פורום אוצר החכמה

מעט צרי כתב:זכורני שסיפר לי אחד מצאצאי הרב מרדכי פארהאנד מנייטרא בעל מחבר ספר באר מרדכי שסבו היה לו מהלכים בספריית הוותיקן ושהראו לו במרתפי הוותיקן עמוד אחד וכלים שונים מכלי המקדש. סיפור זה כנראה היה במסורת המשפחה. שנים אח"כ נתקלתי בספרו של הנ"ל ואחד מתשובותיו מוקדש לנושא, ושם כותב שכיון שהופצו שמועות אודות מה שראה במרתפי הותיקן הוא רוצה להודיע שאין בדברים ממש ושלפי כל מה שחקר אין בותיקן שום ממצאים כאלה. והיה פלא בעיני איך שמועה זו נשתרש במשפחה למרות הכחשתו המפורשת של בעל השמועה.

ברוך שהחזרת לי אבידתי. אכן מדובר בר' מרדכי פארהאנד [בנו של ר' משה ממאקאווא שהזכרתי], בספרו "באר מרדכי". התשובה הארוכה המדוברת נמצאת כאן, בה הוא מפרט בפירוט רב כל מה שראה שם ברומא, ומשם בארה.

מישהו יודע מה עלה בגורלה של העתירה המגוחכת נגד האפיפור? הבג"ץ נענה לה?...
viewtopic.php?f=7&t=5497#p45687

הבונה כתב:ישנו גם הסיפור הידוע שמביא ר"א מרכוס, על הרג"ה מראדזין בעל התכלת שהערים על הכמרים בותיקן במשחק השח, וכך זכה בהימור ונכנס וראה את הפרוכת, וראה שצבע התכלת שבה תואם לזה שבידו.
כידוע, במסורת צאצאיו לא ידוע סיפור זה, והם אינם נוטים לקבל אותו.

יש מכתב מרבי אברהם שמעון אנגיל-הורביץ המשגיח דיח"ל, בה מעיד בשם זקני החסידים ששמעו מפי האדמו"ר מראדזין (בעת כתיבתו זאת לא עברו עדיין חמשים שנה מפטירתו), שהוא חיפש ולא מצא כלום, והוגד לו שכל זה נשדד או נטמן במקום שלא ידעו גם הם (וכדברי ישבב).

חכם באשי כתב:מישהו יודע מה עלה בגורלה של העתירה המגוחכת נגד האפיפור? הבג"ץ נענה לה?...
viewtopic.php?f=7&t=5497#p45687

מהלינק המצורף שם:
"ואולם, למרות כתב התביעה המנוסח כל-כך יפה, משום מה לא נענתה תביעתם, האפיפיור חזר לותיקן, וכלי המקדש טרם הוחזרו."

בגליון שיחת השבוע של חב"ד פרשת פנחס הופיע סיפור אודות מי ש"כמעט" זכה לראות מכלי המקדש בותיקן.
http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7904&CategoryID=1529

חיים יהודיים
מאת: מנחם כהן
יותר מחמש-עשרה שנה סובב מרדכי פרסוף ברחבי הארץ ומרצה על המקדש וכליו. מרדכי, רכז הדרכה במדרשה לידע המקדש, נעזר במצגות, בסרטונים, בדפי-עזר ובספרים. בחודשיים האחרונים הוא בא להרצאות ועמו דגם מרהיב ומיוחד של בית-המקדש, שהקהל יכול להשתתף בבניינו.

הדגם הוכן בידי הנגרים ר' מענדל קרסיק ובנו אהוד מהיישוב גמזו. מענדל הוא יליד כפר-חב"ד, ואביו אף היה ממקימי בית-הספר לנגרות בכפר. הדגם שבנו גדול ומרשים. גודלו ארבעה מטרים על שני מטרים, והוא בנוי מעץ המצופה ציפוי דמוי אבן. הדגם עשוי מכמאה חלקים, והצופים עצמם יכולים להרכיבו ולפרקו.

כמו לֵגוֹ ענק

העברת דגם כזה בכל יום למקום אחר אינה משימה פשוטה, אבל המאמץ כדאי. "פתאום אתה מגלה שכל מה שלמדת על המקדש - לא הספיק", אומר פרסוף. "הדגם הוא מעין לֵגוֹ ענק. החוויה של בניית המקדש בידי המשתתפים בהרצאה מעניקה משמעות אחרת לדברים". אחרי שהושלמה הבנייה, הוא צולל עם המשתתפים להבנת המקדש ודרך העבודה בו.

פרסוף מתגורר ביישוב טלמון, אבל מבקר בכל יום בעיר אחרת. "ההתעניינות בלימוד המקדש מקיפה את כל הרבדים של עם-ישראל. אני מופיע לפני ציבור תורני וחסידי וגם לפני יהודים שעדיין אינם שומרי תורה ומצוות", הוא אומר. "ילדים וקשישים עומדים מרותקים במידה שווה".

