פורום אוצר החכמה

איש גלילי כתב:למה חזאל מלך ארם עובר אצלך יותר בקלות?

לא חשבתי ע"ז, ועיקר שאלתי הי' אם יודעים משהו מהארכיאולוגי' (כי בהכנס א' המרצים הדגיש הרבה שבבבל השמות שכלול בהם י-ה-ו הם שמות עבריים וחשבתי דה"ה ראוי להיות עם השמות שכלול בהם א-ל) ותל"מ

לכאורה פשוט שיש הבדל בין סיומת י-ה-ו שקשורה לשם הוי"ה א-להי ישראל, ובין סיומת א-ל שיכולה להתפרש גם כאלהים אחרים ח"ו.

אם זכורני נכון, האל הראשי 'אבי האלים' במיתולוגיה הכנענית נקרא "א-ל, כך שאין להתפלא למצוא שמות נכרים עם תחילית או סיומת "א-ל".

ב"ה
הקשבתי לשיעורו המיוחד של הרב נדל, ממליץ בחום, דברים סדורים וברורים, נאמרים בשפה נעימה, קולעים אל השערה, מבלי לסטות מעצם הענין. ממש כפתור ופרח!
[אם כי יש מקום לבע"ד לחלוק בדמיון שבין קרבנות לציצית, דקרבנות אכן אין לנו כלל שייכות לזה, לעומת מצות ציצית שאנו מקיימים בכל הדורות ללא הפסק, ומדוע לומר שאי אפשר "להתחבר" לתכלת, אך סברתו החזקה במקומה עומדת שדבר שלא נהגו בו כלל ישראל הרי זו כהוראה המקויימת מפי הסנהדרין.

איש גלילי כתב:לכאורה פשוט שיש הבדל בין סיומת י-ה-ו שקשורה לשם הוי"ה א-להי ישראל, ובין סיומת א-ל שיכולה להתפרש גם כאלהים אחרים ח"ו.

נכון יפה מאד, אמנם המון דברים יכולים להיות וגם יכול להיות הפוך, ושאלתי לבן מיכאל שהוא מופיע כידען בדברים האלו האם בפועל מצינו את המרכיב הזו בשמות המצריות עד שהוא רוצה להניח ש'למואל' שבמשלי הוא שם מצרי או ישמעאלי

קרית מלך כתב: סברתו החזקה במקומה עומדת שדבר שלא נהגו בו כלל ישראל הרי זו כהוראה המקויימת מפי הסנהדרין.

הוא עצמו חזר בו מזה, שהרי לא מדובר שהייתה תכלת ונהגו לא ללובשה, אלא לא הייתה כלל.

אמור נא, באם לא הזדמן שילוח הקן במשך 500 שנה לאף אחד, האם גם המצוה הזו "התבטלה", רח"ל?

ונתנו ידידים כתב:

איש גלילי כתב:לכאורה פשוט שיש הבדל בין סיומת י-ה-ו שקשורה לשם הוי"ה א-להי ישראל, ובין סיומת א-ל שיכולה להתפרש גם כאלהים אחרים ח"ו.

נכון יפה מאד, אמנם המון דברים יכולים להיות וגם יכול להיות הפוך, ושאלתי לבן מיכאל שהוא מופיע כידען בדברים האלו האם בפועל מצינו את המרכיב הזו בשמות המצריות עד שהוא רוצה להניח ש'למואל' שבמשלי הוא שם מצרי או ישמעאלי

במצרית לא, לא זוכר מה קורה בעבר הירדן.

בן מיכאל כתב:

ונתנו ידידים כתב:

איש גלילי כתב:לכאורה פשוט שיש הבדל בין סיומת י-ה-ו שקשורה לשם הוי"ה א-להי ישראל, ובין סיומת א-ל שיכולה להתפרש גם כאלהים אחרים ח"ו.

