Re: הגהות אשכנזיות קדמוניות למורה נבוכים כת"י -ממצא מיוחד!
פורסם: ג' פברואר 21, 2012 4:32 pm
איש_ספר כתב:תודה רבה לרב הוגה
אני מעלה כאן עוד הגהה מעניינת שיש בה סיפור שאולי מוכר ממקומות אחרים:'מכאן יראה בביאור שאותן המצילין למי שיעבור על מצות המלך ויסכן כמה קהילות וארצות אעפ"י שלא יעשה רע לשום יהודי לא יפה הם עושים ובפרט בשכבר הותרו בהם, ומ"מ אותו יהודי שמוסרם מלכות להריגה חייב מיתה ומכ"ש אותו האיש שנתפש כבר בחטאו ונודע שעבר על מצות המלך ועמד מסר אחר לבקשת הנתפש והציל את הנתפש בכ"ד אנשים אחרי' ונתגלגל הדבר להרבות כעס המלך ונסתכנו קהלות רבות בעבור זה שאותן שני אנשים הנתפס ועוזרו המוסר חל עליהם כל דין המוסר והרודף, והבן זה.
מעניין מאוד. אצטט הודעה ישנה בפורום (viewtopic.php?p=20873#p20873).
בן פקועה כתב:לשון מהר"ם מלובלין: "זכורני בימי חורפי שאירע בימי הגאון מהר"ר שכנא ז"ל שהיה בימיו ג"כ איש בליעל ורוע מעללים, והתיר הגאון לנקר את עיניו ולחתוך את לשונו, ואחר שעשו לו כל אלה – המיר דתו ונשא עכו"ם אחת והוליד בני זרים והיה הוא וזרעו מרעים כל ימיהם לרצוע מרדות לישראל" ('מנהיר עיני חכמים' סימן קלח).
מהרש"ל מזכיר אף הוא את המאורע: "ונראה לי הלכה למעשה לדון כל מוסר רבים ומגזם לרבים ומוחזק לכך – לאבדו אפילו בידים ולא לחוס עליו בנפש, אבל לא לחתוך לשונו ולנקר עיניו אלא לאבד הרע מקרבנו. ואדרבא, בזה איכא למיחש וקרוב לודאי שיתפקר ביותר ויפרוק עול ויצא חוץ לדת כדי לנקום נקם ויעליל ח"ו על ישראל ליבדה מלבו דברים שלא היו. וכן ראיתי בימי שתקלה גדולה בא לישראל ממעשה כזה שנקרו עיניו וחתכו לשונו – שיצא אחר כך מן הכלל מבוכה גדולה בישראל" (ים של שלמה, יבמות פרק י, סימן כ).
תשובת מהר"ם הנזכרת (שהושמטה ברוב הדפוסים מחמת הצנזורה), נדונה היטב בשו"ת איתן האזרחי, סימן מג והלאה.