בקשת עזרה בקשיים שונים בחיבור כתב יד

[יוסףלוי]

בדקתי ומצאתי כדבריך. תודה.

[יוסףלוי]

ללא שם 8.png (233.44 KiB) נצפה 8668 פעמים

איך קוראים את זה?
שמא כך
ג"כ ונשא נס לגוים וכו' והנה מהרה קל יבוא שבעון זה בא עמלק הנק' ראשית גוים וכמ"ש והידים ידי עשו ולזה קראם גוים – רבים, [והמשיך] בלשון יחיד קל יבוא לרמוז אל עמלק הרשע [הנק'] ראשית גוים וכו' שהוא מתגבר ח"ו בעון ביטול תורה.

[יוסףלוי]

"כד משלים שערי מכדא תגרא נקיט ואזלא"
איפה זה כתוב?

[חכם באשי]

ב"מ נט ע"א.

[זקן ששכח]

איך קוראים את זה?
שמא כך
ג"כ ונשא נס לגוים וכו' והנה מהרה קל יבוא שבעון זה בא עמלק הנק' ראשית גוים וכמ"ש והידים ידי עשו ולזה קראם גוים – רבים, [והמשיך] בלשון יחיד קל יבוא לרמוז אל עמלק הרשע [הנק'] ראשית גוים וכו' שהוא מתגבר ח"ו בעון ביטול תורה.

דומה שתוספת שהוספת היא בגדר כל המוסיף גורע.
אבל כוונתו שאף על פי שהפסוק קורא להם 'גוים' בלשון רבים, עם כל זה נוקט כלפיהם 'קל' בלשון יחיד. אלא הסיבה היא מכיון שמדבר על עמלק = לשון יחיד, קל. ומה שקראם בלשון רבים 'גויים', לפי שעמלק הוא ראש וראשון לכולם.

[הוגה]

הרב זקן,
אני הק' הבנתי כוונת הכת"י, מתיבת "יבוא" לשון יחיד, כי "קל" אפשר לפרשו "מהרה קל" - מהרה בזמן, כמ"ש המלבי"ם שם.

בין כך ובין כך, הכת"י היה מובן לי גם בלי תוספת "והמשיך", רק אולי הייתי מפסקו כך: "ולזה קראם 'גוים' - רבים, בלשון יחיד - 'קל יבוא', לרמוז...",
מ"מ לא הבנתי מדוע תוספת תיבת "והמשיך" גורעת? - בתור ביאור לפחות זה לא טוב? (אם כי לא הכרחי כנ"ל).

[יוסףלוי]

כוונתי היתה כדברי הוגה, ואין זה גורע אלא מיקל על הקריאה הרציפה.

[יוסףלוי]

המחבר מביא כאן את דברי מרן החיד"א, שפירש על הפס' "...ה' סביב לעמו", שסביב למילה עמו אפשר לגלות שם הוי"ה. ועפי"ז מפרש את הפס' ה' יברך את עמו בשלום.
אך את המילים הבאות נתקשיתי להבין: "וכ"פ כסא מלך נמסך זה ירמוז הכתוב כי רוצה ה' בעמו ר"ת וס"ת שם הוי"ה כנ"ז הדבקים באותיות עמו וכמ"ש ואתם הדבקים בה' אלהיכם".
א. כסא מלך נמסך זו מליצה? היכן זה כתוב?
ב. "ר"ת וס"ת שם הוי"ה", זה רק ס"ת.

ללא שם 9.png (623.05 KiB) נצפה 8578 פעמים

[יוסףלוי]

אולי יש כזה מושג "נמסך" כמו זה:

10ללא שם.png (47.47 KiB) נצפה 8572 פעמים

או ששם זה טעות והכוונה לסמיכות?...

[חקר]

"וכ"פ כסא מלך נמסך זה ירמוז הכתוב כי רוצה ה' בעמו ר"ת וס"ת שם הוי"ה כנ"ז הדבקים באותיות עמו וכמ"ש ואתם הדבקים בה' אלהיכם".
א. כסא מלך נמסך זו מליצה? היכן זה כתוב?
ב. "ר"ת וס"ת שם הוי"ה", זה רק ס"ת.

ללא שם 9.png

א. 'כסא מלך' הוא פירוש על התיקונים, ופיסוק הקטע כך: וכ[ן] פ[ירש] כסא מלך. נמסך לזה וכו'.
ב. 'נמסך' כנראה הכוונה 'נמשך', וכן בצילום השנים שהבאת 'נמשכים', כלומר שממשיך הרהמ"ח את פירוש הפסוקים לכוונה זו.

