פורום אוצר החכמה

מו"צ. הגרי"ח נקרא ע""י זקנו הרמ"ח, חיים ע"ש אביו (של רבי משה) ויוסף ע"ש דודו. עוד פרטים תמצא בקץ הימין עמ' עה.
לגבי שמו של הרמ"ח נכתב בספר בהערה:

לשון רבינו הגרי"ח בספרו בניהו (פסחים ס"ו ע"א), ומשם למדנו כי אף שעל הרוב הזכיר רבינו בספריו את זקנו בשם 'רבי משה חיים' - וכך כינויו הרמ"ח, אין השם 'חיים' אלא שם אביו של רבי משה, וכמנהג שנהגו בכמה מדינות להזכיר בחתימת השם, דרך כבוד, גם שם האב. וראה לשון מהר"ם ן' חביב בס' גט פשוט (סי' קכ"ט ס"ק ס"ג): 'וכן יש משפחות דאין להם כינוי, אלא מצרפים שמו עם שם האב ושם האב עולה להם לכינוי, כגון מהרח"ש ז"ל דשמו חיים שבתי והרב בנו נר"ו נקרא משה חיים'. וע"ע עין יצחק (ח"ב אעה"ז סי' כ"ז אות ס') שהביא סמך לזה מדברי הגמ' גיטין פ"ז ע"ב ע"ש.

איש_ספר כתב:

לשון רבינו הגרי"ח בספרו בניהו (פסחים ס"ו ע"א), ומשם למדנו כי אף שעל הרוב הזכיר רבינו בספריו את זקנו בשם 'רבי משה חיים' - וכך כינויו הרמ"ח, אין השם 'חיים' אלא שם אביו של רבי משה, וכמנהג שנהגו בכמה מדינות להזכיר בחתימת השם, דרך כבוד, גם שם האב. וראה לשון מהר"ם ן' חביב בס' גט פשוט (סי' קכ"ט ס"ק ס"ג): 'וכן יש משפחות דאין להם כינוי, אלא מצרפים שמו עם שם האב ושם האב עולה להם לכינוי, כגון מהרח"ש ז"ל דשמו חיים שבתי והרב בנו נר"ו נקרא משה חיים'. וע"ע עין יצחק (ח"ב אעה"ז סי' כ"ז אות ס') שהביא סמך לזה מדברי הגמ' גיטין פ"ז ע"ב ע"ש.

הג"ר שמשון רפאל הירש זצ"ל יוכיח,
שמו היה שמשון, ושם אביו היה רפאל.

כמדומני, שהשם רפאל הוסף לו אחרי פטירת אביו ולכבודו או כשחלה וכדומה, ולא נקרא כן מלידה.

ייש"כ
גם בקרב קהילת אר"ץ נהוג עד היום שחותמים בשם ובשם האב.
אך אומרים שזה בשביל להבדיל בין האנשים, חוץ מטעם הכבוד.

איך קראו לאביו של הגר"ע יוסף?

גוראריה כתב:איך קראו לאביו של הגר"ע יוסף?

יעקב

אורייתא! כתב:

גוראריה כתב:איך קראו לאביו של הגר"ע יוסף?

יעקב

אבל שם המשפחה שלו?

גוראריה כתב:

אורייתא! כתב:

גוראריה כתב:איך קראו לאביו של הגר"ע יוסף?

יעקב

אבל שם המשפחה שלו?

עובדיה.
אמנם בנוגע לשם משפחת הגר"ע נשאל אחיו, ר' נעים עובדיה ובין הדברים אמר: "שם המשפחה המקורי שלנו נבלע לפני עשרות בשנים. אני חושב שהיה זה 'טוחן' או שם דומה, אבל לא השתמשנו בו בשנים האחרונות. אנחנו האחים קראנו לעצמנו בשם משפחה 'עובדיה', על שם אחינו הגדול, ראש המשפחה, והוא בחר לשם משפחתו את שמו השני, יוסף. אבל לכולנו יש שני שמות פרטיים". [גם שמו של ר' נעים המקורי הוא 'משה' וכיון שאמו מרת ג'ורג'יה ע"ה קראתו בשם 'נעים' נשתרש שם זה]. (כל זה בתוך ראיון עם ר' נעים שיחי' ב'שעה טובה' ח' כסלו התש"ע.)

