פורום אוצר החכמה

ב"י סי' קס. שימו לב היטב מה נכתב בדפו"ר ומה השלים מרן בבדה"ב.

לענ"ד אין שום הסבר לתופעה של דילוג מחצית מד' הרמב"ם בדפו"ר, אא"כ מדובר במעתיק שהתרשל.

אבל מנין שהב"י לא העתיק כל הלשון, אולי העתיקו בשלמות ומעתיק או מדפיס ספר ב"י השמיטו? [הרי ספר בדק הבית מיועד גם להשלמת השמטות המדפיסים כמבואר בהקדמתו]

ישר כח לכולם על האשכול המחכים.

מאמר הנוגע בכמה נקודות הקשורות לאשכול.

לכשיבקע כתב:יש לציין כי הרבה מדברי רבינו ירוחם מובאים בבדק הבית ולא בבית יוסף (עכ''פ ביו''ד) וכמעט תמיד הוא חולק עליו בלשון שאינה מצויה בד''כ בב''י (כגון ואין דבריו נכונים - ביו''ד סי' צה, 'ולא דיבר נכונה' - בבד''ה יו''ד סו''ס קיג, ולאפוקי מרי''ו - שם סוס''א, ודלא כרי''ו - ביו''ד סי' כח סוס''ב, לא כלום הוא - ביו''ד סי' עג בבד''ה בס''ו, וכן כתב עליו 'ולא נהירא' בכמה מקומות. (הלשון החריפה שראיתי עד עתה בב''י נמצאת ביו''ד בסי' עג אות ב סוד''ה כתוב בארחות חיים).

יש לציין ל'מגיד מישרים' פרשת ויקהל, במה שאמר המגיד להב"י,

וכן במאי דדחית מילוי דירוחם טמירי שפיר עבדת,
וכן בכל דוכתא דאת משיג עליה יאות את משיג עליה,
וקרינא ליה ירוחם טמירי דאיהו טמיר בגנתא דעדן,
דאית צדיקייא דלא משיג זכותא דילהון למהוי בגינתא דעדן בפרסום אלא בטמירו, והכי הוה איהו, אבל במדרגא רבא ויקירא.

בב"י הל' מקואות (סעי' לו(א) עמ' ער) דן בענין חטיטה בצינור הנעשה מאליו אם פוסל את הצינור, והביא מדברי הגהות מרדכי לפסול, ותמה עליו הב"י ממשנה (פ"ד מ"ג) דכל שלא נעשה לקבלה אינו פוסל, ושוב כתב הב"י דבהגהות מרדכי גופייהו הביא רב אחד דפליג וס"ל דדוקא אם התחיל לחטוט וגילה דעתו דניחא לי' חשיב כלי וכו'. ושוב כתב הב"י:


ואינו מובן מה השייכות של דברי המרדכי לנידון דלעיל (ועי' מה שנדחק באור מאיר עמ' ריב).
והנה במרדכי לפני זה יש קטע המדבר מזה דבענין כוונה בחטיטה. ויתכן שהמעתיק טעה והתחיל להעתיק מאמצע הקטע.

ואלו דברי המרדכי: