פורום אוצר החכמה

מי מתנדב ללכת להשיגם ולהציגם לפנינו?

צלול יחידת נפש, המיית שער קטב, נוס ורדוף, גלול כל אבן, כל רסיסי סלע, אדמת חומר, קוו מפלט נשמת איש.
כי בסער תידח שלוות מרגוע נפש, בכף קלע תרוצץ, נסתר מנוח, נאטם אהב, נטרדה תנומת עייף, גזול צדק עשוק משפט, אכן נסתם כל איווי!

אמנם, ישוב יתהלך בעידון לב! יינפש בטללי חמדת מרפאהו, געגועי נפש הומיה ינובב וישוש, הלוך להרגיעו, לשובב נתיבותיו, צרי לנכאה לבב, תקוות אנוס מרגוע.
יבוא יום זה אקווהו, לא ירחק! אכן אאמין!

קיווי חלוחיל.

יאמר ג' פעמים ישר והפוך, ויועיל לכאב חצי הטחול.
מצאתי בקלף ישן נושן.

ובנוסחת הספרים שלנו: יאמר הפוך וישר.
ויר"ש יצא ידי שניהן.

גם ר' שלמה פישר מביא בשמו דבר רציני בדרשותיו

שתי מובאות על הרדיצ'קובר משני בתי מדרש שונים
בספר גדול שמושה על הרצ"י קוק- חזר והדגיש בשם ר' יעקב רדיצקובר שהרב דב ליאור אינו יכול להוציא מפיו סברא שאינה ישרה
בקונטרס מנחת תודה מר' חיים קניבסקי-סח רבינו-היה אחד .. [עילוי מרדיטשקוב] והיה חריף גדול וראה אותי לומד ירושלמי, ואמר לי תגיד משהו מהירושלמי אמרתי לו מה הדין... אז הוא חשב לרגע ואמר כשר..אמר לו רבינו הירושלמי אומר שאינו כן.. הגיב אותו אחד ואמר- הא הירושלמי יודע ללמוש

עוד שמעתי בע"פ מת"ח שהכירו במרכז הרב- הוא ידע שהרצ"י נזהר מאוד מלשה"ר והיה נהנה לרוץ אחריו ולומר לו רצ"י שמעת מה עשה פלוני, ולראות איך הרצ"י בורח ולא רוצה לשמוע

מן הדרום כתב:בקונטרס מנחת תודה מר' חיים קניבסקי-סח רבינו-היה אחד .. [עילוי מרדיטשקוב] והיה חריף גדול וראה אותי לומד ירושלמי, ואמר לי תגיד משהו מהירושלמי אמרתי לו מה הדין... אז הוא חשב לרגע ואמר כשר..אמר לו רבינו הירושלמי אומר שאינו כן.. הגיב אותו אחד ואמר- הא הירושלמי יודע ללמוש

???

חבל שלא משנים את שם האשכול ל'יענקלע רדישקובער' למען ירוץ הקורא בפורום

רציתי לציין רק שבספר החדש על הגרש"ר נמצאת תמונה שלו (מרחוק קצת) משוחח בלימוד עם הגרש"ר

לעומקו של דבר כתב:

מן הדרום כתב:בקונטרס מנחת תודה מר' חיים קניבסקי-סח רבינו-היה אחד .. [עילוי מרדיטשקוב] והיה חריף גדול וראה אותי לומד ירושלמי, ואמר לי תגיד משהו מהירושלמי אמרתי לו מה הדין... אז הוא חשב לרגע ואמר כשר..אמר לו רבינו הירושלמי אומר שאינו כן.. הגיב אותו אחד ואמר- הא הירושלמי יודע ללמוש

???

נראה לי ביאור 'עומק' דבריו כך...
דרכו של יענקל היתה, שכל מי שדעתו לא הסכימה עמו, הוא ביטל אותו כ'אינו יודע ללמוד'. והיה אומר כך גם על ראשונים.
כאשר הגיע ל'ירושלמי', זה כבר לא העיז לומר, רק תמה כיצד יתכן שהירושלמי אומר שלא כדעתו, 'הרי הירושלמי יודע ללמוד?'.

