פורום אוצר החכמה

יתר10 כתב:השנה נתקלתי בזה לראשונה, פירוש מגילת אסתר להרמב"ם ובמהדורא נוספת שבאוצר רשמו 'המיוחס לרמב"ם' יש מי שדן ב'יחוס' זה?

איש_ספר כתב:

שמעתי מהדרשן הגדול הרב המגיד מווילקאמיר במכתב הרמב"ם שכתב לבנו ר"א
בני אני שמח על שזכית מתיקת התורה ועבור מתיקתה בפיך אתה מעביר הרבה זמן האכילה ואז כשאולצים אותך לאכול אתה בנפש רעיבה מאוד ובעבור זה מוסר מאתך מתיקת
התורה (ומשמע שמ"מ גם אז הגיונו בה ברפיון) ומזה יש לי צער כי כתיב וסרתם (משמע אפי כ"ש)
ועבדתם אלהים אחרים גם זה נקרא ע"ז. (כתבתי הענין ולא הלשון)

מנוחה וקדושה שער התפילה ח"ב.

יש מקור לזה או לדומה לזה?

איסתרא בלגינא כתב:

איש_ספר כתב:

שיבר כתב:האם למענות של הרמב"ם לאלו ששאלו אותו אודות תחיית המתים המובאות בסה"ק דגל מחנה אפרים פר' עקב (שנראה משאלתם שלא נזהרו ממאכלות אסורות), יש סימוכין בכתבי הרמב"ם הנמצאים בידינו?

המקור הראשון הוא כאן. צפנת פענח לבעל התולדות, פרשת יתרו
האם לא מצאו עד היום את מקור הדברים היכן ראה כן הבעש"ט?

ומענין לענין באותו ענין, היכן מצא התולדות (פרשת שמיני) את הרמב"ן הזה?
http://www.otzar.org/aspcrops/157658_417_529105711951666-1372012.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/157658_416_153120562547-1372012.asp

בברכה המשולשת כתב:על האגרות- הכל מבואר במהדורת הרב שילת

קטןודל כתב:(יש שמייחסים זאת ל'אגרת תימן' אך כפי ידיעתי זה לא מופיע שם.)

איש_ספר כתב:לא מעין הפתיחה, אבל בכל זאת:
הדברים הבאים הידועים, מופיעים לראשונה אצל הרחיד"א ובכמה מחיבוריו וכאן מתוך מדבר קדמות:

ללא שם.JPG

והנה מה שנמצא בספר המספיק לעובדי ה' להר"א בהרמב"ם (שלא נדפס בחיי הרחיד"א)

המספיק.JPG

אם לא שפעמיים התייחס הרמב"ם לטענה כיו"ב, הרי שראשון מוסרי השמועה שמביא הרחיד"א ראה את הדברים בהמספיק, ומכאן זה התפתח. יש דמיון אבל הדגשים שונים כמובן.

א. חיים כתב:לענ"ד - אגרות הרמב"ם מהדורת שילת זהו אחד הספרים היסודיים, שכ"א חייב שיהיה לו ברשותו ויקרא את כולו (שני הכרכים) מרישא ועד סיפא. לפנ"כ הוא יהיה בור בעניני הרמב"ם ומלא רק באגדות תפלות. ולאחר קריאת הספר הוא ידע את כל מה שצריך לדעת, דברים כהווייתם.

ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתיך - יאמר כל הששת ימים אפשר לך שתעבוד את ה' יתברך עם עשיית כל מלאכתך, כענין האבות שהיו עובדים את ה' יתברך עם עבודת המקנה ושאר ענינים הגופניים, אבל יום השביעי שבת כולו יהיה לה' אלהיך לא תעשה בו מלאכה כלל, זה שמעתי בשם הרמב"ם ז"ל.

והרמב"ם ז"ל כתב על הפסוק שנאמר ביעקב אבינו קום עלה בית אל ושב שם, מאי ושב - כמו בשובה ונחת תושעון, היינו שיכין דעתו בישוב הדעת עמו יתברך.

אולי צוה ושב שם לפנות מחשבתו לדבקה באל.

יתר10 כתב:השנה נתקלתי בזה לראשונה, פירוש מגילת אסתר להרמב"ם ובמהדורא נוספת שבאוצר רשמו 'המיוחס לרמב"ם' יש מי שדן ב'יחוס' זה?

מרחביה כתב: Hirschfeld, Notiz ueber einem dem Maimuni untergeschobenen arabischen Commentar zu Esther, Semitic Studies in memory of Alexander Kohut, Berlin 1897, S. 248-253;
י"מ טולידאנו, שריד ופליט, תל-אביב [תש"ה], עמ’ 65. ‬
באנצה"ע בערכו של הרמב"ם מנאו י"י דינסטאג עם החיבורים המיוחסים לרמב"ם בטעות.

שיבר כתב:מספר הלכות חג בחג ימים נוראים של הרב קארפ.

ללא_שם.JPG (28.43 KiB) נצפה 9447 פעמים

האגרת הזו מצויה בידינו?

בתוך הגולה כתב:עוד שמורה אצלי פיתקא שלפי הרשום אצלי היא מדברי זכריה מימון וכעת איני זכור מהיכן לקחתיה.

שנודע בשם הרמב"ם שמן ההכרח בטבע לב איש לפרסם מחשבותיו גם במקום היזקו

פולסברג כתב:שו''ת שלמת חיים לריח''ז ח''ב סי' כ''ג:

הרי אמרו בשם הרמב''ם ז''ל אשרי מי שהשלים שנותיו במהרה אין לך דבר להשלים כ''א בזירוז המצוות.

איש_ספר כתב:בהגדת שיח יצחק לר"י וויס מוערבוי מובא תיאור על סיפור יצ"מ שסיפר הרמב"ם לבנו ר"א כל הלילה, וכששאלו בנו הרי בספרך לא הבאת אלא נוסח קצר, השיבו שהביא רק הנוסח המחויב וכו'. (אין לפני הספר להעתיק הנוסח המדויק).

יוסף חיים אוהב ציון כתב:עיין באוצר בס' ביאורי ר' שלמה חיים עמ' רמז.

אשרי יושבי ביתך כתב:מישהו יוכל להוריד משם ולהעלות לכאן?

לבי במערב כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:מישהו יוכל להוריד משם ולהעלות לכאן?

כמדת הצדיקים.JPG

[וראה גם הנסמן לעיל].

לבי במערב כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:מישהו יוכל להוריד משם ולהעלות לכאן?

כמדת הצדיקים.JPG

[וראה גם הנסמן לעיל].

לי יש כלל הגיוני: מעשה על הדורות הראשונים שאין לו כל רמיזה בדורות הסמוכים לו אלא 'צץ' בדורות האחרונים - המאמין בו הרי הוא פתי.
כמובן, שבכל כלל יש יוצא מן הכלל.

לבי במערב כתב:הגה"ח ר' שלמה חיים קעסעלמאן, ממשפיעי ישיבות 'תומכי־תמימים' במשך יובל שנים.
ודבריו בזה קִבְּלם מהגה"ח ר' שמואל גרונם אסתרמאן נ"ע, משפיע ישיבת 'תומכי־תמימים' שבליובאוויטש, שכל דבריו היו מסורה נאמנה מחסידים הראשונים בדורות שלפניו.
[כמדומה לי שכעי"ז מטו משם הרה"ק הרר"ז מאניפאלי נ"ע. לא כן?].

יוסף חיים אוהב ציון כתב:עיין באוצר בס' ביאורי ר' שלמה חיים עמ' רמז.
הרב ל"ב מי היה המחבר?