שומע כתב:לדעתי לא. אין בו בכלל הגיון. ראשית: אם חשש לר"ת, היה אומר כך מפורש. שנית: הוא התפלל לפני נץ הנראה ומן הסתם ק"ש וברכות שלאחריה לקחו לו יותר מהזמן שבין לבין. שלישית: לדעת רש"ד התפלל לפני נץ הנראה, בגלל אותה סיבה שלא הקפיד על הנץ בדיוק, וא"כ זה הפוך לגמרי מדבריך. לא רק שלק"ש לא חשש לר"ת, אלא אף לשמו"ע לא חשש להתפלל דקות ספורות לפני הזמן.
תולעת ספרים07 כתב:איסתרא בלגינא כתב:אני שמעתי טעמו של החזו"א משום שטעם התפילה בנץ משום זריזין מקדימין לעשות מיד עם תחילת הזמן ובזה אין קפידא שיהיה בדיוק של שניה וגם דקה אח"כ נחשב שהקדים לעשות מיד עם תחילת זמנו.
ייראוך עם שמש
אולי תפרט יותר.
היא שיחתי כתב:כיום יש לוחות שמציינים את זמני היום (מעלות השחר, זמן קר"ש ועד שקיעה וצאה"כ) בדיוק של שניות
וזו היא שאלתי, האם הזמן מעכב בדיוק של שניה, וככלל שכל מידות חכמים כך הם, (וכידוע בר' ירמיה בחמישים אמה בב"ב כג:) או שהזמן הוא גמיש, ובערך באותו הזמן אפשר לומר קר"ש ותפילה מנחה וכדו'.
ווודאי שבפשטות הצד הראשון הוא הנכון, שהרי יש זמן מפורש ומדוע שלא יהיה קבוע אלא גמיש, אולם יש סיבה להניח כצד השני, שהרי רק היום יש את הטכנולוגיה לדעת את הזמנים בדיוק מושלם, אבל בעבר כמובן שזה לא היה שייך, לא הייתה להם הטכנולוגיה הדרושה לזה, ולאדם פשוט לא הייתה יכולת לכוון הזמן אפי' בטווח של עשרות דקות, ולכך באתי בשאלתי, דשמא נאמר דכיון שלא ניתנה תורה למלאכי השרת (ועפ"י כלל זה הותרו דינים וכגון ללבוש שעטנז במקדש לכהנים) ובזמנם היה בלתי אפשרי לכוון הזמן, א"כ כל עיקר הזמן לא ניתן אלא בתור שיעור של "בערך" ולא בדיוק.
שאלה ותורינו הדרתו תפלת השחר מצותה עם הנץ החמה מי שהקדים והתפלל קודם אותו הזמן לכתחילה בציבור שלא בשעת הדחק, היצא ידי חובתו אם לאו? וסימננו להנץ החמה בישוב על דרך הקירוב מהו? והיש לנו דבר, שנוכל לסמוך עליו בזה, או הדבר בנוי על מה שנאמר וכולם שעשו משעלה עמוד השחר יצאו ואפילו לכתחלה ושלא בשעת הדחק. יורינו אדונינו.
התשובה מי שמתפלל ללא צורך קודם הנץ החמה, שגה, אבל יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור. ודיוק הזמן אינו מחוייב, אלא הוא לפי מה שמתקבל על דעת המתפלל, שהוא הוא הזמן. [וכתב] משה.
מעט דבש כתב:שו"ת הרמב"ם סימן רנהשאלה ותורינו הדרתו תפלת השחר מצותה עם הנץ החמה מי שהקדים והתפלל קודם אותו הזמן לכתחילה בציבור שלא בשעת הדחק, היצא ידי חובתו אם לאו? וסימננו להנץ החמה בישוב על דרך הקירוב מהו? והיש לנו דבר, שנוכל לסמוך עליו בזה, או הדבר בנוי על מה שנאמר וכולם שעשו משעלה עמוד השחר יצאו ואפילו לכתחלה ושלא בשעת הדחק. יורינו אדונינו.
התשובה מי שמתפלל ללא צורך קודם הנץ החמה, שגה, אבל יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור. ודיוק הזמן אינו מחוייב, אלא הוא לפי מה שמתקבל על דעת המתפלל, שהוא הוא הזמן. [וכתב] משה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 730 אורחים