ריקודים סביב הדגם

כל מפגש כזה מותיר בו התרגשות. "השבוע, כשסיימנו לבנות את הדגם באחד מבתי-הספר, ניגש אליי ילד קטן ושאל: 'מתי נזכה לבנות את המקדש האמיתי?'. השאלה הייתה כנה כל-כך, שהיה קשה שלא להתרגש. מורה לספורט, אדם לא-דתי, אמר לי שמעולם לא הבין מה הוא בית-המקדש וכעת הוא מעוניין לקבל עוד חומר על המקדש וכליו", מספר פרסוף.

לפני כמה שבועות קיבל פרסוף הזמנה לבוא הוא והדגם לבר-מצווה של ילד בקריית-גת. "שעה קלה קודם החגיגה בניתי עם החברים של חתן השמחה את הדגם, והנחנו אותו בצד האולם, סמוך לזירת הריקודים. בעיצומה של השמחה החל רבם של התלמידים לרקוד עם תלמידיו סביב הדגם. המחזה היה מרהיב".

שליחות בווטיקן

בתקופה הראשונה לעבודתו כמעט הצליח לראות את כלי המקדש השמורים בווטיקן: "הגמון מרומא הציע לידידו, יהודי מומר מצרפת, לבוא לביקור בווטיקן ולראות את כלי-המקדש. בליבו של היהודי נדלק ניצוץ. הוא פנה ללשכתו של הרב עובדיה יוסף ומסר את הדברים. מלשכת הרב פנו אל 'מכון המקדש', ואני הוזמנתי לווטיקן.

"בגלל קשיים טכניים לא הצלחתי לקבל את האישורים הדרושים, ובמקומי נשלח אדם אחר מהמכון. הוא נכנס לווטיקן, אך ככל הנראה כוונתו של ההגמון נחשפה, ואנשי הווטיקן לא הסכימו להראות לו את כלי-המקדש. לעומת זה, הצליח לראות כתובות בעברית החרותות באבן. אנחנו צריכים לפעול ולעשות, לחשוב וללמוד על המקדש, ויהי רצון שנזכה לבניינו במהרה בימינו".

מעט צרי כתב:בגליון שיחת השבוע של חב"ד פרשת פנחס הופיע סיפור אודות מי ש"כמעט" זכה לראות מכלי המקדש בותיקן.
שליחות בווטיקן

בתקופה הראשונה לעבודתו כמעט הצליח לראות את כלי המקדש השמורים בווטיקן: "הגמון מרומא הציע לידידו, יהודי מומר מצרפת, לבוא לביקור בווטיקן ולראות את כלי-המקדש. בליבו של היהודי נדלק ניצוץ. הוא פנה ללשכתו של הרב עובדיה יוסף ומסר את הדברים. מלשכת הרב פנו אל 'מכון המקדש', ואני הוזמנתי לווטיקן.

"בגלל קשיים טכניים לא הצלחתי לקבל את האישורים הדרושים, ובמקומי נשלח אדם אחר מהמכון. הוא נכנס לווטיקן, אך ככל הנראה כוונתו של ההגמון נחשפה, ואנשי הווטיקן לא הסכימו להראות לו את כלי-המקדש. לעומת זה, הצליח לראות כתובות בעברית החרותות באבן. אנחנו צריכים לפעול ולעשות, לחשוב וללמוד על המקדש, ויהי רצון שנזכה לבניינו במהרה בימינו".

לפרטים רבים מסיפור זה אני ממש מאמין:
וודאי וברור שכלי המקדש היו בתקופה כלשהי ברומא במקום בו שוכן כיום הווטיקן.
יתכן מאד שהגמון מרומא הציע לידידו, יהודי מומר מצרפת, לבוא לביקור בווטיקן.
יתכן מאד שבליבו של יהודי מסוים מצרפת הרחוק מדת נדלק ניצוץ והוא פנה ללשכתו של הרב עובדיה יוסף.
יתכן מאד שאדם שנסע מהארץ לווטיקן לראות את כלי המקדש לא הצליח בזאת (לא משנה אם בגלל שאינם שם או כל סיבה אחרת).
יתכן מאד שאדם שנסע מהארץ לווטיקן ראה שם כתובות בעברית החרותות באבן (יש שם הרי מצבות קבורה רבות של יהודי רומא מלפני אלפיים שנה).
וודאי וברור שאנחנו צריכים לפעול ולעשות, לחשוב וללמוד על המקדש, ויהי רצון שנזכה לבניינו במהרה בימינו.

נו, אז כמעט הכל סביר ונכון, בקשר לפרטים האחרים?!
נו, צריך גם מעט פלפל ומלח...

