פורום אוצר החכמה

ישא ברכה כתב:

עקביה כתב:מאמר יפה (לדעתי) של הרב ישעיהו שטיינברגר על קדמות הזוהר.

https://musaf-shabbat.com/2011/05/20/%D ... 4%D7%95-2/

חסום לי. אם תוכל להוריד, תודה רבה.

בבקשה.

קו ירוק כתב:אכן. וק"ו במה שאינו לשון חז"ל כצורתו, וזו היתה כוונתי, משום שלשון חז"ל כסולת נקיה, וזה לא כך.

עכ"פ אין שום הכרח לפרש כך באי-הנהגה זו.
(ואדרבא, אם כבר, בשמועה בשם הגר"ח סביר לפרש שדעתו הייתה להיפך. אף שגם זה אינו מוכרח)

לאור דברי החת"ס ועוד, שלא כל הזוהר הוא מרשב"י ובית מדרשו, האם יש באיזה מקום רשימה של כל הדינים בשלחן ערוך שמקורם מהזוהר ? (כגון י"ב חלונות בביהכ"נ, ה' אלוקיכם אמת להשלים רמ"ח תיבות בק"ש, ועוד. שחלק מדינים אלו התקבלו מאוד, עד שרבים יתקשו להאמין שמקורם רק בזוהר ולא בספרי הנגלה).

לא קראתי את האשכול הארוך הזה, רק את כותרתו...

הגאון רבי יהודה פתייא זצ"ל סבור היה שהוא גלגול של הנודע ביהודה, ובא להשלים את חלקו בתורת הנסתר.

לא היה לו מה להשלים בתורת הנסתר.

י. אברהם כתב:לא היה לו מה להשלים בתורת הנסתר.

כתבתי מה סבר ר"י פתייא.
זכותך לחלוק גם על עצם ההנחה שהוא גלגול שלו.

כתבתי רק את העובדה שכן היה בקי בקבלה
ככתוב בהקדמת בנו לשו"ת נו"ב וכמבואר לכל מי שלומד בספריו

מה המקור שכך אמר ר"י פתיה [מלבד דרשת בעל מרכבות ארגמן]?

בלי קשר לידיעת הנוב"י עצמו בקבלה (שאין בה ספק), אזכיר כאן את המליצה שכותב בדרשותיו על עסק הקבלה (להמון, ובהקשר גם לכת ש"ץ): האדם עץ השדה, וכלי עץ פשוטיהן טהורים ומקובליהן טמאים.

מה שנכון נכון כתב:מה המקור שכך אמר ר"י פתיה [מלבד דרשת בעל מרכבות ארגמן]?

[/size]

איזה דרשה?
אני ראיתי את זה בספר ישיבות בגדאד, בכרך הנספחים בנספח השייך לר"י פתייא. כמדומני המקור שם כתבי ר"ש דרזי.

מה שנכון נכון כתב:מה המקור שכך אמר ר"י פתיה [מלבד דרשת בעל מרכבות ארגמן]?

בלי קשר לידיעת הנוב"י עצמו בקבלה (שאין בה ספק), אזכיר כאן את המליצה שכותב בדרשותיו על עסק הקבלה (להמון, ובהקשר גם לכת ש"ץ): האדם עץ השדה, וכלי עץ פשוטיהן טהורים ומקובליהן טמאים.

שפ''י.

מקור מדוייק?

פולסברג כתב:מקור מדוייק?

דרושי הצל"ח נג ע"ב ד"ה ועקר.

ייש''כ!

דרופתקי דאורייתא כתב:

מה שנכון נכון כתב:מה המקור שכך אמר ר"י פתיה [מלבד דרשת בעל מרכבות ארגמן]?

[/size]

איזה דרשה?
אני ראיתי את זה בספר ישיבות בגדאד, בכרך הנספחים בנספח השייך לר"י פתייא. כמדומני המקור שם כתבי ר"ש דרזי.

צטט מקור מדוייק.

דרופתקי דאורייתא כתב:לא קראתי את האשכול הארוך הזה, רק את כותרתו...