נכון יפה מאד, אמנם המון דברים יכולים להיות וגם יכול להיות הפוך, ושאלתי לבן מיכאל שהוא מופיע כידען בדברים האלו האם בפועל מצינו את המרכיב הזו בשמות המצריות עד שהוא רוצה להניח ש'למואל' שבמשלי הוא שם מצרי או ישמעאלי

במצרית לא, לא זוכר מה קורה בעבר הירדן.

חגי משגב העוקב בעניין אחרי הדיון המרתק שלח לי:

ברבת עמון נתגלה בקבוק ברונזה קטן, ששימש כמנחת יסוד בבניין מהמאה השביעית -שמינית לפנה"ס, ועליו שמות של מלכים עמוניים: "עמינדב בן הצלאל מלך בנעמון" (בני עמון). שמות עם "אל" די רווחים שם, סוף סוף "אל" היה שם של אחד האלים בפנתיאון הכנעני והאוגריתי. והזכירו כמובן את חזאל מלך ארם, שנזכר גם במקרא. סנחריב בכתובתו המפורסמת שמספרת גם על מסעו נגד חזקיה, גם הוא מזכיר מלך צידוני בשם טבאל.

בן מיכאל כתב:סנחריב בכתובתו המפורסמת שמספרת גם על מסעו נגד חזקיה, גם הוא מזכיר מלך צידוני בשם טבאל.

האם יתכן שהוא בן טבאל הנזכר בישעיה (ז ו) כדעת הראב"ע שם שהוא שם שר גדול מישראל או מארם?
אם כן ניקודו בפת"ח תחת האל"ף כדכתיב שם, ואין הכרח שהכונה לשם אלקות.

מ"מ מצינו אצל נכרים גם את השם טבאל בצירי תחת האל"ף, בין צרי יהודה ובנימין, בספר עזרא (ד ז).

כתבה שהתפרסמה השבוע אודות הכנס

סיכום על הכנס מהעיתונות.
http://www.kolhazman.co.il/329118

מקוה מאד שיעלה בידי לארגן כינוס גם השנה, אשמח לכל רעיון.
כמו כן, אם יש מי מחברי הפורום המעוניין לשאת דברים, הוא מוזמן לפנות אלי.

מה הנושא המרכזי השנה?

קראקובער כתב:מה הנושא המרכזי השנה?

עדיין פתוח להצעות.

בן מיכאל כתב:אשמח לכל רעיון.

האם ישנו איזשהו קשר בין ארכיאולוגיה למוזיקה?
האם הממצא הארכיאולוגי יכול לשפוך ולו מעט אור על המוזיקה וכליה בעת העתיקה? האם היה קיים רישום כלשהו של מוזיקה, כמו תווים אצלינו, באותם ימים? נדמה לי שצורת הרישום העתיקה ביותר היא טעמי המקרא, אבל שמא הארכיאולוגיה גילתה משהו ישן יותר.

בן מיכאל כתב:

קראקובער כתב:מה הנושא המרכזי השנה?

עדיין פתוח להצעות.

רעיונות:
#זיהוי קברים יהודים/נכרים
#ערים מוקפות חומה מימות יב"נ
#התמודדות עם ביקורת המקרא בנושאים כמו: פרהיסטוריה, תקופת האבות, ההתנחלות, דוד ושלמה, קדמוניות העם היהודי, וכו'
#סתירות בממצאים ארכיאולוגיים

עקביה כתב:

בן מיכאל כתב:אשמח לכל רעיון.

האם ישנו איזשהו קשר בין ארכיאולוגיה למוזיקה?
האם הממצא הארכיאולוגי יכול לשפוך ולו מעט אור על המוזיקה וכליה בעת העתיקה? האם היה קיים רישום כלשהו של מוזיקה, כמו תווים אצלינו, באותם ימים? נדמה לי שצורת הרישום העתיקה ביותר היא טעמי המקרא, אבל שמא הארכיאולוגיה גילתה משהו ישן יותר.