הרב יהושע הרטמן נוהג לספר בשם ר' משה שפירא מעשיה נאה (מעניני דיומא) ששמע ר' משה בצעירותו בישיבת חברון מפי הרדיצ'קוביצר:
מעשה ביהודי שהגיע לשמים וביקש להיכנס לגן העדן. באיזו זכות? שאלו אותו. עברו איתו על המצוות והעבירות, והתוצאות היו רעות. בייאושו פנה היהודי אל הקב"ה ואמר לו: "ביי היטלר בין איך געווען א ייד, און ביי דיר נישט"? עבור היטלר הייתי יהודי ועבורך לא? ענה הקב"ה: "הלכה כהיטלר" ושערי גן העדן נפתחו לפניו.
שלום רוזנברג מביא אף הוא את המעשיה הזו בספרו החדש 'בעקבות הזמן היהודי' בשם אחד מידידיו ששמע אותה מפי הרדיצ'קוביצר בישיבת 'מרכז הרב' ועושה ממנה מטעמים.

(מעניני דיומא)

עכשיו היארצייט של רדיצקאבער?

כמדומני שהכוונה שאנו סמוכים לכ"ז בניסן

לאחר ישיבת קמניץ, קיבל על עצמו ללמוד בכל ישיבה קיימת, ולכן הלך ממקום למקום.

שמעתי בשם ת"ח חשוב- פעם העיר לו מישהו על כך שישב בויברך דוד , אמר לו הרדיצקובר- זה שאני יושב בויברך דוד אכפת לך, אבל זה שאני יושב רעב זה לא אכפת לך

עוד משמועותיו:
פעם לאחר שיעור כללי בישיבת חברון, נענה ואמר, בשיעור כללי זה נתיישבה קושית העולם על בעל ההגדה, דהנה מקשין העולם, מהו שאמר אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו, וכי מה היינו עושים בסיני מבלי לקבל את התורה? אך אחר השיעור שנמסר כעת רואים אנו 'אז די מעמד אליין איז הויכעט א זאך'... (המעמד לבדו - גם מבלי למסור את התורה - גם הוא משהו...)
באחד הימים נכנס במריבה עם כמה בחורים, והיו שרצו להחלץ לעזרתו. ר' יענקל מנע אותם מלהתערב. לאחר מכן שאלם, הנה יעקב אבינו רבו האבנים על מי יניח את ראשו ונעשה נס ונתהפכו לאבן אחת. אתמהה, י"ד שנה שלא טעם טעם שינה ראויה לשמה, ואתה כבר עושה נס, לא היה אפשר לסדר שיתהפכו האבנים לכרית נוצות?... אלא יש לדעת, ממריבה לא יצמחו כריות...
גם נודע ביאורו עה"כ באסתר ובהקבץ בתולות שנית, דלכאורה אחר שנמצאה מלכה מדוע המשיך מוסד בית הנשים להתקיים? אלא שלעולם אין סוגרים מוסד...

לעומקו של דבר כתב:חבל שלא משנים את שם האשכול ל'יענקלע רדישקובער' למען ירוץ הקורא בפורום

רציתי לציין רק שבספר החדש על הגרש"ר נמצאת תמונה שלו (מרחוק קצת) משוחח בלימוד עם הגרש"ר

באיזה עמוד?

מעניין שכמה מה"חכמות" שלו שמעתי משמו של ר' חיים בן הגרי"ז

אליסף כתב:מעניין שכמה מה"חכמות" שלו שמעתי משמו של ר' חיים בן הגרי"ז

כנראה שהיה 'בן גילו'...

הבטחתי כתב:העמוד האחרון של הספרים משא דומה ועולם קטן נדפס על כריכת הנייר של הספר עצמו, לכן הוא חסר בסריקות.

לא היה ולא נברא.
כל קורא ספר יודע שעמ' 16 הוא העמוד האחרון של גליון של 8 דף, ועמ' הכריכה (שלא היה מעולם לקונטרסיו) הוא עמ' 17.

