פורום אוצר החכמה

הבטחתי כתב:

זאב ערבות כתב:מה הערך של שינויים אלו שלא מנמקים אותם? אם זו טעות דפוס, לאחר 15 מהדורות אז צ"ע על טיב עבודתם, ואם זו הגהה על סמך איזה נתון חדש צריך לנמק. העובדה שמספור העמודים במהדורות האחרונות (מי' עד י"ד) לא שונה מראה בעליל שהשינויים מזעריים ולא מנומקים

הערתך מאוד במקום, אבל סידור זה שונה בצורת היווצרותו משאר ספרים.
סידור זה פתח פתח לעולם שלא הוכר כ"כ קודם, ז"א, השוואת נוסח התפילה לפי כל הסידורים הישנים. ומשנפתח פתח זה, באו רבים בו, והעירו והוסיפו (ועדיין מעירים ומאירים), שכן עולם חדש נגלה, ולכן השינויים הרבים.
אני יכול להעיר למשל על שני דברים שלכא' צריכים תיקון על פי דברי המהדירים
א. בקידוש לכא' צ""ל מצרים בפת"ח, וכך באמת ראיתי במקצת הגש"פ (אין בפני המאגרים בצורה שאוכל לבדוק הדבר בצורה ברורה).
ב. במודים וצהרים כנ"ל (כנ"ל), וכמו שבא בפסוק ויהי בצהרים וכו'.
השינויים לדעתי מנומקים ומוערים, אקח למשל דוגמא קטנה אחת, נקדש בצדקה, שהחליפו מפת"ח לקמ"ץ, כך הוא בכמה סידורים ישנים שבדקתי, וכמו שהעירו שם (ממהדורה י"ד ואילך), וכדרכם הם מקצרים ביותר.
תיתי להם לעורכי סידור זה, אשר נתנו בידינו מבוא גדול לדקדוקה של התפילה, גם אם עדיין לא שלמה המלאכה.

הבטחתי כתב:סידור זה פתח פתח לעולם שלא הוכר כ"כ קודם, ז"א, השוואת נוסח התפילה לפי כל הסידורים הישנים. ומשנפתח פתח זה, באו רבים בו, והעירו והוסיפו (ועדיין מעירים ומאירים), שכן עולם חדש נגלה, ולכן השינויים הרבים.

זאב ערבות כתב:אתה צודק ואין סידור מושלם, אך סידור זה על מהדורותיו לא נועד לתפילה אלא לבירור נוסח הגר"א

החוזר כתב:

הבטחתי כתב:סידור זה פתח פתח לעולם שלא הוכר כ"כ קודם, ז"א, השוואת נוסח התפילה לפי כל הסידורים הישנים. ומשנפתח פתח זה, באו רבים בו, והעירו והוסיפו (ועדיין מעירים ומאירים), שכן עולם חדש נגלה, ולכן השינויים הרבים.

המהדירים פרסו בהקדמה לסידור את עקרונות ההדרה: מה הם הציבו בנוסח הבסיס, באיזה סידורים הם השתמשו ולפי איזה קריטריונים הם שינו. אם ניתן לסכם, הנוסח הישן בתקופת רש"ס הוא נוסח הבסיס, וכאשר יש שינויים בין הסידורים הישנים יש כללים ברורים איך להכריע ביניהם.
בפועל, כפי שזה נראה מן השינויים ממהדורה למהדורה, העבודה עצמה נעשית בעיקר ע"י המאירים והמעירים הרבים שמעירים ומוסיפים כדעתם וכסברתם הרחבה.
כשהעבודה מול הסידורים הישנים נעשית כראוי, מה מקום יש למאירים ולמעירים?

החוזר כתב:

הבטחתי כתב:סידור זה פתח פתח לעולם שלא הוכר כ"כ קודם, ז"א, השוואת נוסח התפילה לפי כל הסידורים הישנים. ומשנפתח פתח זה, באו רבים בו, והעירו והוסיפו (ועדיין מעירים ומאירים), שכן עולם חדש נגלה, ולכן השינויים הרבים.

המהדירים פרסו בהקדמה לסידור את עקרונות ההדרה: מה הם הציבו בנוסח הבסיס, באיזה סידורים הם השתמשו ולפי איזה קריטריונים הם שינו. אם ניתן לסכם, הנוסח הישן בתקופת רש"ס הוא נוסח הבסיס, וכאשר יש שינויים בין הסידורים הישנים יש כללים ברורים איך להכריע ביניהם.
בפועל, כפי שזה נראה מן השינויים ממהדורה למהדורה, העבודה עצמה נעשית בעיקר ע"י המאירים והמעירים הרבים שמעירים ומוסיפים כדעתם וכסברתם הרחבה.
כשהעבודה מול הסידורים הישנים נעשית כראוי, מה מקום יש למאירים ולמעירים?

ערומים. בשורוק - כ"ה בס"י (ואעפ"כ המ"ם דגושה - רש"ס ור"ע ור"א עי"ש), והקובוץ הוא משינויי רז"ה.

במסתרים כתב:מלביש ערומים

ערומים. בשורוק - כ"ה בס"י (ואעפ"כ המ"ם דגושה - רש"ס ור"ע ור"א עי"ש), והקובוץ הוא משינויי רז"ה.

רש"ס לא ראיתי.
ר"ע קטוע בהיברו בוקס.
גם לוח ארש אחז בנוסח זה.

לענ"ד חידוש גדול יש כאן שהחזיקו את נוסח התפלה כמדוייק בחסר ויתיר, שהרי בכגו"ד סברא פשוטה שהיחיד ערם והרבים ערמים (כמ"ש רד"ק והובא בהערה על לוח ארש), ומה שכתוב בתנ"ך בשני מקומות מלא ודגש הוא ע"פ המסורה ולא שכן משפטו בדקדוק.

המשורר כתב:אכן, אמנם רק אלה שהם פסוק מפורש. וכל אלה שהיו עד עתה בקמץ משום חזקת סוף פסוק, שינו בסידור זה [או החזירו ליושנה] לפתח. ואיני יודע על מה נסובה המחלוקת, ומדוע לא היה זה בכלל הנדון הגדול מקדמא לגבי מוריד הגשם.