ואני הקטן לא החלטתי אם להאמין, ולאיזה חלק. בעיני תמצית ההזיה היא לרקוד סביב 'דגם' של ביהמ"ק, ולו זו שמחת בר מצוה. אולי בפעם הבאה יביא השליח המסור את הדגם מתחת לחופה, וירקדו סביב הדגם, והאפר מקלה שבראש החתן...

ב'ישורון' מובא כי הגרנ"פ זצ"ל רגש כאשר ראה את המעגלים בכותל המערבי, וכי ה'זכר' או החורבן משמח כל כך?

אולי רק את אלו שאצלם המשיח כבר הגיע.

בענין הרבי מראדזין בוותיקן, שראה את הציץ ואת החריטה קודש לה' באופן שמיישב כל הסתירות, כפי שהאריך ה'יקה' אהרן מרכוס בחסידיזם שלו... כבר הכה על קודקדו ר' מנדל כשר בהערה אחת ב'תורה שלמה' בפרשת תצוה כמדומני. בעבר ראיתיה, ועתה אין הספר לפני.
מ"מ באותה הערה, מזים ר"מ את כל המעשה, ואגב אורחא סוגר חשבון עם אותו 'חוקר מאובנים' שדיבר ברבותיו מקוצק ופרשיסחא...

נוטר הכרמים כתב:ואני הקטן לא החלטתי אם להאמין, ולאיזה חלק. בעיני תמצית ההזיה היא לרקוד סביב 'דגם' של ביהמ"ק, ולו זו שמחת בר מצוה. אולי בפעם הבאה יביא השליח המסור את הדגם מתחת לחופה, וירקדו סביב הדגם, והאפר מקלה שבראש החתן...

ב'ישורון' מובא כי הגרנ"פ זצ"ל רגש כאשר ראה את המעגלים בכותל המערבי, וכי ה'זכר' או החורבן משמח כל כך?

אולי רק את אלו שאצלם המשיח כבר הגיע.

דברים כדרבונות. ויש להוסיף ולתמוה על אותם הרוקדים לאחר קידוש לבנה, ואינם חשים בדבר שהלבנה עדיין במיעוטה...

אוי, זה הלכה מפורשת שראוי לרקוד בקידוש לבנה דוגמת נישואין.

סימן תכו סעיף ב
"ונוהגין לומר: דוד מלך ישראל חי וקיים, שמלכותו נמשל ללבנה ועתיד להתחדש כמותה וכנסת ישראל תחזור להתדבק בבעלה שהוא הקדוש ברוך הוא, דוגמת הלבנה המתחדשת עם החמה שנאמר: שמש ומגן ה' (תהילים פד, יב) ולכך עושין שמחות ורקודין בקידוש החדש דוגמת שמחת נשואין".

גם הדגם של ביהמ"ק יש בו עניין מצווה
ראה כאן בדברי התוסיו"ט
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=5424&p=44868&hilit=%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA#p44813

ישנו צרפתי אחד בשם "הרב דוד מנשה" שהי' לומד כמורה בוואתיקן, ולפי דבריו הוא ראה חלק מכלי המקדש בוואתיקן, אבל בנוגע לארון הוא טוען שהכומר אמר לו שכל מי שראה את זה מת בתוך שנתו, ולכן הוא לא ראה את זה. כיום הוא חזר בתשובה, גר בצרפת ומסתובב ברחבי העולם לתת דרשות על כל מיני דברים מענינים (הוא כתב ספר בשם "המנורה").

ע"כ מה ששמעתי. והוא ללא אחריות כלל וכלל.

אוי, כמה שאני שונא לעשות את מה שאני עושה עכשיו, אבל מה לעשות...

א.

דראל כתב:משעשעת אותי רק המחשבה על כך שאנשים שכלל אינם מסכימים עם ההגדרה העצמית של מדינת ישראל ידרשו ממדינת ישראל להתנהג כפי ההגדרה, שכלל אינם מסכימים לה...

היכן נמצא כעי"ז בדברי? איני יודע, בסה"כ ציינתי סיבה אפשרית לאי-חשיפת כלי המקדש (באם הם אכן קיימים בוותיקן), התלויה בסיבות פוליטיות-דתיות.

ב.

נוטר הכרמים כתב:ואני הקטן לא החלטתי אם להאמין, ולאיזה חלק. בעיני תמצית ההזיה היא לרקוד סביב 'דגם' של ביהמ"ק, ולו זו שמחת בר מצוה. אולי בפעם הבאה יביא השליח המסור את הדגם מתחת לחופה, וירקדו סביב הדגם, והאפר מקלה שבראש החתן...
...
אולי רק את אלו שאצלם המשיח כבר הגיע.

