פורום אוצר החכמה

מאן דהוא העיר לי ובצדק ש"יששכר סוטאן מערבי" הוא שיבוש שמו של רבי יששכר ן' סוסאן, מחכמי מרוקו (מערבי) שהתיישב בצפת בתקופת הבית יוסף, מחבר הספר "תקון יששכר" על הלוח העברי ומנהגי הקהילות.
בעקבות כך מצאתי את השיר "בראש התולדות אברם מצא..." בספר "תקון יששכר" (דף נא), בראש החלק העוסק במנהגי קריאת התורה: "סימנים לסדרי התורה לי הצעיר יששכר המשער".

הגליון האחרון נפלא מאוד, תשו"ח.

השיר על סדר פרשיות התורה של ר' שלמה די אוליוירא נראה חסר פשר גם לאחר ההסבר כי הוא משמש כתזכורת לסדר הפרשיות. ישנו מחוקק מבולק? לפינחס היו מטות מסע? איזה מין דבר זה?
לא שפר חלקם של שאר השירים, אף זו האומנותית יותר של ר' יהודה אריה די מודינא, ומוזר מאוד שאמירות מבולבלות מסוג זה, כאילו קורח שלח איזה פרה וכד'משמשות כתפילה?!
כל התופעה טעונה בירור!

הגליון המעניין עוסק הפעם בין היתר בפייט חד גדיא, עובדה מעניינת הובאה בגליון "ישורון" תשס"א, אותה לא הביא הכותב.
יש להוסיף, שהיא מישבת את קושית ר"י אייבשיץ המובאת באחד האשכולות הסמוכים.

עוד הערה על המאמר על חד גדיא:
מה שהביא בסופו כי בפולין היו גם משוררים את "שיר העם הגרמני הדומה לו", ומסתמך כאן על ר' יששכר תמר שכתב "בלשון אשכנז", אישתמיטיה, שגם יידיש נקראת כך, והשיר הלז הוא מעין תרגום לחד גדיא ביידיש (במעט שינויים), שמיחסים אותו להמגיד מקוז'ניץ זצוק"ל. ועד היום רבים מכירים אותו.

הבונה כתב:עוד הערה על המאמר על חד גדיא:
מה שהביא בסופו כי בפולין היו גם משוררים את "שיר העם הגרמני הדומה לו", ומסתמך כאן על ר' יששכר תמר שכתב "בלשון אשכנז", אישתמיטיה, שגם יידיש נקראת כך, והשיר הלז הוא מעין תרגום לחד גדיא ביידיש (במעט שינויים), שמיחסים אותו להמגיד מקוז'ניץ זצוק"ל. ועד היום רבים מכירים אותו.

הרב תמר כותב במפורש את מילות השיר, והן לא מהשיר "חד גדיא", אלא "שולח האדון את האיכר היערה לקטוף תפוחים...".

אלי_ש כתב:

הבונה כתב:עוד הערה על המאמר על חד גדיא:
מה שהביא בסופו כי בפולין היו גם משוררים את "שיר העם הגרמני הדומה לו", ומסתמך כאן על ר' יששכר תמר שכתב "בלשון אשכנז", אישתמיטיה, שגם יידיש נקראת כך, והשיר הלז הוא מעין תרגום לחד גדיא ביידיש (במעט שינויים), שמיחסים אותו להמגיד מקוז'ניץ זצוק"ל. ועד היום רבים מכירים אותו.

הרב תמר כותב במפורש את מילות השיר, והן לא מהשיר "חד גדיא", אלא "שולח האדון את האיכר היערה לקטוף תפוחים...".

ודאי שכך, לכן כתבתי מעין תרגום, הנה רשמתי מהזכרון את השיר המיוחס למגיד מקוז'ניץ חבל שאינני יכול לרשום לך גם את הלחן:

עפיל וויל נישט פאלען, עפיל וויל נישט פאלען

שיקט די האר, דער פויער און וואלד אריין, דער פויער און וואלד אריין, זאל דעם עפיל רייסין, זאל דעם עפיל רייסין. פויער וויל נישט עפיל רייסען, עפיל וויל נישט פאלען, עפיל וויל נישט פאלען.