אמנם סבו של הגר"ע שליט"א, אביו של רבי יעקב נקרא בשם עובדיה, ונהרג על קידוש ה' בפרעות נגד היהודים בבגדאד. ידיעה על כך ב'הפרדס' (שנה סב עמ' 27).
ולפ"ז היה נקרא עובדיה עובדיה.

הרב עובדיה נקרא על שם רבי עבדאללה סומך ועל שמו של רבי יוסף חיים.
לגבי שם משפחה אחר, זה פעם ראשונה שאני שומע על זה, וכנראה אין זה נכון, לפחות לגבי הרב עובדיה, אביו ואחים שלו. השם המקורי זה משפחת עובדיה, וכך נקרא אביו, רבי יעקב עובדיה (חכם גלה).

מו"ץ.
אמנם כדבריו כך שגור בפי כל אדם.
אך המקור לזה לא ברור.
ויותר נראה שקראו אביו בשם "עובדיה" על שם אביו "עובדיה".

כך שמעתי מבני המשפחה.

תכל'ס, מה שמו הפרטי של מרן ומה שם המשפחה?

שמו הפרטי עובדיה יוסף
שם משפחתו לשעבר עובדיה.
כיום, יוסף.

איש_ספר כתב:התמונות שמוצגות באופן אמנותי ביותר, מלוות כל קטע מן הספר, משלימות את הדברים, ולוקחות את הקורא אחורה בציר הזמן, אל מדינתו ועירו, עד לתוך ביתו ופנים עלית גגו המוצנעת של אותו חסיד וקדוש.

אף בדורנו בו זכינו ליצירות רבות ונאות, המתעדות חייהם של גדולינו, לא נראה ולא נשמע כדבר הזה, פנימי וחיצון.

בקרוב אעלה כאן קטעים מן הספר, ותבואנה האותיות ותגדנה, מקצת השבח המגיע לכתבים.

כל מילה נכונה, נתגלגל עתה הספר לידי (באיחור). ומה אומר ומה אדבר.
אין כאן המקום, אך המבינים ודאי יראו כמה וכמה טעם ודעת הושקעו בעיצוב החיצוני, מלבד הגרפיקה ואיכות החומרים,
מאז תנ"ך כתר ירושלים, לא זכיתי להיתקל ביצירה במגזר ש'הושקעה' בה כריכת בד משובחת (למי שלא שם לב - יציץ מתחת העטיפה העליונה), וצבע לא שגרתי..

בשעה טובה השלמתי בשבת זו קריאת ספר מופלא זה. מה אומר, הטקסט שבו מפליא לא פחות מהתמונות הנאות.
להלן ארשום אי-אלו הערות קלות להשלמת היצירה.

