פרושי התלמוד החדשים - דיון

תולעת ספרים07

הייתי מרחיק לכת לומר כפי שאמרו על צדיק כל שהוא שחשב בלימוד גם בת"ב באומרו שעדיף לו הלימוד מאשר הגיהנום על זה הדרך אפשר לומר אשריכם ישראל שרוצים ללמוד ולהבין - ולא איכפת להם אם זה שוטנשטיין אם זה מתיבתא.
והנח להם לישראל אשר כל כוונתם לטובה.

תולעת ספרים07

שוחחתי עם ת"ח מפורסם בנידון - ולדעתו החת"ס ז"ל בהיותו גברא קפדנא חשש לפרש ברבים את כוונת דברי רש"י [במקום פלוני ואלמוני] כדברי המהרש"א כאשר היה ברור לו להחת"ס שהמהרש"א לא צדק בזה - ועל כן ביקש שאחד הת"ח הגדולים המפורסמים יכריע בעניין [כלומר ת"ח בקנה מידה אשר יידע להבחין מהו האמת בפירוש רש"י ויכריע במידת הצורך דלא כהמהרש"א].
ולדעתו כל זה לא שייך בזמנינו כאשר כל דברי המהרש"א קדוש ייאמר לו וגם אם הרע"א והחת"ס ז"ל ועוד כתבו להפריך אותו עדיין אנו למדים את המהרש"א ולא נדחה המהרש"א מפני קושיית הרע"א ז"ל ועל כן נכון להיום אין כל בעיה לפרש בכוונת רש"י פעם כדברי המהרש"א ופעם כדברי הרע"א כאשר כולם ניתנו מסיני.
[תפסתי את המהרש"א אלא כמשל אך לאו דווקא]
--------
ובנוגע למאמר שהפנה לשם ידידינו חכם באשי [בור הגולה] שכביכול ביאורו של רש"י אינו מספיק כמו עמוד השחר ועוד כהנה – דבריו נראים על פניו יותר ממופרכים קצת - ועד כמה שידוע לי דברים מאין אלו כתב מתרגם ידוע - אשר פירש ותירגם את כל התלמוד בגרמנית - ומשום מה לא זכינו שתאמר בשום מקום – ומאחורי הפרגוד שמעתי ששוטנשיין באנגלית העתיקו מן הש"ס ההוא אם כי שלא מצאתי את מקומו עד עצם היום הזה.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ו' יוני 17, 2011 1:22 am

ראשית, ברצוני למחות: מי שעולה במחשבתו שמרן הגריש"א שליט"א משתשמש ככלי עזר באחד מהפירושים הקיימים היום - זה בזיון ת"ח גמור! אוי ואבוי למי שהיתה לו הו"א! פעם היתה תמונה ביתד, ושם היה ספר כחול, אמר לי החברותא שלי: "הנה לך, גם מרן משתמש בשוטנשטיין". עיון מהיר בתמונה העלה כי מדובר בחומש שהוציאו ארסטקרול-מסורה. הזהרו בגחלתן שלא תיכוו.

בנוגע להרב עובדיה והרב אלישיב - שוב, מי זה אשר יעיז לבוא ולדבר ולהשוות בין גאוני עולם אלו. וגם פה שייכים הדברים האמורים לעיל ואכמ"ל.
מה שכן, היתה פעם אמרה שנא' וזו מציאות, שלרב עובדיה יש את הספריה הגדולה ביותר בין כל הגאונים שקיימים היום וישנם ספרים שהוא מחזיק כעותק יחיד בעולם. ומכאן ידיעותיו הרחבות שאין להרבה, אבל מכאן לבוא ולעשות השוואות בין ת"ח? מי זה שיכול לבוא ולהעיז?! שלא ינוצל פורום מכובד זה לדברים חמורים אלו, אנא הזהרו.

תולעת ספרים07

כבודו מתפרץ לדלת פתוחה וכי מישהו סבר שהרב אלישיב שליט"א צריך לפירושו של מתיבתא יש בה יותר מגיחוך וליצנות - כל שהבאתי את הרב עובדיה היה כדי להדגיש את גדולתו של הרב אלישיב גם בבקיאות כאשר התפרסם דבריו של הרב עובדיה שאמר שאצל הרב מטפליק היו הרבה בקיאים ואת היחיד שלא הצליח לנצח גם לא בבקיאות זה היה רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א ותו לא מידי.
לא כדי להשוות חלילה ולא כלום - דיברנו על היקף ובקיאות - אך לא כדי למדוד בסרגל.
וכל זה הוא למותר ממש.

יאיר. · הודעהעל ידי **יאיר.** » ו' יוני 17, 2011 1:37 am

הרגע אוהב, בסה"כ התכוונו לומר שאולי, בהו"א, יתכן שהר' אלישיב מעיין שם כדי לרענן את זכרונו בפירושים שונים ובהרחבות המובאות שם או להקל מעליו את הטרחה בעיון בספרים רבים וכו'.

ראיו לציין כאן את פירושו של הרב שמעון בן שמן על כ-5 מס' ואת הפירוש לגמ' ברכות "תלמוד מפורש" ששניהם נצמדו ביותר לפירוש רש"י ושילבוהו בתוך פירושם.

השאלה הגדולה היא מתי וכמה זמן נחכה עד שיכנס לאוצר אחד מן הפירושים לש"ס שצוינו לעיל? (אך כנראה זכויות היוצרים שמורות מאוד).
ושמעתי שבקרוב יופצו פירושי "חברותא" על הש"ס (ועוד) בחינם אין כסף...

תולעת ספרים07

יאיר נו באמת הרב אלישיב שליט"א צריך לרענן זיכרון - וכי מותר כלל לדבר במונחים כאלו שהגדולים נתונים לשינויי מזג אויר חלילה וחס.
ראיתי את הרב שך ז"ל בסוף ימיו שכאשר חיפש דף כל שהוא היה מדפדף מלמטה בדף ולפי צורת התוס' ידע במה המדובר - חלילה לנו אפילו לחשוב בכיוונים כאלו של רענון זכרון אצל אלו הבודדים אשר שתלם בכל דור.

----
בנוגע לש"ס חברותא דומני שר' יוני פוזן כבר מחלק את זה כמה שנים.

יאיר. · הודעהעל ידי **יאיר.** » ו' יוני 17, 2011 1:47 am

תולעת ספרים07 כתב:יאיר נו באמת הרב אלישיב שליט"א צריך לרענן זיכרון - וכי מותר כלל לדבר במונחים כאלו שהגדולים נתונים לשינויי מזג אויר חלילה וחס.
ראיתי את הרב שך ז"ל בסוף ימיו שכאשר חיפש דף כל שהוא היה מדפדף מלמטה בדף ולפי צורת התוס' ידע במה המדובר - חלילה לנו אפילו לחשוב בכיוונים כאלו של רענון זכרון אצל אלו הבודדים אשר שתלם בכל דור.

צודק...

יאיר. כתב:הרגע אוהב, בסה"כ התכוונו לומר שאולי, בהו"א, יתכן שהר' אלישיב...

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ו' יוני 17, 2011 1:48 am

תולעת, כל הפורום נהיה 'פרוץ' וראה את הבקשות של הת"ח לדאוג לרמה שכאן שלא תרד.
הגבתי כך כי אותו כותב כתב [לא אזכיר את שמו, מיי שרוצה יחפש] שגמרא שוטשטיין נמצאת תדיר! על שלוחנו של מרן, נראה לך לומר משפט כזה??? כן או לא? אם גם אתה סובר שלא, אז תבין למה התפרצתי לפרצה הזאת.

תולעת ספרים07

לדעתי לא צריך לעשות צימעס מכל משפט לא מוצלח בסה"כ יושבים כאן ת"ח אשר בשעות הפנאי עוברים לפורום - את השעות הטובות עם הריכוז פול טיים נותן כל אחד לעיסוקים שלו - כך שהתגובות בפורום פעמים שאינו יוצא הכי מוצלח...
הרי אף אחד לא ער בלילות וחושב מה להגיב כאן בפורום.