על שאלה כזאת עדיין לא חשבתי מימי...
מה שכן ניסיתי לבדוק פעם, זה מה משמעות תרועה בשפות עתיקות, שהרי מפורש בכתוב כי האומות היו מריעים במלחמות, אך מבירור שעשיתי לא הצלחתי למצוא איזו ראיה שתכריע בעניין.

יקים כתב:

בן מיכאל כתב:

קראקובער כתב:מה הנושא המרכזי השנה?

עדיין פתוח להצעות.

רעיונות:
#זיהוי קברים יהודים/נכרים
#ערים מוקפות חומה מימות יב"נ
#התמודדות עם ביקורת המקרא בנושאים כמו: פרהיסטוריה, תקופת האבות, ההתנחלות, דוד ושלמה, קדמוניות העם היהודי, וכו'
#סתירות בממצאים ארכיאולוגיים

תודה רבה!
בקשר להצעה הראשונה, באמת יש התעניינות בנושא? - שאלתי מעט ולא התרשמתי שישנה התלהבות מיוחדת.

בן מיכאל כתב:

עקביה כתב:

בן מיכאל כתב:אשמח לכל רעיון.

האם ישנו איזשהו קשר בין ארכיאולוגיה למוזיקה?
האם הממצא הארכיאולוגי יכול לשפוך ולו מעט אור על המוזיקה וכליה בעת העתיקה? האם היה קיים רישום כלשהו של מוזיקה, כמו תווים אצלינו, באותם ימים? נדמה לי שצורת הרישום העתיקה ביותר היא טעמי המקרא, אבל שמא הארכיאולוגיה גילתה משהו ישן יותר.

על שאלה כזאת עדיין לא חשבתי מימי...
מה שכן ניסיתי לבדוק פעם, זה מה משמעות תרועה בשפות עתיקות, שהרי מפורש בכתוב כי האומות היו מריעים במלחמות, אך מבירור שעשיתי לא הצלחתי למצוא איזו ראיה שתכריע בעניין.

מה שכבודו כתב בענין התרועה אצל העמים צריך בדיקה.
היות ובחמדת ימים (אלול פרק ז') כותב שרק עם ישראל יודעים להריע, וז"ל שם.

ובימינו מעשה היה בתוקע ישראל שהמיר והיה יושב בבית הועד הנוגנים אשר למלך. ויהי היום בנגינתם אמר אליהם כי הוא היה יודע לתקוע בקרן א' בקול גדול. ושאלו ממנו לתקוע בו ויביאו שופר והתחיל לתקוע בקול גדול תקיעה ושברים, והרבה והפציר להריע בתרועה ולא עלה בידו. וימת לבו בקרבו לאמר מה זאת. וחזר לנסות עצמו בביתו ולא עלתה על ידו, עד כי אמר לא אשקוט ולא אנוח עד כי אדע מה זה ועל מה זה, כי אחר שנשתמד לא עצר כח להריע בתרועה. ובא אצל הרב אברהם יביני לדעת על מה זה ועל מה זה, והשיב לו הרב הנזכר כן הוא ומקרא מלא הוא "אשרי העם יודעי תרועה" כי לא פורש לא תקיעה ולא שברים אפס התרועה, כי זאת הסגולה לא ניתנה כי אם לעם בני ישראל להם לבדם. והטעם כי התרועה היא מעוררת הרחמים יותר מכל הקולות ומכניע לס"מ כמ"ש "תרועם בשבט ברזל"

מעניין כמובן, אבל לכאורה מקרא מלא הוא כגון, יחזקאל פרק כא, כז בִּימִינוֹ הָיָה הַקֶּסֶם יְרוּשָׁלִַם לָשׂוּם כָּרִים לִפְתֹּחַ פֶּה בְּרֶצַח לְהָרִים קוֹל בִּתְרוּעָה לָשׂוּם כָּרִים עַל שְׁעָרִים לִשְׁפֹּךְ סֹלְלָה לִבְנוֹת דָּיֵק: וכן בעמוס צפניה ואיוב.
נ. ב. כמובן שלהלכה לא יהיה ניתן להכריע בזה, אחרי שבגמרא נותרה בספק בזה (על אף דברי הב"ח הידועים).

