פורום אוצר החכמה

מה שהביאו שהכריתי לא התכוון לסמ"ג אלא לסדר הניקור,
ראה בס' קרבני לחמי (לרבי שלמה אלכסנדר פישר) ח"א, ייני עם חלבי, דף כ' ע"ב – כ"א ע"א.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
עיין שם, (צילום ממנו הובא לעיל ע"י יצג).
הוא מביא, בין השאר, ספר הנקרא "סדר הניקור" מרבי יהודה ב"ר יחזקאל, הנקרא ליב שוחט מאוסטראה, שנדפס בקראקא ת"ד, והוא כותב ששם כתוב בהדיא שגיד הנשה נמצא בזכרים ובנקבות.
וכנראה כוונתו לספר הבא:
סדר הניקור בדרך קצרה בשפה ברורה, מאת רבי יהודה ליב ב"ר יחזקאל מאוסטרהא, [קראקא? ת"ס בערך], מכיל 4 דפים, [לשון הקודש ויידיש]
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003025873/NLI
http://uli.nli.org.il:80/F/?func=direct ... base=MBI01
ומהדורה נוספת:
סדר הניקור חלקי אחורים, בדרך קצרה בשפה ברורה עברי ולעז, אשר עשה הר"ר ליב שוחט מאוסטרא, [אמשטרדם, ת"ע בערך], 4 דפים
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003018766/NLI
http://uli.nli.org.il:80/F/?func=direct ... base=MBI01
מן הסתם הספר יקר המציאות (בספריה הלאומית יש מיקרופילם מתוך ספרים מהבודליאנה באוקספורד).

ראיתי בכמה ספרים שהביאו שכוונת הגר"י אייבשיץ בכריתי ל"סדר הניקור מבעל העיטור" המובא בטור יו"ד סוף סי' ס"ה,
ואולי הכוונה למה שכתב שם (במהדורת שירת דבורה עמ' מד-מה): "ופוסק הירך האחד ומפרק בסכין במקום שיש הזכרות בעצם שבו גיד הנשה וחותך הזכרות והנקבות ומשליכו", (ועיי"ש פרישה ס"ק נ"ו).
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=68&book=149280
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=71&book=149280
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=72&book=149280

עתה (כמו ד' חדשים) נתפרסם מאמר יפה בספרים בלוג בענין זה: https://seforimblog.com/2020/09/the-twi ... he-porger/
למי שאינו מבין אנגלית על בורי', אסכם הדברים.

כנזכר לעיל באשכול זה, מלפני תשעים שנה, רב אחד בארה"ב, הרב נעכעס, כתב מכתב להפרדס אשר בו גילה כי יש תח"י פלתי עם הערות בכת"י המח' עצמו ובו כתב סה"נ במקום סמ"ג. ודבר זה נתפרסם, ונתקבל באין פוצה פה ומצפצף עד שנת תשע"ו, אז כתב ר' יעקב יצחק מיללער אל המעין שמצא הספר הזה, ולדעתו הר' נעכעס טעה, ועותק זה לא הי' ברשות הכו"פ כלל, רק בידי ר' יהונתן אייבשיץ אחר אשר הי' אב"ד בלאשיץ, וע"כ כגלגל החוזר, אנו חוזרים ללפני תשעים שנה, ע"כ המפורסם.

בלינק הנ"ל גילה ר' משה הברמאן כי המעיין בהשער-בלאטט של הפלתי הנ"ל יראה בעליל כי שני אנשים חותמים יהונתן על אותו ספר, והכתב של היהונתן שנתגלה עכשיו זהה לחלוטין עם כת"י החתימה של הגאון הרי"א המפורסם אב"ד אה"ו! ואותו הערה כתובה בהכת"י ההוא. וא"כ צדק הרב נעכעס במכתבו.
עיי"ש כל התמונות.

אם מביאים כבר מהספרים בלוג, למה לא להביא גם התגובה: https://seforimblog.com/2020/10/of-twic ... -haberman/
למי שאינו מבין אנגלית על בורי', אסכם הדברים.

בלינק הנ"ל גילה המגיב שזה לא סביר וגם אין שום סמך לומר שזה היה אותו עותק של הפליתי תח"י של שני אנשים באותו שם, אחד המחבר ואחד אדם אחר באותו שם, שלא היה ממשפחתו כלל, שבמקרה בא לידיו הספר של המחבר. ובכלל כפה"נ זה היה של אדם שלישי, אדם ידוע, שגם הוא היה נקרא ר' יהונתן אייבשיץ.

לא באתי להכריע, וציינתי את זה בעיקר משום שלדעתי זה יוצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו, לגבי אמינות מחקרים. בד"כ מחקר במהותו בנוי על סברות ואומדנות. וכשרואים מחקר בודד בלי לדעת יותר, זה עלול להיות משכנע מאד, עד שאפשר לחשוב שאין מקום לומר אחרת. אבל לא חסר פעמים שמישהו בא אחר מחקר משכנע ולכאורה מבוסס, ופרסם הוא מחקר משכנע לא פחות, עם מסקנות אחרות ומפריך לגמרי מחקר הראשון.
חשוב לציין, לא מדובר כאן באנשים טפשים, או אנשים עם אג'נדה יודעה [זולת אולי היצה"ר לתפוס הזולת בטעות]. אבל יש קושי אמיתי לנחש האמת ע"פ סברות וממציאים. בד"כ יש לקחת מסקנות מחקר בערבון מוגבל, גם כשזה משכנע ביותר, משום שתמיד אפשר להיות הסבר אחר שלא עלה על דעתינו.

