פורום אוצר החכמה

גם מזה לא יצא לו

אוצר החכמה כתב:

סליחות כתב:למען הסר ספק, כל ספר הלכה שיד רבים ממשמשת בו (ק"ו בתוספת כל המעלות שפורטו בתגובתו של רון), וימצא בו בכרך אחד יותר משתי טעויות בציון מקומות, יזכה ממני לאשכול. ללא משוא פנים. אפילו יהיה זה ספרו של מורי ורבי המובהק. אם תעשה את אותו הדבר, אהיה הראשון לתמוך בך.

.

אתה יכול כבר לפתוח על הספרים האלה. בית יוסף שולחן ערוך הגהות הרמ"א לשולחן ערוך. מג"א באר היטב פ"ת משנה ברורה ועוד ועוד ללא סוף.

נכון, רק שיש שני הבדלים:

א) הב"י וכו' אינם יכולים עדיין להגיה ולתקן את הספרים של עצמם בשונה מילקוט יוסף.

ב) המקומות שבהן נפלו טעויות ציון בב"י וכו' כבר מוכרים וידועים במהדורות המוערות של מכון ירושלים ומכון המאור.

משובב את הנפש לראות את ההערצה לספר.

אנשים השקיעו מאות אלפים לההדיר את הבית יוסף בתיקונים והערות.

והנה כאן אנשים נהדרים, שהחליטו לקחת יוזמה ולהתחיל לכתוב את ההערות וההפניות לספר ילקוט יוסף, מעצמם ובחינם.

לא מובן איך משיח עדיין לא בא.

אופס.. אז התכוונת לכל ספר הלכה שיד הרבים ממשמשת בו והמחבר עודנו בחיים...
כיוון שאיני רגיל בספרי מחברי זמנינו איני יודע לתת לך שמות, אבל אני מעריך שכמעט כל ספר שתבחר יהיו בו יותר משתי שגיאות בציון מ"מ בכל כרך. (למה לחשוב שמחברי זמנינו טובים מרבותינו נוחם עדן? )
אבל אז אולי תגיד שהתכוונת לכל מחברי זמנינו שחיברו ספר הלכה שיד הרבים ממשמשת בו ויש בו לפחות כך וכך כרכים. או שהמחבר הוא מחבר ספרים בן מחבר ספרים..

לי לא מפריע בכלל שמעירים על טעויות בספר. ואני חושב שהמחבר צריך לשמוח בזה שמתקנים את דבריו. כמו שהב"י וודאי היה שמח על כל התיקונים שעשו בספריו. מה שבעיני תמוה הוא ההתבטאות.

חושבני שאם אכן המטרה היא רק לצורך תיקון בעתיד ולמשנה זהירות בהעתקת מ"מ מהספר כפי שאכן נראה מדברי פותח האשכול, ולא כנסיון חיטוט בכליו של מחבר הספר לצורך ניגוח, כדאי לשנות את שם האשכול הנוכחי ודומיו לדוגמא:
תיקוני ט"ס בספר ילקוט יוסף.
תיקוני ט"ס בספר פסקי תשובות.
תיקוני ט"ס בספר פלוני אלמוני.
וכך תהיה תועלת ללומדים ולמחברי הספרים בבואם להדפיס מהדורא בתרא וגם לא יהא נראה כפגיעה בכבוד החכמים.

אוצר החכמה כתב:אופס.. אז התכוונת לכל ספר הלכה שיד הרבים ממשמשת בו והמחבר עודנו בחיים...
כיוון שאיני רגיל בספרי מחברי זמנינו איני יודע לתת לך שמות, אבל אני מעריך שכמעט כל ספר שתבחר יהיו בו יותר משתי שגיאות בציון מ"מ בכל כרך. (למה לחשוב שמחברי זמנינו טובים מרבותינו נוחם עדן? )
אבל אז אולי תגיד שהתכוונת לכל מחברי זמנינו שחיברו ספר הלכה שיד הרבים ממשמשת בו ויש בו לפחות כך וכך כרכים. או שהמחבר הוא מחבר ספרים בן מחבר ספרים..

לי לא מפריע בכלל שמעירים על טעויות בספר. ואני חושב שהמחבר צריך לשמוח בזה שמתקנים את דבריו. כמו שהב"י וודאי היה שמח על כל התיקונים שעשו בספריו. מה שבעיני תמוה הוא ההתבטאות.