ואולי כוונת החמ"י רק לתרועה בשופר

יקים כתב:ואולי כוונת החמ"י רק לתרועה בשופר

אז הנה פסוק אחר המפרש שופר.
עמוס פרק ב, ב
וּמֵת בְּשָׁאוֹן מוֹאָב בִּתְרוּעָה בְּקוֹל שׁוֹפָר

בן מיכאל כתב:

יקים כתב:

בן מיכאל כתב:

קראקובער כתב:מה הנושא המרכזי השנה?

עדיין פתוח להצעות.

רעיונות:
#זיהוי קברים יהודים/נכרים
#ערים מוקפות חומה מימות יב"נ
#התמודדות עם ביקורת המקרא בנושאים כמו: פרהיסטוריה, תקופת האבות, ההתנחלות, דוד ושלמה, קדמוניות העם היהודי, וכו'
#סתירות בממצאים ארכיאולוגיים

תודה רבה!
בקשר להצעה הראשונה, באמת יש התעניינות בנושא? - שאלתי מעט ולא התרשמתי שישנה התלהבות מיוחדת.

עדיין בקשר לאותה הצעה על הקברים בכלל, ובבית שמש בפרט.
כמה שלחו לי באישי, כי קיים חשש שכמה חמומי מוח יצערו את החכמים, מה דעת חברי הפורום שליט"א?

אולי הנושא של קבורה בקומות במנהרת הר המנוחות. וראיתי שהרב קורן כתב ע"ז מאמר במקום כלשהוא.
ואולי אפילו מבט תורני באשר למנהרות שיתאימו אף למדקדקים שבמדקדקים, ובדומה למערות הקבורה של חז"ל הידועים כיום.

גם הנושא של קבורה בבית שמש, הוא נידון הלכתי טהור, בשונה מֵהֵדָם הגדל של כמה צעקנים. ויתכן שאפשר להביא דעה שכנגד, אבל רק של איש שפוי אם יש דבר כזה (הגדול שביניהם שליט"א לא יבוא לדבר כנראה..).

אעיר (ואולי יהיה מי שמתחמה בזה, לצורך הכינוס), שיש להניח שאופי הקבורה מותאם לסוג הקרקע. בשפלה שהאדמה היא חמרה תחוחה, או חול ים (קיסריה), כנראה קברו בפירים עמוקים יותר או פחות, בעוד שבאזור סלעי קברו במערות, או בכוכים שבשכבות סלעי ההרים.

נושא הקבורה בקומות הוא נושא הלכתי טהור. ולמה שייך לכינוס על ארכיאולוגיה ותורה?

האם הכינוס נעול על ארכיאולוגיה ?...
מה גם שיש בו ההיבט ההיסטורי של אופן הקבורה.

לא הייתי בכנסים הקודמים כך שאיני יודע אם הנושאים האלה עלו.

שיטת זיהוי מקומות קדומים.
בכלל אם יש מישהו שדן על דרכי קריאת השמות בזמנים הקדומים. למשל השימוש באותו שם במקומות שונים כמו כרמל בית לחם וכדומה. אלו שמות חידשו בני ישראל עם כניסתם לארץ (הן בכניסה והן בעליית עזרא אם היה) ואלו השאירו מזמן הכנענים ובכלל שמות המקומות ושייכותם לשפות שונות. אם יש הסבר להשתמרות שמות קדומים אצל הערבים וכל הנוגע בנושא.

נושא אחר לגמרי:
האם העובדה שרוב המימצאים הארכיאולוגיים הוא מחמרים בני קיימא ואילו החומרים האורגניים ברובם מתכלים יוצרת איזה עיוות תפיסתי כשבאים לדמיין את החיים בתקופות קדומות. והאם יש לזה איזה השפעה על המחקר.