שיקט די האר, דער קאץ און וואלד אריין, דער קאץ און וואלד אריין, זאל דער פויער דראפען, זאל דער פויער דראפען. קאץ וויל נישט פויער דראפען, פויער וויל נישט עפיל רייסען, עפיל וויל נישט פאלען, עפיל וויל נישט פאלען.

שיקט די האר, דער הונט און וואלד אריין, דער הונט און וואלד אריין, זאל דער קאץ בייסען, זאל דער קאץ בייסען. הונט וויל נישט קאץ בייסען, קאץ וויל נישט פויער דראפען, פויער וויל נישט עפיל רייסען, עפיל וויל נישט פאלען, עפיל וויל נישט פאלען.

שיקט די האר, דעם שטעקען און וואלד אריין, דעם שטעקען און וואלד אריין, זאל דער הונט שלאגען, זאל דער הונט שלאגען. שטעקען וויל נישט הונט שלאגען, הונט וויל נישט קאץ בייסען, קאץ וויל נישט פויער דראפען, פויער וויל נישט עפיל רייסען, עפיל וויל נישט פאלען, עפיל וויל נישט פאלען.

שיקט די האר, דעם פאייער און וואלד אריין, דעם פאייער און וואלד אריין, זאל דעם שטעקען ברענען, זאל דעם שטעקען ברענען. פאייער וויל נישט שטעקען ברענען, שטעקען וויל נישט הונט שלאגען, הונט וויל נישט קאץ בייסען, קאץ וויל נישט פויער דראפען, פויער וויל נישט עפיל רייסען, עפיל וויל נישט פאלען, עפיל וויל נישט פאלען.

שיקט די האר, דעם וואסער און וואלד אריין, דעם וואסער און וואלד אריין, זאל דעם פאייער לעשען, זאל דעם פאייער לעשען. וואסער וויל נישט פאייער לעשען.........

שיקט די האר, דער קוה און וואלד אריין, דער קוה און וואלד אריין, זאל דעם וואסער טרונקען, זאל דעם וואסער טרונקען. קוה וויל נישט וואסער טרונקען.........

שיקט די האר, דער שוחט און וואלד אריין, דער שוחט און וואלד אריין, זאל דעם קוה שעחטען, זאל דעם קוה שעחטען. שוחט וויל נישט קוה שעחטען.........

שיקט די האר, דער מלאך המות און וואלד אריין, דער מלאך המות און וואלד אריין, זאל דעם שוחט שעחטען, זאל דעם שוחט שעחטען. מלאך המות וויל נישט שוחט שעחטען.........

קומט דער האר, אליין און וואל אריין, אליין און וואלד אריין, דער מלאך המות שעחטען, דער מלאך המות שעחטען. מלאך המות וויל שוין שוחט שעחטען, שוחט וויל שוין קוה שעחטען, קוה וויל שוין וואסער טרונקען, וואסר וויל שוין פאייער לעשען, פאייער וויל שוין שטעקען ברענען, שטעקען וויל שוין הונט שלאגען, הונט וויל שוין קאץ בייסען, קאץ וויל שוין פויער דראפין, פויער וויל שוין עפיל רייסען, עפיל איז שוין גיפאלען, עפיל איז שוין גיפאלען.

מעניין. מה המקור? ומי מייחס אותו למגיד מקוז'ניץ?

אלי_ש כתב:מעניין. מה המקור? ומי מייחס אותו למגיד מקוז'ניץ?