נשוא הכתבה אינו חסיד חב"ד, ואפילו אינו קרוב לה. כותב הכתבה גם הוא, לא יעד את מילותיו לאזני חסידי חב"ד, לא התכוון לייצג איזו-שהיא שיטה או דרך הקשורים לחסידות ותורתה, והבא ללמוד מן כתבה כזו או אחרת המפורסמת בעיתון שכזה, ראוי לו שיזכור שהעיתון לא נכתב ע"י ת"ח ועובדי ה', וד"ל.
הרוצה להתלונן על 'גימיק' כזה או אחר שעשה רב מסוים באירוע פרטי, מוזמן.

אולם החשוב מכל: איש לא אמר שהמשיח כבר בא (כדברי הנוצרים ימ"ש), או שהגאולה כבר החלה (כדברי כמה מגדולי ישראל ביחס למדינת ישראל). האומר כן, (א) אומר זאת על דעתו בלבד, והיה אם ח"ו תולה שמועתו בצדיק זה או אחר הרי (ב) כבר אמר נעים זמירות ישראל "יסכר פי דוברי שקר". פשוט, שכל האומר כן (בנוסף ששפיותו תלויה בספק, כפשוט) הרי הוא בכלל אותם חרמות ונידויים שהחרימו גדולי ישראל נגד כת הצבי השבור.

ג. כאן המקום לעורר אודות חשיבות לימוד הל' ביהב"ח (ובייחוד בימי בין המצרים בהם אנו עומדים כעת, דבר שהזמן גרמא), וכדברי המדרש: "אמר יחזקאל לפני הקב"ה, רבונו של עולם, עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית . . וכי יכולים הן לעשות?! . . אמר לו הקב"ה ליחזקאל, ובשביל שבני נתונים בגולה יהא בניין ביתי בטל? . . גדול קרייתה בתורה כבניינה, לך אמור להם ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה, ובשכר קרייתה . . אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבנין הבית".

אדג כתב:
אין לשכוח שאם יתגלה ואפי' בטעות, וכש"כ באופן רשמי שהוותיקן, או כל גוף רשמי אחר מחזיק חפץ השייך באופן מובהק להיסטוריה היהודית של א"י, כלומר: לא היסטוריה של יהודי בא"י, כ"א של היהודים כאומה בפ"ע וכו' (עד"מ החשמונאים), הרי מדינת ישראל, מתוקף הגדרתה העצמית (ולא שאני מסכים עם הגדרה זו, ולו בכהוא זה), תהיה מחוייבת לדרוש את זה לעצמה, דבר שיגרום לאי נוחות מרובה לשני הצדדים.

אדג,
בבקשה, הנה דבריך על חובתה של מדינת ישראל (האם המילים 'תהיה מחוייבת' אינן קשורות למילה 'חובה'?!).

.

מנהטן כתב:ישנו צרפתי אחד בשם "הרב דוד מנשה" שהי' לומד כמורה בוואתיקן, ולפי דבריו הוא ראה חלק מכלי המקדש בוואתיקן, אבל בנוגע לארון הוא טוען שהכומר אמר לו שכל מי שראה את זה מת בתוך שנתו, ולכן הוא לא ראה את זה. כיום הוא חזר בתשובה, גר בצרפת ומסתובב ברחבי העולם לתת דרשות על כל מיני דברים מענינים (הוא כתב ספר בשם "המנורה").

ע"כ מה ששמעתי. והוא ללא אחריות כלל וכלל.

בכלל בלי אחריות! כיצד מגיע הארון לותיקן?
ולכן גם היתר צ"ע.

אדג כתב:[ג. כאן המקום לעורר אודות חשיבות לימוד הל' ביהב"ח (ובייחוד בימי בין המצרים בהם אנו עומדים כעת, דבר שהזמן גרמא), וכדברי המדרש: "אמר יחזקאל לפני הקב"ה, רבונו של עולם, עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית . . וכי יכולים הן לעשות?! . . אמר לו הקב"ה ליחזקאל, ובשביל שבני נתונים בגולה יהא בניין ביתי בטל? . . גדול קרייתה בתורה כבניינה, לך אמור להם ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה, ובשכר קרייתה . . אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבנין הבית".

וודאי שמן הראוי לעורר אודות לימוד כל התורה כולה, בכל זמן ובכל עת.

מנהטן כתב:ישנו צרפתי אחד בשם "הרב דוד מנשה" שהי' לומד כמורה בוואתיקן, ולפי דבריו הוא ראה חלק מכלי המקדש בוואתיקן, אבל בנוגע לארון הוא טוען שהכומר אמר לו שכל מי שראה את זה מת בתוך שנתו, ולכן הוא לא ראה את זה. כיום הוא חזר בתשובה, גר בצרפת ומסתובב ברחבי העולם לתת דרשות על כל מיני דברים מענינים (הוא כתב ספר בשם "המנורה").

