלשבורג. כן כתבו בשער.

תודה רבה

מצאתיה בספרו "ספר קובץ על יד החזקה" להג"ר רבי נחום טריביטש נ"י אב"ד נ"ש:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 31&hilite=
ומשם הטעות נובע, כי הנ"ל אכן ציין לדברי הירושלמי דף כ"ט ע"א, אבל בוודאי לא כוונתו להירושלמי מהדורת ווילנא שנדפס הרבה אחר הדפסת ספר הקובץ (שנדפס בשנת תקצ"ה)

הרב הנ"ל גם חיבר ספר שלום ירושלים על הירושלמי שנדפס עם הירושלמי בעיר ווין שנת תקפ"א, והדפים שציין בספרו קובץ הם ממהדורא ההוא:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=60
ושם נדפס הקטע בדברי הקרבן העדה על הדף (ורק במהדורת ווילנא נשמט מהדף ונספס בשיורי קרבן בסופו)

האשכול כאן נסוב על טעויות בני ימינו, אבל מעניין לעניין באותו עניין, הנה טעות קדומה שנשתרבב הלכה למעשה, והערתי עליה באשכול אחר viewtopic.php?f=7&t=15874#p149156

בקובץ גינת ורדים (היו"ל בארה"ב על ידי חסידי סאטמאר פלג מהרז"ל) בכמה גליונות האחרונים יש אחד מחברי המערכת שם שמביא כל מיני שגיאות וכו' שיש בפרי מגדים הוצאת מכון ירושלים, והגיע שמה לכמה מאות שגיאות מסוגים שונים [דהיינו גם דברים שכאילו תיקנו ולא היה צורך בהם כו'ו]

בחזון איש השחור על מסכת עירובין סו: פתיחת ר"ת בצורה לקויה שבחזו"א המקורי (עירובין סי' פה סק"ו) הנוסח 'לכאורה נראה דרבא פליג עליה דר"י, ואפשר דרבא ס"ל דר"י נמי בנתנו עירובן בפנימית, ושכח אחד מן החיצונה אמר למימריה', והם פתחו דרבא פליג עליה דרבי יוחנן ואפשר דרבא ס"ל דרבי יוחנן, וברור שזו טעות, וצריך לפתוח בב' המקומות 'דרב יוסף' שנזכר שם בראש העמוד, [שודאי רבא שם דיבר בדעת שמואל הבר פלוגתיה של ר' יוחנן ולא בדעת ר' יוחנן, וע"ע לקמן בדף סח., בדעת רבא]. ויש להליץ על זה מאמר חכמינו 'אדום הוא אלא שלקה'.

חוט שני הלכות ריבית. מהדו' תשס"ד.
פרק שני סק"ב בתחילתו. (עמ' לט)
נדפס: ולענין מומר להכעיס שלא יצא מן הכלל.
ט"ס וצ"ל: ולענין מומר לתאבון.

שמעתי לפני זמן שיעור מרב חשוב מאד על צדקה ובמהלכו הוא אמר כמה פעמים שאושא תיקן שהמבזבז לא יבזבז יותר מחומש בגלל ש...

תקנת אושא...

וכן בספר חשוב מאד אחד כתב ששני ראשונים סוברים דלא כמנ"ח ואדם המסכן עצמו יש מצוה להצילו, והם מהר"ם ב"ר ברוך ומהר"ם מרוטנבורג...

[ואם לא הבנת מה מצחיק, יכולת לחבר את הספר הזה בעצמך...]

כמו ההוא שכתב שיש מחלוקת הדרישה והסמ"ע...

כמדומני שהאשכול הוא על טעויות מודפסות, לא על טעויות בשיעורים שבע"פ

מצאנו גם להש"ך שמצרף דעת רבינו תם ורבי יעקב ב"ר מאיר

יורה_דעות כתב:מצאנו גם להש"ך שמצרף דעת רבינו תם ורבי יעקב ב"ר מאיר

איפה?

ואתה בטוח שלא הכוונה ר"ת וריב"ם היינו רבנו יצחק ברבי מאיר?

ש"ך חו"מ עה' פג' בשם ר"ת וריב"מ, ומעתיק את התשובה שבסופה חתום רבי יעקב בר' מאיר

יורה_דעות כתב:ש"ך חו"מ עה' פג' בשם ר"ת וריב"מ, ומעתיק את התשובה שבסופה חתום רבי יעקב בר' מאיר

תשו' מיימוני הנזכר בדברי הש"ך אינו לפני. אבל בש"ך המצוי בספרייתי, כתוב: ר"ת (וריב"ם) - כלומר, גם לא מפורש רבי יעקב, וגם מוסגר בסוגריים עגולות.

כל המובא בתשובות מיימוניות מובא בש"ך. וכוונת ההערה הנ"ל, שבתחילת התשו"מ מקדים העניין, ואח"כ כותב: זו תשובת ר"ת, ומביאה בשלמותה עד החתימה יעקב ב"ר מאיר - ואי נימא שהסוגריים (ריב"ם) הן במקור, א"כ הרי דלא דק וסבר שהחותם הוא שכתב את כל העניין שבתשו"מ מתחילתו כולל המילים "זו תשובת ר"ת". ואכן פלא הוא.

להיפך אם הסוגרים הם במקור הוי"ו טעות כי למה שיכתוב בסוגרים, אלא כוונתו תשובת ר"ת (ריב"ם) כלומר שהסביר שהחתום ריב"ם הוא ר"ת.