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » ו' יוני 17, 2011 3:14 pm

תולעת, אל תדבר בשם כולם, חלקנו מחשיב את הפורום מאד.

תולעת ספרים07

אדג כתב:תולעת, אל תדבר בשם כולם, חלקנו מחשיב את הפורום מאד.

אדג ואם אתה לוקח את הפורום ברצינות כה רבה אז מדוע אתה כותב שטויות.
בצחוק...

ועתה לעצם הנידון:
ברור שכולנו לוקחים את הפורום ברצינות אך עליך להבין שיש הבדל בין מדברים בלימוד לבין לכתוב ספר - הפורום זה בבחינת מדברים בלימוד, סברא לכאן סברא לשם, עד שהעניינים מתבהרים, שלא כמו בספר ושיעור שהדברים עוברים אלף פעם הגהה ושיפוץ.
בסה"כ הפורום נתן לי הרבה חומר למחשבה בכל מיני נושאים שונים ומגוונים - התגובות הם לפעמים ספונטניות כדרך הת"ח המשוחחים בלימוד והוא פשוט.
מה גם שבאתי בדברי לפרש את הכותב שהביא שהרב אלישיב שליט"א מעיין במתיבתא כאשר הוא בעצמו יודע שזה לא יתכן, שאילו כן שהגרי"ש אלישיב שליט"א צריך ריענון זכרון הרי סגרנו בסטא - ומי ישמע לקולו או לפסקים שלו - מה גם שבתמונה שהוא עצמו הביא רואים שם את ר' משה מרדכי ... והרי ר' משה מרדכי מביא לאורך כל הספר שלו דברים ששמע זה עתה מהגרי"ש אלישיב כמו שכלי שלישי מבשל ועוד כהנה - אז איך כל זה מסתדר - אלא מאי ההוא הגיב ספונטנית ועל זה כתבתי להסביר את ההבדל בין דיון בפורום לבין ספר ושיעור - והוא פשוט.

אדג הגבתי לכבודך אך אנא ממך אל נא תעביר נושא האשכול לדיון שולי ניתן לעבור לאישי.

י. רבינוביץ · הודעהעל ידי **י. רבינוביץ** » ו' יוני 17, 2011 4:28 pm

מצער לראות כמה הרבה טועים בכזב ובניסים באותות וגם במופתים וחושבים שיש מי שיודע את כל הש"ס בעל פה- לא פחות! וגם את השולחן ערוך וכו' וכו' וכו', אלה דמיונות שזורעים כותבים שונים בעלי אינטרסים שונים. ולא ארחיב בנושא זה, כי מי שבקי בדברים הקשורים לחצרות מנהיגים שונים, ובמקרה אני אחד כזה, יודע שאין בדברים אלה ממש. וגם הם בני אדם גם אם הם עולים ברמתם על על רוב העם.

וראיתי שאם יהיה החבור הזה על כל המשנה כפי שהכוונה שנבאר, יהיה בו ארבע תועליות גדולות. האחת, שנודיע פירוש המשנה הנכון וביאור דבריה, לפי שאם תשאל גדול שבגאונים על פירוש הלכה מן המשנה לא יוכל לומר לך בה שום דבר, אלא אם כן היה זוכר על פה תלמוד אותה ההלכה, או יאמר לך עד שנעיין מה שאמרו בה בתלמוד, ואין ביכולת שום אדם לזכור כל התלמוד על פה, ובפרט כשהלכה אחת במשנה מתפרשת בארבעה וחמשה דפים מפני שנכנסים מענין לענין, וההוכחות והקושיות והתירוצים עד שלא יוכל לסכם מה שנתברר בפירוש אותה משנה אלא הבקי בעיון.

מתוך הקדמת הרמב"ם למשנה.

אפרקסתא דעניא

פורסם פעם ביתד נאמן:
================

על מה נזעקו גדולי ישראל?

בהמשך למאמר שפורסם ביום שני האחרון, הננו מביאים עוד ציטוטים מחיבורי שטיינזלץ, זאת לאחר התייעצות עם מרנן ורבנן שליט"א
הננו מזהירים מראש את הקורא, כי בשורות הבאות יצוטטו דברי זלזול נוראים ואיומים של פגיעה ביסודי התורה ובאבות הקדושים, השופטים והנביאים.
לא בלב קל אנו עוסקים במלאכה זו, וגם לא מדעתנו שלנו, כי אם לאחר שאלת הוראתם של מרנן ורבנן שליט"א, גדולי התורה והיראה, אליהם פנינו בשאלת הלכה למעשה כיצד לנהוג בשאלה חמורה זו. לאחר שפורסמו השבוע מכתבי גדולי ישראל נגד ספרי שטיינזלץ, נוצר צורך להסביר לציבור הרחב את הרקע למחאתם החריפה של גדולי ישראל, ומה שהורו שכל ספריו של אותו מחבר בחזקת איסור הם. רבים רבים – אמנם לא מן הממיתים עצמם באהלה של תורה – התקשו להבין בתחילה מה פסול מצאו בדרכו של הנ"ל, שספריו הפכו מקובלים יותר ויותר בקרב ציבור המתחילים בלימוד הגמרא, בעלי תשובה ובעלי בתים שלא הורגלו בלימוד קבוע מנעוריהם.
עקב כך נאלצים אנו בזה להמשיך את מה שכבר הוחל להיעשות השבוע (במאמר שפורסם ביום שני האחרון) ולהביא בפני הקוראים את דברי הבלע המובאים בחיבוריו, למען ידע הקהל, כי יש להתרחק מחיבריו השונים כמטחווי קשת.
כאמור, הדבר נעשה לאחר שאלה בעצתם של מרנן ורבנן שליט"א, האם יש היתר להביא ציטוטים חמורים כאלו מעל דפי העיתון. גדולי התורה הורו להיתר מפני צורך השעה, להסביר את חומרת האיסור. ובעז"ה אנו מקווים, שלא יצא מכשול מתחת ידינו, ויקויים בנו "הנוטל עצה מן החכמים אינו נכשל". וכשהדברים נכתבים מתוך ביקורת קשה והסתייגות ברורה, לא יטמאו את הלב.
יחד עם זאת, מי שאין לו צורך בקריאת המאמר, כי הדברים ברורים לו, וגם אינו צריך להבהירם לידידיו ואנשי ביתו, אין כל סיבה שיקרא את הדברים, שכתבים אך ורק כצורך השעה, להסברת חומרת איסורם של גדולי ישראל. וכל מי שיראה דברים כהווייתם יבין, כי אדם שהיה מסוגל להוציא מפיו או מעטו דברים כאלו, (או אפילו שהדברים "רק" נדפסו בשמו ותחת חסותו ללא הפרעה) נפסל מכאן ולמפרע ומכאן ולהבא להורות ולחבר חיבורים ביהדות ולהדריך מתחילים וכדו', פסולות וכפרניות כאלו, שמעולם לא ראה בהן פסול להפיצן ולהדפיסן.

