היא שיחתי חבל שחזרת בך מדבריך הנעימים, הרי מה שהבאת שהוא מנהג הגויים וכו', היינו כפי צורת הנישואין בזמנינו, אבל בודאי בזמנם שהיתה הבת נישאת בגיל י"ב לגבר בן מ' שנה היה מעמד האשה שונה, והיה מוטל על בעלה לחנכה וכו'.
ראה למשל בדברי הרמב"ן לקמן לח שהטעם שאמר יהודה 'הוציאוה ותשרף' יתכן שהיה משפטם כפי הנהוג היום במקצת ארצות ספרד שהאשה אשר תזנה תחת אשה מוסרין אותה לבעלה והוא דן אותה למיתה או לחיים כרצונו, והנה היתה מיועדת לשלה בנו והיא להם כאשת איש בנימוסיהם. עכ"ל. הרי שגם האבות נהגו על פי נימוסי הדורות, וכמו שכתבת.
ארי שבחבורה כתב:ההשוואה בין הכאת ילד להכאת אשה מקוממת ומנוגדת לענ"ד לכל תפיסת התורה על היחס הראוי שבין איש לאשתו כפי שזה בא לידי ביטוי בכל מקור אפשרי. כל השוואה בין זיקת האדם לבנו לבין זיקת האדם לאשתו מופרכת לחלוטין.
למה מופרכת?
דוקא נמצא הרבה בדברי חז"ל השוואה בין זיקת הבעל לאשתו לזיקת האב לבתו, וכגון גבי מרדכי ותהי לו לבת ופירושו חז"ל דהיינו לבית, כלו' שנשאה. כל צורת היחס בין מרדכי לאסתר, היא צורה של אומן שמגדל את בתו - אשתו. אם היה זה מופקע ומפורך, לא היה שייך לחבר ולשלב בין שני התפקידים. [וכמדומה שאילו היו הרבה בעלים מכירים בתפקידם כאומן ומגדל, היה קל להם להבין שעיקר תפקידם להשקיע ולתת אפילו באופן חד צדדי, כיחס האב לבתו, והיו נחסכים מרבית הכעסים והמריבות, הבעיה היא שהבעלים חושבים שהם 'שולטים' כדעתו של אחשורוש על ושתי שרצה להביאה בעל כרחה, והבלבול הזה בין שליטה להשפעה הוא שורש כל הצרות, עי' בזה וקיצרתי].
חקר כתב:א. יעקב היה בן פ"ד שנה, ולאה בנישואיה היתה לרוב הדעות בת כ"א או כ"ב, מתאים להכות אשה בגיל כזה?
אכן גיל כ"ב הוא זמן שהאב עדיין מכה את בנו, וי"א עד כ"ד. עי' רמ"א שו"ע סימן ---. הנה לך דוגמא כמה נשתנו העיתים שאצלך היה הדבר מופקע שיש תועלת בהכאת אשה בת כ"ב [אפילו ע"י אביה], ואילו בגמרא נזכר שיש להכות עד גיל זה. ולפלפולא אוסיף, דאפשר דלכך אח"כ הפסיק יעקב להכותה שהרי היתה כבר בת כ"ג ואז אפילו האב אינו מכה את בתו...
ארי שבחבורה כתב:ושוב, ההוכחה הטובה ביותר לדברי היא ביקורתם החריפה של ראשונים על שרה אמנו בשל יחסה להגר שפחתה ("ותענה") אשר יתכן מאוד שלא נכלל בו היבט פיזי כלשהו ואשר נועד אף הוא ללא כל ספק למטרה חינוכית (להעמיד את הגר על מקומה וכיו"ב). וכי סבור אתה שהכאת אחת מן האמהות בידי בעלה הינה מעשה חיובי יותר?
זה אינו כלום, דבודאי אילו היה מפורש בלשון הכתוב מה שכתב הטור היה הרמב"ן כותב 'חטא חטא יעקב בהכותו אותה', וכמו שכבר כתבו חז"ל גבי תשובתו למועקות. ומה בכך. הלא בודאי גם מש"כ הרמב"ן שם היינו לפי דרגתה ומעלתה של שרה, וא"כ הרי לך שמצינו 'חטאים' אצל האבות, ומה עדיף לך יעקב משרה.
בר מן דין, אין כוונת הרמב"ן שם שהיה אסור לשרה להכות את אמתה להעמידה על מקומה וכו', אלא לפי ששם פשטות הכתוב שעינתה אותה מתוך כעסה שזלזלה בה, ולא מתוך רצון לחנכה וכו'. אבל בודאי לייסר עבד בשביל ליישר דרכו, דבר נכון וראוי הוא וכתובים מפורשים הם, והרי לכן אינו נהרג אם לא הכהו מכה רבה ומת לאחר יום או יומיים.