1. בעמ' 208-209 פורסם מסמך כתב-יד בדבר קריאת רבני בבל נגד הכוונה לפתוח בית ספר לבנות בבגדאד, משנת התרמ"ו ליצירה, בכת"י הרב עזרא ראובן דנגור, שכובו בציווי רבו רבי עבדאללה סומך "הי"ו". מסמך זה נדפס בספר מעשה אבות לר' עקיבא יוסף שלזינגר, עמ' ע"ז ואילך, תחת הכותרת "מעשה ספרד" והקדים למסמך מילין מאתו בשבח רבני מהעיר ובפרט "הנשיא ריש מתיבתא דבבל המפורסם בשם" והוא ר' עבדאללה סומך הנ"ל, ושם גם תואריםשונם עחלק מהרבנים ודיינים שבאו על החיתום.
2. בעמ' 197 הובאו אסמכתאות מעניינות מהתפשטות הוראותיו בכל קהלות הספרדים, ובין השאר בעיר מרוקו. ולזה אוסיף בידיעה שנתקלתי בה לאחרונה במקרה ממש, שבעיר צפרו (SAFRU) הוקמה חברה מיוחדת על שמו הטהור של ה"בן איש חי", כפי שנזכרא בשלהי הקדמת ספר "ישמח לבב" להרב ישמ"ח עובדיה מצפרו. ושם ניתן תוארה: "חברי החברה הקדושה הנק' ע"ש הרה"ג מו"ה יוסף חיים זלה"ה בעמה"ס בן איש חי ועוד...", ולדעתי זהו חידוש גדול שבעיר נדחת במרוקו תקרא חברה פעילה ע"ש חכם מבגדאד, ובודאי ראיה הוא לגודל פרסומו שפרץ גדרי מדינתו.
3. בעמ' 425 באו תצלומי 2 חיבורים חדשים של הרב המחבר א. קונטריס בית תפלה. ב. שבחי רבן יוחנן בן זכאי. בבדיקה שערכתי חיבורים אלו בלתי נודעים לא ברשימות חיבוריו וכמובן לא בדפוס. ואם כן לא ברור למה לא הורחב הדיבור על מציאה נדירה וחשובה שכזו?

אלו המה הערותי, קלות כמות שהן, לערך החיבור הנפלא הלזה.

לאחרונה נוכחתי לדעת על התפוצה המרובה של ספרי הבא"ח בכל רחבי תבל, כשנקלע לידי כת"י של אחד מחכמי תימן מלפני כמאה שנה שמצטט והולך הרבה מספרו של הבא"ח 'אדרת אליהו' עה"ת [למרות שלפי חישובי אותו חכם מבוגר ממנו בשנים], הרי שעד תימן הרחוקה והמבודדת יחסית משאר המדינות הגיעו ספריו.

חקר כתב:לאחרונה נוכחתי לדעת על התפוצה המרובה של ספרי הבא"ח בכל רחבי תבל, כשנקלע לידי כת"י של אחד מחכמי תימן מלפני כמאה שנה שמצטט והולך הרבה מספרו של הבא"ח 'אדרת אליהו' עה"ת [למרות שלפי חישובי אותו חכם מבוגר ממנו בשנים], הרי שעד תימן הרחוקה והמבודדת יחסית משאר המדינות הגיעו ספריו.

מעניין ביותר. האם תוכל להעלות עמוד מכת"י תימני זה?

האם בספר הובא גם פרשת החכם באשי של בגדד שהודח ע"י משפחת הבא"ח ואחרים?

תיקו כתב:האם בספר הובא גם פרשת החכם באשי של בגדד שהודח ע"י משפחת הבא"ח ואחרים?

כמעט כל חכם באשי שכיהן בבגדאד הודח בשל מחלוקות שונות. למי כוונתך?

כפי שציין א"ס כמה חכמים הודחו משך הזמן, ועניינם נידון בהערות בספר.
ירון הראל כתב מסה על נושא זה ונראה לי שהדפיסה בהוצאת מכון בן צבי.

כונתי לחכם ששון הלוי. במאמר הנזכר בציון כרך 66 עמ' 204 והלאה מוצגת דמותו של הבא"ח בצורה שלילית במקצת, בפרשיה זו, וע"כ שאלתי האם בספר הנ"ל ישנה תגובה הולמת בענין.