הסיפור האמיתי הוא: שאני הקטן קיבלתי בשעתו צילום של 15 עמ' והיה חסר שם עמ' 16. העברתי את הצילום הנ"ל ל"אוצר החכמה". בספריה הלאומית" אין להם את הספר, הם רק רשמו את מה שהם מצאו ב"אוצר החכמה", והם כתבו בטעות שנדפס רק עד עמ' 15....

לאחרונה דווקא ראיתי אצל מישהו עותק שלם עם עמ' 16, רק לא הספקתי לצלמו ולהעבירו לידידי ב"אוצר החכמה".

ישיבישקייט כתב:א. הספר נגמר אחרי 15 דף וניכר שיש המשך.

קלונימוס הזקן כתב:א. גם בעותק שבספריה הלאומית בירושלים אין המשך, ומתאים לו שהדפיס כך.

הספר לא נדפס כך. פשוט ל"אוצר החכמה" הגיע צילום חסר, כמו שכתבתי לעיל. ובספריה הלאומית אין להם בכלל שום עותק. קונטרסיו המוזרים והמעניינים של ר' יענקל ראדישקובער נדירים מאד. הם נדפסו במהדורות מצומצמות, על נייר גרוע, ורובם לא נשמרו עד היום...

אגב, רבי יענקל, הוא בנו של רבי מאיר ראבינזון, הרב מראדישקוביץ, שעלה לירושלים בתחילת שנות התר"צ, ונפטר בשנת תרצ"ו. [כתב כמה ספרים "אמר מ"ר" "דברי מאיר" "הערות על הנודע ביהודה" ועוד].
רבי יענקל שהיה מסכן גדול היה מסתובב מבית מדרש לבית מדרש ומחפש עם מי לדבר בלימוד ובשאר ענינים.
כשהיה מגיע לישיבת חברון וחפץ לדבר בלימוד עם הגרש"ז ברוידא, היה ניגש אליו וקורא לעברו: "נו ר' זישע! זאג עפעס א דבר נבלה...".
היה אומר רעיונות עמוקים במוסר ובסוגיות הש"ס, כשהם מעורבים עם דברי טירוף ו"נרדפות". בספריו המבולבלים מופיעים חוץ מבדיחות שנונות, גם דברי חכמה, עם לקח טוב.

ראיתי ווארט לאחרונה - טרף נתן ליראיו, טירוף נתן ליראיו... וה' יצילנו

ברמן כתב:כשהיה מגיע לישיבת חברון וחפץ לדבר בלימוד עם הגרש"ז ברוידא, היה ניגש אליו וקורא לעברו: "נו ר' זישע! זאג עפעס א דבר נבלה...".
היה אומר רעיונות עמוקים במוסר ובסוגיות הש"ס, כשהם מעורבים עם דברי טירוף ו"נרדפות". בספריו המבולבלים מופיעים חוץ מבדיחות שנונות, גם דברי חכמה, עם לקח טוב.

ראה:

ברמן כתב:

ישיבישקייט כתב:א. הספר נגמר אחרי 15 דף וניכר שיש המשך.

קלונימוס הזקן כתב:א. גם בעותק שבספריה הלאומית בירושלים אין המשך, ומתאים לו שהדפיס כך.

...
ובספריה הלאומית אין להם בכלל שום עותק.
...

ברמן רחימאי, אין חי מכחיש את החי, אני סרקתי מעותק הספריה הלאומית בשנת תשנ"ט. אתה יכול לומר: לא מצאתי בקטלוג המקוון או משהו כזה, אבל לא להכחיש אדם חי על פניו.

[/quote]
קלונימוס הזקן:

ברמן רחימאי, אין חי מכחיש את החי, אני סרקתי מעותק הספריה הלאומית בשנת תשנ"ט. אתה יכול לומר: לא מצאתי בקטלוג המקוון או משהו כזה, אבל לא להכחיש אדם חי על פניו.[/quote]

זכורני שג"א עיינתי לפני שנים רבות בעותק שבסה'ל. [אגב, הייתי מגיע אז מצוייד בתעודת 'חוקר' שהיתה מזכה ברשות לקחת הביתה עד שישים (!) ספרים ולהחזיקם עד שלוש שנים. במשך הזמן נמאס לספרנים להעלות לאו'ק יהדות ספרים רבים והציעו לח'מ לרדת בעצמו למחסני הספרים, הצעה שנתקבלה כמובן בשמחה. ההטבות המופלגות לבעלי התעודות בוטלו בהמשך]

מה הסיפור עם "שלושה גדולים"? הבנתי רק את היידיש של השלישי, "מתי כבר תלמד גמרא עם תוספות". מה אמר החזו"א?