ביום שני האחרון צוטטו במאמר דברי זלזול נוראים בתנאים ואמוראים, קדושי עליון. דבר זה נובע מגישתו הכללית של ספרו "התלמוד לכל" אל התלמוד והתורה שבע"פ שכל יהודי מאמין יודע שניתנו בסיני ונמסרו מדור לדור.
כידוע, מיסודי התלמוד להאמין, כי כל התורה ניתנה למשה בסיני, כולל כל התורה שבע"פ, משנה, תלמוד ואגדה. ובכלל האומר אין תורה מן השמיים, שאין לו חלק לעוה"ב, הוא אפילו יאמר "כל התורה כולה מן השמים, חוץ מדקדוק זה, מקל וחומר, מגזירה שווה זו" (סנהדרין צט). בכלל זה, גם האמונה בגדלות ובקדושת ישראל, ראשונים כמלאכים.
עלעול בין דפי ספריו חושף דברים חמורים ביותר, הפוגעים בעיקרי האמונה. ניתן אפילו להתרשם, כי דרך חשיבה זו באה מהליכה בדרכם של ספרי "מחקר", שחיברו מינים ואפיקורסים. והדברים, כאשר הם מודפסים, לא רק שאינם מקרבים את המתעניינים בתורה לדרכי האמונה האמיתית, אלא אף מרחיקים אותם, באשר בסיום קריאת הספר נותרות בלב הקורא הפשוט המסקנות הבאות: א) חכמים "חידשו" פירושים בתורה שבכתב, "יצרו ופיתחו" תורה שבע"פ, ובדו מליבם ח"ו. ב) דרכם של חז"ל הק' היתה מונחית ממידות אנושיות כאלו ואחרות ("מתון" לעומת "קיצוני" וכד') אותן הרשות בידינו לשפוט לפי קוצר דעתינו כפי שאנו שופטים חברינו. ג) אין כל סמכות מיוחדת לחכמי התלמוד, וכל אחד יכול להמשיך ולדון ולהכריע כרצונו, כי "התלמוד נמשך עד היום".
כבר בעמודו הראשון של הספר ניתנת לקורא התחושה, כי אין חובה לגשת אל התלמוד בחרדת קודש. התלמוד, הוא לדברי הכותב: "אוסף של חוקי אגדה ופילוסופיה וכו' של סיפורי מעשיות ושל הומור". (מיותר לציין חומרת הדברים, לכל מי שיודע כיצד התייחסו קדמונים בפירושיהם לאגדות חז"ל לכל משפט ומילה ולרמזים הטמונים בהם) בעמוד זה גם נכתב:
"מבחינת הגדרתו אין הספר מרשים ביותר... עדיין בנוי הוא על אסוציאציה חופשית ועל הקשרי רעיונות שאין דומה להן אלא ברומאנים מודרנים...".
רוח הכפירה וההשכלה, לפיה, כביכול, התורה שבע"פ הינה "המצאת" דורות מאוחרים, נושבת בין דפי הספר. לדוגמא: "תקופת כנסת הגדולה הרי היא, איפוא, התקופה הגדולה של הנחת היסודות לתורה שבע"פ בישראל" (עמ' 18).
ועוד "פנינים" המרמזים על אותם תיאורים של "התפתחות ההלכה" שיצא מהיכל ההשכלה ומבקרי המקרא:
"חתימת התנ"ך שהיא פעולה אחת של אנשי כנסת הגדולה הריהי ממילא התחלת שלטונה של התורה שבעל פה ופיתוחה..." (עמ' 17).
"אכן על ראשיתה ותחילת התפתחותה של התורה שבעל פה יש בידינו רק מעט ידיעות..." (עמ' 14).
בכל הדורות נגשו יהודים אל דף הגמרא בחרדת קודש, כלימוד של תורתנו הקדושה שניתנה באש מסיני, ונמסרה מדור לדור. אך המעניין בספרי שטינזלץ מודרך מראש להתייחס לתלמוד כ"ספר לא מרשים" המזכיר "רומאנים מודרניים". מעין "אוסף" כזה המכיל "סיפורי מעשיות והומור".
כל ילד שהתחיל ללמוד גמרא, יודע כי לאחר חתימת התלמוד אין לחלוק על הנאמר בו, ואין רשות לערער על דברי חז"ל. אך מר שטינזלץ, על פי תיאורית ה"התפתחות" מגיע למסקנות מרחיקות לכת:
"אף בדברים שבהם הגיע התלמוד לסיכום – לא בכולם נשאר סיכום זה קיים במשך הדורות, הכרעות לצד אחד שונו בהדרגה לצד אחר, ומשום כך חלק ניכר מן ההלכות לא הגיע לגיבוש מוחלט עד היום..." (התלמוד המנוקד סיכום לפרק ד' ברכות). הכל מתפתח. הכל ניתן לשינוי. "תהליך טבעי" של התפתחות "הדרגתית".
מר שטיינזלץ מוסיף, כי יכול להימשך הלאה והלאה. לתלמוד אין שום מעמד ראשוני ומיוחד. הכל פתוח, הכל מתפתח:
"מבחינה טכנית היסטורית, התלמוד אכן לא נחתם... המקרא, דרך משל, עבר אמנם שלבים שונים של כינוס ואיסוף, אך בסופו של דבר הגיע לכלל חתימה... אולם לא כן היה לגבי התלמוד... העקרון שהתלמוד לא נחתם כולל בתוכו את האתגר המתמיד, הבלתי פוסק להוסיף ולחבר אותו, להוסיף וליצור אותו. התלמוד בהיקפו הרחב.. כולל קריאה מתמדת להשלים אותו מתוך ידיעה כי לעולם לא יוכל להיות מושלם גמור ובלתי ניתן להוספה".
הוא כופר גם במושג של "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא". אותו "אוסף", כדבריו, לא מיועד לכך. "אף על פי שמטרתו העיקרית של התלמוד היא ביאור ופירוש לקודקס של חוקים הריהו נחשב ליצירה שאין לה עניין בקביעת החוק והוא עצמו איננו יכול לשמש לצורך פסיקה" (עמ' 8).
על פי שיטה זו, ודאי ניתן לגשת ללימוד בגמרא כמו לכל לימוד אוניברסיטאי:
"לימוד התלמוד אינו מחייב דביקות של אמונה בו, מעטים הם הספרים המקודשים שאינם דורשים מן הלומד אותם את ההכנה המוקדמת של קבלת הדברים מראש. הלומד את התלמוד אינו מצווה להאמין בכל דבר בו..." (עמ' 196).
* * *
האבחנה של "התפתחות ההלכה" שזורה בין דפי ספרו של שטיינזלץ.
מתי "הוחלט" לומר ו"לחדש" שאיסור בשר בחלב אינו רק גדי בחלב אמו? האם כך ניתנה התורה מהר סיני?
אליבא דשטיינזלץ יש "השערה" אודות התקופה בה "חודשה" הבנה זו. "ההוראה המקראית 'לא תבשל גדי בחלב אמו' כבר הובנה בימים קדומים מאד לפחות באמצע ימי בית שני כאיסור על בישול בשר כל בהמה בחלב..." (עמ' 137).
גם קידוש על הכוס "נוצר" במשך הזמן: "מצוות התורה 'זכור את יום השבת לקדשו (שמות כ, ח) אשר מראשיתה ומעיקר, היא ציווי לא מפורט לומר או לעשות דברים בכניסת השבת על מנת לזכור כי החל שבת, אף היא קיבלה סטיליזאציה, יחד עם שאר הברכות ותקנות התפילות נוצר "קידוש של שבת" אמירת ברכה מיוחדת אגב שתיית כוס של קידוש..." (עמ' 85).
וכיצד נקבעו תחומי שבת? "תחום שבת נקבע במידה ידועה מתוך הסתמכות על התנאים שהיו קיימים כאשר היו בני ישראל מצויים על אדמתם, כאשר בדיני חלוקת הארץ נקבע כי לעיתים מסויימות יש שטח צמוד, שהוא בן אלפיים אמה מכל צד. אולם בחיי המעשה, ובפרט לאחר השינויים בתנאי החיים, במעבר לישובים פרוזים ללא חומה או לערים ענקיות הבנויות בצורה בלתי סדירה, התעוררו בעיות רבות, והיה צורך בקביעות גמישות יותר אפילו להגדרתו של תחום השבת" (עמ' 85).
והרי התיאוריה שמעניק שטיינזלץ למחפשי הדרך אודות "התפתחות ההלכה" בנוגע לדיני דחיית שבת בשעת מלחמה:
"הזמנים הקשים הללו הצריכו גם פעולות של יצירה ומחשבה הלכתית בתחום אחר. לגבי הדבקים ביהדות היה צורך לקבוע הגדרות שתגבלנה במידה מסויימת את הנכונות של מסירות נפש ללא הבחנה. למתתיהו, אבי השושלת החשמונאית וראשון המורדים בשלטון הזר ובמתייוונים, מיוחסת (לפחות בספרי המכבים) ההלכה שמותר להלחם מלחמת מגן ביום השבת. יסוד שהתפתח בהלכה במשך דורות אחדים למסקנה (שיש לה ביסוס במקרא) כי בשעת מלחמה ובזמני חירום מותר לחלל את השבת, הגדרות ותקנות כיוצר באלה נוספו במשך הדורות, בכל עת שהיו עיתות צרה כאלה לישראל" (עמ' 20).
רבים מקוראינו לא שמעו ודאי על "חוקי חמורבי", אותם שעל פי כסילותם של מבקרי המקרא היוו בסיס "ליצירת התורה" (עפ"ל). מר שטיינזלץ מעניק בחצי פה גושפנקא לתיאוריה זו: "עצם קיומו של חוזה נישואין כתוב בין בעל ואשה הוא קדום מאד. והוא כבר מוזכר בחוקי חמורבי, הרבה לפני מתן תורה, אולם צורתו ותוכנו של חוזה זה משתנים לפי הזמנים, לפי אופיה של התרבות בה הם נעשים, חכמים הקפידו מאד שיעשה חוזה כזה..." (עמ' 97).
וכיצד ניתן להגדיר את מחלוקת התנאים בשאלת כמה משמרות הוי הלילה:
האשמורות הנן, כפי ששמן מורה עליהן, חלוקת משמרות הצבא בשעות הלילה. למחלוקת רבי נתן ורבי יהודה הנשיא בענין זה היה בסיס בחיי המציאות של אז, כי את שעות המשמר שבלילה חלקו היוונים ל-3 ואילו אצל הרומאים היתה החלוקה ל-4, ומשום שהיו שתי שיטות אלה קיימות, צריך היה לברר מן המקרא כיצד היתה חלוקת המשמרות בישראל בימי קדם. ("התלמוד המנוקד" ברכות ל-ג' ע"א – החיים).
ונסיים פרק זה ב"חידוש" נוסף אודות סידור הקידושין ע"י רב הבקי בגיטין וקידושין: "...מנהג ישראל בדורות האחרונים שמזמינים רב כדי שיערוך את טקס הנישואין הוא מימי הביניים המאוחרים ובחלקו בא על ידי חיקוי הדוגמא הנוצרית, ואין לו שום משמעות דתית..."
פרק מיוחד בספר עוסק בציור דמותם של התנאים. אם בתחילה כתב המחבר, כי התלמוד מהווה גם אוסף של "סיפורי מעשיות ושל הומור", הרי כאן מוסיף הוא כי "על רבים מן התנאים מוצאים אנו שפע סיפורים ואנקדוטות, המאירות לנו את דמותם מכמה צדדים, ומקרבות אותם אלינו". ואכן, החליט המחבר לערוך "ניתוח פסיכולוגי" לתנאים ואמוראים, קדושי עליון, כך שהקורא המתחיל, כאשר יגש ללימוד הגמרא, יראה את שיגם ושיחם של חז"ל, כדמויות המוגדרות במושגי אופי קטנוניים של עולמנו, ומוגדרות בתכונות כאלו ואחרות, כפי שנראים הדברים למתבונן השטחי וחסר ההדרכה.
הלל הזקן "כל ימיו שמר על אופיו העממי... כנגד זה היה שמאי עצמו מהנדס, ישר ועקבי עד כדי קיצוניות בכל דבר שעסק בו. כנגד הסברת הפנים של הלל היה שמאי נראה קפדן ומחמיר" (עמ' 24) הנה כי כן, לא מחלוקת בהלכה ובדרכי הנהגה קבעה את הנהגותיהם של הלל ושמאי (כאשר ביאר מרן הגרי"ס זצוק"ל ב"אור ישראל" סימן כ"ח) כי אם תכונות פשוטות: "אופי עממי" מחד גיסא ו"קיצוניות" מאידך גיסא. למי שלא מסתפק בכך ממשיך המחבר ומתאר את המחלוקת לשם שמיים זו כך: "הויכוחים בין הבתים נשאו לעיתים, אופי חריף מאד, אפילו אלים" (שם).
רבי אליעזר בן הורקנוס "נטה לשמרנות בדעותיו בהלכה". רבי ישמעאל בן אלישע "הגיוני ומתון", ר' טרפון "אקסצנטרי" (עמ' 25), וגם "בעל נוסח הומוריסטי מיוחד (עמ' 26). ועל רבי מאיר "הברקותיו הבלתי יציבות עוררו את תמהונם של בני דורו". רבי שמעון בר יוחאי היא דמות "קודרת ועטופת מיסתורין". "בדורות מאוחרים יותר יוחס לו חיבור ספר היסוד של הקבלה, ספר הזוהר, שהוא בו הגיבור הראשי". (עמ' 27).
אנו מנועים במסגרת זו לצטט התבטאויות זולות המגיעות עד כדי ניבול פה.
ברצוננו להביא הפעם גם ציטוטים מספריו האחרים ("נשים במקרא" ו"דמויות מן המקרא"). יש לציין, כי אלו אינם רק ספרים שנתחברו בדפוס, אלא הרצאות שנשא בפיו בפני אלפי מאזינים במסגרת תוכנית רדיו שנקראה "אוניברסיטה משודרת", ואשר לאחר מכן נדפסו הרצאותיו בדפוס.
בספרים אלו בא לידי ביטוי יחס מזלזל מחריד באבות הקדושים, השופטים והנביאים, כשהמרצה והמחבר הולך בדרכם של המשכילים ואני "ביקורת המקרא", ומחפש הבנה "אנושית" בחייהם של ראשונים כמלאכים, שאין לנו קצה הבנה במדרגתם ומעלתם. ניכרת בו המגמה "להוריד" את פרשיות התורה והנביאים להבנה שטחית וקטנונית ואף למצוא "פגמים" ו"חסרונות" באבות האומה. (בהקדמתו נאמר: "חתירה לראות מחדש, לבחון מחדש, את האישים שאנו מכירים, יתכן שתוצאותיה של בחינה כזו ייראו מוזרות... יעשה נסיון לשלב את המקור עם ראייתם של דורות, על מנת להגיע להסתכלות שנייה, ולעיתים למבט חדש").
ה"מבט החדש" תיאוריו ביחס לאבות הקדושים. דברים מזעזעים ומחרידים כל לב, ואשר אילולא קיבלנו רשות מגדולי התורה לפרסמם, בשל צורך השעה, היתה העט ממאנת לכותבם. כך מתאר שטיינזלץ את יוסף הצדיק: "במהלך חייו עובר יוסף שורה של שינויים ותאוות קלות, מן הטיפוס של הבדאי החלמן, ההוזה, החולם חלום שאינו יודע מהו, עד להיותו מעין נביא" (עמ' 31). היחס לאחי יוסף, לשבטי י-ה, מתמצה בשורה הבאה: "אבל מצד שני יוסף אינו גם כאחד מהאחים שהם אנשים מן השורה" (עמ' 26).
ואת יצחק אבינו הוא מתאר בין היתר במילים הבאות: "רבקה היא זו שפועלת... יצחק הוא מהוסס, לא בטוח בעצמו, לא בהיר... היא עושה כל מה שביכולתה לעשות כדי להביא לכך שיצחק יברך את האיש הנכון... היא יודעת את המגבלות שלו ואת חולשותיו" ("נשים במקרא" עמ' 25).
כך בין כל דפי החיבורים הנ"ל בא לידי ביטוי הצורך להדגיש "חולשות" וצדדים שליליים, עפ"ל, בדרכם של ראשונים כמלאכים, שכל ילד מאמין ויודע, כי גדולי המפרשים יראו וחרדו כאשר באו לפרש הליכותיהם, ובנו דבריהם רק על פי דברי חז"ל ומסורת התורה מדור דור.
הרצון לחפש גם "מומים" ו"פגמים אנושיים" כה בולט, והוא מחריד ומזעזע בפרט כאשר הוא נוגע ופוגע בעצם מהותם של אבותינו הקדושים, כבחינת "לא יראתם לדבר בעבדי במשה". כך הוא כותב על ה"מגבלות" , עפ"ל, של משה רבינו, אשר נבחר ע"י הקב"ה להנהיג את ישראל: "משה רואה ויודע את המגבלה של עצמו... בגישתו אל העם הוא חייב תמיד להיעזר באנשים שיש להם יחס קרוב יותר אל הבעיות של עם ישראל. במובן מסויים נראה, כי משה לעולם איננו יכול להבין הבנה שלימה את מה שנקרא 'אדם פשוט'. המגבלה הגדולה של משה היא שקיים פער עצום בינו ובין העם.. אף על פי שהוא דואג לצרכיהם, הרי אין הוא יכול להתייחס ברצינות גמורה לבעיותיהם ומשאלותיהם... בסופו של דבר אין הוא מסוגל להתייחס לעם הגדול שהוא מוביל כאל אנשים מבוגרים" (דמויות מן המקרא" עמ' 44).
דוד המלך, נעים זמירות ישראל, מוגדר בספר זה (עמ' 73) כ"הרפתקן"! בספר "נשים במקרא (עמ' 67) הוא מרחיב את הדיבור: "דוד שייך לשבט של רועים, שבט שעדיין קשור למדבר, ובמידה מסויימת לחיי הנודדים. כאשר דוד מתפאר, בדרך אגב, 'גם את הארי, גם את הדב היכה עבדך' – זה חלק מאופיים של חיי רועה על גבול המדבר. כאשר דוד נעשה אחר כך בצורה זו אחרת גובה של דמי חסות, הוא אינו חורג בהרבה מן הדמות המקורית: דמות של רועה מן המדבר... דוד מבטא במובן מסויים את הארציות, את הקרקע ואף זו בדו-צדדיות שלה, את הצדדים היפים של שורשיות של יחס עמוק מאד לדברים. ומצד אחר גם משהו של הוולגריות וחוסר היכולת להבחין בהבדלים דקים.
ישנן עוד התבטאויות כאלו למכביר בספריו. צר לנו ודואב ליבנו על שהננו נאלצים לעסוק ברפש מעין זה, ולהביאו מעל דפי העיתון לבתיהם של אנשים יראים. אך, כאמור, חובת השעה היא זו, לחזק דברי חכמים. למען ידעו ויכירו הכל, כי אין כאן מקום ל"סלחנות" או ל"פשרות". גם אין זו "קנאות" השנויה במחלוקת.. כי אם פגיעה בעיקרי הדת. מלפנים בישראל לא נתנו רשות לאיש להדפיס ספרי הדרכה ופרשנות מעין אלו, אלא אם כן נבדק היטב, כי ליבו טהור ואמונתו מושלמת ומזוככת. מי שלא עמד בתנאים אלו, אין לו רשות לחבר חיבורים ולהורות לרבים דרכי לימוד וכד'. אולי פתוחים בפניו שערי תשובה, זה ענין שבינו לבין המקום. אך גם אם תתקבל תשובתו, אינו יכול להורות וללמד לרבים. כי אין זה עניין אישי, אלא אחריות כלל ציבורית. מי שכל כך רחוק מעולמה של תורה, שנמסרה לנו מדור דור, עד אשר מסוגל להוציא מפיו או מעטו דברים כאלו, לא יימלט ממנו יחדיר דעותיו הפסולות בין השורות של כל חיבוריו. וכבר כתבו גדולי ישראל, כי גם פירושיו לתלמוד המנוקד אסורים, "ואין הדבר תלוי בתשובתו של זה כלל".
ויה"ר שנזכה בקרוב לגאולה השלימה, וילמדו תועים בינה.