הגאון רבי יהודה פתייא זצ"ל סבור היה שהוא גלגול של הנודע ביהודה, ובא להשלים את חלקו בתורת הנסתר.

עולם הפוך ראיתי, דרך השלם לתקן את הפגום.
איך אפשר להאמין שבר דעת יטעון שהנודע ביהודה שהיה גדול הדור מלפני כמה מאות שנים היה פגום ושהוא שלם, וגם נאמין שהתגאה בכך בפני שומעיו?!
כנראה שא' ממקורביו חלם את זה ולא ידע להבחין בין חלום ומציאות, או שמא המציא את זה להגדיל ערך רבו ועצמו.

יבנה כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:לא קראתי את האשכול הארוך הזה, רק את כותרתו...

הגאון רבי יהודה פתייא זצ"ל סבור היה שהוא גלגול של הנודע ביהודה, ובא להשלים את חלקו בתורת הנסתר.

עולם הפוך ראיתי, דרך השלם לתקן את הפגום.
איך אפשר להאמין שבר דעת יטעון שהנודע ביהודה שהיה גדול הדור מלפני כמה מאות שנים היה פגום ושהוא שלם, וגם נאמין שהתגאה בכך בפני שומעיו?!
כנראה שא' ממקורביו חלם את זה ולא ידע להבחין בין חלום ומציאות, או שמא המציא את זה להגדיל ערך רבו ועצמו.

וכי רבינו הנוב"י היה גדול מהמגיד משנה?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:

מה שנכון נכון כתב:מה המקור שכך אמר ר"י פתיה [מלבד דרשת בעל מרכבות ארגמן]?

[/size]

איזה דרשה?
אני ראיתי את זה בספר ישיבות בגדאד, בכרך הנספחים בנספח השייך לר"י פתייא. כמדומני המקור שם כתבי ר"ש דרזי.

צטט מקור מדוייק.

חלק ג עמוד 463

יבנה כתב:

דרופתקי דאורייתא כתב:לא קראתי את האשכול הארוך הזה, רק את כותרתו...

הגאון רבי יהודה פתייא זצ"ל סבור היה שהוא גלגול של הנודע ביהודה, ובא להשלים את חלקו בתורת הנסתר.

עולם הפוך ראיתי, דרך השלם לתקן את הפגום.
איך אפשר להאמין שבר דעת יטעון שהנודע ביהודה שהיה גדול הדור מלפני כמה מאות שנים היה פגום ושהוא שלם, וגם נאמין שהתגאה בכך בפני שומעיו?!
כנראה שא' ממקורביו חלם את זה ולא ידע להבחין בין חלום ומציאות, או שמא המציא את זה להגדיל ערך רבו ועצמו.

זה לא ענין של פגום ושלם, אלא שכל אדם צריך להשלים את כל חלקי הפרד"ס, ולצורך זה הוא חוזר בגלגול להשלים שאר חלקי תורה, ואין זה פגם בנו"ב, ואדרבה יתכן שכך הדברים צריכים להיות שהנו"ב היה צריך להשקיע כל כוחות נפשו בנגלה, ליצור את המציאות הנוראה הזו של נו"ב, ולהשאיר את חלק התורה של הנסתר לפעם אחרת, דהיינו שירידתו של הנו"ב באותו הפעם היה לצורך חלק הנגלה.
ואגב האריז"ל סירב לקבל את האלשיך לחבורתו, באמרו שירידתו בזו הפעם לעולם הייתה עבור חלק הדרש.
ובענין זה שמעתי מהגר"ה זאקס זצ"ל בנוגע לנדון האם החזו"א למד קבלה או לא, ואמר שבכל מקרה ירידתו לעולם הייתה עבור ספר חזו"א ולא עבור קבלה

שמעתי מבעל משמרת המועדות שאמר שנוב"י חזר בו ונתן הסכמה לס' שאומר לומר לשם יחוד. (ולפי"ז קשיא למה בא בגלגול?)

