פורום אוצר החכמה

יאיר. כתב:

הרב ליאור כתב כן לאסור שירה במקהלה, לאפוקי מהשרידי אש שצידד להתיר (את אשר התירו בתנועות הנוער באשכנז) במקרה הצורך. ובמקום לשבחו על דבריו שאינם מובנים מאליהם בחוגים מסוימים, מתגוללים עליו בגסות?

אין לי אפשרות לענות על דבריך.

וטוב שכך. אין מצוה לכתוב כאשר לא יודעים.

איש_ספר כתב:

יאיר. כתב:

הרב ליאור כתב כן לאסור שירה במקהלה, לאפוקי מהשרידי אש שצידד להתיר (את אשר התירו בתנועות הנוער באשכנז) במקרה הצורך. ובמקום לשבחו על דבריו שאינם מובנים מאליהם בחוגים מסוימים, מתגוללים עליו בגסות?

אין לי אפשרות לענות על דבריך.

וטוב שכך. אין מצוה לכתוב כאשר לא יודעים.

לא התכוונתי לזה אבל לא חשוב...
המבין יבין.

יאיר. כתב:

תולעת ספרים07 כתב:הפוסקים כולם דנו בזה אריכות גדולה עד למאוד כאשר אינו נהנה כלל ועל זה נאמר הנסתרות לשם אלוקינו כאשר כל אחד יודע נפש בהמתו.
איני רוצה להצטייר כקנאי וכדו' לא מתאים לי להיות על תקן זה כתבתי מה שכתבתי כאשר בזמנו כך יצא לי להחמיר ויתכן בהחלט שכל הרוצה להקל ויודע בנפשו שאין לו כל הנאה כלל ועיקר יש להתיר.
בכל אופן מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א אינו מדבר עם אשה בשום פנים ואופן שבעולם....

בפעמים הבאות השתדל מאוד[!!!] לדייק בדבריך.

(אני מודה..גם אני לפעמים נכשל אבל אני לפחות משתדל)...

אילו היית מביא אתה תיכף את השו"ע ולא לועג לי על הנטבוק המסכן שלי היינו חוסכים יריעה פלוס.

ג. מי שגר בבית הסמוך למוסד בנות ששרות הרי דינו כלא אפשר, ולרוב גם כלא מכוון. וממילא יש לו היתר מרווח.

זה מסתבר, דהווה כליכא דרכא אחרינא, ועיין בח"ח שהקשה שצריך להיות מותר גם באיכא דרכא אחרינא משום שקיי"ל אפשר ולא קא מיכוון מותר, ותירץ דמשום חומרא דעריות אסרוהו. אני שאלתי על הבנות ששרות, ואולי הדימוי מספיק גם לזה, שכיוון שלשומע מותר, גם להם יהיה מותר, כיוון שעושות בשלהם ואין כוונתם שיישמעו (כמו הנשים היושבות על הכביסה שמותרות וצ"ע אם זה דומה).

איש_ספר כתב:א. הרב ליאור כתב כן לאסור שירה במקהלה, לאפוקי מהשרידי אש שצידד להתיר (את אשר התירו בתנועות הנוער באשכנז) במקרה הצורך. ובמקום לשבחו על דבריו שאינם מובנים מאליהם בחוגים מסוימים, מתגוללים עליו בגסות?
ב. מאידך, באופן כללי, אין ספק שהרב דראל (וכיון שאין אני מכירו אני מתייחס אל הקו שהוא מייצג כאן), עושה 'שירות דב' להרב דב ליאור כשהוא מביא את כאן פסקיו, ובזה יוצר רושם מוטעה שמחשבותיו כמחשבותיו, ולא כן הוא.

א. כיון שהרב ליאור כתב בח"ג שלו על איסור שירת נשים, הצגתי לפניו את הסתירה בין דבריו בחאו"ח שכתב "לא ראוי" לבין דבריו בח"ג (יו"ד) סימן רמד שכתב בצורה תקיפה שאסור. הרב הסביר שכשכתב "לא ראוי" אכן התכוון לשרידי אש שהתיר, אך לכתחילה בודאי שיאסור שירת נשים.
ב. כיון שאינני מכיר את איש_ספר לא אתייחס לדבריו שמחשבותי כמחשבות הרב ליאור. אלא אציין שהבאת פסקיו הינה מתוך ספריו, וכל הרוצה ליטול את ספריו, יטול ויעיין. מסתבר שאכן במקרה זה כיוונתי לדבריו כשכתבתי שהרב לא רצה לאסור בשל דעה מתירה.

