פורום אוצר החכמה

זקן ששכח כתב:אורח לרגע, געוואלדיגע סברה. ושמא תסבירני מפני מה איננו מוצאים כל כך הרבה 'ריגע' במקום 'רגע' או 'אוריח' במקום 'אורח'?
ובכלל אי אפשר לתלוש כל בעיה בזעצער. אין כל ספק שהיתה הגהה מסויימת, ומעניין שדווקא בטעות שחוזרת על עצמה בספרים רבים עד למאד - דווקא טעות זו לא שירשו. הלא דבר הוא?!

בר ששת כתב:אם זכרוני אינו בכזיב, שח לי ידען בעלזאי, כי לעיתים נשמר התואר המפורסים כזלזול בנושאו. מאן דהו יידע להרחיב?

אדג כתב:הקושיא כלל אינה קושיא כיון שההדפסה (סביר להניח) לא הית מכתה"י, כ"א מהתעקת תלמידים וכדו', ועל עלגותם אין כל פירכא. ואף אם ימצא כן בכת"י דהחת"ס, אין כל קושי, שכתב כן מחמת שיטפא דלישנא.

גוראריה כתב:סתם שאלה: מה המקור הראשון לשורש 'פרסם'?

מותיב ומפרק כתב:

אדג כתב:הקושיא כלל אינה קושיא כיון שההדפסה (סביר להניח) לא היתה מכתה"י, כ"א מהעתקת תלמידים וכדו', ועל עלגותם אין כל פירכא. ואף אם ימצא כן בכת"י דהחת"ס, אין כל קושי, שכתב כן מחמת שיטפא דלישנא.

אדג
חשוב לבדוק כזה דבר לפני הכרעה, עבר לידי כמה וכמה כתבי יד ומכתבים שנכתבו ע"י גדולי האדמורים מתקופת הת"ק וכתבו בכתב ידם "המפורסים". עוד מעט אעלם.

שמח תשמח כתב:

גוראריה כתב:סתם שאלה: מה המקור הראשון לשורש 'פרסם'?

על הפסוק (איוב כ, כז) יגלו שמים עונו, תרגומו: יפרסמון אנגלי מרומא סורחניה.

אורח לרגע. כתב:לא התכוונתי לענות אל שאלתך, אלא להוכיח שבמקרים רבים לא מסתברת השערתו של איש-ספר, שכן בהרבה ספרים מופיעות שתי הצורות בסמיכות.
מסתבר!!! שבעבר הגו בלשון הדיבור 'מפורסים' בחיריק, ומבחינתם ההבדל בין מפורסם למפורסים, היה כמו ההבדל בין ירושלם לירושלים, היינו כתיב-מלא וכתיב-חסר.

זקן ששכח כתב:

אורח לרגע. כתב:לא התכוונתי לענות אל שאלתך, אלא להוכיח שבמקרים רבים לא מסתברת השערתו של איש-ספר, שכן בהרבה ספרים מופיעות שתי הצורות בסמיכות.
מסתבר!!! שבעבר הגו בלשון הדיבור 'מפורסים' בחיריק, ומבחינתם ההבדל בין מפורסם למפורסים, היה כמו ההבדל בין ירושלם לירושלים, היינו כתיב-מלא וכתיב-חסר.

מסתברא שעל סמך הסתברות שאין לה כל מקור בשום מקום קשה מאד לבנות השערות, כהררים התלויים בשערה.

מעיין כתב:לעצם הנושא
הנכון כמו שכ' גור אריה שדבר זה מצוי בראשוני האשכנזים עיין בהקדמת המהדיר לתשו' מהרי"ל
אבל אינו רק משום צליל הדיבור
רק גם משום שלא להחליף עם ניקוד או בנין אחר
כמו כן כותבים
חודשים תחת חדשים
קודשים תחת קדשים
נייר תחת ניר
קיים תחת קים
ווסת תחת וסת
וולד תחת ולד
[ובבנין הכבד
דיבר תחת דבר
קידש תחת קדש
דוגמאות אלו הם נחלת הכלל כהיום בהדפסה, חוץ אם מנקדים ואז צריך לשנות בהיפוך עי' במשניות המנוקדים ובישנים ותבין]
ויודע אני שלא כל הדוגמאות הם בחדא מחתא, ומהן שגם במקרא ועל פי דקדוק נ(י)תן לכותבן בכתיבה מלאה, מ"מ המבין יבין את אשר לפניו ויוסף לקח

בר ששת כתב:אם זכרוני אינו בכזיב, שח לי ידען בעלזאי, כי לעיים נשמר התואר המפורסים כזלזול בנושאו. מאן דהו יידע להרחיב?

רבטוב כתב:מראש ישיבת בעלז הרה''ג ר' שלום ברנדר זצ''ל שמעתי פעם שמהזמן שהמש[ס]כילים התחילו להשים דגש על דקדוק . הקפידו בדוקא
לכתוב ולהדפיס שלא על פי דקדוק רק בשינוי .אפילו פסוק לא הדפיסו כמו שכתוב .

היא שיחתי כתב:

איש_ספר כתב:ואני הק' שמעתי שעשו כן שלא לכתוב שמו של ס"מ, אבל זה נשמע רחוק.

סמי להא שמועתא

תולדות אדם כתב:

בר ששת כתב:אם זכרוני אינו בכזיב, שח לי ידען בעלזאי, כי לעיתים נשמר התואר המפורסים כזלזול בנושאו. מאן דהו יידע להרחיב?