1. לא עסקתי בהערכות אלא בעובדות. אני עקבי בדברי וחוזר ואומר שלא אשא פנים לשום ספר שידי רבים ממשמשות בו ואמצא בו באקראי יותר משתיים שלוש טעויות בכרך אחד. יש בו מבחינה סטטיסטית סיכוי גבוה מאוד לטעויות. וחובה לפרסם כדי למנוע מכשול למי שרוצה להסתמך על ציוניו. דא עקא, שאין בידינו זמן לשבת ולהגיה ספרים (בשונה מאנשי מכונים שיושבים ועושים מלאכתם), ולשם כך בדיוק יש פורומים שאפשר לרכז בהם מידע מועיל זה על ידי המשתתפים ולברר יחדיו טיב הגהתם של ספרים.

2. אני חוזר ואומר: טעויות בציונים בספרים נפוצים צריך לפרסם ולא משנה מה. אישית, הייתי מוקיר תודה גדולה למי שהיה מעמיד אותי על טעות בציון מ"מ בספר שהייתי כותב.

3. לא ישבתי וחיפשתי בספר הנ"ל טעויות. הן נמצאו באופן אקראי ביותר באמצעות שימוש באוצר בנושא שבו עסקתי. לא צריך לקחת את זה באופן אישי, עדתי או פוליטי. איני מתכוון להצטדק עוד בנושא זה.

אוצר החכמה כתב:אופס.. אז התכוונת לכל ספר הלכה שיד הרבים ממשמשת בו והמחבר עודנו בחיים...
כיוון שאיני רגיל בספרי מחברי זמנינו איני יודע לתת לך שמות, אבל אני מעריך שכמעט כל ספר שתבחר יהיו בו יותר משתי שגיאות בציון מ"מ בכל כרך. (למה לחשוב שמחברי זמנינו טובים מרבותינו נוחם עדן? )
אבל אז אולי תגיד שהתכוונת לכל מחברי זמנינו שחיברו ספר הלכה שיד הרבים ממשמשת בו ויש בו לפחות כך וכך כרכים. או שהמחבר הוא מחבר ספרים בן מחבר ספרים..

לי לא מפריע בכלל שמעירים על טעויות בספר. ואני חושב שהמחבר צריך לשמוח בזה שמתקנים את דבריו. כמו שהב"י וודאי היה שמח על כל התיקונים שעשו בספריו. מה שבעיני תמוה הוא ההתבטאות.

זה נכון שכל מחבר שמח על תיקון, ואפשר לשלוח לו וכתובתו של נשוא האשכול ידועה לכל צורב. ומידיעה הוא שמח על כל תיקון וכל הארה כדרכה של תורה.
אבל כשמפרסמים זאת ברבים זה נותן טעם לפגם, בפרט כשרואים מי מפרסם, וד"ל.

סליחות כתב:

אוצר החכמה כתב:אופס.. אז התכוונת לכל ספר הלכה שיד הרבים ממשמשת בו והמחבר עודנו בחיים...
כיוון שאיני רגיל בספרי מחברי זמנינו איני יודע לתת לך שמות, אבל אני מעריך שכמעט כל ספר שתבחר יהיו בו יותר משתי שגיאות בציון מ"מ בכל כרך. (למה לחשוב שמחברי זמנינו טובים מרבותינו נוחם עדן? )
אבל אז אולי תגיד שהתכוונת לכל מחברי זמנינו שחיברו ספר הלכה שיד הרבים ממשמשת בו ויש בו לפחות כך וכך כרכים. או שהמחבר הוא מחבר ספרים בן מחבר ספרים..

לי לא מפריע בכלל שמעירים על טעויות בספר. ואני חושב שהמחבר צריך לשמוח בזה שמתקנים את דבריו. כמו שהב"י וודאי היה שמח על כל התיקונים שעשו בספריו. מה שבעיני תמוה הוא ההתבטאות.

1. לא עסקתי בהערכות אלא בעובדות. אני עקבי בדברי וחוזר ואומר שלא אשא פנים לשום ספר שידי רבים ממשמשות בו ואמצא בו באקראי יותר משתיים שלוש טעויות בכרך אחד. יש בו מבחינה סטטיסטית סיכוי גבוה מאוד לטעויות. וחובה לפרסם כדי למנוע מכשול למי שרוצה להסתמך על ציוניו. דא עקא, שאין בידינו זמן לשבת ולהגיה ספרים (בשונה מאנשי מכונים שיושבים ועושים מלאכתם), ולשם כך בדיוק יש פורומים שאפשר לרכז בהם מידע מועיל זה על ידי המשתתפים ולברר יחדיו טיב הגהתם של ספרים.