אין לי ציון, האם מדובר במאמר של ירון הראל? אם כן אז הוא כונס לספרו 'בין תככים למהפכה' , הוצאת יב"צ ירושלים תשס"ז. שם יש פרק נרחב על מחלוקת הרבנים ר' ששון הלוי המכונה סמוכה ור' אליישע דנגור. בכל מקרה, בכל הנוגע לפרשת הדחת רבי ששון לא היה טעם להתייחס בספר, רוב ככל הרבנים האשימו אותו באשמות קשות, ודרשו את הדחתו ועל צבאם רבו של רבי ששון, ה"ה רב רבנן רבי עבדאללה סומך. רבי ששון מצידו טען מה שטען, על המגמות של הרבנים המבקשים את הדחתו. יהיה איך שיהיה לא מדובר במלחמת מצוה של הבא"ח ועמיתיו, אלא בדרישה להסיר מכסא החכם באשי אדם שלדעתם לא מילא את תפקידו כנדרש, כאמור מחלוקת זו לא היתה חריגה בקהילת בבבל וכמדומה שלא היה חכם באשי שלא הודח בסופו (אולי למעט רבי עובדיה הלוי). מכל זה ועוד, לא היה מקום להתייחס לדברים בספר על הבא"ח.

מה הייתה ההגדרה של חכם באשי אצלם? האם היה פקיד או שהיה בדרגה כמו הראשון לציון בירושלים?

מורה צדק כתב:מה הייתה ההגדרה של חכם באשי אצלם? האם היה פקיד או שהיה בדרגה כמו הראשון לציון בירושלים?

המשרה התחילה אצל רבי רפאל קצין (דמות עלומה שאחריתה מרה) שהודח, נסע לקושטא וחזר עם פירמאן טורקי כדי לבסס את מעמדו, על אפם וחמם של בני בבל, ומאז התייסד משרת החכם באשי. רוב הרבנים שאיישו את התפקיד היו גדולים וחשובים אבל לאו דוקא הגדולים ביותר שבין רבני בבל.

איש_ספר כתב:רבי רפאל קצין (דמות עלומה שאחריתה מרה)

חלבי?

כן. אהבת שלום הוציאו לפני שנים הרבה את ספרו תקפו של רפאל מבלי שידעו את תולדותו לאשורם.

מורה צדק כתב:

איש_ספר כתב:[ רבי רפאל קצין (דמות עלומה שאחריתה קשה)

חלבי?

אכן מחכמי ארם-צובא חיבר ספרים מהם נדפסו דרך החיים (קושטא תרח) נגד אמונת הנוצריים וגם חיבור על ספר תקפו כהן שנדפס ע"י אהבת שלום ועוד

איש_ספר כתב:אין לי ציון, האם מדובר במאמר של ירון הראל? אם כן אז הוא כונס לספרו 'בין תככים למהפכה' , הוצאת יב"צ ירושלים תשס"ז. שם יש פרק נרחב על מחלוקת הרבנים ר' ששון הלוי המכונה סמוכה ור' אליישע דנגור בכל מקרה בכל הנוגע לפרשת הדחת רבי ששון לא היה טעם להתייחס בספר, רוב ככל הרבנים האשימו אותו באשמות קשות, ודרשו את הדחתו ועל צבאם רבו של רבי ששון, ה"ה רב רבנן רבי עבדאללה סומך, רבי ששון מצידו טען מה שטען על המגמות של הרבנים המבקשים את הדחתו. בכל מקרה לא מדובר במלחמת מצוה של הבא"ח ועמיתיו, אלא בדרישה להסיר מכסא החכם באשי אדם שלעתם לא מילא את תפקידו כנדרש, כאמור מחלוקת זו לא היתה חריגה בקהילת בבבל וכמדומה שלא היה רב באשי שלא הודח בסופו (אולי למעט רבי עובדיה הלוי). מכל זה ועוד, לא היה מקום להתייחס לדברים בספר על הבא"ח.

דוקא ענין זה נזכר בספר בעמוד 171 הערה 233 בדברים קצרים ובטוב דעה...

מורשת-דורות כתב:דוקא ענין זה נזכר בספר בעמוד 171 הערה 233 בדברים קצרים ובטוב דעה...

אין לי את הספר לפני, אולי תטרח להעתיק בכאן את הדברים?

איש_ספר כתב:

מורשת-דורות כתב:דוקא ענין זה נזכר בספר בעמוד 171 הערה 233 בדברים קצרים ובטוב דעה...

אין לי את הספר לפני, אולי תטרח להעתיק בכאן את הדברים?