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שמעתי מבעל משמרת המועדות שאמר שנוב"י חזר בו ונתן הסכמה לס' שאומר לומר לשם יחוד. (ולפי"ז קשיא למה בא בגלגול?)

גם לפי הנ''ל לא קשה כיון דלא התעסק בעיון וכדומה בקבלה.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שמעתי מבעל משמרת המועדות שאמר שנוב"י חזר בו ונתן הסכמה לס' שאומר לומר לשם יחוד. (ולפי"ז קשיא למה בא בגלגול?)

חלום על חלום קא רמית?

נ"ל ס' של ר' זרח אידליץ משהו כזה.

בעניין הגלגול מעניין אם מי שאמר את זה בחר דוקא בו כי טעה לחשוב ששמו היה יהודה בגלל שם ספרו

אני מוחה על הזלזול המרומז בכבודו של הגאון הקדוש חסידא ופרישא רי"פ זיע"א

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שמעתי מבעל משמרת המועדות שאמר שנוב"י חזר בו ונתן הסכמה לס' שאומר לומר לשם יחוד. (ולפי"ז קשיא למה בא בגלגול?)

יש לנו נו"ב מפורש בספר נגד הלשם יחוד, קשה מאוד לעקור דבר זה ע"ס שמועות, ובפרט שבניו של הנו"ב הרי הדפיסו והגיהו את תשובותיו לאחר פטירתו, ולמה לא הביאו את זה, ובכלל הנו"ב הזה הוא נושא מרכזי ב200 שנה האחרונות, והוא קוץ ממאיר בבשרם של החסידים (על אף שלמדו לחיות עם זה בשלום), כך שהאמינות של שמועה כזו שהנו"ב חזר בו היא די קלושה.
אם תביא ספר מוסמך שכך כותב מידיעה, נאלץ לקבל, עד אז אפילו למיחש לא מיבעי

גיזונטע קאפ כתב:אני מוחה על הזלזול המרומז בכבודו של הגאון הקדוש חסידא ופרישא רי"פ זיע"א

לארץ ולדרים כתב:בעניין הגלגול מעניין אם מי שאמר את זה בחר דוקא בו כי טעה לחשוב ששמו היה יהודה בגלל שם ספרו

אם התכוונת אלי אני אכן חוזר בי אם נראה שהתכוונתי אליו, מה שהתכוונתי לרמוז הוא הפוך שאיני מאמין שכך אמר.

גיזונטע קאפ כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שמעתי מבעל משמרת המועדות שאמר שנוב"י חזר בו ונתן הסכמה לס' שאומר לומר לשם יחוד. (ולפי"ז קשיא למה בא בגלגול?)

יש לנו נו"ב מפורש בספר נגד הלשם יחוד, קשה מאוד לעקור דבר זה ע"ס שמועות, ובפרט שבניו של הנו"ב הרי הדפיסו והגיהו את תשובותיו לאחר פטירתו, ולמה לא הביאו את זה, ובכלל הנו"ב הזה הוא נושא מרכזי ב200 שנה האחרונות, והוא קוץ ממאיר בבשרם של החסידים (על אף שלמדו לחיות עם זה בשלום), כך שהאמינות של שמועה כזו שהנו"ב חזר בו היא די קלושה.
אם תביא ספר מוסמך שכך כותב מידיעה, נאלץ לקבל, עד אז אפילו למיחש לא מיבעי

זה לא המצאה של משמרת המועדות, זה כתוב בקצה המטה סי' תקפה סק"ט, ונידון בעוד מקומות.
(יש ספר שלם על לשם יחוד שנשכח ממני שמו כעת, שמאריך גם בזה כמדומני).

דברי רבנו הנוב"י עצמו בדרשות הצל"ח (ראה בקישור דלעיל):
"ואנחנו נלך בשם ה' בדרך אשר דרכו בו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ובעלי תוס', אשר הלכו בדרך התלמוד ונוגה למו, ולא היה להם עסק בנסתרות, וזכו לחיי עולם".
"ובזה נזכה לחזות בנועם ה' אפי' לא נלמד שום נסתרות, והלואי שנזכה להבין הנגלות ולקיים המצוות ע"פ פשוטיהם".

