פורום אוצר החכמה

אגב בצרפת יש רשת חנויות ספרים שמדפיסה ספרים במקום.
ומשלמת למו"ל תמלוגים לפי ספר.
אימוץ של מודל זה יכול להפחית את הסיכון הכספי של המו"ל.
ואת הטירחה שבהפצה.
(כמובן לא אפשרי בכריכה קשה)

מלפנא כתב:אגב בצרפת יש רשת חנויות ספרים שמדפיסה ספרים במקום.
ומשלמת למו"ל תמלוגים לפי ספר.
אימוץ של מודל זה יכול להפחית את הסיכון הכספי של המו"ל.
ואת הטירחה שבהפצה.
(כמובן לא אפשרי בכריכה קשה)

לא צריך ללכת לצרפת לשם כך. הדבר נפוץ וכאשר נכנסים להיברו בוקס, בהרבה ספרים ניתן להזמין אותם ישירות מהאתר אצל אמזון או לולו. אולי היה ראוי לעשות כזה קישור מאוצר החכמה, הרבה יותר יעיל זול ויפה מאשר להדפיס בבית. בזמן האחרון רכשתי באמזון את הכרך השביעי של ספר תפארת צבי על הזוהר שי"ל מכת"י המחבר. יש לשים את ההודעה הבאה בסרגל החיפוש. ספרים מסויימים ניתן להזמין בכריכה קשה
(Sefer Tiferes Zvi (Volume 7

אגודות הגניזה חייבים להכיר תודה לבעלי אוצר החכמה ,מאחר והרבה מדפיסי ספרים מורידים בכמות ההדפסה עקב שהכניסו אותם באוצר,שבסופו של יום הרבה פעמים זה מגיע לגניזה. כמו"כ רוב מדפיסי הספרים גם חייבים להכיר תודה כי המציאות הייתה עוד לפני האוצר שלא הצליחו להתפרנס מהדפסת הספרים כך שע"י הדפסה של פחות ספרים יש פחות הוצאות. ולעצם העניין לענ"ד לעולם לא ישווה ספר המודפס לספר דיגטלי מבחינת ההרגשה והנוחות והתחברות לספר ככה שלא צריכים להיות מאוימים מהמאגרים.

הפטנט שלי הוא להוציא מהדורות קטנות כמות ולשדרג שוב ושוב בשינויים ותוספות, וכך העלויות לא גדולות, וכמעט ואין הפסדים, וכמעט כל ספרי נשלחו לאוצה"ח והיברו בוקס ואוצרות הפוסקים במהדורה דיגיטאלית, עם הרבה פחות איורים וכדו', ושם גם נמצאת בד"כ רק הוצאה אחת בלבד, ובכל ספר יש רשימה של כל ספרי.
פעמים רבות קיבלתי משוב מתושבי חו"ל או העיירות הרחוקות של א"י - שבדרך הטבע לא היו מגיעים לספרים שלי, ובפעמים רבות רכשו ספר אמיתי שראו באוצר, או ספרים אחרים מפרי מקלדתי, כך שניתן לדון על ירידת המכירות, אך בעידן הדיגיטאלי זו לא חייבת להיות בעיה - שהרי גם ירדו ההוצאות, ועלתה התפוצה.
ובקשר לפרנסה - הרי בראש השנה זה נקבע, לא כן?
ואני מציע למחברי הספרים שאמורים להיות בעיקר במאגרים - ללכת על גודל A5 או מקסימום B5 - שאז אורך השורות קל לקריאה, וכמו כן להקפיד להפיק פי די אף עם קישוריות פעילות - שמקילות ביותר על השימוש, ואילו בדידי הוה תליא - הייתי משאיר גם צבעים שונים לכותרות.

שוב ושוב כותבים כאן רק על הוצאות ההדפסה עם ניחומים על פרנסה מהשמיים וכו',
אך העיקר והוא הפידבק שמקבל המחבר ממכירת הספרים אין במאגרים האלקטרוניים.

גימפעל כתב:שוב ושוב כותבים כאן רק על הוצאות ההדפסה עם ניחומים על פרנסה מהשמיים וכו',
אך העיקר והוא הפידבק שמקבל המחבר ממכירת הספרים אין במאגרים האלקטרוניים.

העתק מייל שקבלתי
"לכבוד ...
הנה אנחנו כולל בעיר גיטסהעד אנגליה שלומדים עכשיו מס' ..., וברצוננו לדעת האם אפשר להשיג הספר ... עמ"ס ... (שראינו ב"אוצר החכמה") באנגליה? ואם אי אפשר, האם נוכל לשלם לך ישר ותשלח לנו את הספר? לפי הנראה תהיה בהשגת הספר תועלת גדולה ללומדי הכולל.
בברכת חג כשר ושמח,
תודה רבה,
דוד ...