מסופר שבאחת משדוכיו של המהר"י(ד) מבעלזא כמדומני עם בית טשערנוביל כשכתבו זכרון דברים ציוה להוסיף על עצמו תיבת "המפורסים" לאחר התואר 'הרב הצדיק' ואילו על המחותן אמר שלא להוסיף, לכשנשאל הסביר שהוא עצמו רק מפורסם כצדיק ומחותנו באמת צדיק.

היא שיחתי כתב:על מצבת החוזה מלובלין כתוב המפורסי[ם]

אמסטרדם כתב:

בר ששת כתב:אם זכרוני אינו בכזיב, שח לי ידען בעלזאי, כי לעיים נשמר התואר המפורסים כזלזול בנושאו. מאן דהו יידע להרחיב?

בזמירות [לשב"ק] החדש של בעלז הדפיסו בסוף הנהגות מהמגיד וכו' "המפורסים" הר"ר אלימלך. זה פלא גדול כי הם מאוד מקפידים על דקדוק ומודרנה [וכשי' בעלז שלא צריכים לחקות הדברים של פעם שהם חסרי תועלת היום], אך כנראה שזה מוסיף תבלין כאשר נכתב בצורה המקורית.
ואגב: בגאליציה אמרו מפורסים כאשר הו' הוא בחולם ולא במלאפום [ונשמע כמו קמץ כידוע].

שש משזר כתב:

רבטוב כתב:מראש ישיבת בעלז הרה''ג ר' שלום ברנדר זצ''ל שמעתי פעם שמהזמן שהמש[ס]כילים התחילו להשים דגש על דקדוק . הקפידו בדוקא
לכתוב ולהדפיס שלא על פי דקדוק רק בשינוי .אפילו פסוק לא הדפיסו כמו שכתוב .

מה ההיתר לסרס פסוק בשביל טענה הנ"ל?

איש_ספר כתב:ואני הק' שמעתי שעשו כן שלא לכתוב שמו של ס"מ, אבל זה נשמע רחוק.

זקן ששכח כתב:בספרים קדמונים מצוי רבות שכשרוצים לציין לאי מי שהוא מפורסם בדורו יוסיפו לתיבה זו אות יו"ד ויכתבו 'המפורסים'. מאי טעמא?

גוראריה כתב:כבר דנו באשכול סמוך על 'עיקר' שנכתב כ'עיקור' והעניין אחד בשניהם. כתיבה לפי צליל הדיבור. דבר מצוי ביותר בספרי האשכנזים.

גוראריה כתב: ... צא ולמד מגראמערי דורנו איך אצלם תכלית, תפלות, אצילות, ותכלת הם חרוזים!!!! ... תכלעס, תפילעס, אצילעס, ותכיילעס... הדברים ידועים ...

איש_ספר כתב:ואני הק' שמעתי שעשו כן שלא לכתוב שמו של ס"מ, אבל זה נשמע רחוק.

אמסטרדם כתב:

בר ששת כתב:אם זכרוני אינו בכזיב, שח לי ידען בעלזאי, כי לעיים נשמר התואר המפורסים כזלזול בנושאו. מאן דהו יידע להרחיב?

בזמירות [לשב"ק] החדש של בעלז הדפיסו בסוף הנהגות מהמגיד וכו' "המפורסים" הר"ר אלימלך. זה פלא גדול כי הם מאוד מקפידים על דקדוק ומודרנה [וכשי' בעלז שלא צריכים לחקות הדברים של פעם שהם חסרי תועלת היום], אך כנראה שזה מוסיף תבלין כאשר נכתב בצורה המקורית.
ואגב: בגאליציה אמרו מפורסים כאשר הו' הוא בחולם ולא במלאפום [ונשמע כמו קמץ כידוע].

רבטוב כתב:מראש ישיבת בעלז הרה''ג ר' שלום ברנדר זצ''ל שמעתי פעם שמהזמן שהמש[ס]כילים התחילו להשים דגש על דקדוק . הקפידו בדוקא
לכתוב ולהדפיס שלא על פי דקדוק רק בשינוי .אפילו פסוק לא הדפיסו כמו שכתוב .

פי האתון כתב:כמדומה שעולה מאשכול זה שמי שכתב 'המפורסים' זה חסידים בדוקא.
אמנם ראיתי בכתב יד של הגאון ר' ישעיה פיק ברלין שכתוב כמה פעמים 'המפורסים' - זה אומר משהו לנדון האשכול?

דרופתקי דאורייתא כתב:נמצאים בספר מספר מעשים מופלאים ועצומים על ציס"ע ובעל הכנסת אורחים בשם רבי ישעיה מכפר זיכוויץ הסמוך למיר.

מיהו הצדיק הליטאי הזה?

הוד_והדר כתב:למעשה מה דעת הציבור דכאן, כשמהדירים ספר ישן, האם יש לתקן המפורסים להמפורסם? או שאפשר להשאיר

גביר כתב:לענ"ד, בייחוד שזוהי צורה שהתקבלה במקומות מסוימים, יש להשאירה כמות שהיא, כפי שמקובל בהוצאות מדויקות של כת"י להשאיר צורות כמו 'לוכל' ואין מתקנים ל'לאכול' [לכל היותר מציינים במבוא או בהערות] וכיו"ב.

חבר פורום אוצר החכמה כתב:התקבלה בעבר במקומות מסויימים

ההוצאות המדוייקות של כת"י אינם דוגמא לחיקוי
הם אינם מתחשבים עם קהל הקוראים אלא צמודים לטקסט הצמדה יתירה ולא מחכמה