או גם. ראיות פורנזיות לעומת עדויות. לא בפלילים אלא בהיסטוריה. מה עושים כשהמימצאים הארכיאולוגיים אינם תואמים את סיפורי אנשי התקופה למשל יוסף בן מתתיהו או היסטוריונים אחרים. איזה כלי מחקר יש להכריע מי עיקרי ואת מי יש לפרש אחרת מההבנה הפשוטה.

נושא נוסף. מה אנו יודעים על האקלים בארץ בתקופות קדומות. האם היה על גבול המדבר האם היה יותר גשום. השפעתו על הצמחיה והיערות ועל בעלי החיים שהיו מצויים בארץ.

נושא שעלה כאן בפורום. צמחים ובעלי חיים המוזכרים בחז"ל ולכאורה אינם שוכנים טבעיים בארץ. ובכלל תפוצת צמחים ובעלי חיים על ידי האדם בתקופות קדומות.

קו ירוק כתב:האם הכינוס נעול על ארכיאולוגיה ?...
מה גם שיש בו ההיבט ההיסטורי של אופן הקבורה.

לכן כתבתי דווקא על הקבורה בקומות בהר המנוחות. אם כוונתך לדיון על קבורת קומות במערות המוזכרת בחז"ל או הנמצאת בקברים קדומים זה וודאי שייך לכינוס.

שיטת זיהוי מקומות קדומים.
בכלל אם יש מישהו שדן על דרכי קריאת השמות בזמנים הקדומים. למשל השימוש באותו שם במקומות שונים כמו כרמל בית לחם וכדומה. אלו שמות חידשו בני ישראל עם כניסתם לארץ (הן בכניסה והן בעליית עזרא אם היה) ואלו השאירו מזמן הכנענים ובכלל שמות המקומות ושייכותם לשפות שונות. אם יש הסבר להשתמרות שמות קדומים אצל הערבים וכל הנוגע בנושא.

נושא אחר לגמרי:
האם העובדה שרוב המימצאים הארכיאולוגיים הוא מחמרים בני קיימא ואילו החומרים האורגניים ברובם מתכלים יוצרת איזה עיוות תפיסתי כשבאים לדמיין את החיים בתקופות קדומות. והאם יש לזה איזה השפעה על המחקר.

או גם. ראיות פורנזיות לעומת עדויות. לא בפלילים אלא בהיסטוריה. מה עושים כשהמימצאים הארכיאולוגיים אינם תואמים את סיפורי אנשי התקופה למשל יוסף בן מתתיהו או היסטוריונים אחרים. איזה כלי מחקר יש להכריע מי עיקרי ואת מי יש לפרש אחרת מההבנה הפשוטה.

נושא נוסף. מה אנו יודעים על האקלים בארץ בתקופות קדומות. האם היה על גבול המדבר האם היה יותר גשום. השפעתו על הצמחיה והיערות ועל בעלי החיים שהיו מצויים בארץ.

נושא שעלה כאן בפורום. צמחים ובעלי חיים המוזכרים בחז"ל ולכאורה אינם שוכנים טבעיים בארץ. ובכלל תפוצת צמחים ובעלי חיים על ידי האדם בתקופות קדומות.

לנע"ד, אלו דברים מופשטים שלא יענינו משתתפים רבים, אא"כ זה מתנקז לענין ששייך כיום.

אוצר החכמה כתב:

קו ירוק כתב:האם הכינוס נעול על ארכיאולוגיה ?...
מה גם שיש בו ההיבט ההיסטורי של אופן הקבורה.

לכן כתבתי דווקא על הקבורה בקומות בהר המנוחות. אם כוונתך לדיון על קבורת קומות במערות המוזכרת בחז"ל או הנמצאת בקברים קדומים זה וודאי שייך לכינוס.

בהשלכה לפתרונות כיום.

אוצר החכמה כתב:לא הייתי בכנסים הקודמים כך שאיני יודע אם הנושאים האלה עלו.