בבקשה

הגאון כמוהר"ר אלישע נסים דנגור זלה"ה בעל ספר 'גדולות אלישע'. אב"ד בגדאד, מתלמידי הגאון רב רבנן כמוהר"ר עבדאללה סומך זלה"ה, ור"מ בישיבת בית זלכה. נודע בעוצם גאונותו וחסידותו. בשנת תר"מ נתמנה בסיועו של רבינו לכהן כ'חכם באשי' (ראה מכתבו של רבינו אל רבי משה הלוי ז"ל חכם באשי בקושטא, בקובץ 'מקבציאל' גליון ל"ה עמ' תקמ"ט). החכם אהרן ששון בספרו 'זכרון לחיים' כת"י כותב אודותיו: 'הרה"ג המופלא החריף והשנון כמוהר"ר אלישע נסים בה"ר ששון דנגור ז"ל היה לאב"ד בשנת ה"א תר"מ, אחר ח"ר ששון סמוחה הי"ו, ומשנהו היה הרה"ג ח"ר אברהם הלל הי"ו, והשלישי הרה"ג ח"ר יחזקאל משה הלוי הי"ו... בשנת תר"מ היה הרה"ג ח"ר אלישע גם לחכם באשי אחר שהביאו לו מקושטא אות כבוד וכו', ויעש הישר והטוב בעיני אלהים ובעיני אנשי האמת שונאי הבצע, ככל אשר הורהו רבו הרה"ג מוהר"ר ח"ר עבדאללה סומך זלה"ה, וכמוהו לא היה חכם באשי משליך את עצמו מנגד על טובות הקהל. הוא נלחם על האמת והצדק בכל עוז, ולא נשא פני גדול, כי אם בצדק שפט את עמיתו, לכן לא ראה מנוחה והשקט עד שכל ימיו היו מכאובים וכו', כי אנשי און ואוהבי החמס והבצע גלגלו עליו צרות רבות ורעות עד אשר שמו את כל הקהל כמרקחה וכו'. ח"ר אלישע ז"ל כתב כמה ספרים, ומהם שיטה על מסכת ביצה, וספר לקוטי דינים...'. מתוך כתביו אלו אשר הותיר אחריו באו בדפוס: 'גדולות אלישע', הוצאת אהבת שלום, ירושלים תשל"ו; מעשה בית דין, שם תשמ"ח. נפטר ביום כ"ז אדר תרנ"ה.

מצאתי למה התכוונת. על ר' אלישע דנגור נכתב:

ר"מ בישיבת 'בית זלכה' בה העמיד תלמידים הרבה. נודע בעוצם גאונותו וחסידותו. רבינו ז"ל מכנהו 'הרב הכולל' (רב פעלים ח"ב אה"ע סי' ג'; ח"ג אה"ע סי' ט'). בשנת תר"מ נתמנה בסיועו של רבינו לכהן כ'חכם באשי' וראב"ד בגדאד (ראה מכתבו של רבינו אל רבי משה הלוי ז"ל חכם באשי בקושטא, בקובץ 'מקבציאל' גליון ל"ה עמ' תקמ"ט). בתפקידו זה נלחם על האמת והצדק ולא נשא פני גדול, ובכך עורר את חמתם של תקיפי הקהל אשר ביקשו להורידו ממשרתו, עד שעלתה בידם בחודש סיון תרמ"ה. אולם בסיוע החכמים ורוב הקהל הושב למשרתו, בה כיהן עד לשנת תרנ"ד. נפטר ביום כ"ז אדר תרנ"ה. תולדותיו בהרחבה בפתח ספרו 'גדולות אלישע', הוצאת אהבת שלום, ירושלים תשל"ו.

ועינך תראינה שלא התייחסו כלל לכל המחלוקת וטענות הסיעות השונות.

במכתב במקבציאל נמחק שמו של החכם מהטעם המובן, אבל די לחכימא להבין במה דברים אמורים.

