המצאה חדשה - גט זיכוי - מה דעת ההלכה?

[לעומקו של דבר]

אין כ"כ חילוק בין היום לפעם.גם היום כל רב כולל הרב הראשי לישראל יכול להביע דעתו בענין ואם הציבור ממושמע ישמע לו. בג"צ מנע רק את היכולות החוקית של הרבנים למנוע נישואין, וגם בעבר ברוב המקומות לא היתה לגדולי הדור יכולת לכפות דעתם באופן חוקי אלא שהציבור עצמו היה ממושמע להם.

ברוב המקומות הייתה אפשרות חוקית. לפי חוקי הקהילה שהיו תקפים לגבי כל היהודים. במקרים רבים החוקים גובו גם בחוקי המדינה. אבל חוקי הקהילה היו תקפים, ועם סמכויות וסנקציות.

[מעט דבש]

בענין התקנות החוקיות של הרבנות בענין הערעור, ראה עוד כאן, על פרשיית הלן זיידמן.

וכאן ה'טורי ישורון' שהוזכר במאמרו של הרב איתם הנקין הי"ד על פרשיית 'האח והאחות'.

[אבי 1000]

יש"כ. מה שמתבאר שם הוא שזה דין מיוחד בטענת מזוייף (ודכוותה) שהיא פוסלת את השטר עצמו שמוחזק בכשרות. שכיוון שהוא עשה את השטר יכול לטעון נגד חזקתו. ויוצא מזה לכאורה שני דברים . א. שבמקום שאין הדיון על השטר אין לבעל זכות לטעון. ב. שלכאורה כשהדיון הוא הלכתי ואינו מערער על חזקת השטר אלא על עצם השטר לא יהיה זכות לבעל לטעון. (למשל כשמעורר שאלה על שמות בגט).
בכל מקרה יוצא מזה שכאן אין דין בבעל.

ע' ראשונים גיטין ט' [ריטב"א מאירי ועוד]שאישה אינה ממונו של בעל ולכך אינו יכול לערער וכו'

אכן נראה לי הפוך מסברת אוצה"ח שרק לעניין מזוייף טוענים ללקוחות או כשבעל השטר עצמו אבל לבעל האישה אין זכות טענה שאין היא ממונו אבל לעניין שאר טענות מדוע הינך סבור שאינו בע"ד לתבוע את אשתו שקנויה לו כל עוד שאינו גט והרי היא מחוייבת לו לכמה וכמה שיעבודים ודינים.

ואין בכך לשלול את עיקר הטענה שיש כאן צד הלכתי מובהק שהוא נושא למורי הוראה כשאר איסור והיתר ולא באתי אלא על כך שלטענתך אין הבעל תובע ובע"ד כלל.

[גם זו לטובה]

ראיתי שפורסם

פסיקת ביהמ"ש לענייני משפחה בקרית שמונה - הבעל מסוגל להגיב בתנועות עיניים.

האם הדברים נכונים?