פורום אוצר החכמה

בספר 'לקוטי סיפורים' הביא סיפור מעניין על הגה"ק החסיד ר' הלל מפאריטש נ"ע, שהיה מחמיר ומדקדק ביותר בזהירות מופלגה. ופעם סיפרו לו שכרטיס ההגרלה שברשותו זכה במאתיים אלף רובל והיתה שמחה גדולה, ואמר ר' הלל שזו טעות והוא לא זכה. ואכן לאחר זמן התברר שהיתה טעות במספר ובאמת זכה כרטיס אחר.

לאחר מכן שאלוהו כיצד ידע, והשיב שכיון שיש מחלוקת בענין ההגרלה אם קונים עי"ז, לכן ידע שמשמים לא יביאו אותו לידי נסיון זה ולכן ידע בוודאות שלא זכה...

דבר אחד לא ברור לי בסיפור, והוא - אם חשש מהדיעות האוסרות, כיצד מלכתחילה הגיע לידו כרטיס ההגרלה? ויתכן שהיו כרטיסים שהיו מחוייבים לקנות מטעם הממשלה וכיו"ב.

[במהדו' תשס"ב - ע' תיג].

כעי"ז מסופר על הגאון דראגאטשאוו, שפ"א חייבוהו השלטונות להעלות מס ש(לפ"ד) לא הי' ע"פ דין תורה, ולא יצאו ימים רבים עד שנתקבלה הידיעה כי פטרוהו מכך ('התוועדויות' תשמ"ב ח"ב ע' 621).

הרב שלמה מאזוז, ששימש כדיין בג'רבא, לאחר עלייתו לא"י לא אבה לכהן כרב אלא פתח חנות. מפי ידידים תושבי נתיבות, שמעתי שהרב היה מוכר בחנותו, בין השאר, כרטיסי לוטו (ולא טוטו, מחמת חילול בשבת). והנה לנו מעשה מעשה רב.
[ריפרפתי בספריו - שואל ומשיב, חשק שלמה, כסא שלמה - ולכאורה לא הקדיש סימן לבאר את היתרו בזה]

חוקר ודורש כתב:האם יש הבדל מלהיות מנוי בפייס מלוטו,משום שלגבי לוטו הסיכוי הוא
מתוך 30 מליון צירופי מספרים שזה בגדר נס ואין בזה השתדלות.והקונה שם אפשר לומר
שהוא זורק כספו,אלא הוא ממלא פעם בתקופה שאולי נגזר עליו להיות עשיר.
לגבי מנוי מפה"פ לפי הפרסומים שלהם כל חודש למעלה מ30 זוכים
השאלה היא האם יש כאן איזה השתדלות פורתא או לא.

בלוטו ישנם בכל הגרלה אלפי זכיות יותר קטנות שהסיכוי לזכות הוא לא אחד מ 30 מיליון אלא אחד לכמה אלפים
הרבה מאלו שקונים את הכרטיס הם טעמו את הטעם המתוק של הזכייה בכמה מאות או כמה אלפי ש"ח, וממשיכים לחלום לזכות בגדול.
אדם מנחם את עצמו שגם אם לא יזכה בפרס הראשון ישנם 20 אחוז שכל כספו יוחזר כאשר יזכה בפרס הנמוך, ועדיין יש לו סיכויים לפרסים יותר גדולים.
ולכן זה הם חלוקים בדעתם על מה שכתבו כאן שיותר סיכוי ש"הציפור תטנף את הכובע", או שזה כמו ללחוץ באקראי על מקשי הטלפון, ובגלל פרסי המשנה זה לא דומה.

תפילה לזכיה בפייס מרש"ק???
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=29925&hilit=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94+%D7%92%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93

אומרים שהרבה מאוד (אולי אפילו "רובא דרובא") מזוכי הלוטו - הזכיה גרמה להם ליותר נזק (לטווח הארוך) מאשר תועלת...

כמדומני שלא ידוע אפילו על סיפור אחד שהרבי מליובאוויטש (האחרון) הורה לאנשים לקנות כרטיס לוטו ועי"ז יתעשרו עושר גדול.
(שמעתי רק שמועה לא בדוקה על מקרה אחד ולא הצלחתי לאמת אותו, ואפילו אם הוא אמיתי - לפענ"ד לא ללמד על הכלל יצא)

אבל היו הרבה מקרים שהרבי בירך אנשים בעשירות, ובדרך כלל זה היה ע"י הצלחה בעבודתם.

מתאים לגישה החב"דית שמעדיפים תמיד את ה"עבודה בכח עצמו" ולא "בדרך ממילא".

מעשה בבחור ישיבה שזכה בלוטו, ושאל את רבו האם לתת לאביו האברך את כל המעשרות או את חלקם?
ענה לו הרב, טעות היא בידך, הכסף שייך לאביך שליט"א (ואולי הוא יתן לך את המעשרות), שכן זכייתו של הבן הסמוך על שולחן אביו, שייכת לאביו...

אוצר החכמה כתב:הסברא שכותב הרב אברהם שפירא והובאה באות א היא כל כך פשוטה שלא מובן בכלל מה יש לדון אחריה.

ובמילים "הלכתיות":
אסמכתא מעכשיו - קניא!

[quote="שומע ומשמיע"]אינני יודע איך לעכל אשכול זה, כי בעיני לפני השאלה של בטחון לקנות כרטיס לוטו הוא מעשה מטופש ואיני מבין אך יש מגדולי ישראל שהמליצו על זה.[/שיהיה]
שמעתי בשם הגר"ה זקס, שפעם אחת החליטה הממשלה להטיל מס על הטפשות, אך לא ידעו איך לגבותו ואיך לשומן, נמנו וגמרו והקימו את מפעל הפיס, ואז כל אחד מגיע ומשלם המס מרצונו, לפי מידת סכלותו.

לבנון כתב:שמעתי בשם הגר"ה זקס, שפעם אחת החליטה הממשלה להטיל מס על הטפשות, אך לא ידעו איך לגבותו ואיך לשומן, נמנו וגמרו והקימו את מפעל הפיס, ואז כל אחד מגיע ומשלם המס מרצונו, לפי מידת סכלותו.

נהניתי מאוד!

עזריאל ברגר כתב:

לבנון כתב:שמעתי בשם הגר"ה זקס, שפעם אחת החליטה הממשלה להטיל מס על הטפשות, אך לא ידעו איך לגבותו ואיך לשומן, נמנו וגמרו והקימו את מפעל הפיס, ואז כל אחד מגיע ומשלם המס מרצונו, לפי מידת סכלותו.

נהניתי מאוד!

נמצא כבר באשכול על הגרה"ז זצ"ל.
viewtopic.php?f=17&t=20839#p205052