כך מקובל אצל יוצאי פולין, האם זו מסורת שבע"פ? קשה להאמין.
אגב, את הנוסח "דראפין" שמעתי מיהודי יוצא פולין בעצמו, (אחרים שיבשו לגראג'ען או קראצען), הבעיה שמעודי לא שמעתי את המילה במשמעות לשרוט, ורווח הפתגם "דראפען אויף גראדע ווענט" שמשמעו טיפוס על קירות ישרים, ולכאורה התרגום הוא לטפס, אמנם חיפשתי במילוני יידיש, ושם אכן מופיעה המילה במשמעות לשרוט בלבד. ולא מביאים משמעות לטפס, גם יהודי נוסף מפולין שמכיר אוצר מילים גדול ביידיש תרגם לי כך (לשרוט) פעם, כאשר מצאתי את המילה בספר ישן מסוים, ואכן לפי הענין באותו ספר הכונה לשרוט. אולי משמעות הפתגם היא להאחז בצפרניים בקירות ישרים.
חיפשתי באוצר, ומצאתי שגם בשומרי אמונים מאמר הגאולה עמ' שנה בהוספות ובאורים, נמצאת המילה לכאורה במשמעות לטפס, ואולי יש למילה את שתי המשמעויות למרות שבמילונים הובאה רק אחת מהן.

נוטר הכרמים כתב:ומוזר מאוד שאמירות מבולבלות מסוג זה, כאילו קורח שלח איזה פרה וכד' משמשות כתפילה?!
כל התופעה טעונה בירור!

גלעד הרשושנים הפנה את תשומת לבי לכך שהרב קאפח ביאר את ה"תפילה" הזו. הנה:

והנה חד גדיא במרוקאית:
אסרח די חד גדיא

ואחד אזדיוא ואחד אזדיוא די סראלי בבא בזוז פלוס ואחד אזדיוא. ואחד אזדיוא
וזאת לקטיטא. וכלת אזדיוא. די סראלי בבא בזוז פלוס ואחד אזדיוא. ואחד אזדיוא
וזאת אלכליבא. ועדת אלקטיטא. די כלת אזדיוא. די סראלי בבא בזוז פלוס ואחד אזדיוא. ואחד אזדיוא
וזאת אלעציוא. ודרבת אלכליבא. די עדת אלקטיטא. די כלת אזדיוא. די סראלי בבא בזוז פלוס ואחד אזדיוא. ואחד אזדיוא
וזאת אלעויפיא. וחרקת אלעציוא. די דרבת אלכליבא. די עדת אלקטיטא. די כלת אזדיוא. די סראלי בבא בזוז פלוס ואחד אזדיוא. ואחד אזדיוא
וזאת אלמוימא. וטפת אלעויפיא. די חרקת אלעציוא. די דרבת אלכליבא. די עדת אלקטיטא. די כלת אזדיוא. די סראלי בבא בזוז פלוס ואחד אזדיוא. ואחד אזדיוא.
וזא אלטור. וסרב אלמוימא. די טפת אלעויפיא. די חרקת אלעציוא. די דרבת אלכליבא. די עדת אלקטיטא. די כלת אזדיוא. די סראלי בבא בזוז פלוס ואחד אזדיוא. ואחד אזדיוא.
וזא אדבבאח. ודבח אלטור. די סרב אלמוימא. די טפת אלעויפיא. די חרקת אלעציוא. די דרבת אלכליבא. די עדת אלקטיטא. די כלת אזדיוא. די סראלי בבא בזוז פלוס ואחד אזדיוא. ואחד אזדיוא.
וזא מלאך המוות. ודבח אדבבאח. די דבח אטטור. די סרב אלמוימא. די טפת אלעויפיא. די חרקת אלעציוא. די דרבת אלכליבא. די עדת אלקטיטא. די כלת אזדיוא. די סראלי בבא בזוז פלוס ואחד אזדיוא. ואחד אזדיוא.
וזא הקדוש ברוך הוא. ודבח מלאך המוות. די דבח אדבבאח. די דבח אטטור. די סרב אלמוימא. די טפת אלעויפיא. די חרקת אלעציוא. די דרבת אלכליבא. די עדת אלקטיטא. די כלת אזדיוא. די סראלי בבא בזוז פלוס ואחד אזדיוא. ואחד אזדיוא.

בזוז פלוס - פלוס זה 2?

ציבור כתב:בזוז פלוס - פלוס זה 2?