וכעת הרוצה יאמר: לא ידע. לא התכוין באמת. חזר בו. חזר בגלגול וכו' וכו'. עכ"פ אלו דבריו.

ועל ידיעותיו בנסתרות, הנה דברי בנו שנז"ל (ויש עוד בזה).

כבר הבאתי את זה כאן viewtopic.php?t=34725&sid=080a537d06fcd87492d4a757fe112373#p377777 כנראה חביב לתלות בוקי סריקי בהנוב"י.

התייחסות בן הנוב"י לשמועה על חזרת הנוב"י מפסק שלו, וכל דבריו שייכים לכאן ג"כ

"שו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא - יורה דעה סימן כט
תשובה מבן המחבר על ענין הנ"ל. בע"ה פראג יום ג' ב' כסליו תקנח"ל: לכבוד הרב המופלא מוהר"ר יצחק אב"ד בק"ק פאקש:
מכתבו הנעים הגיעני. והנה הקשה לשאול ממני דבר להכניס עצמי בדבר אשר במחלוקת שנויה ואני בורח מן המחלוקת להכניס עצמי בדבר אשר כבר יצאו לריב וחושש אני שכבר בא למדת הניצוח. אך הואיל והדבר נוגע בהוראה אשר כבר יצא מאת אאמ"ו הגאון זצ"ל. לא אוכל להתאפק להשיב לכבוד מעלתו ויקבל רצוף פה העתק מתשובת אאמ"ו הגאון ז"ל אשר דרש ממני מעלתו אשר העתקתי מספר נודע ביהודה מהדורא תנינא אשר הניח אחריו ברכה כבוד אאמ"ו הגאון ז"ל והוא מחזיק כל התשובות שהשיב לשואלים אחר הדפסת נודע ביהודה מהדורא קמא. ומתוכו יראה מעלתו שאאמ"ו הגאון ז"ל התיר הדג הזה ששאל עליו הרב מטו"ו להלכה שכל דג שקשקשיו נקלפים מן העור ע"י שריה במי אפר שקורין לויג או ע"י פעולה אחרת שפיר נקראים קשקשים והוא טהור. ותמה אני שכתב מעלתו שאאמ"ו הגאון ז"ל הדר בו מהוראה זאת וצוה על מעלתו לשלוח אגרת ההדרנא להרב מט"ו. ימחול לי מעלתו שדבר זה הוא שקר מוחלט וידוע לכל גודל צדקתו של אאמ"ו הגאון ז"ל והיה מהיר וזריז במלאכת הכתיבה ולמה לא כתב בעצמו להרב מטו"ו שהיה מכירו והיה מאוכלי שולחנו של אאמ"ו הגאון ז"ל כמה שנים להודיע לו שחוזר מהוראתו ולא היה סומך על מעלתו להיות שלוחו להודיע הדבר להרב ההוא ולא היה נח ושקט מלשלוח אגרות ע"י גמלא פרחא לפרסם הדבר לאיסור שלא יכשלו באיסור שרץ דאורייתא. ומה גם למה לא נמצא גם העתק מאגרת הזה שכתב למעלתו וחזקה לחבר שאינו מניח דבר שאינו מתוקן ואיך הניח התשובה להיתר בספרו ולא חש לתקלה למוחקו או לכתוב בצדו שחזר בו. ופשיטא שאין מעלתו נאמן בזה מאחר שאין בידו גוף האגרת ומרחיק עדותו לומר ששלחו להרב מטו"ו ונאבד. גם למה לא הודיע הרב מטו"ו ברבים לאסור הדג הזה. כל זה הוא למופת שכבוד מעלתו שקר ענה בשם אאמ"ו הגאון ז"ל:
לכן טוב ויפה שכבוד מעלתו ישתוק מזה ומצוה שלא לאמר דבר שאינו נשמע ושאין להאמין. ודבר פשוט הוא שאין מעלתו נאמן בזה דאין אחד נאמן לאסור. כי הרב מטו"ו נאמן כשנים כי כל מקום שעד אחד נאמן ונתקבלו דבריו הרי הוא כשנים ואין דבריו של אחד במקום שנים. ואפילו אי לא היה בידי ההעתק מתשובת אאמ"ו הגאון ז"ל ג"כ היה הרב מטו"ו נאמן לומר כזה התיר לי פלוני החכם. ובפרט בשעה שנתפשט ההיתר ע"י הרב מטו"ו היה מלתא דעבידא לגלויי שהיה אאמ"ו הגאון ז"ל בחיים חיותו והיו יכולין לשאול את פיו ובזה נאמן עד אחד לכ"ע. ואף שבעופות אינו נאמן לומר כזה התיר לי רבי החכם כדמפורש במס' חולין דף ס"ג ע"ב היינו הואיל ואינהו החכמים אינם יודעין ואף שבקיאין בשמותיהם לא בקיאין בהן ושמא איכא אחד דדמי ליה כמ"ש רש"י ז"ל. אבל בזה נאמן הת"ח לומר שהוא מקובל שזה הדג טהור הוא כמו שכתב הש"ך בסי' פ"ב סעיף א' בשם מהרש"ל מכ"ש שעתה הוא ההעתק מעיד יותר ממאה עדים שאאמ"ו קבע זה להלכה בספרו אשר הניח בכתב אחריו. ואני דן את מעלתו לכף זכות שכוונתו בזה לש"ש אחר שלפי טעותו שבעיניו נראה הדג זה לאיסור ויודע בעצמו שלא יהיה דבריו נשמעין נגד פסק של אאמ"ו הגאון ז"ל לכך התחכם לומר שאאמ"ו הדר ביה. אבל באמת אני אומר שכל טעמיו של מעלתו אינם כדאי להורות לאיסור ולהרעיש רעש הגדול הזה:"