ע"כ מה ששמעתי. והוא ללא אחריות כלל וכלל.

מה להארון ברומא?
הרומיים החריבו את הבית השני, ואז לא היה עוד שום ארון בקוה״ק אלא רק האבן השתיה (אולי לקחו את האבן....)
אם ישנו הארון צריך להיות בבבל לא ברומא

אראל כתב:מה להארון ברומא?
הרומיים החריבו את הבית השני, ואז לא היה עוד שום ארון בקוה״ק אלא רק האבן השתיה (אולי לקחו את האבן....)
אם ישנו הארון צריך להיות בבבל לא ברומא

גלה לבבל או במקומו נגנז פלוגתא היא ביומא נג:

איסתרא בלגינא כתב:גלה לבבל או במקומו נגנז פלוגתא היא ביומא נג:

ויש מהאחרונים שכתבו (אינני זוכר כרגע כמדומני ב"אדרת אליהו" לר"ע חי ריקי, ובבן יהוידע) שגם למ"ד גלה לבבל חזר למקומו (או תחת דיר העצים) מיד או כשעלו לא"י בסוף גלות בבל. כך שבכל מקרה נמצא כיום במקומו.
בהזדמנות אחפש אולי.

הרי לדברי חז"ל הארון נמצא איפה שגנזו אותו בימי יאשיהו המלך
(במחילה מתחת לשכת העצים)

שבטיישראל כתב:הרי לדברי חז"ל הארון נמצא איפה שגנזו אותו בימי יאשיהו המלך
(במחילה מתחת לשכת העצים)

עיין היטב בדברי חז"ל במס' יומא שיש שלש דעות: במקומו, בדיר העצים או שגלה לבבל
כמה כבר כתבו ליישב שמ"ד במקומו ומ"ד בדיר העצים אינם חולקים היכן נמצא פיזית, אלא נגנז במקומו כשהפתח מדיר העצים וכדומה. כפי שכתבתי יש אומרים שגם למ"ד גלה לבבל חזר למקומו.
ואלו דברי חז"ל:

משנגנז לא קתני, אלא משניטל. תנן כמאן דאמר ארון גלה לבבל. דתניא, רבי אליעזר אומר: ארון גלה לבבל, שנאמר (דה"ב לו י) ולתשובת השנה שלח המלך נבוכדנאצר ויבאהו בבלה עם כלי חמדת בית ה'. רבי שמעון בן יוחאי אומר: ארון גלה לבבל, שנאמר (ישעיהו לו ו) לא יותר דבר אמר ה' - אלו עשרת הדברות שבו. רבי יהודה (בן לקיש) אומר: ארון במקומו נגנז, שנאמר (מ"א ח ח) ויראו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה. ופליגא דעולא, דאמר עולא: שאל רבי מתיא בן חרש את רבי שמעון בן יוחאי ברומי: וכי מאחר שרבי אליעזר מלמדנו פעם ראשונה ושניה ארון גלה לבבל, ראשונה - הא דאמרן (דה"ב לו י) ויבאהו בבלה עם כלי חמדת בית ה', שניה מאי היא? דכתיב - (איכה א ו) ויצא מבת ציון כל הדרה. מאי כל הדרה - חדרה. אתה מאי אתה אומר? - אמר לו: שאני אומר ארון במקומו נגנז, שנאמר (מ"א ח ח) ויארכו הבדים וגו'. אמר ליה רבה לעולא: מאי משמע? - דכתיב (שם) ויהיו שם עד היום הזה. ............. אמר רב נחמן, תנא: וחכמים אומרים ארון בלשכת דיר העצים היה גנוז. אמר רב נחמן בר יצחק, אף אנן נמי תנינא (שקלים פ"ו מ"ב): מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק, וראה רצפה משונה מחברותיה, ובא והודיע את חבירו, ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו, וידעו ביחוד ששם ארון גנוז. (יומא נג:-נד.)

הבונה כתב:

איסתרא בלגינא כתב:גלה לבבל או במקומו נגנז פלוגתא היא ביומא נג:

ויש מהאחרונים שכתבו (אינני זוכר כרגע כמדומני ב"אדרת אליהו" לר"ע חי ריקי, ובבן יהוידע) שגם למ"ד גלה לבבל חזר למקומו (או תחת דיר העצים) מיד או כשעלו לא"י בסוף גלות בבל. כך שבכל מקרה נמצא כיום במקומו.
בהזדמנות אחפש אולי.

בדקתי, וגם דברי האדרת אליהו וגם דברי הבן יהוידע (בב' דרכים) ביומא נג:

השבוע היה בשיחת השבוע ריאיון חדש עם אדם שניסה להיכנס לוותיקן ולראות את כלי המקדש
האם מישהו יכול להעלות לכאן?