2. אני חוזר ואומר: טעויות בציונים בספרים נפוצים צריך לפרסם ולא משנה מה. אישית, הייתי מוקיר תודה גדולה למי שהיה מעמיד אותי על טעות בציון מ"מ בספר שהייתי כותב.

3. לא ישבתי וחיפשתי בספר הנ"ל טעויות. הן נמצאו באופן אקראי ביותר באמצעות שימוש באוצר בנושא שבו עסקתי. לא צריך לקחת את זה באופן אישי, עדתי או פוליטי. איני מתכוון להצטדק עוד בנושא זה.

מזל טוב על ההודעה ה-500
למה חובה לפרסם? לעולם אל תסמוך על שום מקור בספר ותעתיק ממנו, גם מפני הטעויות וגם מפני מלאכת ה' רמיה, אם לא ראית את הספר בפנים אל תציין אותו. וחבל על אלה שמעתיקים ערימות של מקורות, וסומכים על האנשים שיבינו שהם פתחו את כל הספרים האלה, אך שוב מתגלה קלונם שהם העתיקו הכל מהיביע אומר וילקוט יוסף. ויש רבים כאלה (אחד מהם העתיק מבר אילן תשובה מיביע אומר ומרוב פזיזותו שכח למחוק עת ה+ וה/).

כמעיין המתגבר כתב:
מזל טוב על ההודעה ה-500
למה חובה לפרסם? לעולם אל תסמוך על שום מקור בספר ותעתיק ממנו, גם מפני הטעויות וגם מפני מלאכת ה' רמיה, אם לא ראית את הספר בפנים אל תציין אותו. וחבל על אלה שמעתיקים ערימות של מקורות, וסומכים על האנשים שיבינו שהם פתחו את כל הספרים האלה, אך שוב מתגלה קלונם שהם העתיקו הכל מהיביע אומר וילקוט יוסף. ויש רבים כאלה (אחד מהם העתיק מבר אילן תשובה מיביע אומר ומרוב פזיזותו שכח למחוק עת ה+ וה/).

זו גישה לא נכונה לענ"ד.
אל תשכן באהלך עולה.
מספרים נפוצים ששוגים במ"מ ומייחסים לחכמים דברים שלא היו, ניתן למצוא השלכות מיידיות, ויש בזה יתרון וחיסרון. היתרון הוא שאפשר לגלות העתקות. והחיסרון שאנשים רואים את זה ומתרשמים שכך סבר פלוני ואלמוני להלכה וזה עשוי להשפיע גם בכתיבת חידושי התורה שלהם או על פסקי ההלכה שלהם, מאחר שהם אומרים: 'בוודאי בעל אותו ספר שהוא נפוץ, דקדק והגיה את ספרו' והם לא טורחים לבדוק במקור כי אולי אין להם אותו או כי אינו בהישג ידם באותו זמן וכדו'. ניקח לדוגמה מקרה שבו רב מסויים קורא באותו ספר ואחר כך מוסר שיעור בעל פה המתבסס על אותן מקורות שהן שגיאה, והוא אומר שכך דעת פוסק פלוני ואלמוני מבלי לדעת שהוא מוטעה.

נ.ב. שיניתי את שם האשכול.

לפענ"ד, הזעקות מגיעות מהבחינה ההפוכה בדיוק, וד"ל [לחפצים בביאור הדברים - אפשר בפרטי (איני חושש לכתוב זאת אף בגלוי, אלא שאינני רואה בכך צורך לע"ע)].
ובאמת, אפשר שיש מקום לעשות תת-פורום מיוחד לציוני תיקונים, הערות והגהות בכל הספרים שבארון היהודי.
לנעלבים - יש כאן אשכול להגהות בנוסח התלמוד, ומה לכם כי תלינו?!

האמת שבאשכול זה כתבו בכבוד ויש תועלת בהערות. אבל עדיין התעוררותם של כמה ניקים נרדמים (שכל הודעותהם בפורום נגד הילקו"י) מעוררת חשד

א. לענ"ד דווקא חשיבותו [ולענ"ד היא רבה, הן מצד איכות החיבור עצמו והן מצד תפוצתו והשפעתו] של 'ילקוט יוסף' ולא הרצון ללהמעיט בערכו ח"ו, היא המצדיקה אשכול המיוחד לו.
ב. כאן על הצורך בבדיקת המקורות עצמם [בפסקה ו על ילקוט יוסף] -
https://safranim.com/%D7%92%D7%99%D7%9C ... %95%D7%A8/

מתוך שלחן המערכת ח"ב עמוד תד.