"כללו של דבר אני רואה שמעלתו בא לכלל מדת הנצוח ומתוך כעס בא לכלל טעות ובלי דעת מדבר דברים הסותרים זא"ז. ועל יתר דברי מעלתו שהם רק ויכוח עם איש ריבו לא אשיב דבר. ואני לא באתי כי אם להצדיק הצדיק דמעיקרא אאמ"ו הגאון ז"ל אשר מעלתו העיז לדחות דבריו בקש ולהזניח את דבריו כדברי בר בי רב דחד יומא ולגעור באלה אשר סומכים על הוראתו:"

החזרה המדוברת היא הסכמתו לספר אור לישרים שבדרוש הראשון מעודד מאד לומר לשם יחוד עי"ש

בעניין ידיעותיו בסתרי תורה יעוין אבות פ"ו 'ומגלין לו רזי תורה'

לארץ ולדרים כתב:החזרה המדוברת היא הסכמתו לספר אור לישרים שבדרוש הראשון מעודד מאד לומר לשם יחוד עי"ש

בהסכמה הנ"ל לא הזכיר לשם ייחוד כלל.

ההנחה היא שאחרי שתקף כ"כ בחריפות היה צריך לסייג את הסכמתו

הסכמות לספר אינו עדות שהמסכים עבר על כל הספר ומסכים לכל הכתוב בו.
ואף כאן הנוב"י רק כתב בהסכמתו שהמחבר היה אדם גדול ודרש טוב. הוא לא כתב שראה את מה שהולכים להדפיס.

מה שנכון נכון כתב:דברי רבנו הנוב"י עצמו בדרשות הצל"ח (ראה בקישור דלעיל):
"ואנחנו נלך בשם ה' בדרך אשר דרכו בו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ובעלי תוס', אשר הלכו בדרך התלמוד ונוגה למו, ולא היה להם עסק בנסתרות, וזכו לחיי עולם".
"ובזה נזכה לחזות בנועם ה' אפי' לא נלמד שום נסתרות, והלואי שנזכה להבין הנגלות ולקיים המצוות ע"פ פשוטיהם".