היא שיחתי כתב:השבוע היה בשיחת השבוע ריאיון חדש עם אדם שניסה להיכנס לוותיקן ולראות את כלי המקדש
האם מישהו יכול להעלות לכאן?

http://www.ladaat.net/siteimages/fl_4e3058c88b8cd.pdf

מאת מנחם כהן
"המסע החשאי לגילוי מנורת המקדש-תגלית שהוחמצה"

"זה היה מבצע סודי. היעד: מרתפי הווטיקן
ברומא. המטרה: לצלם בפעם הראשונה את
מנורת המקדש. לפני שבועיים התארח במדור
זה מרדכי פרסוף, העוסק בענייני המקדש.
הוא סיפר כי הוצע לו לבצע את המשימה, אך
הדבר לא התאפשר לו. מי שעשה זאת בפועל
הוא מיכאל אילבאום, והוא חושף כאן בפעם
הראשונה את הסיפור.
הסיפור מתחיל לפני כארבע־עשרה שנים, בשנת
תשנ"ז ) 1997 (. איש עסקים יהודי, תושב פריז,
היה מיודד עם שר הפנים לשעבר של איטליה.
בשיחת טלפון שגרתית סיפר האיטלקי לעמיתו
היהודי כי בעת האחרונה ביקר בווטיקן וראה
שם מנורת זהב, שיש הסבורים כי היא מנורת
המקדש. היהודי צלצל ללשכת הרב עובדיה יוסף
ומסר את המידע. שם הפנו אותו למכון המקדש.
הרב ישראל אריאל, ראש המכון, החליט לבחון
את העניין מקרוב.
מצלמה נסתרת
"איש העסקים הצרפתי הציע כי מומחים
מטעמנו יבקרו בווטיקן ויקבעו אם אכן זו מנורת
המקדש", מספר אילבאום, שעבד אז במכון. "היה
ברור שלא כדאי לשלוח נציג בעל דרכון ישראלי,
ולכן אני נבחרתי, מכיוון שיש לי דרכון צרפתי.
הוחלט גם לצרף מדריכה מהמכון, בעלת דרכון
אמריקני, כדי להסוות את מטרתנו האמיתית".
מוסיף ומספר אילבאום: "קודם צאתי ישבתי
שעות רבות עם הרב אריאל. הוא הסביר לי
במה להתמקד, כדי שלא להחמיץ את הפרטים
החשובים. משרד חקירות צייד אותי במצלמה
נסתרת זעירה, שהושתלה על חגורתי. המטרה
הייתה לצלם את המנורה בטכניקה מיוחדת, בלי
שאיש ישים לב לכך".
תהילים בווטיקן
הוא עלה למטוס לרומא, ושם כבר המתין לו איש
העסקים היהודי. "הוא סיפר לי שקבע למחר
פגישה עם עמיתו האיטלקי", משחזר אילבאום.
"התברר שמלבדנו החליט איש העסקים להביא
לביקור עוד ידיד יהודי שלו עם רעייתו )הגויה(.
"הייתה לי תחושה שריבוי משתתפים ישבש
את הביקור, אבל החלטתי לשתוק. שר הפנים
לשעבר הציג אותנו בכניסה לווטיקן, והתקבלנו
בכבוד גדול. בשערי הווטיקן אמרתי כמה פרקי
תהילים, עם איש העסקים היהודי, להצלחת
המבצע. הפקדנו את הדרכונים ונכנסנו פנימה".
פליטת־פה מיותרת
בתחילה התנהל הכול כמתוכנן, אבל אז באה
פליטת־פה ושיבשה הכול: "כמה נציגים רשמיים
קיבלו את פנינו ושוחחו איתנו. רעייתו של היהודי
שהצטרף למשלחת הציגה אותי כ'פרופסור
מהטכניון בישראל'... באותה שנייה הבנתי
שהכול נגמר. סיפור הכיסוי שבנינו התמוטט
בבת־אחת. אנשי הווטיקן לא אמרו מילה. הם
הכניסו אותנו לאולם גדול, ושם ראינו אבנים
שעליהן היו חרותות מנורות במגוון צורות. את
מנורת הזהב לא אִפשרו לנו לראות.
"הרגשתי החמצה גדולה. עמדנו כפסע לפני
תגלית היסטורית, והיא נמנעה בגלל פליטת־
פה מיותרת. איש העסקים אמר לי שאולי תהיה
אפשרות לעוד ביקור, בדרך אחרת, אבל מאז לא
שמעתי ממנו".

אם כל פליטת פה בענין מיותרת, מדוע כעת כחלוף 14 שנה מספרים זאת? זה הרי ענין קריטי שאקטואלי עדיין.
אילו היה בזה שמץ של אמת לא סביר שמישהו בעל אחריות היה מגלה משהו מהענין.