וכן כתב המהר"ח פלאג'י בשם החקרי לב (חאו"ח סימן ד)....

האמת היא שזה ציטוט מדברי הגר"ח פאלאג'י בשו"ת חקקי לב חאו"ח סימן ד, שמביא בשם זקינו בעל החקרי לב, בתשובה שנדפסה בשו"ת סמיכה לחיים.

בשו"ע סימן י' סע' ח: הכנפים צריך שיהיו מרובעות ולא שיהיו עגולות.
באחרונים מובא בשם הספרי שאין עיגול נקרא כנף, מ"ב, כה"ח או"ח סי' י' סק"ג ובדברי מנחם ח"א סי"ד סק"א.
חיפשתי באוצר היכן מובא הספרי הזה, וקיבלתי תוצאות בודדות שבאף אחת מהן לא צוין המקור בספרי, חוץ מהספר ילקוט יוסף ח"ב הלכות ציצית שמציין לספרי בשלח פיסקא קט"ו. ניגשתי למקור ועיינתי בפיסקה קט"ו הארוכה מתחילתה ועד סופה ולא ראיתי לכך זכר לכאורה. טרם שהחלטתי לשאול כאן בפורום החלטתי לפנות לספר 'הלכה ברורה' וראיתי שציין על אתר ס"ק נח שמציין לספרי פרשת כי תצא אות רל"ד. והדברים שם.

כף זכות:
החיבור ילקוט יוסף הוא יצירה גדולה ואי אפשר שיהיה לבר בלא תבן. וכפי שאמרו באשכול אחר מלאכת ההגהה הייתה כנראה עליו בלבד, בשונה מ'הלכה ברורה' שהגיהו אותו מספר מגיהים וניכר שהציונים בו מדויקים יותר.

סליחות כתב:כף זכות:
החיבור ילקוט יוסף הוא יצירה גדולה ואי אפשר שיהיה לבר בלא תבן. וכפי שאמרו באשכול אחר מלאכת ההגהה הייתה כנראה עליו בלבד, בשונה מ'הלכה ברורה' שהגיהו אותו מספר מגיהים וניכר שהציונים בו מדויקים יותר.

למי שיש תיקונים, מוזמן לשלוח להרב המחבר, הוא עובד כעת על הוצאת החלקים הראשונים מחדש. ואני מאמין שישמח על כל תיקון.
לגבי ההלכה ברורה שציינת, גם שם מצאתי טעויות במקורות, וזאת למרות שיש לזה כמה עורכים ומגיהים, וכשם שאי אפשר... נאמר גם על ספר זה.

כמעיין המתגבר כתב:למי שיש תיקונים, מוזמן לשלוח להרב המחבר, הוא עובד כעת על הוצאת החלקים הראשונים מחדש. ואני מאמין שישמח על כל תיקון.

ומה הוא יעשה כאשר ל"תיקונים בציוני המקורות" ישנה גם השפעה על עצם הפסיקה?

אם הכל או עיקר הדברים מבוססים על הציון המוטעה לכאורה יחזור בו. אתה נתקלת שבכהאי גוונא שלא חזר בו?

יוצא פוניבז' כתב:

כמעיין המתגבר כתב:למי שיש תיקונים, מוזמן לשלוח להרב המחבר, הוא עובד כעת על הוצאת החלקים הראשונים מחדש. ואני מאמין שישמח על כל תיקון.

ומה הוא יעשה כאשר ל"תיקונים בציוני המקורות" ישנה גם השפעה על עצם הפסיקה?

הוא לא מאלה שלא חוזרים בהם אף פעם

חבל שהאשכול הזה מתחיל לסטות לדרך פוליטית.
אילו הייתי מנהל הייתי משאיר כאן הערות ענייניות בלבד על נושא האשכול: הערות על ציוני מקורות בילקוט יוסף המטרה היא גם כדי שיתאפשר לתקן את הדברים במהדורות הבאות. טעויות קורות לכולם!
(הדיון אם בעל המחבר יחזור או לא יחזור בו אם יגלה שטעה, זה דיון מעליב ופוגע ששווה ערך לשאלה אם הוא שקרן או לא. ויש לי תחושה שעל רבנים אחרים לא היה עולה).