לגבי התגוללות בגסות. אכן, חוצפה וגסות רוח.

למען החברים השגתי את הערותיו של הגרא"ח נאה זצ"ל, שקרא תגר על המנהג הנלוז הזה,
בהערה ששיגר להמודיע.

יראו החברים ויהנו.

ובזה יוצר רושם מוטעה שמחשבותיו כמחשבותיו, ולא כן הוא.

אלא?

תודה חברים.
ולמה נקרא שמם 'גולשים'? לפי שגולשים מענין לענין, עד שאין הקורא יודע במה התחיל ובמה סיים - הרבה יותר מאשר 'פתח בכד וסיים בחבית'.

צודק. גם אני חשבתי על זה לגבי אשכול זה.

אמנם מעניין לעניין אך לפחות באותו עניין

פלא שנעלם מעיני החכמים דכאן, שהנידון בקול באשה שאינו של זמר הוא שנוי בפלוגתת הראשונים בברכות כ"ד ויסודו מדברי הגמ' קידושין ע' ששאלת שלום אסורה משום קול בערוה, ועי"ש בראשונים וביש"ש ואכמ"ל.

אליהוא כתב:פלא שנעלם מעיני החכמים דכאן, שהנידון בקול באשה שאינו של זמר הוא שנוי בפלוגתת הראשונים בברכות כ"ד ויסודו מדברי הגמ' קידושין ע' ששאלת שלום אסורה משום קול בערוה, ועי"ש בראשונים וביש"ש ואכמ"ל.

כבר כתב הגזצ"ל בשו"ת להורות נתן (ח"א סי' ס') דודאי ליכא ס"ד דאסור לשמוע קול אשה בעלמא, ובתלמוד שלנו יש בהרבה מקומות שדיברו חכמים עם נשים, אלא הענין במכוון לשמוע קולה יותר משמיעת תוכן הדברים ושאילת שלום שאני. יעו"ש בכל דבריו הישרים והמוכרחים. ולכן לא הובאו הדברים כאן.

אינני יודע מה כתב הלהורות נתן אבל בראשונים להדיא יש גם צד כזה [וגם סברתו ששאלת שלום שאני הובאה בדבריהם].
ולדוגמא בעלמא הבאתי מהמאירי: בברכות שם:
"ולשמוע קולה אפי' קול שאינו של זמר וכמו שאמרו קדושין ע' א' ברב נחמן שאמר לרב יהודה לישדר מר שלמא לילתא ואמר ליה לא סבר לה מר קול באשה ערוה ומ"מ אפשר לומר ששאלת שלום והשבתו כעין זמר הוא"

אליהוא כתב:אינני יודע מה כתב הלהורות נתן אבל בראשונים להדיא יש גם צד כזה [וגם סברתו ששאלת שלום שאני הובאה בדבריהם].
ולדוגמא בעלמא הבאתי מהמאירי: בברכות שם:
"ולשמוע קולה אפי' קול שאינו של זמר וכמו שאמרו קדושין ע' א' ברב נחמן שאמר לרב יהודה לישדר מר שלמא לילתא ואמר ליה לא סבר לה מר קול באשה ערוה ומ"מ אפשר לומר ששאלת שלום והשבתו כעין זמר הוא"

כמובן שגם המאירי נזכר בלהורות נתן שם, ואולי בכ"ז כדאי לעיין בדבריו של מי שעמל בבירור ענין זה.

