פורום אוצר החכמה

אישצפת כתב:יהי רצון שיזכה הרך הנולד שיסבו על שולחנו כאחד רב חיי'א ורב בניי'א רב חנ'א ורב חסד'א רב ספר'א ורב הונ'א

ע"פ תורה כ"א (בלקוטי מוהר''ן) עיין שם מענין לעשות מהמקיף פנימי, ומענין ב' השמות יעקב וישראל - כי יעקב בחר לו י-ה אך ישראל לסגולתו.

והילך לשון הירושלמי ברכות סוף פרק ראשון, ע"פ נוסחת ה"כד הקמח" בערך חמדה, וזה לשונו: ואמרו בירושלמי בברכות: כל ימיו של אותו צדיק יעקב אביהם לא היה מצטער אלא על פנימי וחיצון, שנאמר ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש.

והרי זה נפלא למאד מאד ע"פ דברי מוהר''ן שכל עניינו של יעקב היה לעשות מהמקיף [שהוא סוד 'בגד ללבוש' כמבואר בפנים ברמז, עיי"ש לענין "כל צדיק נכווה מחופתו של חבירו"] - פנימי [שהוא בחי' השגה ודעת, בחי' לחם לאכול לשבעה כנודע, וע"ד המבואר בתורה נ"ח ובכ"מ], ותיכף מתגעגע למקיף העליון יותר.

ועיי"ש בירושלמי ששם ישראל הוא עיקר ויעקב טפל - כי כל ימיו הוא מצטער לעלות אל המקיף הגבוה יותר וכו' וכו' (לא ישקוט ולא ינוח על מדריגה אחת אפי' רגע אחד כמבואר בהשיחות ולקוטי הלכות בארוכה).

וזה סוד הברכה שמברכים בלידת בן קדוש מזרע יעקב - שיזכה להיות איש ישראלי ולגדול
"לתורה" - היינו שיהיה הלימוד עם הבנה וחידוש, כמבואר בתו' כא שם, באות ח, עיי"ש, שזה בחינת שייעשה מהמקיף [מה שלמד בהלו נרו עלי ראשי, בחי' אור מקיף] - יהיה נעשה מזה פנימי, בבחי' תורתו.

ו"לחופה" - שתיכף יהיה לו מקיף גבוה ביותר [כמפורש בפנים שזה ענין חופה, וכמבואר בספר ביאור הלקוטים בארוכה].

וכל זה תליא ב"מעשים טובים" - ובכלליות ירמוז לקדושת (והטבת) שבעת הנרות המב"פ, וכן רומז ג"כ על צדקה - שנקרא בחז"ל בשם "מעשים טובים" סתם כנודע (וכמבו' בסוף תורה יז, ובחיי מוהר"ן סי' תקסז שעיקר שם עשייה דקדושה הוא צדקה, ובשיחות הר"ן סי' רנח). וכמבואר בארוכה בה' אפוטרופוס הלכה ב' (על תורה דנן) שגם הצדקה שייך לזה הענין.

ואולי נרמז זה מרחוק בסוד דבריו הנפלאים בחיי מוהר"ן סימן יא שגם דברי המשרת "רבי, גיט געלט אויף לעכט" הוא תירוץ על הקושיא בענין המקיפין (הנזכר שם ובסוף התורה הנ"ל), עיין שם, כי זה סוד הצדקה - שעל ידה זוכים ג"כ לאמשכא משח רבות קודשא ולאדלקא בוצינא. בבחי' מי האיר ממזרח [חסד לאברהם כנודע] - צדק יקראהו לרגלו.

עזריאל ברגר כתב:

אישצפת כתב:יהי רצון שיזכה הרך הנולד שיסבו על שולחנו כאחד רב חיי'א ורב בניי'א רב חנ'א ורב חסד'א רב ספר'א ורב הונ'א

אנא פרש לנו חידותיך...

הבטחתי כתב:

עזריאל ברגר כתב:

אישצפת כתב:יהי רצון שיזכה הרך הנולד שיסבו על שולחנו כאחד רב חיי'א ורב בניי'א רב חנ'א ורב חסד'א רב ספר'א ורב הונ'א

אנא פרש לנו חידותיך...

נאה
רוב (במשמעות ריבוי) חיים, רוב בנים, רוב חן, רוב חסד, רוב תורה, ורוב ממון.
וג"א מצטרף להנ"ל

הבטחתי כתב:

עזריאל ברגר כתב:

אישצפת כתב:יהי רצון שיזכה הרך הנולד שיסבו על שולחנו כאחד רב חיי'א ורב בניי'א רב חנ'א ורב חסד'א רב ספר'א ורב הונ'א

אנא פרש לנו חידותיך...

רוב (במשמעות ריבוי) חיים, רוב בנים, רוב חן, רוב חסד, רוב תורה, ורוב ממון.
וג"א מצטרף להנ"ל

יוסף חיים אוהב ציון כתב:עיין יפ"ל ח"ו דף ו' עמ' ב'

002 כתב:מזל טוב לידידנו מזכה הרבים הרב בצלאל שליט"א איש ספר נ"י.

אני הקטן סבור שלרגל השמחה הגדולה במעונו, ולכבודו של הרך הנולד, כדאי להחזיר עד חנוכה את הגישה בחינם לכל האוצר [מעבר ל 150 דף הראשונים].

עזריאל ברגר כתב:

002 כתב:מזל טוב לידידנו מזכה הרבים הרב בצלאל שליט"א איש ספר נ"י.
אני הקטן סבור שלרגל השמחה הגדולה במעונו, ולכבודו של הרך הנולד, כדאי להחזיר עד חנוכה את הגישה בחינם לכל האוצר [מעבר ל 150 דף הראשונים].

בעת שמחה - צריכים לתת מתנה לבעל השמחה, ולא לבקש ממנו לחלק מתנות לכולם...

002 כתב:

עזריאל ברגר כתב:

002 כתב:מזל טוב לידידנו מזכה הרבים הרב בצלאל שליט"א איש ספר נ"י.
אני הקטן סבור שלרגל השמחה הגדולה במעונו, ולכבודו של הרך הנולד, כדאי להחזיר עד חנוכה את הגישה בחינם לכל האוצר [מעבר ל 150 דף הראשונים].

בעת שמחה - צריכים לתת מתנה לבעל השמחה, ולא לבקש ממנו לחלק מתנות לכולם...

בכל מקומות מושבותינו נהוג שבעלי השמחה אומרים דברי תורה נחמדים ומתוקים וערבים במשך דקות ארוכות במעמדי השמחה, בחידושים ביאורים ופילפולים.
ואין לך דברי תורה נחמדים ומתוקים וערבים כמו 111,000 הספרים שבאוצר החכמה [וכידוע גם בעמודים הנמצאים מעבר ל 150 דף הראשונים.............]