כל בני החבורה כבר מקבלים הרבה תועלת מהספר.
דוד ..."

יפה,
זו היא דוגמה להשפעה חיובית של ה'אוצר'.

גימפעל כתב:שוב ושוב כותבים כאן רק על הוצאות ההדפסה עם ניחומים על פרנסה מהשמיים וכו',
אך העיקר והוא הפידבק שמקבל המחבר ממכירת הספרים אין במאגרים האלקטרוניים.

מדוע אתה סבור שאין פידבק במאגרים אלקטרוניים? זה היינו הך. אם אני רואה ספר במאגר ורוצה להעיר משהו למחבר אני מחפש כתובת מייל או טלפון ומתקשר. בקשר לביקורות, תעיין בהמעיין שם כל רבעון הרב יואל קטן סוקר ספרים חדשים, חלקם בדפוס וחלקם אלקטרוניים. ובנוסף הנה כאן בפורום מדסקסים הרבה ספרים שבאוצר כיון שכולם יכולים לראות אותם, מה שאין כן ספר מודפס שבדרך כלל רק למעטים יש (חוץ כמובן מרבי המכר).

זאב ערבות כתב:

מלפנא כתב:אגב בצרפת יש רשת חנויות ספרים שמדפיסה ספרים במקום.
ומשלמת למו"ל תמלוגים לפי ספר.
אימוץ של מודל זה יכול להפחית את הסיכון הכספי של המו"ל.
ואת הטירחה שבהפצה.
(כמובן לא אפשרי בכריכה קשה)

לא צריך ללכת לצרפת לשם כך. הדבר נפוץ וכאשר נכנסים להיברו בוקס, בהרבה ספרים ניתן להזמין אותם ישירות מהאתר אצל אמזון או לולו. אולי היה ראוי לעשות כזה קישור מאוצר החכמה, הרבה יותר יעיל זול ויפה מאשר להדפיס בבית. בזמן האחרון רכשתי באמזון את הכרך השביעי של ספר תפארת צבי על הזוהר שי"ל מכת"י המחבר. יש לשים את ההודעה הבאה בסרגל החיפוש. ספרים מסויימים ניתן להזמין בכריכה קשה
(Sefer Tiferes Zvi (Volume 7

אם מזמינים כריכת ספרים אצל אמאזון, הכריכה הוא מצד הימין או כספרי אנגלית?

אם הספר בעברית, הכריכה היא מימין כמו כל ספר בעברית.

יש הבדל בין סוגי הספרים.
אוצר החכמה היא תוכנת חיפוש. א"א ללמוד ספר מתוך מחשב. אפשר לעיין בספר. זה לא צורה של לימוד. וכאשר קדמוני כאן.

לגבי הספר המדובר כאן, גנזי חג הסוכות, לא נראה לי שיש מישהו אחד שקנה אותו רק בגלל שזה לא נכנס לאוצר החכמה.
הוא מיועד לקהל מסויים בציבור, (לדוג' יש הרבה אברכים שלא יציצו את זה, הם יעדיפו עוד ספר של מ"מ על תחילת המסכת שהם לומדים וכיו"ב). אבל הציבור שצורך את הספר הנ"ל, הוא צורך על מנת ללמוד בו. כך שגם אם זה היה נכנס לאוצה"ח, זה היה נמכר לא פחות.

הוספה

שו"ר שזה אחר מחקר מעמיק.. http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 98#p170947

דרופתקי דאורייתא כתב:לגבי הספר המדובר כאן, גנזי חג הסוכות, לא נראה לי שיש מישהו אחד שקנה אותו רק בגלל שזה לא נכנס לאוצר החכמה.
הוא מיועד לקהל מסויים בציבור, (לדוג' יש הרבה אברכים שלא יציצו את זה, הם יעדיפו עוד ספר של מ"מ על תחילת המסכת שהם לומדים וכיו"ב). אבל הציבור שצורך את הספר הנ"ל, הוא צורך על מנת ללמוד בו. כך שגם אם זה היה נכנס לאוצה"ח, זה היה נמכר לא פחות.