שיטת זיהוי מקומות קדומים.
בכלל אם יש מישהו שדן על דרכי קריאת השמות בזמנים הקדומים. למשל השימוש באותו שם במקומות שונים כמו כרמל בית לחם וכדומה. אלו שמות חידשו בני ישראל עם כניסתם לארץ (הן בכניסה והן בעליית עזרא אם היה) ואלו השאירו מזמן הכנענים ובכלל שמות המקומות ושייכותם לשפות שונות. אם יש הסבר להשתמרות שמות קדומים אצל הערבים וכל הנוגע בנושא.

ישנו ספר בשם שמות מקומות קדומים בארץ ישראל שכתב יואל אליצור (הוצאת יד בן צבי). ואם אינני טועה התייחס שם לנקודה זו

אישצפת כתב:

אוצר החכמה כתב:לא הייתי בכנסים הקודמים כך שאיני יודע אם הנושאים האלה עלו.

שיטת זיהוי מקומות קדומים.
בכלל אם יש מישהו שדן על דרכי קריאת השמות בזמנים הקדומים. למשל השימוש באותו שם במקומות שונים כמו כרמל בית לחם וכדומה. אלו שמות חידשו בני ישראל עם כניסתם לארץ (הן בכניסה והן בעליית עזרא אם היה) ואלו השאירו מזמן הכנענים ובכלל שמות המקומות ושייכותם לשפות שונות. אם יש הסבר להשתמרות שמות קדומים אצל הערבים וכל הנוגע בנושא.

ישנו ספר בשם שמות מקומות קדומים בארץ ישראל שכתב יואל אליצור (הוצאת יד בן צבי). ואם אינני טועה התייחס שם לנקודה זו

זהו נושא בעל משמעות הלכתית מעשית, כיון שקביעת גבולות הארץ לענין קדושת שביעית וכדו' תלויה בו. ובדרך אמונה דן בזה הגרח"ק ומבסס את דעת החזו"א שאין להסתמך על זיהויים אלו. אפשר להביא לנושא זה את ר' יהודה לנדי, שכתב על כך בין היתר בספרו שלוש ארצות לשביעית. אבל אולי כבר דיברו על כך באחד הכנסים הקודמים.

אבל אני אישית הייתי רוצה שעיקר הדיון יהיה עקרוני והדיון ההלכתי יהיה כתוספת. זה לא כנס הלכתי והכלים ההלכתיים מצויים בידי רוב השומעים והם יודעים ללמדם ואינם צריכים לכנס דווקא הדברים הפחות הלכתיים הם אלה הלא מוכרים לרוב השומעים.
(אם זה היה כנס לתלמידי המחלקה לארכיאולוגיה המצב היה הפוך)

אותי אישית מאוד מעניין כל נושא הכלים [אני כעת לומד מסכת כלים והספרות בענין מההיבט הארכיאולוגי מאוד דלה].

אוצר החכמה כתב:לא הייתי בכנסים הקודמים כך שאיני יודע אם הנושאים האלה עלו.

שיטת זיהוי מקומות קדומים.
בכלל אם יש מישהו שדן על דרכי קריאת השמות בזמנים הקדומים. למשל השימוש באותו שם במקומות שונים כמו כרמל בית לחם וכדומה. אלו שמות חידשו בני ישראל עם כניסתם לארץ (הן בכניסה והן בעליית עזרא אם היה) ואלו השאירו מזמן הכנענים ובכלל שמות המקומות ושייכותם לשפות שונות. אם יש הסבר להשתמרות שמות קדומים אצל הערבים וכל הנוגע בנושא.

נושא אחר לגמרי:
האם העובדה שרוב המימצאים הארכיאולוגיים הוא מחמרים בני קיימא ואילו החומרים האורגניים ברובם מתכלים יוצרת איזה עיוות תפיסתי כשבאים לדמיין את החיים בתקופות קדומות. והאם יש לזה איזה השפעה על המחקר.

