פורום אוצר החכמה

יש מאמר על זה בקובץ חצי גיבורים האחרון

לגבי מתי התחילו - viewtopic.php?f=17&t=22316

הנה המאמר של ר"י לויפר בפליטת סופרים (היברובוקס החליפו בטעות את הכותרות) - http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=358

מצורף פה עוד מאמר בנושא (מקובץ "הערות וביאורים" ברוקלין האחרון). לע"ע לא העלוהו לאתר שלהם, ורציתי לשתף את שאר החבריא בתוכנו.

מי יודע איך זה מופיע בכתב הרמב"ם עצמו?

באוטוגרף של פיה"מ - שלוש פעמים יו"ד אחת אחרי השנייה (בדקתי במקום אחד - פסחים פ"ז מ"ד. עמוד 30 בסדר מועד)

אם זכרוני איני מטעני, שמעתי לפני המון שנים מהגר"מ שפירא שהאותיות יי הם הי' הראשונה של הויה והי' האחרונה של שם אדנות.

באיחור רב אמנם, אך עדיף מאוחר מלעולם לא:

בפסיקתא זוטרתי ( מדרש לקח טוב) לפרשת נשא איתא: וכנגד ג' יוד"ין יברכך יאר ישא כותבין את השם בשלשה יוד"ין.

וזה גם מסביר את העובדה שהם נוקדו בשווא וקמץ - י' ראשונה היא יברכך ולכן בשווא, וי' שנייה כנגד יאר ולכן בקמץ. והי' האחרונה קוצרה בגרש כנראה בגלל דעות הפוסקים שהובאו כאן שיש לג' יודי"ן קדושת השם ממש.

וקרוב לומר שהוא הטעם האמיתי ביותר לזה.

טעם זה מוכר וידוע. הביאו כמובן שפיגל במאמרו הנזכר.

אצב כתב:המילה "השם" במשמעות של השם הידוע.

הפירוש של "השם", אינו "השם הידוע" (דהיינו שמו המפורש הידוע של הקב"ה), אלא הפירוש הוא: הקב"ה.

ויש לזה שלוש ראיות:

ראשית, הביטוי "בעזרת השם", בע"כ שאין פירושו "בעזרת שמו של הקב"ה", אלא הפירוש הוא כמובן "בעזרת הקב"ה".

שנית, בביטוי "שם-השם", בע"כ שהמילה השנייה שבביטוי הזה, "השם", אינה מתפרשת במשמע: "שמו של הקב"ה", אלא מתפרשת במשמע: "הקב"ה".

שלישית, הלא זה מקרא מלא בחומש: "ליראה את השם הנכבד והנורא הזה, את ד' אלוקיך". ברישא פתח ב"השם", ובסיפא סיים ב: "ד' אלוקיך"; א"כ מחד גיסא: מפסוק זה משמע להדיא כי, "השם" הוא-הוא "ד' אלוקיך"; בעוד שמאידך גיסא: כשאתה מתפלל אל ד' אלוקיך, אינך מתפלל אל שמו של הקב"ה, אלא אתה מתפלל אל הקב"ה. אמור מעתה: השם, הוא (כאמור מחד גיסא) ד' אלוקיך, שהוא (כאמור מאידך גיסא) הקב"ה (ולא שמו של הקב"ה).

ודוק.

הגיע לכאן הבוקר 'גנזי הירושלמי' של זוסמן, ירושלים תש"ף, הכולל חיבור של שלמה נאה - 'הערות ללשון קטעי הגניזה של התלמוד הירושלמי' ושם עמ' 773 הערה 110 דן בנושא, לדעתו הצורה המקורית היא של ארבעה יודין, כנגד ארבעה אותיות ה'', כפי שהוא בכתיב היד של הירושלמי מן הגניזה, הוא מציין שזוהי שיטת כתיבה קדומה מאד המצויה כבר במגילות קומראן.

גביר כתב: . . הוא מציין שזוהי שיטת כתיבה קדומה מאד המצויה כבר במגילות קומראן.

כנזכר לעיל.

מענין שהובא לעיל בענין כתיבת ג' יודין
עי' ברוקח ובהע' 433

כבר ראיתי ג' יודי"ן, תחת שם הויה, ולא זוכר כעת היכן.
אולי ימצא החכם את אבידתי.

קו ירוק כתב:כבר ראיתי ג' יודי"ן, תחת שם הויה, ולא זוכר כעת היכן.
אולי ימצא החכם את אבידתי.

מובא הרבה, במשנת רבי אליעזר, ובמכילתא דרשב"י, ובזוהר חדש, ובראשונים.