עתניאל בן קנז כתב:זקן ששכח כתב:נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי 'חתן מאל' כי אם פעם אחת ויחידה בחצר רחמסטריווקא, ושם השחילו חבל דרך חור המחיצה למען יאחזו החתן מצד זה והכלה מצד זה. ולא אתפלא אם יגלה מישהו אזני שהכלה כלל וכלל לא החזיקה בו אלא שכנתה או שקשרו החבל בכסא וכדו'. ולא מיבעיא שלא נתראו זה אל זו, וכל שכן זו לזה.
האם יש מנהג שונה? היכן?!
ה'חתן מאהל' כיום, שנעשה במעמד קהל רב מהצופים, כמובן שונה מהמעמד שהיה פעם במסגרת המשפחה המצומצמת.
מענין אם יש כאן מחסידי ויז'ניץ שיוכלו לתרום מידיעתם כיצד היה נראה ה'חתן מאהל' אצל נכד ה'אמרי חיים'. [בפרט בנישואי ר' מנחם ארנסטר. בו גם החתן וגם הכלה היו נכדיו].
במקור המנהג, המטרה של החתן מאהל היה להכיר ולקרב את החתן והכלה זל"ז.
יש כמה טעמים למנהג זה, ואחר מהטעמים, כיון שהקידושין הוא ממש קודם החופה, ואסור לקדש עד שיראנו, לכן בלילה שקודם החתונה ראה החתן את הכלה. וטעם זה לא שייך עוד בזמנינו שנפגשים טרם השידוך. גם טעמים האחרים כולם לא שייכים בזמנינו כמבואר בפוסקים, רק בחצרות טשערנאביל עדיין מקפידים על מנהג זה כמו בכל מנהגים בחצרות אלו. הישמח משה כידוע יצא במכתב חריף נגד מנהג זה, שבימיו באו לידי ריקודי תערובות במסיבות כאלו, וכ' 'הפורץ גדר ישכנו נחש'.