אני חושב ש"פלוס" (flus) זה: כסף. וא"כ כתוב כאן: בכסף זוז. אך אינני בטוח (יבואו המרוקאים שבינינו ויגידו).

אני לא מרוקאי, אבל פלוס או פלוש זה אכן כסף. כשרוצים לומר 'אין כסף' אומרים 'מענדו פלוש'.

אם כבר גלשו לנושא, לבטח שמעתם על חד מן קמיא, ר' זכריה אגמאתי שנתגלה בדורנו. במהדורות החדשות נדפס ספרו על בב"מ בקובץ מפרשים [השחור, לא זוכר כעת את שם ההוצאה] ויש שם קטעים גדולים בערבית. כיוון שצור מחצבתו הוא מן העיר אגמאת שבמרוקו, הסתפקתי האם הערבית הזו היא מרוקאית, או שמא הערבית המדוברת בין הראשונים (הרמב"ם וכו').
נו, אלי, אולי אתה יודע קצת מרוקאית?
ושי, מה הקשר שלך למרוקו [רבי שאול נחמיאס, מענדו פלוש...]?

יישר כוח על הגליון המורחב והמעניין.

בקשר ל"שירי תזכורת", כמובן שמקור לסגנון זה בגמרא מגילה לא, א:

אמר אביי והאידנא נהוג עלמא למיקרי משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא

בגליון האחרון נאמר שמבין מפרשי הפיוט חד גדיא נמנה גם הריעב"ץ. האם מדובר בפירוש שמופיע בסידורו, שאותיותיו הקטנטנות (בהוצאת אשכול) מורות על הוספה מאוחרת שלא יצא מתח"י הריעב"ץ?

בקובץ באבוב האחרון מאמר ראשון בסדרה על ר' טודרוס בעל אוצר הכבוד, מאת חוקר היוחסין נודע (מתקשה אנכי באיות שם משפחתו, ר' בנימין פנטילאט, משהו כזה), גדוש חומר. באחת ההערות מצוטט בשם אומרו הפענוח המבריק של הקולפון.

{אגב, נפלה שם טעות מצערת, מופיע מאמר מאת ר' משה הילמאן, ומצויין בצד שמו שהוא מחבר 'אוצר הכבוד', במקום 'עומק הכבוד'. ר"מ הילמאן הנ"ל פרסם מאמרים רבים הנסובים על נושא ההפטרות, מתוך ספר האמור לראות אור בקרוב. מישהו יודע להוסיף פרטים על הספר ומחברו?}

אלי_ש כתב:

נוטר הכרמים כתב:ומוזר מאוד שאמירות מבולבלות מסוג זה, כאילו קורח שלח איזה פרה וכד' משמשות כתפילה?!

גלעד הרשושנים הפנה את תשומת לבי לכך שהרב קאפח ביאר את ה"תפילה" הזו. הנה:

נדמה לי שיש על סדר פרשיות התורה מאמר מוסרי מאת רבי זאב וולף מזיטומיר
המתחיל בראשונה תניח הלכלוך

יש שאמרו שמי שאין בכוחו ללמוד ילמד את סדר התורה
וכבר נדפס סדר זה של קריאת פרשיות התורה, ושמות מסכתות המשנה
ועולה כלימוד למי שאין בכוחו ללמוד יותר
ואולי זו המטרה בנוסח זה של תימן

ראיתי כעת שאחד הכותבים ב'המודיע' של חג הפסח עשה שימוש נרחב בנושא המדובר כאן, וככלל כל הכתבה שם מותירה עקבות ברורים לפורום דנן.
לדעתי על הנהלת הפורום לקבוע איזשהו כלל כיצד לציין קרדיט לכאן תוך התחשבות ברגישות האיזכור בספרות המגזרית דידן, מעניין לשמוע דעת המשתתפים בענין.

אולי יפתח בעל נוטריקון
ויקבע את הכללים מבחינתו

יוסףלוי כתב:אם כבר גלשו לנושא, לבטח שמעתם על חד מן קמיא, ר' זכריה אגמאתי שנתגלה בדורנו.