אני מבין שאתה אומר את זה אחרי סקר שוק עמוק, אשמח אפוא לראות את הסקר המלא.
והאם את ההודעה הזו ראית?
viewtopic.php?f=7&t=41888#p484921

האם נכתב כאן על הענין שיש שמוציאים ספרים במהדורה דיגטלית בלבד, כלומר לא נדפס מעולם.
הבנתי שיש ספרים כאלה שנכנסים לאוצה"ח.
לדעתי זה דבר לא ראוי, כי אחרי שאני אצטט מספר מסויים כך וכך, הוא יחליף את הספר בגירסא הבאה..
בקיצור, עיקר המעלה של ספר מודפס יותר מדברים בעל פה, זה הבטחון וההשקעה להוציא ספר בצורה שהיא אל-חזור, ועל כן עליו להשקיע היטב לפני שמוציא מדבריו לרבים.
תופעה של ספר דיגטלי תגרום שכל הודעה שנכתבת מקופיא כאן בפורום לדוגמא, יאסוף אותה בעל הניק ויצרף הכל לספר.. וכאשר יעירו הערות - הוא יתקן את ההודעה, סליחה, את הספר..

מה דעתכם?

נטען כן לעיל.

כרמי שלי כתב:נטען כן לעיל.

יש"כ. אבל למעשה האוצר מכניס ספרים כאלה.

משעה שנכנס לאוצר, לכאו' כבר אי"ז בשליטת המחבר לשנות.

כרמי שלי כתב:משעה שנכנס לאוצר, לכאו' כבר אי"ז בשליטת המחבר לשנות.

עד הגירסא הבאה..

תם מה הוא אומר כתב:

כרמי שלי כתב:משעה שנכנס לאוצר, לכאו' כבר אי"ז בשליטת המחבר לשנות.

עד הגירסא הבאה..

אז יש להציע לאוצה"ח לסרב לעדכן ספרים דגיטליים [או לציין שזה מהדורה שניה כפי שנוהגים בספרים מודפסים]

ברור שאנחנו מכניסים ואין טוב מזה שהמחבר יתקן את דבריו אם גילה בהם טעויות.
כל מי שמצוי בספרי תורתינו הקדושה יודע שהראשונים דוגמת רש"י הוציאו מהדורות חוזרות ונשנות של דבריהם ותיקנו בכל פעם וכן בספרים שנדפסו במאות השנים האחרונות תיקנו במהדורות מאוחרות דברים שהעירו עליהם במהדורות קודמות. הן מחברים שהדפיסו מהדורות שניות (דוגמת הקצות) והן מדפיסים שהדפיסו ספרים במהדורות חדשות ואז תיקנו טעויות שנפלו. (לדוגמה ראה את הגהות הכנסת הגדולה על הטור ב"י ותראה איזה דבר "לא ראוי" עשו כל המדפיסים שהכניסו את הגהות הכנה"ג בפנים וממש יתרו את הגהותיו ח"ו..)

מטרת הוצאת ספרים היא לא ליצור שיח של ביקורת על ספרים אלא ללמד את העם ד"ת ואם רואה המחבר ששגה חובה עליו לתקן את ספרו בפרט אם עלול להביא לידי מכשול. ואם היום הדבר אפשרי באופן קל יותר מאשר פעם אשרינו ומה טוב חלקנו בזה ובבא.

אם המחבר רוצה לתקן ולכתוב תיקנתי בגלל הערת פלוני (אם זו הסיבה באמת ולא שהוא עצמו חזר בו או שמע ממישהו אחר) הדבר ראוי אבל אין זה עסקו של אוצר החכמה ויש לדון בזה מדין אומר דבר בשם אומרו אם יש חיוב גמור בזה ואכמ"ל.

ולבעייה של תם מה הוא אומר יש פתרון פשוט.
תעתיק את הקטע עליו אתה מעיר (היום זה הרי קל מאד) ותציין שכך כתוב במהדורה שלפניך שראית אותה בשנת תשע"ט. ומעתה יידעו כולם שאם בשנת תש"פ יהיה כתוב אחרת הרי ידך פעלה ועשתה את התיקון בהערתך החשובה ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב.

מגמה הפוכה מההודעה הפותחת של האשכול:


מה המטרה בזה?
(גם אם היה מתקיים בפועל)

יכול להיות שזה נכתב כבר...

יש מחברים שאין להם גישה לרשת, ויש להם רק את החומר שבאוצר. וכשמביאים את הגירסאות שבדפו"י של איזה ספר, הם מזכירים רק את הדפוסים הנמצאים באוצר.

יהודה בן יעקב כתב:מגמה הפוכה מההודעה הפותחת של האשכול:

צילום מסך 2022-12-01 011311.jpg

מה המטרה בזה?
(גם אם היה מתקיים בפועל)

להבנתי הוא נתן רשות לאוצר להכניס רק את המהדורה הקודמת של ספרו.

גימפעל כתב:להבנתי הוא נתן רשות לאוצר להכניס רק את המהדורה הקודמת של ספרו.

אבל מה הענין בהגבלת זמן "עד שנת תשע"ט"?