י. רבינוביץ · הודעהעל ידי **י. רבינוביץ** » ו' יוני 17, 2011 4:34 pm

המאמר הארוך המטריח והמגמתי הזה שכבר הספיק להתפרסם ברשת במקומות רבים, גם אם הוא צודק בדברים מסויימים, אין בו לקדש אינטרסים שונים ומשונים של כאלה ואחרים.

גם זה הבל · הודעהעל ידי **גם זה הבל** » ו' יוני 17, 2011 4:52 pm

אם יש לך את המאמר אולי יש לך את כל חתימות הגדולים שיצאו נגדו ותוכל להביאם ג"כ , [נראה לי שזה אחד מהדברים שהיו נגדו הכי הרבה חתימות של גדולי הדור].

תולעת ספרים07

י. רבינוביץ כתב:מצער לראות כמה הרבה טועים בכזב ובניסים באותות וגם במופתים וחושבים שיש מי שיודע את כל הש"ס בעל פה- לא פחות! וגם את השולחן ערוך וכו' וכו' וכו', אלה דמיונות שזורעים כותבים שונים בעלי אינטרסים שונים. ולא ארחיב בנושא זה, כי מי שבקי בדברים הקשורים לחצרות מנהיגים שונים, ובמקרה אני אחד כזה, יודע שאין בדברים אלה ממש. וגם הם בני אדם גם אם הם עולים ברמתם על על רוב העם.

וראיתי שאם יהיה החבור הזה על כל המשנה כפי שהכוונה שנבאר, יהיה בו ארבע תועליות גדולות. האחת, שנודיע פירוש המשנה הנכון וביאור דבריה, לפי שאם תשאל גדול שבגאונים על פירוש הלכה מן המשנה לא יוכל לומר לך בה שום דבר, אלא אם כן היה זוכר על פה תלמוד אותה ההלכה, או יאמר לך עד שנעיין מה שאמרו בה בתלמוד, ואין ביכולת שום אדם לזכור כל התלמוד על פה, ובפרט כשהלכה אחת במשנה מתפרשת בארבעה וחמשה דפים מפני שנכנסים מענין לענין, וההוכחות והקושיות והתירוצים עד שלא יוכל לסכם מה שנתברר בפירוש אותה משנה אלא הבקי בעיון.

מתוך הקדמת הרמב"ם למשנה.

מדברי הרמב"ם משמע להדיא שהוא אכן ידע הכול ומשום כך כתב את ספרו.
וראה גם דברי רש"י ע"ז ל"ה עמוד ב' על דברי הגמ' למה ת"ח דומה לצלוחית של פלייטין, מגולה ריחה נודף, מכוסה אין ריחה נודף, ולא עוד אלא דברים שמכוסין ממנו, מתגלין לו, ופרש"י בזה"ל מגולה ריחה נודף, והיינו דכתיב שמן תורק שמך כשמגלין ומריקין שמנה, כלומר, כשאתה מלמד תורה לתלמידים אז יצא לך שם, מתגלין לו מעצמן בלא טורח כשהוא מלמדן. [שמעתי מרבי יעקב חיים סופר שליט"א]
לצערי ואני אומר זאת בצער רב אצל החסידים אכן כמעט ולא נמצא מרא דכוליה תלמודא – יש אומרים שהאדמו"ר מלובאביטש והשפע חיים זי"ע היו אחרונים בזה - אצל הליטאים יש ויש - וראה מה שהביא איש ספר שהחזו"א כתב להעיד כך על מרן שר התורה הגרח"ק שליט"א.
באיזשהו מקום החסידים פשטו את הרגל בקטע הזה והדברים ידועים – אקווה שלא יסקלוני אך מה לעשות שהמציאות עובר על כל דמיון...

י. רבינוביץ · הודעהעל ידי **י. רבינוביץ** » ו' יוני 17, 2011 5:10 pm

תולעת ספרים07 כתב:
י. רבינוביץ כתב:מצער לראות כמה הרבה טועים בכזב ובניסים באותות וגם במופתים וחושבים שיש מי שיודע את כל הש"ס בעל פה- לא פחות! וגם את השולחן ערוך וכו' וכו' וכו', אלה דמיונות שזורעים כותבים שונים בעלי אינטרסים שונים. ולא ארחיב בנושא זה, כי מי שבקי בדברים הקשורים לחצרות מנהיגים שונים, ובמקרה אני אחד כזה, יודע שאין בדברים אלה ממש. וגם הם בני אדם גם אם הם עולים ברמתם על על רוב העם.