וכעת הרוצה יאמר: לא ידע. לא התכוין באמת. חזר בו. חזר בגלגול וכו' וכו'. עכ"פ אלו דבריו.

ועל ידיעותיו בנסתרות, הנה דברי בנו שנז"ל (ויש עוד בזה).

נובי.PNG

בדרשתו אשר הובאה בתחילת האשכול הוא כותב בפירוש שבצעירותו עסק בה.
אלא שמדברי בנו משמע שראה בכך שבח, ואולי מזה ניתן להביא ראיה.

יבנה כתב:

לארץ ולדרים כתב:

יבנה כתב:

לארץ ולדרים כתב:החזרה המדוברת היא הסכמתו לספר אור לישרים שבדרוש הראשון מעודד מאד לומר לשם יחוד עי"ש

בהסכמה הנ"ל לא הזכיר לשם ייחוד כלל.

ההנחה היא שאחרי שתקף כ"כ בחריפות היה צריך לסייג את הסכמתו

הסכמות לספר אינו עדות שהמסכים עבר על כל הספר ומסכים לכל הכתוב בו.
ואף כאן הנוב"י רק כתב בהסכמתו שהמחבר היה אדם גדול ודרש טוב. הוא לא כתב שראה את מה שהולכים להדפיס.

הוא לא רק משבח את האדם הוא גם משבח את הדברים

והדברים נמצאים בדרוש הראשון כך שקשה לומר שלא הגיע אליהם

על הסכמה נוספת של הנוב"י כתב משה חלמיש:


הסכמה זו נכתבה בתקל"ט. ולפ"ז חזר בו הנוב"י תוך ג' שנים (התשובה ביו"ד וההדפסה של נובי"ק היו בתקל"ו).

אך (כפי שהעיר) פשוט שאלו ראיות הבל. ואין מהסכמת חכם מסוים שום ראיה שדעתו מסכמת לכל דברי החיבור שהסכים עליו. אפי' בספר העוסק בעניני הלכה (גם אם אינו טורח לכתוב זאת בהסכמותיו כפי שנהג רמ"פ ובתחילה גם רש"ו), וכ"ש בספר דרוש ומוסר. ועאכו"כ כשהחכם גלה דעתו בהיפך, וצריכים להמציא שחזר בו.

לארץ ולדרים כתב:

יבנה כתב:

לארץ ולדרים כתב:

יבנה כתב:

לארץ ולדרים כתב:החזרה המדוברת היא הסכמתו לספר אור לישרים שבדרוש הראשון מעודד מאד לומר לשם יחוד עי"ש

בהסכמה הנ"ל לא הזכיר לשם ייחוד כלל.

ההנחה היא שאחרי שתקף כ"כ בחריפות היה צריך לסייג את הסכמתו

הסכמות לספר אינו עדות שהמסכים עבר על כל הספר ומסכים לכל הכתוב בו.
ואף כאן הנוב"י רק כתב בהסכמתו שהמחבר היה אדם גדול ודרש טוב. הוא לא כתב שראה את מה שהולכים להדפיס.

הוא לא רק משבח את האדם הוא גם משבח את הדברים

אוצר החכמה_52471.jpg

והדברים נמצאים בדרוש הראשון כך שקשה לומר שלא הגיע אליהם

אם בספר נו"ס היה כתוב בעד הלשם יחוד בתוקף גדול, והיינו מוצאים הסכמה של הנו"ב לספר, והתוך הספר כתוב שלא לומר לשם יחוד, גם היו מסיקים מזה שהנו"ב חזר בו?

לארץ ולדרים כתב:החזרה המדוברת היא הסכמתו לספר אור לישרים שבדרוש הראשון מעודד מאד לומר לשם יחוד עי"ש

יש"כ על המציאה.

שמעתי מח"ר יעקב הלל נר"ו שראה בעיניו את ספר עץ חיים של הנו"ב, ומלא בהגהות