[יוסףלוי]

ומה עם מה שכתב ר"ת וס"ת, לכאו' זה רק ס"ת שם הוי"ה? ומה זה מה שהביא אח"כ ואתם הדבקים?

[אגב, למי שיש כח לחשבן: בדקתי בספר כסא מלך (רבי שלום בוזאגלו), ובדף ג' ע"א פירש על המילים לית שלום אלא קוב"ה, שהכוונה היא לשם הוי"ה שיוצא שלום לפי החשבון בחשבון כזה:
אותיות שם הוי"ה (במילואן) אם נכפיל כל אחת באות שלפניה נמצא שם ה' כמנין שלום, בסדר הזה:

יו"ד.
י' פעמים ו' - ס', + ו' פעמים ד' = פ"ד.

ה"י.
ה' פעמים י' = נ'.
נ' + פ"ד = קל"ד.

וי"ו.
ו' פעמים יו"ד - ס', + י' פעמים ו' - ס' = ק"כ.
קל"ד + ק"כ = רנ"ד.

ה"י.
ה' פעמים י' = נ'.

רנ"ד + נ' = ש"ד. + שם ע"ב = שע"ו

ק' דשם כתב שעולה שפ"ד [כמנין שלום עם הכולל של שם ע"ב עצמו], ולכאו' זה יוצא שע"ו עם שם ע"ב?]

[יוסףלוי]

כעת נתיישב לי מדוע כתב ר"ת וס"ת שמא כוונתו שהר"ת של כי רוצה ה' בעמו, הם כמניין רל"ב, שהוא שם הוי"ה כמו שכבר כתב.

[יוסףלוי]

דבר אחד נשאר תמוה, ואבקש את הציבור לעזור בזה לפחות:
כנ"ז הדבקים באותיות עמו וכמ"ש ואתם הדבקים בה' אלהיכם
לא הבנתי מילה.

[נוטר הכרמים]

כמדומני שהפתרון נעוץ בדין של 'טפל לשם' המבואר בשבועות לה,ב, וזכורני שראיתי באיזה מקום שמסמיך ע"ז האי קרא ד'ואתם הדבקים בה' אלקיכם', ועתה לא מצאתי, ונראה שבדומה לזה ממליץ כאן על עם ישראל שדבוקים בשם הוי"ה, והוי"ה סביב לעמו.

[מעיין]

כוונתך על זה האור החיים הקדוש

הדבקים בה' אלהיכם - יתבאר על פי מה שכתב רמב"ם בפרק ו' מהלכות יסודי התורה (הלכה ב ג) וז"ל ושבעה שמות הם, הוי"ה וכו' כל המוחק אפילו אות אחת משבעה שמות אלו לוקה, כל הנטפל לה' מלפניו מותר למוחקו וכו', מלאחריו כגון ך' של אלהיך וכ"ם של אלהיכם וכיוצא בהם אינם נמחקים, והרי הם כשאר אותיות של שם שהשם מקדשם, עד כאן:
והוא מה שנתכוון לומר להם במאמר הדבקים בה', פירוש ולפי ששם זה המיוחד שם הוי"ה אין אות נדבקת ונסמכת לו מלאחריו אלא מלפניו, כגון לה', בה', כה', ואותיות אלו אין בהם קדושה ומותר למוחקם, ואם כן תהיה דביקות ישראל בה' בדרך זה שאין ה' מקדשם, לזה גמר אומר אלהיכם פירוש דביקות זה שאתם דבקים בה' אינה כדביקות האותיות שמלפניו, אלא כאותיות שמלאחריו, שהם כ"ם של אלהיכם, שהם קדושים כשאר אותיות של השם:
גם רמז בתיבת בה', ייעוד נעים, והוא שם זה אינו מקדש מלאחריו, הא למדת שדביקות ישראל הוא בשמות עצמם מתאחדים אור נפשם באור שם הנכבד, וכדי שלא תבין שהכוונה הוא כאותיות הנטפלים מלפניו ואין בהם קדושה, גמר אומר אלהיכם, אמור מעתה כי כוונת אומרו בה' היא ביחוד האותיות:
והוא מה שאמר הכתוב (להלן לב ט) כי חלק ה' עמו, הרי כי חלק אחד הם ישראל משם הוי"ה ב"ה, ובזה תצדיק פירושנו זה, ואולי כי ידבר הכתוב כנגד שתי הדרגות שישנם בישראל זו למעלה מזו, והבן:

אבל כאן הביאור היא פשוט דאותיות הסמוכים ל'עמו' הוא רומז לשם הוי' כנ"ל וזה רומז לענין ואתם הדבקים בה' אלקיכם היינו דעמו [-עם ד'] דבוק להוי'

[נוטר הכרמים]

מעיין, זכית ונטלת חלקך וחלקי שיגעתי ולא מצאתי.
ברוך שהשבת לי אבידתי!