מה הפירוש???

כתביו נתגלו בדורינו. לא הוא ולא קברו...

חקר כתב:ראיתי כעת שאחד הכותבים ב'המודיע' של חג הפסח עשה שימוש נרחב בנושא המדובר כאן, וככלל כל הכתבה שם מותירה עקבות ברורים לפורום דנן.
לדעתי על הנהלת הפורום לקבוע איזשהו כלל כיצד לציין קרדיט לכאן תוך התחשבות ברגישות האיזכור בספרות המגזרית דידן, מעניין לשמוע דעת המשתתפים בענין.

בקביעת הכללים יש להתחשב בעובדה, כי התקשורת החרדית הכתובה מתיחסת לאינטרנט ע"פ הוראת גדו"י יחס שלילי עד למאד, ומעדיפה להתעלם ממנו. איזכור האינטרנט כמקור תורני, ודאי יהיה קשה מאד.
(על הכותב הגולש באינטרנט לאסוף חומר לכתיבתו, ההיתר ברור, כי לצורך פרנסה הותר. אבל איזכורו כמקור ודאי קשה כקרי"ס).

אולם מהחוברת נוטריקון וודאי אינו יכול להתעלם

כרם כתב:

חקר כתב:ראיתי כעת שאחד הכותבים ב'המודיע' של חג הפסח עשה שימוש נרחב בנושא המדובר כאן, וככלל כל הכתבה שם מותירה עקבות ברורים לפורום דנן.
לדעתי על הנהלת הפורום לקבוע איזשהו כלל כיצד לציין קרדיט לכאן תוך התחשבות ברגישות האיזכור בספרות המגזרית דידן, מעניין לשמוע דעת המשתתפים בענין.

בקביעת הכללים יש להתחשב בעובדה, כי התקשורת החרדית הכתובה מתיחסת לאינטרנט ע"פ הוראת גדו"י יחס שלילי עד למאד, ומעדיפה להתעלם ממנו. איזכור האינטרנט כמקור תורני, ודאי יהיה קשה מאד.
(על הכותב הגולש באינטרנט לאסוף חומר לכתיבתו, ההיתר ברור, כי לצורך פרנסה הותר. אבל איזכורו כמקור ודאי קשה כקרי"ס).

צודק.
אך אולי אפשר לציין כמו פה:
viewtopic.php?f=7&t=5096&start=40#p48598

אכן עצם הציון לאינטרנט בעייתי מאד ואינני חושב שניתן לפתור זאת בציון מטושטש ככל שיהיה משום שהסקרנים כבר ידעו להגיע אל המיקום המדוייק ובאגב חלילה לעוד דברים אסורים, אבל כל זה עדיין לא מצדיק העתקת דברים - שבעליהם הקיזו עליהם תמצית דמם - בלחיצת מקש כלאחר יד, מן הראוי היה שהרוצה להשתמש בחומר העשיר שנשפך כאן כמים יפנה ישירות לכותבים באישי וכיוצ"ב לקבלת אישור שימוש.

גם הפעם התנדבתי לעשות את העבודה לידידנו אלי_ש שליט"א

מש"כ בענין שיטת הצנזור בהתייחסו לעמים כעמים קדמוניים וכו', דומה שאין בזה חידוש גדול.

תודה הרב עשוי

ברקים רב כתב:מש"כ בענין שיטת הצנזור בהתייחסו לעמים כעמים קדמוניים וכו', דומה שאין בזה חידוש גדול.

חידוש הוא עניין סובייקטיבי

כרם כתב:

חקר כתב:ראיתי כעת שאחד הכותבים ב'המודיע' של חג הפסח עשה שימוש נרחב בנושא המדובר כאן, וככלל כל הכתבה שם מותירה עקבות ברורים לפורום דנן.
לדעתי על הנהלת הפורום לקבוע איזשהו כלל כיצד לציין קרדיט לכאן תוך התחשבות ברגישות האיזכור בספרות המגזרית דידן, מעניין לשמוע דעת המשתתפים בענין.

