פורום אוצר החכמה

חיים כתב:

שילה כתב:אקיים בעצמי מה שכתב הח"ס בצוואתו כי הוא ראש אמנה ואתה חיים לך בדרכך ותצליח.
על אף שלדעתי אין כל קשר בין הציטטות השונות שהבאת וגם אם הפני יהושע כתב מה שכתב ראה מה שכתב עליו החיד"א ערך רש"י.
ובזה סיימתי בעניין.

מה פירוש אין כל קשר?
אדרבה! הציטטות שלך אודות שגב רום פירושו של רש"י, אין להם שום קשר לענייננו!
הבאתי דברים מפורשים מהמהרש"א, הפני יהושע, הרש"ש ורבי דוד טעביל בשם רבי חיים מוולאז'ין,
יש לך תשובה עניינית?

שילה כתב:זה עתה עסקתי במסכת שבת וגם שם יטען הטוען שאין אחידות ברש"י

ראה מש"כ במשנה או שנטל מתוכה והוציא החפץ והניח 'בר"ה'
ובמשך שם מבואר ברש"י ובגמ' שאין צריך שיניחו בר"ה והנחה בידו נחשבת להנחה.

שמא עלינו להסיק ונאמר שאין אחידות ברש"י גם בפי' בגמ'.

שילה כתב:בסה"כ באתי בזה לתת ביטוי לתחושת התסכול וחוסר האונים לנוכח טענות אלו, שאין ברש"י אחידות, וכאילו רש"י לא דק, ועוד כהנה, ולדעתם לשווא יגע הרע"א בהבנת דברי רש"י במשנה בשבת.
עוול עשה חיים לגאונים הנ"ל.
שרא ליה מריה.

נוטר הכרמים כתב:כל הרגיל בפירושי רש"י על התורה נתקל לא אחת בדברים שהם כעין סתירות במשנתו, כאשר במקום אחד הוא בוחר לפרש כדעה אחת בחז"ל, ובמקו"א דעה אחרת.

אתן לכך שתי דוגמאות מן הפרשה האחרונה.

(א) 'ואת אחד עשר ילדיו' (לב,כג): ודינה היכן היתה, נתנה בתיבה ונעל בפניה, שלא יתן בה עשו עניו, ולכך נענש יעקב שמנעה מאחיו, שמא תחזירנו למוטב, ונפלה ביד שכם. מקור הדברים בבראשית רבה עח,ג. מאידך, להלן (לה,א) רש"י מעתיק מדברי התנחומא אות ח: קום עלה – לפי שאחרת [נדרך] בדרך, נענשת ובא לך זאת מבתך.

(ב) 'ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החתי. וברש"י: עדה בת אילון – היא בשמת בת אילון, ונקראת בשמת על שם שהיתה מקטרת בשמים לעבודת אלילים: אהליבמה – היא יהודית, והוא כינה שמה יהודית, לומר שהיא כופרת בעבודת אלילים כדי להטעות את אביו. מאידך, בפרשת תולדות (כו,לד-לה) כתיב: ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילן החתי. וברש"י: ליצחק ולרבקה – שהיו עובדות עבודת אלילים (ב"ר סה,ד). הרי מפורש כאן שאף יהודית היתה עובדת ע"כ והיתה למורת רוח לאביו יצחק.

האם ניתן לומר כי בכל מקום בחר רש"י לפרש לפי פשוטו, וכמו שהעיד על דרכו בפירושו בתחילת התורה בפרשת בראשית (ג,ח), וז"ל: ואני המפרש לא באתי לפרש אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו, ואין צריך להכנס בפירצות דחוקות ליישב הדברים?

ברסלב כתב:ומה שפירש רש"י בחומש בפרשת שלח לך בד"ה ואורישנו וכו' וא"ת מה אעשה לשבועת אבות, ואעשה אותך לגוי גדול ולא פירש כן בפרשת כי תשא בפסוק ועתה הניחה לי וגומר, היינו ששם פירושו שהקב"ה אמר לו זה לפיוס שהוא עושה לו נחת בהבטחה זו לעשותו לגוי גדול ולכן גם הוא יעשה בקשתו להניח מלהתפלל עליהם אבל במרגלים לא שייך שהקב"ה עשה לו זה לנחת, שהרי כבר הוא מובטח על זה ממעשה העגל שאף שלא נתקיים התנאי מ"מ אין הבטחת הקב"ה חוזרת ואף שאנו לומדים זה ממה שנתקיים בזרעו של משה מ"מ הקב"ה בוודאי ידע מידותיו וא"כ לא היה בהבטחתו זו של מרגלים שום הבטחה חדשה, לומר שזה היה לפייס למשה, לכן הוצרך רש"י לפרש שזה היה רק לתרץ קושייתו מה תעשה לשבועת האבות.

מקור, צל"ח ברכות ז' עמוד א'.

דוגמא קטנה, מתוך ... שיש באמתחתי.
ודי בזה לעת עתה.

חיימקה כתב:שילה מכובדי

הלא זה מה שכתבתי סתירה ברש"י מיניה וביה באותו עניין ???

ישבב הסופר כתב:פעמים מוצאים לרש"י שהוא מפרש מילה באופן מסויים ומביא סימוכין מפסוק אחר. כמשמעיינים בפירושו לפסוק ההוא, מוצאים שפירשה באופן אחר לגמרי.
לדוגמא:
א] נבוכים הם בארץ פירש"י כלואים ומשוקעים כמו "עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו". ובפסוק הנ"ל בתהילים פירש"י עמק הבכא - גיהנם מקום בכי ויללה.

ערער בערבה כתב:

ישבב הסופר כתב:פעמים מוצאים לרש"י שהוא מפרש מילה באופן מסויים ומביא סימוכין מפסוק אחר. כמשמעיינים בפירושו לפסוק ההוא, מוצאים שפירשה באופן אחר לגמרי.
לדוגמא:
א] נבוכים הם בארץ פירש"י כלואים ומשוקעים כמו "עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו". ובפסוק הנ"ל בתהילים פירש"י עמק הבכא - גיהנם מקום בכי ויללה.

דוגמא נוספת מאותה פרשה (פרשת בשלח):

בתהלים (קלט יא) נאמר: 'וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי'.

ומפרש רש"י: ולילה אור בעדני - והלילה יהי מאפיל לנגדי, אור זה לשון אופל הוא כמו (איוב לו) יפיץ ענן אורו וכן כל ככבי אור (תהלים קמח) וכן ויאר את הלילה (שמות יד). ע"כ.

ואילו בפסוק עצמו בפרשת בשלח 'וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה', מפרש רש"י: ויאר - עמוד האש את הלילה לישראל והלך לפניהם כדרכו ללכת כל הלילה, והחושך של ערפל לצד מצרים.

וכבר העיר כן בחזקוני.