וראיתי שאם יהיה החבור הזה על כל המשנה כפי שהכוונה שנבאר, יהיה בו ארבע תועליות גדולות. האחת, שנודיע פירוש המשנה הנכון וביאור דבריה, לפי שאם תשאל גדול שבגאונים על פירוש הלכה מן המשנה לא יוכל לומר לך בה שום דבר, אלא אם כן היה זוכר על פה תלמוד אותה ההלכה, או יאמר לך עד שנעיין מה שאמרו בה בתלמוד, ואין ביכולת שום אדם לזכור כל התלמוד על פה, ובפרט כשהלכה אחת במשנה מתפרשת בארבעה וחמשה דפים מפני שנכנסים מענין לענין, וההוכחות והקושיות והתירוצים עד שלא יוכל לסכם מה שנתברר בפירוש אותה משנה אלא הבקי בעיון.

מתוך הקדמת הרמב"ם למשנה.

מדברי הרמב"ם משמע להדיא שהוא אכן ידע הכול ומשום כך כתב את ספרו.
וראה גם דברי רש"י ע"ז ל"ה עמוד ב' על דברי הגמ' למה ת"ח דומה לצלוחית של פלייטין, מגולה ריחה נודף, מכוסה אין ריחה נודף, ולא עוד אלא דברים שמכוסין ממנו, מתגלין לו, ופרש"י בזה"ל מגולה ריחה נודף, והיינו דכתיב שמן תורק שמך כשמגלין ומריקין שמנה, כלומר, כשאתה מלמד תורה לתלמידים אז יצא לך שם, מתגלין לו מעצמן בלא טורח כשהוא מלמדן. [שמעתי מרבי יעקב חיים סופר שליט"א]
לצערי ואני אומר זאת בצער רב אצל החסידים אכן כמעט ולא נמצא מרא דכוליה תלמודא – יש אומרים שהאדמו"ר מלובאביטש והשפע חיים זי"ע היו אחרונים בזה - אצל הליטאים יש ויש - וראה מה שהביא איש ספר שהחזו"א כתב להעיד כך על מרן שר התורה הגרח"ק שליט"א.
באיזשהו מקום החסידים פשטו את הרגל בקטע הזה והדברים ידועים – אקווה שלא יסקלוני אך מה לעשות שהמציאות עובר על כל דמיון...

לא יודע איך העמסת את פירושך בדברי הרמב"ם. דברי הרמב"ם מספיק ברורים ולא משתמעים לשני פנים.
יש הבדל בין לדעת לבין לדעת בעל פה. התבונן בדברים שוב.

תולעת ספרים07

ראה כאן:
אלא אם כן היה זוכר על פה תלמוד אותה ההלכה, או יאמר לך עד שנעיין מה שאמרו בה בתלמוד
מה גם שכנראה הרמב"ם לא דיבר מאלו אשר זוכים לדברים הרבה וראה בחז"ל בור סוד שאינו מאבד טיפה ועוד כהנה – בכל אופן דברי הרמב"ם אינם כפשוטם שהרי במו עינינו ראינו שהיו שזכרו את כל התורה כאילו זה עתה למדו כמו הגאון מטשובין ז"ל ויבדל לחיים מרן הגרח"ק שליט"א ועוד כהנה - כך שכל הפלפול שלנו בזה מיותר לחלוטין.
ובזה סיימתי.

אורח לרגע. · הודעהעל ידי **אורח לרגע.** » א' יוני 19, 2011 2:50 pm

אוהב אוצר כתב:תולעת, כל הפורום נהיה 'פרוץ' וראה את הבקשות של הת"ח לדאוג לרמה שכאן שלא תרד.
הגבתי כך כי אותו כותב כתב [לא אזכיר את שמו, מיי שרוצה יחפש] שגמרא שוטשטיין נמצאת תדיר! על שלוחנו של מרן, נראה לך לומר משפט כזה??? כן או לא? אם גם אתה סובר שלא, אז תבין למה התפרצתי לפרצה הזאת.

אולי לא תדיר, אבל השמועות אומרות שהוא מעיין שם. כל הדיון אם הגרי"ש אלישיב טעון לריענון הזיכרון, הוא חסר תכלית. הגרי"ש שליט"א ממשיך להכין את השיעורים תמידים כסדרם (למרות אי הצורך בריענון הזיכרון...), ומעיין גם בספרי הליקוטים ובכלל זה שוטנטשטין ומתיבתא.

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » א' יוני 19, 2011 8:18 pm

שמח תשמח כתב:מענין לענין, שמעתי מקשים הלא אמרינן בחולין קט ע"ב כל דאסר לן רחמנא שרי לן כוותיה. אסר לן דמא שרא לן כבדא וכו', ע"ש. וקשה, הלא גמרא מהד' שטיינזלץ דאסר לן רחמנא מאי שרא לן כוותיה? אלא על כרחך מכאן ראיה דמהדורת שוטנשטיין שרי ולק"מ.

תראה בהסכמה שלה הגרי"ש אלישיב והגר"A אויערבך ועוד שכתבו בפירוש שהם מסכימים רק כדי שלא ילמדו בפירוש שאין דעת חכמים נוחה ממנו.

יגל · הודעהעל ידי **יגל** » ה' יוני 30, 2011 9:03 am

אוהב אוצר כתב:ראשית, ברצוני למחות: מי שעולה במחשבתו שמרן הגריש"א שליט"א משתשמש ככלי עזר באחד מהפירושים הקיימים היום - זה בזיון ת"ח גמור! אוי ואבוי למי שהיתה לו הו"א! פעם היתה תמונה ביתד, ושם היה ספר כחול, אמר לי החברותא שלי: "הנה לך, גם מרן משתמש בשוטנשטיין". עיון מהיר בתמונה העלה כי מדובר בחומש שהוציאו ארסטקרול-מסורה. הזהרו בגחלתן שלא תיכוו.

בנוגע להרב עובדיה והרב אלישיב - שוב, מי זה אשר יעיז לבוא ולדבר ולהשוות בין גאוני עולם אלו. וגם פה שייכים הדברים האמורים לעיל ואכמ"ל.
מה שכן, היתה פעם אמרה שנא' וזו מציאות, שלרב עובדיה יש את הספריה הגדולה ביותר בין כל הגאונים שקיימים היום וישנם ספרים שהוא מחזיק כעותק יחיד בעולם. ומכאן ידיעותיו הרחבות שאין להרבה, אבל מכאן לבוא ולעשות השוואות בין ת"ח? מי זה שיכול לבוא ולהעיז?! שלא ינוצל פורום מכובד זה לדברים חמורים אלו, אנא הזהרו.

הגיעתני במייל סריקה מתוך 'השקדן' ב':

תולעת ספרים07

אמפורשער השקדן...
אוסף של שטויות ושקרים - קראתי אותו ושמתי אותו תיכף בפח.
יש שם ג עמודים שאני הייתי נוכח בזה - חצי מילה הוא לא כתב אמת הכול מפוברק הוא לא דיבר ולא התייעץ קודם עם אף אחד לא...

יאיר. · הודעהעל ידי **יאיר.** » ה' יוני 30, 2011 10:33 am

יגל כתב:הגיעתני במייל סריקה מתוך 'השקדן' ב':

והוא מה שהזכרתי כאן:

יאיר. כתב:בסה"כ התכוונו לומר שאולי, בהו"א, יתכן שהר' אלישיב מעיין שם כדי לרענן את זכרונו בפירושים שונים ובהרחבות המובאות שם או להקל מעליו את הטרחה בעיון בספרים רבים וכו'.

תולעת ספרים07 כתב:אמפורשער השקדן...
אוסף של שטויות ושקרים - קראתי אותו ושמתי אותו תיכף בפח.
יש שם ג עמודים שאני הייתי נוכח בזה - חצי מילה הוא לא כתב אמת הכול מפוברק הוא לא דיבר ולא התייעץ קודם עם אף אחד לא...

בכל אופן מה שהובא כאן ודאי נכון:

היא שיחתי כתב:אעיר בכאן
שבשולחנו דמריה דכוליה תלמודא הגרי"ש אלישיב שליט"א
אפשר למצוא תדיר שוטנשטיין ומתיבתא
ואפשר לראות בתמונות שונות
אני בעיני ראיתי בסוכות האחרון מתיבתא על שולחנו

ולא כמו שכתב כאן אוהב האמת:

מניין לך שהוא מסתכל בפירוש של מתיבתא.
מה גם שזה נשמע מאוד מוזר - שהרי הרב אלישיב בקי בשתי התלמודים כולל שו"ע וכו' וכו' - מה יש לו לחפש במתיבתא - וראה רק בתשובות האחרונות שלו כמו בתשובה שכתב לרבי פייפל כהן שליט"א בנוגע לפאות מהודו ועוד כהנה איך הוא בקי בכל מכל - הייתכן דבר כזה שיש לו מה לחפש בפירוש במתיבתא.
הגע בעצמך ותווכח לדעת שזה לא יתכן...
הוא גם אינו צריך את זה בשביל לרענן את הזיכרון...
מוזר לי מאוד מה הפשט בזה.

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » ה' יוני 30, 2011 10:44 am

הנחת הכרכים השונים ע"י הנכדים וכו', הוא סגולה בדוקה ומנוסה לחתן ילדים.
מעבר לכך יש לזכור שבהסכמה של הגרי"ש לשוטנשטיין ניכר היטב אי שביעות רצונו מהענין, וההדגשה שצריך להוציאו רק כדי שלא יסתכלו במהדורות שאין רוח חכמים נוחה הימנו.
אני לא שולל את האפשרות שבילקוט ביאורים או אוצר עיונים של מתיבתא יש ת"ח גדולים המעניינים בהם, כפי שיש המתשמשים באוצר מפרשי התלמוד, וכאשר נערך הדבר בצורה הראויה אכן יש בו תוספת לכל.
אגב כשר"ש פרנקל הוציא את הרמב"ם הוא האמין כי העיקר זה הגירסאות וכו', וספר המתח היה צ'ופר, מה שגרם לשינוי ולכך שהושקע יותר בספר המפתח, היה העובדה שכאשר הגיש את הרמב"ם להגר"מ פיינשטיין עודדו ובירכו, אך כאשר ראה את ספר המפתח, אמר לו זה ספר חשוב, והתחיל ללמוד אותו כסדר בו במקום.

יגל · הודעהעל ידי **יגל** » ה' יוני 30, 2011 10:52 am

הגריש"א עם גמ' שוטנשטיין ומתיבתא:

תולעת ספרים07

מישהו יודע להסביר לי על מה נסוב כאן הדיון
חברה השתגעתם אתם רוצים להפוך את הרב אלישיב לסנילי רח"ל
ועכשיו אגלה טפח מאחורי הקלעים.
בטרם אתפוצץ מן השטויות כאן.
ובכן ההסכמה של שוטנשטיין הוצא כך:
הלכו לרבי שמואל אוירבאך שליט"א לבקש הסכמה והוא התנה זאת בתנאי שהרב אלישיב יחתום קודם.
הלכו וזייפו הסכמה מן הרב אלישיב וכך חתם רבי שמואל אוירבאך שליט"א
ואני עומד מאוחורי כל מלה שלי.
שיטה נוספת לקבלת הסכמה מהרב אלישיב הוא כזה – פונים להרב שיינברג שליט"א אשר נותן הסכמה לכולם כמו הגאון מטשובין ז"ל בזמנו ועוד הרבה גדולים ואח"כ פונים לעבר הרב אלישיב והרב אלישיב ברוב ענותנונו חותם אחרי הרב שיינברג ללא אומר ודברים.
עט סופר היטיב להגדיר זאת
ויש בידי גם מחירון כותרתו קידום מכירות הסכמות התעריפים נעים מעשר אלף דולר עד כחמישים תלוי מי נמצא אצל הרב עובדיה ועוד כהנה...

דרך אגב: בנוגע לעט סופר בדקתי בזמנו באגרות משה והוא בקושי מציין את אוצר הפוסקים וגם כשהוא מצטט הרי הוא מצטט בביטול כל שהוא בדוק וראה - מי לנו גדול כמו האגרות משה אשר מאז הרע"א לא קם כמותו ותמיד הוא מתחיל מתוך הגמ' רש"י תוס' כאשר הכל היה כתוב על לוח לבו כאילו למדו זה עתה - שים לב שהאג"מ לא מתרגש לא מנודע ביהודה ולא מח"ס הוא טוחן בריחיים הכל בכול ופוסק הישר מתוך הגמ' הראשונים כאשר הוא אינו נושא פנים לשום אחרון - אולי להרע"א...
וראה מה שאמר עליו הרב שך בהספד והדברים אך למותר.

יאיר. · הודעהעל ידי **יאיר.** » ה' יוני 30, 2011 12:27 pm

תולעת ספרים07 כתב:א.מישהו יודע להסביר לי על מה נסוב כאן הדיון
חברה השתגעתם אתם רוצים להפוך את הרב אלישיב לסנילי רח"ל
ועכשיו אגלה טפח מאחורי הקלעים.
בטרם אתפוצץ מן השטויות כאן.

א.כן. עיין היטב בהודעות לעיל ובתקוה שתבין.
viewtopic.php?f=7&t=5282&start=40#p43492
viewtopic.php?f=7&t=5282&start=40#p43651

(ואולי באמת עדיף לא להתייחס...)

יגל · הודעהעל ידי **יגל** » ה' יוני 30, 2011 1:46 pm

אני מקווה שארטסקרול יגישו תביעת דיבה נגד בעל הניק תולעת ספרים07.

הויכוח באמת מיותר לגמרי, הלא גם אם יביאו תמונה של הגריש"א הוגה בשוטנשטיין או מתיבתא (ויש תמונות כאלו, אני רק מתעצל לחפש), יבוא הלה ויטען שהן מזויפות או מבוימות, וגם אם יבואו אנשים שנכנסו אל הגריש"א פנימה וראו על שולחן לימודו את הספרים הנ"ל, יבוא הלה ויטען שהם משקרים. אז די בזה וכ"ט.

יאיר. · הודעהעל ידי **יאיר.** » ה' יוני 30, 2011 1:52 pm

יגל כתב:אני מקווה שארטסקרול יגישו תביעת דיבה נגד בעל הניק תולעת ספרים07.

הויכוח באמת מיותר לגמרי, הלא גם אם יביאו תמונה של הגריש"א הוגה בשוטנשטיין או מתיבתא (ויש תמונות כאלו, אני רק מתעצל לחפש), יבוא הלה ויטען שהן מזויפות או מבוימות, וגם אם יבואו אנשים שנכנסו אל הגריש"א פנימה וראו על שולחן לימודו את הספרים הנ"ל, יבוא הלה ויטען שהם משקרים. אז די בזה וכ"ט.

אם לא תצטט אותו ההודעה תערך ואיך יתבעו?

תולעת ספרים07 כתב:מישהו יודע להסביר לי על מה נסוב כאן הדיון
חברה השתגעתם אתם רוצים להפוך את הרב אלישיב לסנילי רח"ל
ועכשיו אגלה טפח מאחורי הקלעים.
בטרם אתפוצץ מן השטויות כאן.
ובכן ההסכמה של שוטנשטיין הוצא כך:
הלכו לרבי שמואל אוירבאך שליט"א לבקש הסכמה והוא התנה זאת בתנאי שהרב אלישיב יחתום קודם.
הלכו וזייפו הסכמה מן הרב אלישיב וכך חתם רבי שמואל אוירבאך שליט"א
ואני עומד מאוחורי כל מלה שלי.
שיטה נוספת לקבלת הסכמה מהרב אלישיב הוא כזה – פונים להרב שיינברג שליט"א אשר נותן הסכמה לכולם כמו הגאון מטשובין ז"ל בזמנו ועוד הרבה גדולים ואח"כ פונים לעבר הרב אלישיב והרב אלישיב ברוב ענותנונו חותם אחרי הרב שיינברג ללא אומר ודברים.
עט סופר היטיב להגדיר זאת
ויש בידי גם מחירון כותרתו קידום מכירות הסכמות התעריפים נעים מעשר אלף דולר עד כחמישים תלוי מי נמצא אצל הרב עובדיה ועוד כהנה...