הועתק מהיכן שהוא

מאמר ב'המבשר קהילות' נגד נוהג חגיגות 'בת מצווה'


'מצווה שהזמן גרמא' / דוד נחמן רוטנר

תופעת חגיגות 'בת מצוה' הנפוצה בחוגים המודרניים, עדיין לא כבשה מסילות בבתי המוני בני ישראל הנאמנים לה' ולתורתו. אבל אם כלפי טעות בלימוד אמרו ז"ל שבשתא כיון דעל על - בודאי שבעניינים שבהנהגות, שבהן דעתם של בני אדם נוטה להיגרר אחר סביבתם, על אחת כמה וכמה שהנהגה משובשת עלולה למצוא קן בלבבות; מה גם בחגיגה לילדים שעדיין שבויים בתאוות הקנאה, ובפרט לבנות שבנוסף לגילן הצעיר גם דעתן קלה - הרי שלפנינו מרשם בדוק להיגרר אחר כל הבל.

המדהים הוא, שכל עיקרו של נוהג זה הוא בן 60 שנה בלבד! כפי שכתב הגרא"ח נאה במאמרו (המודיע, ערש"ק עקב, שנת תשי"ב) תחת הכותרת "חיקוי לבר מצוה": "מנהג חדש התחיל להתפשט באה"ק לעשות בת מצוה לילדה בת י"ב שנה, מזמינים כל המכירים גברים וגברות ועושין חגיגה גדולה... המנהג הזה צמח על רקע מנות המגדנות והסוכריות שהממשלה נותנת לחגיגות, ומרצונם שלא לוותר על המנות נתפשט המנהג...".

ולמי שאינו יודע במה מדובר, רק נספר שבאותה תקופה שררה בארצנו 'תקופת הצנע', אז קצבו לכל נפש מנת אוכל מדודה לכל יום, שכללה מצרכי מזון בסיסיים, וכן היתה הקצבה מיוחדת לצורך חגיגות. 'המוח היהודי' המציא אפוא פטנט לקבל מנות של מגדנות - לצרכי חגיגת 'בת מצוה', והשלטונות החילוניים 'אימצו' את ההמצאה, שכן "יש בה ריח של שיווי זכויות לנשים" (כלשון הגרא"ח נאה במאמרו שם).

גם פוסק הדור מרן בעל ה'אגרות משה', שנשאל האם לערוך חגיגת בת מצוה בבית כנסת, נענה (ח"א סי' קד): "ודאי רק דברי רשות והבל בעלמא, וכ"ש שהמקור בא מהרפורמער והקונסערוואטעווער". כמובן שאין כוונתו לכך שאת עצם החגיגה הנהיגו הרפורמים, אלא שעריכת החגיגה בבית הכנסת - היא ממקור רפורמי-קונסרבטיבי.

אמנם כבר לפני 100 שנים - בתקופתו של ה'בן איש חי' (נלב"ע י"ג אלול תרס"ט) החלה התופעה אצל פשוטי העם שרצו לחגוג איזו חגיגה 'שוויונית' לבנות, כפי שאנו מוצאים בתשובתו (ח"ב סי' רכ"ה אות י"א) לאלו ה"חפצים להנהיג איזה סדר ושמחה בבנות שנעשו בנות מצוה". אחרי שכותב מפורשות ש"לא נהגו סעודה", הוא מעניק עצה "שתלבש בגד חדש ותברך עליו שהחיינו...".

בדרך אגב כותב הגאון מבגדד (שם), שבמשפחתם נהגו לחגוג לילדים את כל ימי ההולדת, אבל לא רק לבנות אלא גם לבנים, ולאו דוקא את יום ההולדת השנים עשר, אלא בכל שנה ושנה.

המבשר- קהילות, י' תמוז תשע"א

שהרי אף אחד לא מצפה מרבי דוד נחמן [כנכד לגה"צ לבית ספינקא] בן הגאון רבי אהרן מרדכי שליט"א מהיושבים ראשונה במלכות בעלז לתמוך בעשיית בת מצווה – בסמינרים על פי הוראת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א נוהגים לחגוג בת מצווה ולבנות בלבד וכפי שכבר הארכנו לעיל.

האם מישהו יודע על מקור הענין?

שי אבי דוד כתב:האם מישהו יודע על מקור הענין?

עיין כאן viewtopic.php?f=7&t=5430&hilit=%D7%9C%D7%97%D7%92%D7%95%D7%92+%D7%91%D7%AA+%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94

תודה רבה