או גם. ראיות פורנזיות לעומת עדויות. לא בפלילים אלא בהיסטוריה. מה עושים כשהמימצאים הארכיאולוגיים אינם תואמים את סיפורי אנשי התקופה למשל יוסף בן מתתיהו או היסטוריונים אחרים. איזה כלי מחקר יש להכריע מי עיקרי ואת מי יש לפרש אחרת מההבנה הפשוטה.

נושא נוסף. מה אנו יודעים על האקלים בארץ בתקופות קדומות. האם היה על גבול המדבר האם היה יותר גשום. השפעתו על הצמחיה והיערות ועל בעלי החיים שהיו מצויים בארץ.

נושא שעלה כאן בפורום. צמחים ובעלי חיים המוזכרים בחז"ל ולכאורה אינם שוכנים טבעיים בארץ. ובכלל תפוצת צמחים ובעלי חיים על ידי האדם בתקופות קדומות.

הנושא הראשון היה לפני שנתיים על ידי יואל אליצור שהמומחיות שלו היא בעיקר בתחום זה (שיטתו אגב זכתה להכרה בינלאומית). והנה ההרצאה שלו:
http://beinenu.com/lessons/%D7%A2%D7%9C ... 7%95%D7%AA
הנושאים האחרים כמובן מעניינים, תודה רבה!
נ. ב.במקרה של יוסף בן מתתיהו, עד לא מזמן עקב כמה וכמה ארמונות שסיפר עליהם ולא נמצאו במקום המשוער, התייחסו אליו בחוסר אמון מסויים וטענו שהוא כתב מהזכרון וערבב. אך בשנים האחרונות בעקבות עוד ועוד חפירות בירושלים שגילו ארמונות רבים שדיבר עליהם בדיוק כפי שתיארם, עלתה אמינותו רבות.

יושב ירושלים כתב:אותי אישית מאוד מעניין כל נושא הכלים [אני כעת לומד מסכת כלים והספרות בענין מההיבט הארכיאולוגי מאוד דלה].

רעיון טוב, אבדוק מי מומחה לעניין.

ואם כבר נוגעים בזה. הייתי שמח אם ההסבר שלו יסביר איזה נקודה שאני מרגיש במסכת כלים וגם בגמרות הנוגעות לעניין. שיש הרבה מאד דייקנות על בסיס כלים מסויימים צורתם וגודלם ושימושם. והשאלה היא האם באותה תקופה היתה באמת אחידות יחסית במבנים ובכלים לאורך זמן. ודיני המשנה היו מדוייקים כצורתם לאורך תקופה ארוכה (לדוגמא מהלל הזקן לרבי)
או שגם אז היו שינויים תכופים כמו שאנחנו מכירים היום (שינויי מודה). ועל כרחך שתרגמו תמיד את המשמעות בכל דבר לפי המציאות.

לפי מה שראיתי בעצמי בלמדי מסכת כלים, הכלים לא משתנים (עיצוב אומנותי לא נ"מ), ואם מעט דמיון אפשר להבין את הדברים היטב. ורובם נמצאים גם בימינו במוזיאונים שונים.
דוקא פירוש 'חי' ממש למסכת כלים - אין. ותמונות מהעולם לפעמים יש.

אני לא יודע אם דברי הרב קו ירוק הופנו לדברי אבל אם כן.
לא דיברתי על בעייה בהבנת הציור אני חושב שהרע"ב מבאר היטב. אני שואל האם לא קרה שינוי בכלים לארוך אותם שנים.
יכול להיות שלא. ורק אנחנו בדור הטכנולוגיה רגילים שדברים מאד משתנים. רק שאלתי.

לדעתי עיקר הקושי [ברוב המקרים] הוא לא בצורת הכלי אלא בצורת השימוש בו, מה שהארכיאולוגיה יכולה לעזור במקרה כזה הוא על ידי ציורי קיר שמתארים שימושים בכלים, אבל בגדול ההרגשה שלי שבאמת אין אפשרות כל כך להגיע לתוצאות משמעותיות בענין, כי בסופו של דבר בהרבה מקרים צריך לחיות את התרבות כדי להבין לאיזה שימוש יש חשיבות וכדומה.