הראשון "פרענדזלאך אן א טישטעך" היינו הציצים (פרנזים, מוכר הציציות שואל אותי כל פעם" "מיט פרענדזלאך אדער אן פרענדזלאך") היוצאים משולי המפה בלי המפה עצמה, השני "קאמפאט אן א סעודה" היינו קינוח סעודה בלי הסעודה עצמה.

כוונת המשפטים לכאורה לומר שהוא מניח את העיקר ותופס את הטפל.

ואל נא נזלזל בבית הכסא של ר' יענקלה ראדישקובער, שהרי שם היה לומד את ספרי הרמב"ם כידוע.

אודה מאד למי שיואיל לתרגם לנו את הקטע האחרון על ארבעת הדברים.

ברמן כתב:אודה מאד למי שיואיל לתרגם לנו את הקטע האחרון על ארבעת הדברים.

(בחפזה ובערך:) ארבעה דברים ברא ה' אותם יש לאדם לשמור במשך חייו, ומה עושה האדם – הוא הופך הכל עד יום מותו; שיגיד על עצמו 'עפר ואפר' ועל כל העולם – אלוקים. ומה עושה האדם – על כל העולם הוא אומר 'עפר ואפר, ואילו על עצמו – אלוקים; אלוקים ברא את האדם שייטול לעצמו מה שהוא מוכרח ויתן מה שהוא יכול, ומה עושה האדם – נוטל מה שהוא יכול ונותן מה שהוא מוכרח.

פלגינן כתב:

ברמן כתב:אודה מאד למי שיואיל לתרגם לנו את הקטע האחרון על ארבעת הדברים.

(בחפזה ובערך:) ארבעה דברים ברא ה' אותם יש לאדם לשמור במשך חייו, ומה עושה האדם – הוא הופך הכל עד יום מותו; שיגיד על עצמו 'עפר ואפר' ועל כל העולם – אלוקים. ומה עושה האדם – על כל העולם הוא אומר 'עפר ואפר, ואילו על עצמו – אלוקים; אלוקים ברא את האדם שייטול לעצמו מה שהוא מוכרח ויתן מה שהוא יכול, ומה עושה האדם – נוטל מה שהוא יכול ונותן מה שהוא מוכרח.

תודה על המענה המהיר והתרגום הנהדר. אכן דברים כדרבנות...
אולי צריך ללקט ולתרגם את הרעיונות הטובים שבספריו בלי השטויות, ולהוציא מהם קונטרס לעילוי נשמתו של אותו צדיק, שהיה נפש מרוממת עם גוף שבור ומרוסק.

החשבון של הארבעה דברים [!] - כנראה שהכוונה שנים שהם ארבעה / או שנגמר הגליון (עמ' 16!) ולכן הדפיס רק שנים מתוך הארבעה.

.

בספר משמר הלוי אות רי"ד מביא שם ששימש אותו ב' שנים ומביא ממנו פירוש מחודש באחריות טעות סופר הוא

בספר הזכרון לרדושקביץ (מצוי באוצר) כתב מאמר בענין לומדים ויראים בעירו. רצו"ב

עוד דבר נאה - במשמר הלוי יבמות כותב שיש תשובה באגרות משה יו"ד א להרדישקוביצער, שדנים בלימוד, עוד משנת תרצ"ד.
והגם הלום מצאתי שלא רק תשובה אחת אלא שתים שהן ארבע - סימנים ד וה, וסימנים עד ועה. וכולם נכתבו ע"י הגר"מ ביום אחד על נושאים שונים (וכמתאים לאופי עילויים שכמותם לדון בבת אחת ב2 נושאים שאינם קשורים...).
אחד בענין דעת הש"ך בטבח שקלקל, ואחד בדין א"א שנאנסה.
(ואגב, מתוך השוואה שני התשובות, רואים ששניהם נכתבו ביום אחד, ואם כן העיר שבראש תשובה ד צ"ל ליובאן ולא לאנדאן.)