איש_ספר כתב:כן. אהבת שלום הוציאו לפני שנים הרבה את ספרו תקפו של רפאל מבלי שידעו את תולדותו לאשורם.

ע"פ מה שמובא בלקדושים אשר בארץ החדש, הוא שימש כחכם באשי ס"ה 3 שנים משנת תר"ט עד שנת תרי"ב, שאז חזר לאר"ץ ונפטר בה בשנת תרל"א.

מורה צדק כתב:

איש_ספר כתב:כן. אהבת שלום הוציאו לפני שנים הרבה את ספרו תקפו של רפאל מבלי שידעו את תולדותו לאשורם.

ע"פ מה שמובא בלקדושים אשר בארץ החדש, הוא שימש כחכם באשי ס"ה 3 שנים משנת תר"ט עד שנת תרי"ב, שאז חזר לאר"ץ ונפטר בה בשנת תרל"א.

הסיפור מסתתר כמובן בין תרי"ב לתרל"א. גירסה מעודנת מספרת כי 'נטרפה קצת מבינתו ונחסר מחכמתו' מחמת כישוף שנעשה עליו. עיין פרי עץ הגן עמ' ק"ל.

אני מצרף את העמודים הראשונים מהמאמר, ומכאן תחזה כי היה ראוי להתייחס לעניין, ולהשיב דבר על אופניו.

תיקו כתב:אני מצרף את העמודים הראשונים מהמאמר, ומכאן תחזה כי היה ראוי להתייחס לעניין, ולהשיב דבר על אופניו.

כפי ששיערתי מדובר במאמרו של ירון הראל. הדברים המיוחסים לכוונתיו של הבא"ח, לא מגובים ומאומתים בשום מסמך כל שהוא, ואין הם אלא טענותיו של הצד שכנגד שכמובן נפגע קשות מעמדתו של הבא"ח. אין מן הראוי להרחיב בענין רבי ששון הלוי, ובכמה פרסומים שנתפרסמו לאחרונה, נמחקו דברים שלא לפי כבודו (כמו בחיבור 'זכרון לחיים' כת"י שפורסם בהמשכים במקבציאל), די לנו בכך שרוב מנין ובנין של חכמי בבל היו בצד שביקש את הדחתו. וכל זאת מבלי שאמרנו מילה על סגנון כתיבתו של ירון הראל שמשלב מחקר וסיפורת בד בבד. וד"ל.

ראה עוד כאן ובהערה 93.
הבעיה במאמרים אלו שמטבע הדברים נעשים לאבן יסוד לחוקרים העתידיים, ולפיכך יש להעמיד את הדברים על דיוקם בספר המוקדש לדמות שכזאת.

איש_ספר כתב:והנה עוד תמונה חביבה מתוך הספר, אמנם היא נתפרסמה כבר במקומות אחרים, אבל לא נמנעתי מלהציגה משום יופיה:

שדי חמד.jpg

download/file.php?id=5608
הקפצה לרגל היארצייט

איש_ספר כתב:יחודיותו של הספר היא בכך שעורכיו עשו ככל אשר לאל ידם להתחקות אחר מקורות נאמנים ודווקנים ולא לקלוט שמועות פורחות שאין להם בית אב.
כך למשל הסיפור הידוע (אולי מהידועים ביותר) על הבא"ח שהשיב - במקום אביו - בילדותו, אודות כשרות אתרוגים, מובא בספר, ובהערה (11) לא משאירים ממנו אבן על אבן. למרות שהוא מסופר ע"י נכדו!

הסיפור עם האתרוגים.jpg

ההערה מתייחסת רק לאלו שייחסו את התשובה שהדפיס הבא"ח ברב ברכות - לאותו פסק שכתב בנערותו. ולא פרכו כלל את עצם המעשה.

כרגע אני לא זוכר את הפרטים, אבל ההנחה שבסיס הסיפור כביכול חכמי ירושלים יפנו שאלה לרבי אליהו אביו של הבא"ח היא מופרכת מכל צד.