מנהטן כתב:ישנו צרפתי אחד בשם "הרב דוד מנשה" שהי' לומד כמורה בוואתיקן, ולפי דבריו הוא ראה חלק מכלי המקדש בוואתיקן, אבל בנוגע לארון הוא טוען שהכומר אמר לו שכל מי שראה את זה מת בתוך שנתו, ולכן הוא לא ראה את זה. כיום הוא חזר בתשובה, גר בצרפת ומסתובב ברחבי העולם לתת דרשות על כל מיני דברים מענינים (הוא כתב ספר בשם "המנורה").

ע"כ מה ששמעתי. והוא ללא אחריות כלל וכלל.

מצו"ב שער עיתון שעה טובה מלפני כמה שנים, בנושא הזה בדיוק.

עוד משהו בקשר:

עוד בענין, ידוע המעשה עם המהר"ל ואבני החושן, ומקורו בקו' חשן המשפט של הכהן הגדול שחובר ע"י ר' יודל רוזנברג וכבר האריכו רבים בזיופיו (עי' ישורון יז עמ' תרצה הע' 9).

תולדות אדם כתב:עוד משהו בקשר:

מעניין מהיכן האגדה על כלי המקדש בעין כחל
זה באזור מושב כחל הסמוך לצפת

היא שיחתי כתב:מעניין מהיכן האגדה על כלי המקדש בעין כחל
זה באזור מושב כחל הסמוך לצפת

למה אגדה?
המקור בספר "מסכת כלים" המובא לראשונה בעמק המלך (ר' נפתלי הירץ בכרך שהביא עמו לאירופה הרבה קונטרסים מצפת בעיקר מענייני קבלה אך לא רק, אמסטרדם ת"ח), המסכת עוסקת בגניזת כלי המקדש הראשון ע"י כמה צדיקים ומלאכים, מפורטים בה היכן נגנזו הכלים השונים, ורבים מהם בעין כחל הנ"ל.

הנה המקור:

חוקר כתב:

היא שיחתי כתב:מעניין מהיכן האגדה על כלי המקדש בעין כחל
זה באזור מושב כחל הסמוך לצפת

למה אגדה?
המקור בספר "מסכת כלים" המובא לראשונה בעמק המלך (ר' נפתלי הירץ בכרך שהביא עמו לאירופה הרבה קונטרסים מצפת בעיקר מענייני קבלה אך לא רק, אמסטרדם ת"ח), המסכת עוסקת בגניזת כלי המקדש הראשון ע"י כמה צדיקים ומלאכים, מפורטים בה היכן נגנזו הכלים השונים, ורבים מהם בעין כחל הנ"ל.

מי חיבר את זה?
אתקן למעלה בלי נדר

המבדיל בין קודש לחול, חטאתינו הוא ימחול, אך להתאפק איני יכול, שממש כעין זה נמצא כביכול, במגילות קומראן הידועות, גם שם נמנה בפרוטרוט, מנין הכלים והיכן נטמנו, ע"י מי ומפני מה, וחיפשו וכילו כוחם בלי מה. וזה וזה דברי הבל ותעתועים, לבלבל אנשים ולשימם טועים, ולאו כל ברייתא מר בר רב אשי עליה חתים, ויש שתובילך עלי פחתים, ולא כל הקדמון מתאים, וה' שומר פתאים.

אדג כתב:המבדיל בין קודש לחול, חטאתינו הוא ימחול, אך להתאפק איני יכול, שממש כעין זה נמצא כביכול, במגילות קומראן הידועות, גם שם נמנה בפרוטרוט, מנין הכלים והיכן נטמנו, ע"י מי ומפני מה, וחיפשו וכילו כוחם בלי מה. וזה וזה דברי הבל ותעתועים, לבלבל אנשים ולשימם טועים, ולאו כל ברייתא מר בר רב אשי עליה חתים, ויש שתובילך עלי פחתים, ולא כל הקדמון מתאים, וה' שומר פתאים.

כנראה, כוונתך למגילת הנחשת (3Q15).
המגילה הנזכרת היא רשימה של איזו אוצרות מפוזרות. לא נזכר בה אף פעם שהנהו כלי המקדש. כל ההנחה שמדובר באוצרות היא השערתו של דר' ג'ון אלגרו. באמת השערתו קרובה. שבאמת לא מסתבר שהיה לאיש פרטי סכום כה רב של כסף וזהב. וגם רחוק לבטל את הכתב כמתיחה בעלמא, שאיזה מטורף ישקיע כ"כ עמל יגיעה וכסף לחקוק מגילה שלימה בת 13 טורים בתוך טס של נחושת, בשביל בדיחה?! כמעט אין חוקר שיכחיש אותנטיות המגילה והאוצר שבה. ומה שלא נמצא שום דבר יש לתלות בקושי פיענוח הכתב ואיתור ציונים המוזכרים.