מיללער כתב:האם הוא התחתן בכלל?

בדף האחרון של ספרו משא דומה, מביא איך שזוכר בלמדו באיישישאק בשנת תרע"ה שהיו באים נהשים ב' פעמים בשבוע להתפלל לפני ארה"ק פתוחה על בעליהם שיחזרו הביתה בשלום מהלחמה.

שמעתי שהוא רצה להתחתן עם בת החייט ואביו הרב לא הסכים, ויש שתלו את שבירת הלוחות בקשר לצערו על זה.

נזכרתי ששמעתי מר' יידל קולודצקי שאמר לו יענקלה שכשמוסר שיעור לבחורים לתת רבע מההבנה מעל השולחן ושלושת רבעי יצטרכו לחפש הבחורים מתחת לשולחן.

נתבקשתי להעלות
[ואל מנהלי הפורום - ראוי לשנות הכותרת של האשכול, עד שמצאתי..]
מדברי הגאון רבי יעקב חיים סופר שליט"א על ר' יענקל'ה
מתוך החוברות על פרשת שבוע "מגיד דבריו ליעקב" פרשת ויצא [החוברת כולה הועלתה באשכול של חוברות הגריח"ס שליט"א]

כמדומה שבשבוע שעבר היה היארצייט שלו. [אולי אני טועה וזה השבוע].
-
מסופר שפעם בא לחברון ודיבר עם בחורים נגד בעלי מוסר ונגד חסידים. אמר לו מישהו, מילא בעלי מוסר הם המצאה חדשה אבל חסידים כבר כתוב בתהילים "שירו לה' שיר חדש תהילתו בקהל חסידים". ענה ר' יענקל, הפשט בפסוק הפוך. משל למלך שהיה אוהב מאד מנגינות, ופעם ביקש שילחינו לכבודו מנגינה מיוחדת. והולחנה לו מנגינה שהיה מחבבה מאד. יום אחד עבר על יד בית מרזח ושמע שהשיכורים שרים את המנגינה שלו. אמר, אם הם כבר שרים את זה, רצוני שילחינו לי ניגון חדש. וזהו שירו לה' שיר חדש, את השיר כבר שרים אותו חסידים.
-
היה מגיע לשיעורים כלליים של ראשי ישיבות, זורק קושיה, ואם לא היו יודעים לענות מיד היה מתחיל לצעוק על הראש ישיבה שהוא עם הארץ וכו' ובורח.
-
מו"ר הגר"ש פישר שיחיה לאוי"ט פגשו פעם, ואמר לו ר' יענקל שלא אכל כמה ימים. והגר"ש לקחו לביתו לאכול ואח"כ אירח אותו לכמה חודשים. אבל לבסוף ביקש ממנו שיפסיק לישון אצלו. (כיון שהילדים היו מפחדים ממנו, וכן היה יכול למצוא באמצע הלילה תירוץ לקושיה וכדו' והיה מעיר בהתלהבותו את כל הבית, או שלא היה נותן לישון כי יש לו קושיה וכו').
-
היה פעם אצל החזו"א, ואמר לחזו"א שאם היה לו כח היה מגיע אליו כל יום. אמר לו החזו"א "ואם לי היה כח, כבר מזמן הייתי זורק אותך".

שני אימרות ששמעתי ממו"ח בשמו

1. יש שני שקרים אחד של הראשי ישיבות ואחד של הרבנים, של הראש ישיבות זה 'זיקה'. ושל הרבנים זה 'קניין סודר'.

2. מישהו שאל אותו על עניינו של השעון שמש של ביהכנ"ס זהרי חמה שמתפללים בותיקין, אמר לו שיש כאן 'כת עובדי החמה' שמקפידים על הנץ...

עוד אשכול מעניין עליו...
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=26979#p275462

איש פלוני כתב:כמדומה שבשבוע שעבר היה היארצייט שלו. [אולי אני טועה וזה השבוע].

טעיתי בחודש. היא"צ בתחילת חודש שבט.
אולי מישהו יודע תאריך מדוייק?