הסיבה שההערות נכתבות כאן:
1. לא מכיר דרך קלה יחסית להגיע למחבר. 2. גם אם היה לי דרך להגיע למחבר וזה יתוקן במהדורה הבאה, צריך להודיע למי שלומד שקיימות הטעויות הנ"ל במהדורה שברשותם.

כמעיין המתגבר כתב:לגבי ההלכה ברורה שציינת, גם שם מצאתי טעויות במקורות, וזאת למרות שיש לזה כמה עורכים ומגיהים, וכשם שאי אפשר... נאמר גם על ספר זה.

ייתכן, אך בינתיים לא ראיתי. בכ"א אני חושב שספר הלכה ברורה נפוץ מספיק כדי להקדיש אשכול להערות עליו או לטעויות בציוני מקורות אם שכיחים שם כאלה.

דרופתקי דאורייתא כתב:מתוך שלחן המערכת ח"ב עמוד תד.

וכן כתב המהר"ח פלאג'י בשם החקרי לב (חאו"ח סימן ד)....

האמת היא שזה ציטוט מדברי הגר"ח פאלאג'י בשו"ת חקקי לב חאו"ח סימן ד, שמביא בשם זקינו בעל החקרי לב, בתשובה שנדפסה בשו"ת סמיכה לחיים.

לא מבין את התלונה. ר' חיים פלאג'י מביא בשם החקרי לב.

המחבר לא הזכיר היכן כתב זאת ר' חיים פלאג'י. כעת הבאת מקור. נורמלי לחלוטין.

אבני גזית כתב:לא מבין את התלונה. ר' חיים פלאג'י מביא בשם החקרי לב.

המחבר לא הזכיר היכן כתב זאת ר' חיים פלאג'י. כעת הבאת מקור. נורמלי לחלוטין.

חשבתי שמובן מאליו, אבל אם צריך לפרש נפרש.
המחבר, מציין שכן כתב ר' חיים פאלאג'י בשם החקרי לב או"ח סי' ד. זה לא נכון. אין בחקרי לב או"ח סי' ד את מה שמביא.
ואין בשום מקום בשו"ת חקרי לב את מה שמביא.

מה שכן יש, זה שו"ת חקקי לב, של נכדו, הוא ר"ח פאלאג'י, והוא שמביא בשם זקינו בעל החקרי לב, בתשובה בספרו של נכדו בשם סמיכה לחיים.

הכיצד? פשוט מאד. חיפוש מהיר באוצה"ח, רואים חקקי-חקרי לב, מעתיקים וממשיכים.

יותר נראה שכשכתב לעצמו כתב הגר"ח פלאגי'(ושכח לרשום חקקי לב)(חלק או"ח סי' ד) בשם שו"ת חקרי לב.(בלא ציון מקום מדוייק) וכשנתן להקלדה חשבו המקלידים שהמראה מקום הוא של החקרי לב כי על הגר"ח פלאג'י לא נרשם שם הספר.
או לחלופין שרשם מהזיכרון.

"קבלה" בידי אנשים מסויימים לדון את הראשון לציון לכף חובה כמה דאפשר

התפלאתי שעוד לא הגבת...
אגב, מי שיראה את הקונטרס באשכול שלינקק הרב הפצת המעיינות, יבין מדוע דנתיו לחובה...

יבין גם למה הקדשת את חייך לבזות ת"ח?
אולי תכתוב מפורש את הסיבה...

הפצת המעיינות כתב:"קבלה" בידי אנשים מסויימים לדון את הראשון לציון לכף חובה כמה דאפשר

חבר שלי שלמד בישיבה של הרב יצחק יוסף שליט"א לקח אותי פעם אחת לראות את המקום והראה לי את הכיסא שישב שם הרב יצחק ואמר לי ששם ישב כל היום וכתב ספריו ונראה ממש לא נוח!
חבר אחר שלמד שם סיפר איך כל היום באיזה שלב שלא הייתה בא הרב יצחק שליט"א פשוט היה לומד ולומד ולומד עד גם בשעות מאוחרות בלילה ושהם היו מקבלים חיזוק מזה ללמוד ביתר תוקף יותר מאלף ספרי מוסר, הדוגמא האישית.

מדובר בתלמיד חכם שכל כולו מסור ללימוד התורה. וכמובן שחובה עלינו לדון לכף זכות.