אני מסכים בהחלט, והי' בדעתי להביא דבריו ג"כ.
אך לדעתי נראין יותר כדברי הבארמאן, ונראין בעליל כי החתימה השני משונה מהחתימה הראשון, וגם שהוא דומה מאד לרי"א הראשון.
והמאמר השני מלא בפיטפוטי דברים יפים לאקדמי', לעשות שחוק והיתול ד'לא מסתבר' ו'אי אפשר' וכו', כידוע דרכם כסיל למו.

ראיתי היום קשיא נפלאה מהגאון רבי צבי פסח ז"ל בספרו הר צבי דהלא יש לנו ראיה ברורה דגיד הנשה נוהג בנקיבות מרש"י מסכת זבחים דף לה ד"ה את המוקדשין וז"ל: כל היכא דנקיט האי לישנא מיירי בנקבות, וא"כ הא משנה שלימה שנינו בחולין (פ"ט:) גיד הנשה נוהג בחולין ובמוקדשין ומוכח מזה דגיד הנשה נוהג בנקבות.
אבל כל זה התינח דזו כוונת רש"י, אבל הלא כבר הקשו על רש"י מהמשנה מס' תמורה (דף ל:) בדיני אתנן זונה נתן לה מוקדשין הרי אלו מותרין ובגמ' שם פרכינן טעמא דמעטינהו קרא הא לא מעטינהו קרא הוה אמינא כי יהיב לה מוקדשין חל עליהן אתנן ומחיר והא לאו ממונא הוא אמר רב הושעיא בממנה על פסחו, וקרבן פסח הלא אינו בא אלא מן הזכרים והמשנה קראו מוקדשין.
ובספר אוצר י"ד חיים (באבאד) העיר דכוונת רש"י היא דייקא "את המוקדשין" אז הכוונה היא לנקיבות אבל לא מוקדשין סתם עי"ש

נפל ברעיוני ראיה נפלאה דגיד הנשה נוהג בבהמות נקיבות
במסכת פסחים כ"ג: מקשינן לר' יוסי הגלילי גיד הנשה דמותר בהנאה מנלן ומשני מייתי לה בק"ו ומה חלב שענוש כרת מותר בהנאה גיד שאינו ענוש כרת לא כל שכן, ורבי שמעון דס"ל דגיד הנשה אסור בהנאה מה יענה להק"ו ומשני דאיכא למיפרך מה לחלב שכן הותר מכללו אצל חיה תאמר בגיד שלא הותר מכללו אצל חיה.
ולכאורה אם אמת דגיד השנה אינו נוהג בנקיבה א"כ גיד הנשה נמי הותר מכללו.
וכעי"ז הקשו הראשונים דמצינו דגיד הנשה הותר מכללו אצל בהמה טמאה לשיטתו בדף כ"ב. ותירצו דחלב נמי מותר אצל בהמה טמאה נמצא דהותר מכללו הן אצל חלב חיה והן אצל בהמה טמאה משא"כ גיד שאינו מותר אלא בבהמה טמאה
ולכאורה תירוצם לא עולה יפה הכא דאם אמת דגיד הנשה אינו נוהג בנקיבה א"כ הותר מכללו בכל הנקיבות.
אבל אפשר לומר דאין זו ראיה דהא הקשה השער המלך (פ"א מהל' מאכלות אסורות ה"ח) דהא גיד הנשה הותר מכללו אצל עוף, ומתרץ הגאון רבי יוסף שאול (בהגהותיו) דמה שאינו נוהג בעוף מבואר במשנה בחולין פ"ט: ואינו נוהג בעוף מפני שאין לו כף.
א"כ אם אמת כאותו מנקר המובא בכרתי הלא הטעם שלא יהא נוהג בנקיבה היא ג"כ משום שאין להם אותו גיד ודו"ק.

עוד ראיה מפורשת מגמ' חולין (צ.) אמר רבי חייא בר יוסף לא שנו [דגיד הנשה נוהג בקדשים] אלא קדשים הנאכלין, ופירש"י (ד"ה הנאכלים) חטאת ואשם ושלמים, וחטאת היא נקיבה.

סייג לחכמה כתב:עוד ראיה מפורשת מגמ' חולין (צ.) אמר רבי חייא בר יוסף לא שנו [דגיד הנשה נוהג בקדשים] אלא קדשים הנאכלין, ופירש"י (ד"ה הנאכלים) חטאת ואשם ושלמים, וחטאת היא נקיבה.

יש גם חטאות שהן זכרים - "שעירי ראשי חדשים ושל מועדות" ושעיר נשיא.

עזריאל ברגר כתב:

סייג לחכמה כתב:עוד ראיה מפורשת מגמ' חולין (צ.) אמר רבי חייא בר יוסף לא שנו [דגיד הנשה נוהג בקדשים] אלא קדשים הנאכלין, ופירש"י (ד"ה הנאכלים) חטאת ואשם ושלמים, וחטאת היא נקיבה.

יש גם חטאות שהן זכרים - "שעירי ראשי חדשים ושל מועדות" ושעיר נשיא.

אמת! אתה צודק!
אין מוכרח עוד, אבל כתב כן סתמא !

סייג לחכמה כתב:עוד ראיה מפורשת מגמ' חולין (צ.) אמר רבי חייא בר יוסף לא שנו [דגיד הנשה נוהג בקדשים] אלא קדשים הנאכלין, ופירש"י (ד"ה הנאכלים) חטאת ואשם ושלמים, וחטאת היא נקיבה.

אחר חיפוש מצאתי דבשו"ת מהרי"א אסאד (סי' ק"ב) ובשו"ת ערוגת הבושם (יו"ד סי' ס"ד אות ד') הביאו ראיה זו.