להשערה חלופה ראה מאמרו של דר' מנפריד להמן (שוה קריאה)
M. Lehman "Where the Temple Tax Was Buried" Biblical Archaeological Review (1993)
וגם את: (לא שוה קריאה)
B. Thiering "The Copper Scroll: Herod's Bank Account?" in Copper Scroll Studies; (ed. G.J. Broke et al; T.and T. Clark; London)

במגילה ישנם מספר איזכורים של "כחלת". (החוקרים לא הצליחו לאתר את המקום הזה.)
1)טור I שורה 9: "בתל של כחלת כלי דמע בלגין ואפורין הכל של דמע והאוצר השבוע ומעסר שני בפי גל ופתחו בשולי האמא בצפון אמות שש עד ניקרת הטבילה XAG"
2) טור II שורה 14: "בברכא שבמזרח כחלת במקצע הצפוני חפור אמת [אמה?] ארבע ככרין 22"
3) טור IV שורה 21: "בשית המזרחית שבצפון כחלת כספ ככ שביענ"
4)בסוף המגילה: "בשית שבינח בצפון כחלת פתחא על צפון וקברא על פיה משנה הכתב הזה ופרושה ומשחותיהמ ופרוט כל אחד ואח{ד}"

והלא דבר הוא! שלפנינו שתי מקורות בלתי ידועים זו לזו, שמגידות על אוצר באותו מקום.
החכם אדג, אין רגלים לדבר?!

אכן יש דמיון בין מגילת הנחשת למסכת כלים, אך זו מדברת על בית ראשון, וזו מימי הבית השני.
הדמיון מתבטא בהזכרת "עין כחל" במסכת כלים שם נטמנו כלים רבים וחשובים, ו"כחלת" במגילת הנחשת, בה נטמנו אוצרות רבות. אך לדעת החוקרים "כחלת" של מגילת הנחשת היא באיזור יהודה.
דמיון נוסף: מגילת הנחשת נרשמה כידוע על נחשת שרודדה היטב עד שדמתה לקלף, גם במסכת כלים מבואר:


לשאלת היא שיחתי מי כתב את המסכת, כך נאמר בתחילתה, (וכך בעצם מפורש גם בקטע הקודם):

מעשה לסתור או ראיה לסייע? אם נניח שמסכת כלים דנן ומגילת הנחושת שואבים ממקור משותף או שמשתלשלים זה מזה, דבר שאני באופן אישי מסופק בו, הרי שזו ההוכחה הטובה ביותר לטענתי שמקור מסכת כלים אינו אמין. אין לשכוח שמגילת הנחושת נכתבה ע"י כת איסית/צדוקית/לא משנה ולא ע"י הפרושים שבירושלים. א"כ (א) המקור כביכול של המסכת שהובא לעיל הוא שקרי (ב) המגילה והמסכת נידונים בגז"ש לאמינותם ויבוא זה וילמד על זה.

אבל אני כתבתי את דברי אף בלא כן, כלומר, הדברים בפני עצמם נשמעים הזויים, וכל עוד שלא יבוא מי שיסמכם בסמיכת חכמים, הרי אין לשמוח ולסמוך עליהם.

(אין כאן המקום לדון האם אכן בימי בית ראשון היה עושר כה גדול בירושלים בעת החורבן. רק ראה ברכות י, ב ופסחים נו, א ודו"ק. גם על סמיכות ה' האישים כותבי המסכת יחדיו, כשביניהם כמאה ועשרים שנה, אומרת דרשני. כמובן, אילו נדרוש את כל האמור בה ברוחניות ולא בגשמיות, הרי לא קשי מידי).

חוקר,
מגוחך לסמוך בעיניים עצומות בכתוב בדברי המגילה בנוגע למחבריה!

אדג ובאשי
לא נעלמו ממני הדברים שכתבתם
לא רציתי להכנס לשאלת האמינות של המסכת, אחרי שגאון ומקובל מביאה בספרו.
הצבעתי רק על נקודה מעניינת של דמיון כנ"ל.
אין לנו מקבילות, ועדויות נוספות כלשהן בכדי להצליב מידע ולקבל מסקנה נכונה על העניין
נסתפק אפוא במה שעינינו רואות, ונתפלל לגאולה העתידה אז נדע פשר דבר אל נכון.

אגב אדג, לגבי מגילת הנחשת, נניח שמדובר במגילה שנכתבה בידי חבר כת האיסיים, מדוע היא אמינה פחות? לספר בעל משמעות דתית צריך סמכות השואבת מתורת האמת, אבל למדריך אוצרות, מה הקשר?

אמונתו של כותב מדריך אוצרות אינה מעלה או מורידה, אמונתו של כותב מדריך אגדות משנה.