הודעהעל ידי הפשטן » ג' פברואר 18, 2020 7:35 pm
שם ז ע"ב: "אמר רבי שמעון בן אבישלום וכו', כיון דחזא [דוד] דאבשלום הוא - שמח". מקרי?
שם ט ע"ב: "אמר ליה אילעא לעולא, כי עיילת" וכו'. מקרי?
שם טו סע"ב: "אמר רבי חמא וכו', מצננין לו גיהנם" וכו'. מקרי?
שם נג סע"ב: "רבי זוהמאי אמר, כשם שמזוהם" וכו'. מקרי?
שם סב רע"א: "אמר לו בן עזאי, עד כאן העזת פניך ברבך" וכו'. מקרי?
הנה תשובה שמצאתי בס"ד, לכל חמש השאלות הנ"ל ששאלתי בס"ד:
שם ז ע"ב: "מאי רות? א"ר יוחנן, שזכתה ויצא ממנה דוד שריוהו וכו', דשמא גרים וכו'. מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו, מזמור לדוד? קינה לדוד מיבעי ליה! אמר רבי שמעון בן אבישלום וכו', כיון דחזא [דוד] דאבשלום הוא - שמח".
אמור מעתה: בהתחלה לימדה הגמ' - את מובן השם רות - ודשמא גרים, ואח"כ הביאה את מאמרו - של רבי שמעון בן אבישלום - על אבשלום, ואפשר דהיינו כדי לרמוז דשמו של בעל המאמר גרים לתוכן שמועתו.
האם זה הפשט בגמ', שם ז ע"ב? כי אם כן, אז זה בעצם עונה על כל חמש השאלות הראשונות דלעיל - שעליהן אני שאלתי - האם הכול שם "מקרי".