וא"כ מה שייך הדבר לכאן, ששנאתו של יעקב היה על חטאה של לאה 'שרימתה באחותה וגם ביעקב... והיה לה להגיד או לרמוז כי היא לאה, אף כי היתה מתנכרת [=עושה עצמה רחל] כל הלילה, ולפיכך שנאה יעקב' (רמב"ן). וא"כ למה לא יכול היה להוכיחה בשבט על כך. [וכבר מצינו בחז"ל שהיה בלאה בחינת יצאנית לפי גודל מעלתה, ואפשר שהיה מכה אותה כשהיה חושד בה שלא דקדקה מספיק, וכמו שכתבו לעיל].
אפרקסתא דעניא כתב:ובדיבורים בלבד יעקב לא הצליח לשכנע אותה... לאה אמנו!!!
שאלה קנטרנית, וכי למה שאול רצה להכות את יהונתן בחנית. ולמה אם שלמה כפתה אותו על העמוד, וכי לא הצליחה לשכנע אותו בדיבורים... שלמה המלך!!!. ההכאה היא כלי הוכחה ראוי ועוצמתי מצד עצמו. וגם עפ"י קבלה יש בו סוד הסרת הקליפה הירוקה. אם כי אינו מתאים לזמנינו וכמו שכתבו.
עוד יש להאריך, ואין העת בידי, אבל כתבתי לרגל שטחיות המחשבה כאילו כל מה שהתרבות המערבית פסלה הוא אכן אינו מוסרי וכו'. הגע עצמך, וכי אם יעקב היה מגרש את לאה מייד היה הדבר ראוי ומובן, וכי נראה לכם שלאה לא העדיפה להתייסר בשוטים ולהשאר נשואה ליעקב?
ארי שבחבורה כתב:ובכן, דעת כבודו היא כי התפיסה השלילית שלנו אודות הכאת נשים הינה שטחית ורדודה ונובעת מירידת הדורות, אבל בעצם האמת היא שכך היינו צריכים לנהוג לו היינו בדרגה רוחנית גבוהה יותר. נפלא.
ולעצם הענין:
האם אתה סבור שגם הכאת נשים נהיית תופעה ראויה יותר ויותר ככל שהדור קדוש יותר?
נכון הדבר שבדורות הקודמים היה מעמדה של האשה נחות יותר, ואילו באלף האחרונה הולך מעמדה ומשתפר, ראו תקנות רבינו גרשום, וקביעת המרדכי שנשים בזמנינו חשובות הן ומסיבות בפני בעליהן, ועד דורנו האחרון שנשים משכילות בחכמה ותורה וכו'.
וכל זה איננו מפני שאנחנו 'נאורים' יותר חלילה חלילה, [וכמובן גם לא להיפך משום ירידת הדורות, כמו שציינת] אלא מפני שמעמד האשה ביהדות אינו אידאלי אלא עונש על חטא עץ הדעת, 'והוא ימשול בך', [והרי קודם החטא היתה האשה מכה את האיש, כמו שהביאו למעלה מדברי הטור עצמו, וגם משמעות לשון הכתוב 'האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי' כלו' היה עלי לקבל ממנה לפי שאתה נתת אותה עמדי להדריכני וכו', ראה רמב"ן, ואכמ"ל].
וככל שאנו מתקרבים לתיקון החטא הקדמון הרי בא העונש לקראת סיומו. [ובשם הגריש"א שליט"א שפירש מה שאמרו חז"ל 'משמרת שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה' דהיינו שבשליש האחרון של הגלות יהא עיקר חינוך הילדים תלוי באשה ואף על בעלה תהא משפיעה היא עליו].
עד שנזכה בעגלא דידן לקיום נבואת ירמיה 'כי ברא ה' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר', והיינו שלעתיד לבוא האשה תהא המשפיעה וכו'. והיה אור הלבנה כאור החמה וכו' [ויש בנותן טעם להביא דברי אדונינו החת"ס במה שאמר שאול ליהונתן בן נעות המרדות, ופרש"י כשחטפו בני בנימין מבנות שילה שהוא נתבייש לחטוף עד שהיא עצמה העיזה פניה ורדפה אחריו, ולכאו' למה אמר זה עתה ומה שייך זה למה שבוחר יהונתן בבן ישי, וכתב החת"ס שכידוע מלכות דוד באה לתקן החטא הקדמון, אכן שאול היה סבור כי כבר נתקן על ידו ובזמנו, ומשום הכי חטפתו אשתו שהרי לעתיד לבוא אשה תסובב גבר, דפסק קללה והוא ימשול בך, וחשב שאול משום הכי חוטפתו, וא"כ אין צורך שוב לבן ישי, אך אם יהונתן בוחר בבן ישי לתקן העולם על ידו, א"כ מה שחטפתו אמו לשאול היה לבושת ערותה וחוצפא יתירא. עכ"ד, ונפלא!].
הארכתי בנושא דק, הנוגע גם בעיקרי היהדות, וכתבתי במהירות ובגמגום, אבל נזדרזתי לסכור פי הדוברים על צדיקים עתק, תאלמנה שפתם מהלעיג על דברי רבותינו.