[מעיין]

אבל הביאור פשוט כנ"ל

[יוסףלוי]

ייש"כ למעיין! (ולנוטר על הנסיון)

[יוסףלוי]

ללא שם 11.png (339.27 KiB) נצפה 8507 פעמים

מה זה מד"ה ומה זה מדכ"מ?

[חכם באשי]

מד"ה = מדת הדין.
כלומר: "אחת דבר א'להים", זו מידת הדין, כנודע.

[תוכן]

מדה כנגד מדה.

[יוסףלוי]

איפה כתוב בש"ס אשריכם תלמידי ר"ע שלא פגע בכם אדם רע מעולם?

[עורך ספרים תורניים]

עבודה זרה כה:

[יוסףלוי]

האם יש כאן למישהו עסק בנסתרות?

אני צריך ביאור בקטע הזה

ובזה אפשר לפ' מאמר דהמע"ה רם על כל גוים ה' על השמים כבודו שהכוונה מצד שהוא רם על כל וכו' מסלקים השגחתו ית' מ[ה]תחתונים בטעות [דאומרים] על השמים כבודו ואינו משגיח בתחתונים בשפלותם שאינו לפי כבודו ולפיכך עובדים עבודה זרה לאמצעי. והבל יפצה פיהם שלכך ברא אלהים את [ה]אדם יצר סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה כלול מכל העולמות ע"י נר"ן ח"י אשר בקרבו. נפש – מעשיה, ורוח - מעולם המלאכים היצירה, ונשמה - מבריאה, וחיה – מאצילות, וחידה - מא"ק, וע"י עוסקו בתורה ובפרד"ס הכלולה ג"כ מכמה עולמות אבי"ע (ו)מתקן העולמות ומעורר שרשי נר"ן ח"י מעולם לעולם דהיינו הסוד בעולם האצילות וכו' כמ"ש דבי עילאי רבינו הקדוש האר"י זיע"א וע"י [זה] מקשר העולמות ומוריד השכינה לארץ.

[תוכן]

בקיצור יש כמה עולמות בהשתלשלות הכוח האלוקי מלמעלה למטה. וזה סדרן מלמעלה למטה: אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה - חמש במספר. ונפש האדם נמי מורכב מה' חלקים, וזה סדרן מלמטה למעלה: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. וכל חלק מהנשמה נבראה מחלק המקביל לה בעולמות. נפש מעשיה, רוח מיצירה וכן הלאה. יסוד דבר זה מקורו במסכת אצילות שם מוסבר איפה נברא כל חלק מהעולמות, והרעיון נמצא ביתר פירוט בכתבי המקובלים שבאו אחריו. ומסיים, שד' חלקי התורה והם מלמטה למעלה, פשט רמז דרוש סוד, נמי מקבילים לד' עולמות עשיה, יצירה, בריאה, אצילות. ואדם קדמון לא נמנה פה, כי כבר בספרי האר"י מבואר שכמעט ואין לדון באדם קדמון. וע"י עיסוקו בפרד"ס מקשר עולמות אבי"ע, ומוריד השפע מלמעלה למטה, ללא אמצעי כלל.

[יוסףלוי]

תודה רבה!

[יוסףלוי]

מה שכתב שפרד״ס כנגד אבי״ע, גם זה מפורסם בשם האר״י, לא?

[תוכן]

לא ידוע לי מקור מדויק, אבל אני מניח שיש שם.

[יוסףלוי]

ומה הפשט בזה?

