פורום אוצר החכמה

אינני יודע כיצד תוכל לדעת מה חשבו העולים לפני 150 שנה. מה שחושבים היום אינו בהכרח מה שחשבו אז.
לדוגמא, בתיאור שב'במסעות בנימין השני' משנת תר"ז (מסעות א"י עמ' 588) נכתב על ההילולא בל"ג בעומר "אין לאל ידי להודיע לקהל הקוראים את סיבת דבר החג הזה הנקרא הילולי דבי רשב"י אשר יכבדוהו בכל מקום... ושמחה זו מה זו עושה ועל מה אדניה הוטבעו לא אדע אל נכון".

דהיינו: המבקר מחו"ל לא ידע טעמה. אכן הגיוני, ולק"מ.

לבי במערב כתב:יוכל מר פשוט לגשת ולעשות סקר קצר בין העולים (עכ"פ ב-300 השנים האחרונות)... התשובה די־ברורה.

אני מוסיף שמכיון שנהגו לעלות למירון כבר לפני 500 שנים לערך, ממילא גם אם בשנים מאוחרות יותר סברו העולים שביום זה נפטר רשב"י מ"מ אין זו ראיה שנהגו בא"י לעשות הילולא ביום פטירת צדיק, שהרי העולים רק המשיכו את המנהג הקדום לעלות

אנסה לסכם את תת-הדיון הזה:

בספר 'ישיבות בגדאד' כתב: "כאן המקום להדגיש שבבגדאד, וכמדומני בכלל בארצות המזרח (א"י, סוריה, ובנותיה), לא היה מושג של הילולות ו'עליה המונית' ביום פטירת חכם גדול שיהיה...".

על כך כתבת: " על האמור שם שלא היה מושג של הילולות בא"י וסוריא - זה די משונה, אמנם לא עשו עסק עצום וגרנדיוזי כמו שעושים היום אחינו החסידים, אבל אכן היה מושג כזה (משלל סיבות, ולאו דווקא מסיבות קבליות או שקשורות במישרין לצדיק שלכבודו נערכת ההילולא) - לכל הפחות על קברו של שמעון הצדיק, וקבר רשב"י (שישנן עדיות לכך מהמאה הטו-טז), וכו'... "

כעת אנחנו מסכימים (כך אני מבין) שמהעליה לקבר שמעון הצדיק אין קושיא כי זה לא ביום פטירתו.
לגבי העליה לקבר רשב"י בל"ג בעומר: לדעתך יש מזה קושיא, כי לדעתך העולים (לפחות ב-300 השנים האחרונות) חשבו שזה יום פטירתו (אע"פ שמצד האמת הדבר אינו ברור). לדעתי אין קושיא, כי אין לדעת מה חשבו העולים, ובנוסף הם רק המשיכו מנהג קדום לעלות.