כנראה בגלל שכותב לחלוק על רבנים גדולים(לפעמים בתוקף מדי)בספריו זה גורם לת"ח לבדוק אחרי ספריו יותר. לדעתי זה דווקא מבורך.
אך כנראה שגם מושך לפעמים נימה של זלזול בגלל שחולק על רבנים וחבל שכזו עלתה בידנו.(אינני מתכוון למישהו ספציפי ח"ו רק על הרעיון ובכל זאת מחילה אם דברי פוגעים במשהו)

דרופתקי דאורייתא כתב:

ezranuriel כתב:יותר נראה שכשכתב לעצמו כתב הגר"ח פלאגי'(ושכח לרשום חקקי לב)(חלק או"ח סי' ד) בשם שו"ת חקרי לב.(בלא ציון מקום מדוייק) וכשנתן להקלדה חשבו המקלידים שהמראה מקום הוא של החקרי לב כי על הגר"ח פלאג'י לא נרשם שם הספר.
או לחלופין שרשם מהזיכרון.

יש מצוה לדון לכף זכות. אין מצוה להיות טיפש.

מה שהצעתי הוא מגדר המסתבר ויכול לקראת לכל אחד לא צריך להיות טיפש. לא בשביל הטעות ולא בשביל לדון לכף זכות בזה.

הפצת המעיינות כתב:יבין גם למה הקדשת את חייך לבזות ת"ח?
אולי תכתוב מפורש את הסיבה...

אני הקדשתי? כמה דק' בודדות לכתוב הודעה או שניים זה נקרא הקדשת את חייך?!
לא יודע למה זה בעינך זלזול בת"ח.
וגם לא יודע איזה סיבה. אני מתיר לך לכתוב כל סיבה שנראית לך. כי לי לא ידוע.
רק ידוע לי דברי החזו"א באיגרותיו שבגינם כתבתי דבריי אלו.
והנה עוד דוגמא מדהימה של "בזיון ת"ח" (שם יש סיבה גדולה, הוא מבזה את הבא"ח, קצת מותר לענות לו) - http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 9F#p667497

אני מניח שכל דברי הרב הפצת המעיינות נועדו כדי לגרור ולנעול את האשכול (כהרגלו), לתשומת לב המנהלים.

השנאה מקלקלת את השורה

הפצת המעיינות כתב:השנאה מקלקלת את השורה

של הרב המדובר באשכול זה?...
או של מי בדיוק?

בניו ותלמידיו של הגריח"ס

דרופתקי דאורייתא כתב:
הכיצד? פשוט מאד. חיפוש מהיר באוצה"ח, רואים חקקי-חקרי לב, מעתיקים וממשיכים.

רוב ספרי הגר"י יוסף התחברו טרום עידן אוצר החכמה, החל משנת תשכ"ט. במחילה.

אם כבר, קח עוד תיקון.
בילקוט יוסף פסח נכתב שנת תשע"ז במקום תשע"ד.
הכיצד? פשוט מאוד. מסתכלים בלוח שנה לראות מה השנה, רואים תשע"ז, מעתיקים וממשיכים.

לפלגות ראובן, גדולים חקקי לב - - -

למענך, חדל

הפצת המעיינות כתב:בניו ותלמידיו של הגריח"ס

בניו לא מדשדשים במדמנה הזו, כמיטב ידיעתי

גם הרב דרופתקי, ת"ח מצד עצמו. חבל שנכנס למלכודת מוות הזו.

היה אוצרות אחרים.

אבני גזית כתב:

הפצת המעיינות כתב:בניו ותלמידיו של הגריח"ס

בניו לא מדשדשים במדמנה הזו, כמיטב ידיעתי

גם הרב דרופתקי, ת"ח מצד עצמו. חבל שנכנס למלכודת מוות הזו.

כב' בעל רוה"ק אתה יודע כמה כואב להם על....

אבני גזית כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:
הכיצד? פשוט מאד. חיפוש מהיר באוצה"ח, רואים חקקי-חקרי לב, מעתיקים וממשיכים.

רוב ספרי הגר"י יוסף התחברו טרום עידן אוצר החכמה, החל משנת תשכ"ט. במחילה.

נו באמת, אתה משווה את סיכום (!) פסקי היבי"א שהוציא בבחרותו, לכרכים העבים של השנים האחרונות?
זה מתעדכן ומתעבה לפי גירסאות אוצה"ח. [במה שלא מועתק מאביו הגדול זצ"ל].