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ה' יוני 30, 2011 3:15 pm

תולעת, אני ממש מבקש טובה אישית: הסבר מה כוונתך, בוודאי נוכחת להבין שיש בי מעט קורטוב של תמימות ולכן אני רוצה להבין מה באת לומר, זו היא תמונה של תורמי שוטנשטיין?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' יוני 30, 2011 3:20 pm

תולעת די! תרחם! די!
תפסיק כבר עם השקרים הבזויים שלך !

תולעת ספרים07

לא אמרתי כלום הפסיקו להתנפל עלי רצונכם לומר שהרב אלישיב לומד גמרא עם פירוש שוטנשטיין ומתיבא שיהיה לכם לבריאות.
אני כשלעצמי אם אראה רב או פוסק כל שהוא שלומד עם אמצעי עזר לא אשאל יותר את פיו לא ימין ולא שמאל.
[א"ס במחילת כבוד תורתך היכן ההבטחות שלך מתמול שלשום מדוע קפצת רק זה עתה]

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ה' יוני 30, 2011 3:36 pm

תולעת ספרים07 כתב:לא אמרתי כלום הפסיקו להתנפל עלי רצונכם לומר שהרב אלישיב לומד גמרא עם פירוש שוטנשטיין ומתיבא שיהיה לכם לבריאות.
אני כשלעצמי אם אראה רב או פוסק כל שהוא שלומד עם אמצעי עזר לא אשאל יותר את פיו לא ימין ולא שמאל.

"נזהא דתולעתא שוטנשטיין ומתיבתא..."

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' יוני 30, 2011 3:37 pm

תולעת ספרים07 כתב:לא אמרתי כלום הפסיקו להתנפל עלי רצונכם לומר שהרב אלישיב לומד גמרא עם פירוש שוטנשטיין ומתיבא שיהיה לכם לבריאות.
אני כשלעצמי אם אראה רב או פוסק כל שהוא שלומד עם אמצעי עזר לא אשאל יותר את פיו לא ימין ולא שמאל.
[א"ס במחילת כבוד תורתך היכן ההבטחות שלך מתמול שלשום מדוע קפצת רק זה עתה]

אמרת שהסכמתו מזויפת, ושקר בפיך, ואין לזה שום קשר למה בדיוק התועלת שהוא מפיק משטונ' או ממתיבתא.
לגבי ההבטחות, אתה רוצה לשתף את כולם גם בהודעות הפרטיות שאתה שולח אלי?
אתה הופך את כולם לזייפנים ושקרנים ומבקש רק שעל כבודך ישמרו.
לגבי הנושא עצמו, יש כאן את התופעה שכבר עלתה כאן לדיון, והיא: חסידים מבית, שמסתופפים אצל גדולים שאינם חסידים, אשר משליכים מהגוזמאות הפראיות והבלתי אחראיות המורגלות על לשונם, על אותם חכמים. וכ"ז מביא לידי גיחוך. איחולי שתזכה להגיע לגילו וללמוד מסכת חולין או בכורות למשל, באופן כ"כ נעלה, שלא תוכל למצוא שום תועלת משוטנ'.

תולעת ספרים07

לא אמרתי מזוייף כל מה שאמרתי שהוצא בתרגיל כל שהוא כאשר הרב אלישיב ביקש שקודם רבי שמואל יסכים ורבי שמואל ביקש שקודם הרב אלישיב יסכים והציגו לרבי שמואל מצג שווא כאילו שהרב אלישיב הסכים כבר - לאחר שרבי שמואל הסכים גם הרב אלישיב כתב הסכמה.
לא כתבתי בשום מקום שזה מזוייף.
הייתי מוחק את ההודעה אין כל עניין לפגוע להם במכירות - אך מה אעשה וכמה נשמות טובות מיסגרו אותי.
וחוץ מזה מה שכתבתי הוא מפי השמועה בלבד - אני בהחלט מצפה מאחד מחברי שוטננשיין שיבוא להכחיש מעל במה חשובה זו ואשמח מאוד.
אין כאן כל עילה לתביעת תיבה ולא בטיח - זהו אתר של ביקורות ספרים וכל הרוצה ליטול חלק יבוא ויטול.
אני מזמין בהחלט את אחד מבית שוטטנשיין שיבוא להכחיש את השמועה ואשמח מאוד.
---
עוד אבקש מהם להכחיש מה שאמר לי הרב רבי אשר שטרנבוך בשם אביו רבי משה שכל הס"ס שוטטנשטיין באנגלית מועתק מהש"ס הגרמני ההוא שכבר פעם דיברנו על זה...

אורח לרגע. · הודעהעל ידי **אורח לרגע.** » ה' יוני 30, 2011 4:16 pm

תולעת ספרים07 כתב:עוד אבקש מהם להכחיש מה שאמר לי הרב רבי אשר שטרנבוך בשם אביו רבי משה שכל הס"ס שוטטנשטיין באנגלית מועתק מהש"ס הגרמני ההוא שכבר פעם דיברנו על זה...

מצחיק.
זה כמו להגיד ששוטנשטין בעברית העתיקו משטיינזלץ.

יגל · הודעהעל ידי **יגל** » ה' יוני 30, 2011 4:33 pm

אוהב אוצר כתב:תולעת, אני ממש מבקש טובה אישית: הסבר מה כוונתך, בוודאי נוכחת להבין שיש בי מעט קורטוב של תמימות ולכן אני רוצה להבין מה באת לומר, זו היא תמונה של תורמי שוטנשטיין?

התמונה היא של ראשי קופ"ח לאומית בעשרת ימי תשובה תשע"א בבית מרן הגריש"א.

יאיר. · הודעהעל ידי **יאיר.** » ה' יוני 30, 2011 11:09 pm

תולעת ספרים07 כתב:וחוץ מזה מה שכתבתי הוא מפי השמועה בלבד

תולעת ספרים07 כתב:ובכן ההסכמה של שוטנשטיין הוצא כך:
הלכו לרבי שמואל אוירבאך שליט"א לבקש הסכמה והוא התנה זאת בתנאי שהרב אלישיב יחתום קודם.
הלכו וזייפו הסכמה מן הרב אלישיב וכך חתם רבי שמואל אוירבאך שליט"א
ואני עומד מאוחורי כל מלה שלי.

יאיר. · הודעהעל ידי **יאיר.** » ה' יוני 30, 2011 11:14 pm

חסידים מבית, שמסתופפים אצל גדולים שאינם חסידים, אשר משליכים מהגוזמאות הפראיות והבלתי אחראיות המורגלות על לשונם, על אותם חכמים.

עכשיו הכל מובן.

אורח לרגע. · הודעהעל ידי **אורח לרגע.** » ו' יולי 01, 2011 4:31 pm

דומני כי הדיון אודות מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א מיצה את עצמו.
אני מבקש להסב את הדיון לתמיהה שמנקרת במוחי זה עידן ועידנים.

כולנו עדים להצלחה המדהימה של הוצאת הש"ס שוטנשטין וכו' בקרב שלומי אמוני ישראל, בוגרי התתי"ם והישיבות הקדושות.

והרי הדבר זועק לשמים!
כיצד יתכן הדבר שלאחר לימוד של שנים ארוכות בבתי האולפנא והישיבות, עדיין אברכים ובעלי בתים נזקקים לשוטנשטיין.

שמעתי אומרים כי הדבר מלמד על הצורך בבדק בית בישיבות הקדושות, היינו שמלבד דרכי העיון והלימוד, שומה על הרמי"ם ללמד את התלמידים צורתא דשמעתא כפשוטו, שהתלמיד ידע ללמוד דף גמרא בכוחות עצמו. שהתלמיד יבין מלים ארמיות לא שגורות.

נשמע מוגזם?
שוטנשטין טופח על פנינו!

מה דעתם של קהלא קדישא הדין (שודאי אינם זקוקים לספרי עזר כאלו או אחרים).

פורום אוצר החכמה

מי מחובר