פורום אוצר החכמה

עזריאל ברגר כתב:יש מא' מגדול"י, כמדומני מהרש"ל, שרתה להנהיג לומר "שהשמחה במעונו" בסעודת סיום מסכת, ונפלו עליהם גויים ועשו פוגרום רח"ל.

עזריאל ברגר כתב:

מה שנכון נכון כתב:הרש"ל לא כותב שהיה פוגרום, אלא שהתבטלה השמחה במהומות גדולות ע"י סבות קשות.
הרוצה לפרש יפרש כרצונו, אבל אין הכרח, ויש לדייק בציטוט.

לא ראיתי הדברים בפנים, ואני "כלי שלישי".
אולי תביא את דבריו בציטוט מדויק?

בקרו טלה כתב:

עזריאל ברגר כתב:יש מא' מגדול"י, כמדומני מהרש"ל, שרתה להנהיג לומר "שהשמחה במעונו" בסעודת סיום מסכת, ונפלו עליהם גויים ועשו פוגרום רח"ל.

עזריאל ברגר כתב:

מה שנכון נכון כתב:הרש"ל לא כותב שהיה פוגרום, אלא שהתבטלה השמחה במהומות גדולות ע"י סבות קשות.
הרוצה לפרש יפרש כרצונו, אבל אין הכרח, ויש לדייק בציטוט.

לא ראיתי הדברים בפנים, ואני "כלי שלישי".
אולי תביא את דבריו בציטוט מדויק?

ים של שלמה מסכת בבא קמא פרק ז
וסיום הספר נמי נראה בעיני שהוא סעודת מצוה. וכן ראיה מפרק כל כתבי (שבת קי"ח ע"ב) דאמר אביי, תיתי לי, דכי חזינא צורבא מדרבנן דשלים מסכת, עבידנא יומא טבא לרבנן. ובסוף פרק זה אאריך בו בעזרת השם יתברך לעד ע"ש. ומשום זה היה נראה לברך שהשמחה במעונו בסיום מסכת. דאין לך שמחה יותר לפני הקדוש ברוך הוא, אלא שמחה ורינה של תורה. דאין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה (ברכות ח' ע"א). דלא גרע מפדיון הבן. דלפרסום מצוה בעלמא הוא. וכן הוריתי פעם אחת הלכה למעשה. ונתבלבל השמחה במהומות גדולות, על ידי סיבות קשות. ותליתי הסרחון בי, שעברתי על דברי רבותיי, שלא שמעו מעולם דבר זה. על כן לא כתבו אלא בחתונה ובפדיון הבן. ובמילה ג"כ, לולי צערא דינוקא. אבל במצות אחרינא לא, ובוודאי כל דבריהם בקבלה, ובסודות פנימיות, על כל שיחה ומלה. ואיך נתקן דוקא לאותה מצוה, ולא לענין אחר. דהא בי"ט מחויב להרבות בסעודות, ולשמוח. ואפ"ה לא מברכינן.

דרומי כתב:בהמשך להנ"ל, ובקשר לפרשת השבוע, יש סיפור שרמוז ברש"י על פ' תצוה - אם כי לא מפורש בו - והוא מה שכתב רש""י בענין האפוד, ש"לבי אומר לי וכו'", ומפרשים שרש"י ראה שרה רוכבת על סוס והצטער כו' , והדברים ידועים.

דרומי כתב:דוגמא נוספת היא בדברי הרמב"ן עה"ת (איני זוכר המקום המדוייק) שמספר שהי' בארץ וראה בעיניו את המרחק בין מקום פלוני למקום אלמוני.

הכהן כתב:יש תשובה בב"ח, לדאבוני לא זוכר מקום, שבה הוא מספר סיפור שלם שהיה לו עם איזה חזן שזלזל בו.

נעמן כתב:בעניין ערב תשעה באב החל בשבת, מביא המשנ"ב דעה האוסרת ללמוד לפי הסדר הרגיל, ומחייבת לשנות בסוגיא אחרת.
ומביא המשנ"ב שיש כאלו שהשינוי מאד קשה עליהם ומפריעם מלימודם, ומתאונן גם ע"ע שקשה עליו השינוי.