בקביעת הכללים יש להתחשב בעובדה, כי התקשורת החרדית הכתובה מתיחסת לאינטרנט ע"פ הוראת גדו"י יחס שלילי עד למאד, ומעדיפה להתעלם ממנו. איזכור האינטרנט כמקור תורני, ודאי יהיה קשה מאד.
(על הכותב הגולש באינטרנט לאסוף חומר לכתיבתו, ההיתר ברור, כי לצורך פרנסה הותר. אבל איזכורו כמקור ודאי קשה כקרי"ס).

כמדומה שאפי' ב'יתד' כמביאים תמונה מוויקיפדיה מציינים "באדיבות קרן ויקימדיה", ומאחר שהותרה...

ברקים רב כתב:מש"כ בענין שיטת הצנזור בהתייחסו לעמים כעמים קדמוניים וכו', דומה שאין בזה חידוש גדול.

לי היה חידוש שזה הושחל לתוך נוסח של תפילה!

תודה ר"א שטרן על הגליון החדש המלא מזן אל זן, מצא חן בעיני הקטע האחרון של רשימת התארים.
אגב, מישהו הראה לי לאחרונה בספר שיצא לאור כמדומה לא מזמן, שהמו"ל סבר כנראה שנ"י פירושו "נרו יאיר", וכיון שזו ברכת החיים שהמחבר כבר לא נמנה עליהם, הוא הסגיר את המילה בסוגריים...

הבונה כתב:תודה ר"א שטרן על הגליון החדש המלא מזן אל זן, מצא חן בעיני הקטע האחרון של רשימת התארים.

ג"א הק' מצטרף להנ"ל.
הכו"ח וכו' למ"נ

זה עתה הגיענו

תודה רבה.
והנה הערה קטנה:
בנוגע ה'משפט של אבותינו': "בית הדין של א'להים נועד בכל שעה, פה למטה ושם למעלה", שהכותב הנכבד (בשלהי המאמר הראשון) לא מצא לו מקור,
כנראה הוא שיבוש של שני מאמרים: א. "אדם נידון בכל שעה" (ראש השנה טז ע"א); ב. "גזרו בית דין למטן ואמרו היום ראש השנה, אמר הקב"ה למלאכי השרת, העמידו בימה ויעמדו סניגורין ויעמדו סקיפטורין, שגזרו בית דין למטן ואמרו היום ראש השנה. נשתהו העדים מלבא או שנמלכו בית דין לעבר את השנה למחר, הקב"ה אומר למלאכי השרת, העבירו בימה ויעבירו סניגורין ויעבירו סקיפטורין, שגזרו בית דין למטן ואמרו למחר ראש השנה" (פסדר"כ, החדש יג, מהדורת מנדלבוים, עמ' 102)

עשוי לנחת כתב:זה עתה הגיענו
נוטריקון 17

הרב המחבר שכח להוסיף -

נספח ל'נוטריקון': צוואת ר' משה שטרן - סוואליווע, תש"א

גליון מאוד מעניין, תודה רבה.
נהניתי מאוד מהמאמר אודות נסיון הקולמוס, בענין המנסים בשם עמלק למוחקו נזכרתי לשאלה מעניינת שהעלתי כבר בעבר כאן והוא אודות דברי הגמרא בב"ב עמל"ק סימן איך יתכן שהגמרא נותנת סימן מעמלק שנועד למחייה, והעיר כבר היעב"ץ על זה עי' כאן.
viewtopic.php?f=26&t=8588&p=76491&hilit=%D7%A2%D7%9E%D7%9C%D7%A7+%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F#p76491

בנוגע ל'נסיון הקולמוס' ע"י כתיבת שם עמלק ומחיקתו. עי' ב'קב הישר', המהדורה החדשה והיפה, ובהערותיו של ר"ש אשכנזי שבסוף הספר ותמצא כמה וכמה מקורות חשובים וקדומים (יחסית).

דמי חנוכה...

הקטע בגליון החדש עם היהודי הפולני והאנגלי פשוט משובב נפש....