ולבאר מילת דרכי אקדים מ"ש הרב הקדוש מהרח"ו זלה"ה בספרו הקדוש שערי הקדושה ח"א ע"ב וז"ל בפגם הנמשך ע' מידות המגונות והנה ענין המידות הם מוטבעות באדם בנפש השפל הנק' יסודות הכלולות מ"ד בח"י הדומם והצומח והבהמיות והמדברת כי הם מורכבות מטוב ורע ג"כ והנה בנפש הזה תלויות המידות והרעו' והן כסא ויסוד ושורש אל הנפש העליונה השכלית אשר בה תלוים תרי"ג מצות וכו' ולפיכך אין המידות מכלל התרי"ג מצות ואמנם הן הכנות עיקריות אל התרי"ג מצות בקיומם או בביטולם יען כי אין כוח בנפש השכלת לקיים התרי"ג מצות ע"י תרי"ג איברי הגוף אלא באמצעות נפש היסודות המחוברת אל הגוף עצמו ביסוד כי נפש כל בשר כדמו בנפשו הוא ולפיכך ענין המידות הרעות קשים מן העבירות עצמם מאד

[יוסףלוי]

רבותי!
צר לי מאד!

מתברר שהכתב יד הוא לא אחר מאשר ספרו של רבי דוד זאגורי, ששמו לדוד להזכיר ונדפס בשנת תרנ״א,
אנחנו עדיין המומים ובודקים את ההבדלים וכו׳...
כנראה שיש כאן גניבה ספרותית או משהו כזה.

[אדג]

רבותי!
צר לי מאד!

מתברר שהכתב יד הוא לא אחר מאשר ספרו של רבי דוד זאגורי, ששמו לדוד להזכיר ונדפס בשנת תרנ״א,
אנחנו עדיין המומים ובודקים את ההבדלים וכו׳...
כנראה שיש כאן גניבה ספרותית או משהו כזה.

ועד כה חשבת שכתה"י הוא לר'...?

[מורה צדק]

אני לא מבין, עד עתה לא ידעתם של מי הכתב יד, ועתה גילית את כתב ידו של רבי דוד זאגורי, אז מה גניבה ספרותית יש בזה.

בעבר קרה לי כדוגמת זה, שאחר שעבדתי רבות לפענח כת"י של א' מחכמי מרוקו, נתברר לנו שחלק גדול מהכת"י מועתק מספר אחר.

[תוכן]

מה רע להדפיס את הספר שוב במהדורה מתוקנת?

[יוסףלוי]

אני מקדים שוב.
א. אצלי בכל כל עמוד ועמוד כתוב להדיא ״ויותר יעקב לבדו״ וזהו שם הספר.
ב. על חידוש מסויים שכותב רבי דוד זאגורי בתור חידוש שלו עצמו, כתוב אצלי אני יעקב מדבר״ה
כמו״כ יש שינויים רבים כמו: חידוש שמובא בלדוד להזכיר בשם ר׳ יוסף הרוש מפורטוגאל, מובא אצלי בשם הדיין המצויין ר׳ יוסף חרוש ממראכש... הספר לדוד להזכיר נדפס בתרנ״א בעוד הכת״י נשלם בתרנ״ט... מה העניין להעתיק ספר מודפס?
ועוד תעלומות רבות שאין זמני עמי כעת לכתוב כאן. בכל אופן אם התאמצנו כאן להבין משהו, הבנו את דבריו של רבי דוד זאגורי.

[יוסףלוי]

מה רע להדפיס את הספר שוב במהדורה מתוקנת?

אגלה את אוזנך שר׳ פלוני שגילה את אוזני שזהו אותו הספר, כבר מוציאו במהדורה חדשה.
וכמו שקיבלתי שכר על הדרישה, כך אקבל שכר על הפרישה. בקרוב אעלה בעז״ה כאן לציבור את החלק שערכתי בעזרתכם. יישר כח לכולם!

[איש_ספר]

לפחות לא גנב לו גם את התמונה....

[יוסףלוי]

כאן זה כבר פנימי בתוך מרוקו, אז תשמרו את זה להם.
נ.ב. רבי יוסף הרוש הנ״ל הוא מקהלת המערביים בפורטוגאל, עיין הקדמת ספר לדוד להזכיר.

[מורה צדק]

מה רע להדפיס את הספר שוב במהדורה מתוקנת?

אגלה את אוזנך שר׳ פלוני שגילה את אוזני שזהו אותו הספר, כבר מוציאו במהדורה חדשה.
וכמו שקיבלתי שכר על הדרישה, כך אקבל שכר על הפרישה. בקרוב אעלה בעז״ה כאן לציבור את החלק שערכתי בעזרתכם. יישר כח לכולם!

מי הצליח לעלות ע"ז?

[יוסףלוי]

רב חשוב שמתעסק בזה. אולי כשייצא הספר תדע.

[יוסףלוי]

אולי ניעזר בכם?
אחד מהפרטים שישפכו אור על הפרשה: היכן הוא הכפר עמי מוסא, ואלו משפחות יהודיות גרו שם?